גליון 2458, 9 באוקטובר 1984, עמוד 17
אחרי שריתק
מיליוני צופים בהופעה חיה
בטלוויזיה ביפאן, הוא הצליח
לעורר התרגשות רבה בהופעה
| | הרמטכ״ל, רב-אלוף משה לוי, מצדיע בזמן שירת
התיקווה בטקס הזיכרון לחללי הצנחנים, שנערף
ביום החמישי אחר״הצהרים בדרום הארץ.
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 5
גוויות ־ לא ב שב ת
הרבנות הצבאית לא עסקה באיסוף גוויות של
חללי־מילחמה בשבתות, והדבר גרם להתמרמרות
רבה בקרב החיילים.
גליון 2533, 19 במרץ 1986, עמוד 42
אף
א חו לא צעק
״לעצור את שוון״
לחשו זה לזה חללי
לבנון. ווק על קיו
האבן יש עוו מקום,
והמון, אם אך אחו
לא יקרא ״לעצוו
את שוון״.
גליון 2511, 16 באוקטובר 1985, עמוד 14
לא
יתכן, טענו פומבית, לקרוא מקום זה,
שבו קבורים חללי מילחמת־יום־הכי־פורים,
על שם האיש האשם במותם.
גליון 665, 20 ביולי 1950, עמוד 15
מהירותם העדיפה
— ב צירוף
וכושרם הגופני המעולה
מספר פרצות בהגנת ״הפועל״ — איפש־רו
להם לחזור בדיוק נמרץ על המחצית
הראשונה בהופעת־הבכורה: י תרון של
( 0:2דקות 31ו־.)38
עוד חזון למועד
המפעל המסורתי לזכר עשרת שחיי־ני
ה״מכבי״ ,חללי מלחמת העצמאות,
אשר נערך בימים אלה ברמת־גן, לא
בא אלא כדי לחזק את השערתנו ב בספורט־המים
דבר
הקפאון הממושך
הישראלי.
גליון 662, 29 ביוני 1950, עמוד 15
הוקי: קיבוצניק מנצח
מפעל־זכרון על גביע ״מולדת״ ,לזכר
23 חללי ענף ההוקי (במלחמת העצמאות)
נערך בשבת האחרונה בראשון-
לציון והביא נצחון לאגודת ״ברית-
מכבים־עתיד״ ,שהכריעה את ״מכבי״
רחובות ( )0:6וגברה בגמר על ה״מ־כבי״
המקומי .1:2כל זה הודות ״לקי־בוצניק״
,שהבקיע את רוב השערים.
גליון 675, 5 באוקטובר 1950, עמוד 3
נראה בתח רויות
אלו כאילו נסתם הגולל על מעט
השחיינים הטובים שהיו לנו (ובלי מליצות.
את חללי מלחמת השחרור).
זכרו גם
בימים הראשונים צעדה בריטניה בראש ואחריה
ישראל, ארצות הברית, וארגנטינה.
גליון 934, 8 בספטמבר 1955, עמוד 14
שחייה
וותק כזכיו ת
״נחציה יזכה בטח בגביע ל־ 100מ׳ חתירה,״
הפטיר אחד ממאות הצופים שנכחו
במפעל המשרה המסורתי לזכר עשרת חללי
מכבי ישיאל שנפלו במלחמת העצמאות•
תשעה גברים ונערה אחת.
גליון 911, 31 במרץ 1955, עמוד 9
הם היו היחידים שרכשו לעצמם נסיון באירגון
(המשך בעמוד )12
כילו את ימיהם בתפקידי משמר שיגרתיים
היסטוריה
•העולם הזה 911
חתונה צבאית בכנגזי -חייל ארצישראלי וצעירה יהודית מקומית
משה שרת עם חיילים (לכושי תחתונים) כחזית איטליה
הרגע ההיסטורי: הנפת הדגל העברי במדכר בנינוד לפקודה
: 1955 הנחת זר על קברי חללי הבריגדה באיטליה
על ברכי אשליות האבות ,־צירת־נפיהס של הבנים
גליון 1069, 26 במרץ 1958, עמוד 16
אברהם הירש גולדבוגן הפך למיכאל סוד.
הוא נדד מעיר לעיר לצבור כספים. בחללי־בוד
בנה בימות הקלטה, שלא היד, לו מושג
כיצד לבנותן, הפך מיליונר בהיותו בן .23
מבמאי הפך טוד מפיק הצגות, מקצוע בו
עסק כעשרים שנה, זכה לת אר מלך עסקי
השעש עים של ארצות־הברית.
גליון 1012, 6 במרץ 1957, עמוד 13
הזח אינו שולל את המפלגות
למרותשהסנגוריה ניסתה להוכיח כי העולם
כארגונים אידיאולוגיים אלא רק כמכשירים כלכליים, קיבל בית־המשפט את כתב
האישום, זיכה את העתון רק מסעיף האשמה שהאשים את העתון בהעלאת
חירות ־.מפלגת הפשיזם בישראל״ ומתן פרסום נרחב לדעות מנהיגיה ופיתוח
פולחן חללי האצ״ל.
קומזיץ לסיכום
נ, ויפהפיות בתלבשות
.׳׳ לחניכים שהצטופפו
תו.
גליון 1511, 17 באוגוסט 1966, עמוד 15
למרגלות הגלבוע
הציב אנדרטה מעשה ידיו לזכר חללי
מלחמת תש״ח. במכון יד ושם התקין שערי
ברזל אמנותיים, ולאחרונה סיים את
התקנת שערי הברזל במישכנה החדש של
הכנסת, שעליהם גמרו המבקרים את ההלל.
גליון 1198, 7 בספטמבר 1960, עמוד 14
כי איך אעיז אני, לבחור
הזה, הדל כל־כף — ולהביאו כאן בי, מרי?
של ציור דיוקנם של חללי סלע־אדום?
אולם אני סבורה כי ייסלח לי, שכן אנו
לא נוכל לעולם להבין את גודל העוול שנעשה
להם ולמקום שהיה ראש מאווייהם,
התגלמות חלומם, עצם היפה והשגיא —
בסילוף הפילמאי של סרט בינוני אחד . .
גליון 2228, 14 במאי 1980, עמוד 27
בינתיים עברה רינה לחדר
ממול והיא עתה מזכירת סיעת
חרות בכנסת.
( 9מזכיר הממשלה א רי ה
כאדר, שחזר לביתו לאחר
אישפוז בבית־החולים הדסה ב-
עיקבות התקף לב קל שבו
לקה ביום־העצמאות סיפר ל רופאיו
מה לדעתו הסיבה להתקף
שלו :״הייתי בעפולה
באזכרה לחללי צה״ל והשארתי
שם חצי לב.״ אחד מרופאיו
של נאור נזף בו ואמר :״למה
לא אמרת זאת קודם, היינו
שולחים מונית להביא מעפולה
את החצי השני.״
91ח״כ מרדכי וירשוב־סקי
חגג בשבת האחרונה את
יום הולדתו ה־ .50 במסיבת
יום־הולדת סיפר וירשובסקי
יהודה בן־מאיו
ח״ב המפד״ל אינו אוהב לנהוג
לירושלים בכל פעם שיש
ישיבות כנסת ותמיד מחפש טרמפים.
גליון 1920, 19 ביוני 1974, עמוד 4
יריב ויתר על המעמד החגיגי,
כדי להשתתף כעצרות-זיכרון לחללי
מעלות שנערכו כאותו ערב כמעלות
ובצפת.
גליון 1889, 14 בנובמבר 1973, עמוד 4
לעומת 1,864
הרוגים עליהם נמסר עד כה בהודעות הרשמיות
כחללי המילחמה האחרונה, נהרגו במילחמת העצמאות
כ־ 4,500 חיילים וכ־ 1,700 אזרחים.
גליון 1893, 12 בדצמבר 1973, עמוד 20
כפי שסוכם בהסכם הפסקת־האש בקילומטר
ה־ 101 בכביש סואץ־קהיר, הסכימו שני
הצדדים בגיזרה זו של חזית התעלה לחפש
בשיטחם גוויות חללי אוייב !ולהעבירם
לידי הצד השני. באו זה מול זה על הכביש,
נפגשו ולחצו ידיים.
גליון 1964, 23 באפריל 1975, עמוד 8
הסיבה: כאשר חזר
לארץ ותאיץ על־ידי הטלוויזיה
בנמל־התעופה לוד, הקדים בגין
לדבריו הפוליטיים הספד פא-
תטי לחללי־צה״ל. מאחר שהר איון
לא שודר ביום־הזיכרון,
כמצופה, אלא ביום־העצמאות,
השמיטו העורכים פסוקים אלה,
שידרו רק את החלק המדיני.
גליון 1989, 15 באוקטובר 1975, עמוד 13
טכנאי-הרדיו רפי ליי*
בוכיץ סיפר כיצד פעם, ביום-
הזיכרון לחללי צד,״ל, שודרה
תוכנית־זיכרון מעל גבי סרט-
הקלטה, בעוד הטכנאים משחקים
שש־בש.
גליון 1985, 17 בספטמבר 1975, עמוד 28
׳׳
חידה ש ו
מאח
הפגנה נגדית
בין המאות שהביאו פרחים לאייבי, בלטה גם נערה
עם שלט־מחאה, שבו ביטאת את מורת־רוחם של אלה
שסברו כי בחירת יום־הכיפורים למיבצע, מהווה חילול זיכרם של חללי המילחמה,
אייבי וכוונותיו הטובות, עלתה גם תוכניתו
זו על שירטון.
גליון 2021, 26 במאי 1976, עמוד 39
״ביום הזיכרון התנכלו סטודנטים, שזהותם
לא ידועה, לנרות-הזיכרון שהוצבו
לזכר חללי מערכות ישראל. מאוחר יותר
סולקו נרות־נשמה לזכר קורבנות השואה,
ביום־השואה-והגבורה.
גליון 1835, 1 בנובמבר 1972, עמוד 15
י ד קאנצלר מערב־גך מניה וילי ברנדט ושג־ה
ה 111111 1 1 1 1 1 1 1
| 7 5 ,1 1 x 1 /1 1 1 111111111 ריר ישראל בבון, אלישיב בן־חורין, כפי
שצולמו באזכרה לחללי מינכן. שיקולי בחירות היו כנראה בין השיקולים שחניטו את
ממשלת גרמניה לשיחרורם המהיר של רוצחי מינכן, למרות מחאות השגריר הישראלי.
גליון 2018, 5 במאי 1976, עמוד 12
נכון, הדברים שנכתבו בעיתון בית־ספר
בליך (מגע ודעת) על חללי צה״ל ראויים
לגינוי, אך איו מקום לסילוק תלמידים,
כשמגמת ההנהלה היא לסלקם בעוון הוצאת
העיתון, ולאו־דווקא בעוון הדברים ש כתבו
על החללים (שהרי זה היה רק
פסיק קטן מהעיתון).
גליון 2423, 8 בפברואר 1984, עמוד 15
בני הראל,
בעל הצלקת ההגדולה על מיצחו (ראיתיו זו
הפעם הראשונה פנים אל פנים) ,ניגש לחלון
ובישר להמון המריע בחוץ, :אחרי 27 שנות חרפה
ובגידה נקמתי את ניקמת חללי תש״ח! קיימתי
את הנדר שנדרתי לעצמי על קיברם הרענן של
חבריי, כובשי הקסטל, לטהר את בית־המקדש
של הדמוקרטיה הישראלית מן הטינופת שפשטה
בארץ בכינמת על גופו של ענק כבול
כך ניבא העולם הזה לפני 29 שנה סידרה של
מאורעות שהביאו לחיסול הדמוקרטיה
הישראלית, כאשר מקורם בתיסכול אישים
בצה״ל, המונהגים בידי סמל אלמוני, מלוחמי
. 1948
מאז מילחמת־ששת־הימים הולכת ומתבהרת
תמונה של קצינים בכירים, בדרגים שונים של
צה״ל, הנושאים בתוכם גרעין ניאו־פאשיסטי
ואנטי־דמוקרטי כזה, גרעין העשוי, בסופו של
דבר להביא לפאשיזציה מוחלטת של מדינת
ישראל.