גליון 1080, 11 ביוני 1958, עמוד 4
היתד, זאת הודעה מפורשת כי שום אדם
אחר — לא לוחמי אצ״ל ולח״י׳ לא עולי
הגרדום׳ לא גולי קניה, לא חללי הפעולות
ופצועיהן — אינם נמנים עם הלוחמים
לקום המדינה, אינם זכאים לתודת האומה.
גליון 1094, 17 בספטמבר 1958, עמוד 18
.״
+נפש טובה שלחה לו כרך של
גוילי אש, בו מקובצים יצירותיהם הספרותיות
של חללי מלחמת העצמאות, בצירוף
הפתקה :״יצירותיך חסרות בקובץ חשוב
* אורי סלע החליט להקדיש לו חמשיר.
גליון 875, 29 ביולי 1954, עמוד 13
הוא מהר, כרה קבר במרחק 100 מטר מ ביתו,
מעבר לכביש, ליד ארבעה קברות של
חללי מלחמת״העצמאות. בינתיים טהרו את
המת ברחיצה אחרונה שלושה מידידיו.
גליון 737, 13 בדצמבר 1951, עמוד 12
״
כדוריד
הג בי ע נ שאר ב בי ת
מגרש הכדורגל של מכבי רחובות הוקטן
כדי להפגיש קבוצות כדוריד לתחר״על הגביע
שהיה בידי מכבי תל־אביב בשנת 1946 אך
הופקר בינתיים כיון שרוב שחקני תל־אביב
נדדו לרמת־גן בהשפעתו של ברוך חפץ, מו רה
ההתעמלות שגדל על מגרשי מכבי תל-
אביב.
הגביע, שהוקדש לזכר חללי מכבי רחובות,
צבי גוטליב ואליהו אליאב, הועמד על שולחן
עטוף דגל הלאום ורב־סרן מירון אברמסון
התחיל מנצח על המלאכה כשמשחק הכדוריד
הישן זכה לתחרויות בזק לאחר הפוגה ממו שכת
מאז המכבייה השלישית שהופרע פע מים
מספר בלבד.
גליון 723, 6 בספטמבר 1951, עמוד 15
שלוש נערות, שמונה מקומות
ששה מקומות, להבטיח את יתר ששה המקו מות
לכדורסלני הפועל הקוצרים נצחונות ב אירופה
(על נבחרת פריס ; 57:69 על ז׳ליז,־
ניצר, יוגוסלביה.)50:52 ,
את שמותיהם של עשרת חללי מכבי שנפלו
במלחמת השחרור.
על שמו של כל אחד מעשרת החללים נתרם
גביע מיוחד למשחק מסויים.
גליון 707, 17 במאי 1951, עמוד 14
,שעברו, בכלל חוסר המשחקים, ל ד,פועל
חולון.
גביע, הנושא את שם חללי חולון, נתרם
והקבוצות מתל־אביב, ירושלים, חיפה, מעין־
ברוך, מקוה־ישראל, חולון תיחרו.
גליון 679, 2 בנובמבר 1950, עמוד 2
דויד צבי הלוי, ת״א
אני מודה לכם על מאמרכם ״חללי המל׳
המה מאשימים״ .עובדה היא שהממשלה
מתחמקת מחובתה כלפי הצעירים שהלכו
ולא באו; אותם הפקידים שנהנים עכשיו
מעמל הנפטרים על שדה הקרב מזלזלים
בנו.
גליון 679, 2 בנובמבר 1950, עמוד 6
היה זה אחד מ 50-הצריפים שנשלחו
לארץ כמצבת-זכרון לחללי התאונה על
ידי איגודי הפועלים בנורבגיה.
גליון 693, 8 בפברואר 1951, עמוד 6
לוחש
לקפלן
ר יק
הכנסת כמו כן:
* אישרה ברוב המקובל את מדיניות־החוץ
של הממשלה (נייטראליות דולארית
באו״מ, חוסר מדיניות במרחב הקרוב).
0שמעה את הצעת מגורי — כהן
(חרות) ,התובעת לתקן את חוק התגמולים
לקרובי חללי מלחמת העצמאות.
בכך, התקדמה פרשת התגמולים שהעולם
הזה פתח בהבהרתה, שלב נוסף לפתרונה.
גליון 693, 8 בפברואר 1951, עמוד 13
השבוע, על מגרש הכדורסל של מכבי
תל־אביב, היה מגן הארזים הנהדר, עטור
תמונות חללי הפלוגה, עד ראייה לדו־קרב
סוער ונמרץ, שהוכרע על חודה של נקודה,
פאול אחד.
גליון 681, 16 בנובמבר 1950, עמוד 7
״אני אביא את השאלה בפני כל בתי
הדין״ אומרת האלמנה ,״כי אסור שתהיה
אפשרות לבעלי בתים מחוסרי־מצפון לנשל
אלמנות ויתומים, וגם אלמנות של חללי
המלחמה. אם יוציאו אותי מהחנות׳ יהי
זה תקדים מסוכן״.
גליון 680, 9 בנובמבר 1950, עמוד 2
״על אף הרעש, על אף האבק שהעלה
״העולם הזה״ ,כדרכו׳ מסביב לשאלה הכאובה,
על אף הגסות שבפרסום תמונות
ההורים, אין ספק שיש הכרח ותועלת
בהצגת הבעיה על סדר יומנו במלים
אלה נאות יצחק שדה להגיב על מאמרכם
׳׳תודת האומה — איה״ .אני שואל בפירוש:
אם כן׳ מדוע לא פירסם יצחק שדה עצמו
״העולם הזה״ עמד תמיד על הגובה.
בזמן שנתן מקום להספדת ״חללי המולדת״,
הייתי עוקב אחרי ההספדים מדי שבוע
בשבוע׳ אבל את הספד בני לא יכולתי
לכתוב, כי ראיתי תמונות ושמות של
הקדושים מתגלגלים באשפה או שעטפו
בהם דגים־מלוחים.
גליון 1179, 27 באפריל 1960, עמוד 4
בניגוד לשאר ימות
השנה, שארכם 24 שעות, ארך יום זה רק
12 שעות — משעה 7בבוקר עד 7בערב.
סידור זה הבטיח כי זכר חללי השואה לא
יפריע לסדרי־החיים של האזרחים, כולל
ביקור בבתי־הקולנוע ובמועדוני־הלילה.
גליון 2231, 4 ביוני 1980, עמוד 35
ראש״הממשלה ושר־הביטחון מנחם
בגין השתתף בהספד לחללי
האוניה אלטלינה, שנהרגו בפקודת
ראש־הממשלה ושר־הביטחון דויד
בן־גוריון.
גליון 2227, 7 במאי 1980, עמוד 69
השמועה אומרת, שמגד האב שמע כי שני פרחי משוררים בבאר־שבע הזכירו את שמה
של רעייתו המחברת אידה צורית לחיוב, והוא פנה אליהם וביקשם לפרסם מונוגרפיה
אודותיה לכינוי ניצן השקד זכה פרופסור גרשון שקד, ממורי האוניברסיטה
העברית בירושלים, שגיחך את עצמו ואת הספרות הישראלית כולה, בשיחת טלוויזיה
שערך בערב יום־הזיכרון לחללי צה״ל, ושבה העלה על נס את כתיבתו הספרותית
של סופר־הילדים שלמה גיצן, כמייצג בלעדי של סופרי דור תש״ח.
גליון 2007, 18 בפברואר 1976, עמוד 45
בקיצור, עשו על הבחורה הזאת סרט,
שיראה לאוסטרים בערך משהו כזה: אירים
קמה בשעה תשע בבוקר, פותחת את ה חלון,
נושמת מלוא ריאותיה העדינות אתיר
ישראלי מצת רווי קודש ואקולוגיה, עוברת
על הדואר היומי, ניגשת לסטודיו שבדי-
רתה ושוקעת בציור חדש של אורי גלד
או משהו חללי אחר, עושה הפסקה קלה,
כותבת איזה שיר או שניים לעיצוב ה אישיות
ויוצאת לרחוב.
גליון 2128, 14 ביוני 1978, עמוד 25
״ שאל בכאב צבי
קרייתי.
קרייתי, אחד מהורי 51 חללי הצנחנים
שמצאו לפני שנה את מותם בהתרסקות
מסוק׳ ביטא את תחושת ההורים השכולים,
שנאספו בשבוע שעבר לטכס גילוי
האנדרטה שנועדה להנציח את זכר יקי ריהם.
גליון 2128, 14 ביוני 1978, עמוד 38
האוייב הפנימי: היהודים, הבוהאינטלקטוהחופשיים, נים אלים,
הקומוניסטים, הקוסמופודי
טים, מחללי-הגזע, אוייכי־המהפכה,
הטרוצקיסטים, בני־השטן ,׳האדומים,
השחורים, הוורודים.
גליון 2150, 15 בנובמבר 1978, עמוד 55
אחד התיאורים המרתקים הוא זה של שדד,־הקרב,
שאליו מגיע הרוזן העומד להשתתף בקרב, שבמהלכו ייחצה לשניים:
בדהרונם ק די מ ה ראו שחללי הקרב האחרון כבר הור ח קו במעט כולם מהמ קו ם
והובאו לקבורה.
גליון 2393, 13 ביולי 1983, עמוד 64
:כל הכתבים, ההולכים
כשבכיסם הבטחות של קרפץ, יכולים לצלם את
ההבטחות הללו, היות והן חסרות כל ערך׳
פורום מ רז ח(ב)
פורום החדשות, הראשוז מאז שובו של
מנכ׳ל רשות־השידור, יוסן ז לסיד, מיוגוסלביה
(שם ליקט חומר עבור בי ת התפוצות) ,התמקד
שוב בנושא הלוויות חללי צה׳ל שנפלו בלבנון.
בפורום הציגו מנהל הטלוויזיה, טוביה סער,
ומנהל חטיבת־החדשות, את רשמיהם מפגישה
שערכו עם קבוצת הורים שכולים, בעניין ז ה
אחרי הצגת העמדות הדגיש לפיד באוזני
הקרב
הדיווח רוח סערה עברה בימים האחרונים על
חטיבת־החדשות של הטלוויזיה היא נגעה
למיכלול היחסים שבץ דובר צה׳׳ל, תת־אלוף
יעקב אבן, ובץ כתבי החדשות.
גליון 2304, 28 באוקטובר 1981, עמוד 5
ברוח דו מה
התבטאה דבורה־הנביאד, של
התחייה, נעמי שמר, כאשר ציי רה
תמונה זוועתית: ידיהם של
שני חללי־מילחמה העולות מן ה קבר
כדי לגרוף פנימה את אל-
סאדאת (ראה: מה הם אומרים).
גליון 2525, 22 בינואר 1986, עמוד 4
בין עמודיו רבים הם העמודים המספרים
על המחיר שהאירים משלמים על מילחמתם
לאיחוד שני חלקי האי הירוק. אלה הן מודעות־האבל
על חללי המחתרת באירלנד הצפונית,
המנוסחות בנוסח הקאתולי המקובל.
גליון 2552, 30 ביולי 1986, עמוד 4
תעודה זו הוחזרה לראש־הממשלה, וכן
גם המתנות שאנו מקבלים מדי שנה. ערב
יום־הזיכרון לחללי צה״ל, מוחזרות אל שר־הביטחון,
היות ואנו דורשים לחקור את מרחץ־
הדמים המכונה בשם ״מיבצע של׳׳ג״ (ובשמו
המדוייק: מילחמת־הלבנון) ,ולהעמיד לדין פלילי
את פושעי המילחמה בגץ, שרון, רפול, ארנס
וסייעניהם מבץ מנהיגי ה״אופוזיציה״ דאז,
המסתתרים מאחורי המילים :״לא ידענו, הונו
אותנו״.
גליון 2522, 1 בינואר 1986, עמוד 6
כשזה לא הלך, ביקש, באמצעות
^ תכן ש* 651 חללי מילחמת־לבנון
נהרגו בגלל ארבע מילים של מנחם
בגין.