נמצאו 897 תוצאות עבור חללית
גליון 1338, 2 במאי 1963, עמוד 6
לאחרונה הועלתה הסברה, ני החוגים הפועלים בהשראת לבון מנצלים את עמדתם זו לקידום פעילותם. הנשיא בן־צבי ולזכר חללי צר,״ל. אירועי פסח, יום־השואה, אבל הנשיא, יום העצמאות והאחד במאי יצרו בליל סמיך של גרמנים ואנגלים, תורכים וערבים, מיצרים של פרעה ומצרים של ״עבדולנאצר״ .חוטר,שני בכל הסיפורים: כולם רדפו, רודפים וירדפו א.תנו; כולם רצו, רוצים וירצו להשמידנו. … אפשר היה לסיים את אבל הנשיא ביום הזכרון לחללי צד,״ל, לקיים למחרת היום את יום־העצמאות במלואו ובמועדו. … תוך שבוע אחד הם עמדו דום שלוש פעמים — לזכר חללי השואה והמרד, לזכר האלפים שהתקבצו סביב דויד בן־גוריון, שעה שנשא את נאום־ההספד הרישמי על ארונו של יצחק בן־צבי (ראה כתבה) ,לא שמעו מילה מדבריו.
גליון 1607, 19 ביוני 1968, עמוד 38
כתב־העיתון לא ירד לעומקו של המחקר, הגיע למסקנה, כי תגליתו הגדולה של בן־אלקנה היא גילוי קבר• האחים של הי״ג, בחיפה.מעריב פירסם כותרת סנסאציונית בה הכריז: נתגלה קבר חללי גשר אכזיב. היה בזד, שום גילוי. … הוא אימץ את מסקנותיו, החל לפעול למען העברת שרידי־העצמות מקבר החייל האלמוני בחיפה לקבר־אחים ליד גשר־אכזיב, עליו יתנוססו שמותיהם של י״ג חללי־הגשר (מאחר ויחיעם וייץ נקבר בזמנו בירושלים). … מלחמת־ששת־הימים מנעה אותה. השבוע הובאו, בפעם הראשונה, י״ג חללי גשר־אכזיב לקבורה רשמית. אחרי 22 שנות ספקות ניתן לבני משפוחותיהם מקום אליו יוכלו לעלות כאל קבר־יקיריהם.
גליון 1211, 7 בדצמבר 1960, עמוד 3
״ בינתיים הוגשו לכנסת שתי שאילתות נוספות הנוגעות להעזלס הזה: אחת של בן־אליעזר, המבקש לדעת מד, תשובת ראש־הממשלה למכתבי הגלוי אליו בשבוע ש עבר, שניה של הד״ר יוניצ׳מן, המבקש הסבר מדוע פסלה הצנזורה את המאמר הראשי שלנו מלפני שלושה שבועות. השבוע הודיע קול ישראל כי ״חללית״ סובייטית ששוגרה לחלל לא תחוור לכדור- הארץ.
גליון 1697, 11 במרץ 1970, עמוד 8
אפילו האגף לשיקום של משרד־הבטחון שהוציא בהוצאה ׳ממלכתית את ספר יזכור, בו מונצחים כל חללי צר,״ל שנפלו בכל המלחמות, לא הצליח למצוא את תמונתו של מרקום. … רק מאוחר יותר, כאשר הועלתה הדרישה לקברם בקבורה צבאית, הועברו לחלקה הצבאית של בית־הקברות בחיפה. אולם גם שם נקברו בנפרד משאר חללי צה״ל, כש- גדר־אבן מפרידה בינם לבין שאר הקברים. … אז התעוררה קראשונה הבעיה איך לקבור את יעקב מרקום• עובדה היא שנמצא אז מי שהתנגד להביא את מרקוס לקבר ישראל כשאר חללי צה״ל. הוריו רצו שיקבר בבית־הקברות /גופתו של יעקב מרקוס ולהקים בה את מצבתו.
גליון 2501, 7 באוגוסט 1985, עמוד 22
אלף שקל עולה כל כף של שלוש דקות, ואם הגעת עם שני ילדים עולות לך כל שלוש דקות אלפיים שקל, כך שאם החלטת להקדיש לעניין רק 20 אלף שקל (לא כולל נקגקיה, ארטיק ושתיה) הרי שיש לך בערך 30 דקות של בילוי־התשה. אגב, הדבר הכי נחמד לדעתי הוא החללית, שבה יושב הילד ומרגיש כאילו הוא טס בשמיים ובאותו זמן מקרינים לפניו סרט חללי.
גליון 2593, 13 במאי 1987, עמוד 32
אבל מכל אלה הדומינאנטית היא בלי ספק סיגורני ויבר, שהגיעה אפילו למועמדות לאוסקר על שובו של הנוסע השמיני ושאומנם העניקה לסרט זה מה שחסר בו בהמשך הראשון(הנוסע השמיני) — קצת נשמה אנושית וחום, באותם הקטעים שבהם פיתחה קשר ואיכפתיות לגורלה של הילדה הניצולה באותה חללית שהלכה לאיבוד. למעשה, מי שהבחין בסיגורני ויבר והפקיד בידה תפקיד עם בשר של ממש היה דווקא האוסטרלי פיטר דר.
גליון 1872, 18 ביולי 1973, עמוד 10
.״ ״מי קבע את עינבר כפוסק על מה שמספיק לי, כפיצוי על רצח בעלי ן״ מבקשת מרים לדעת. כאשר נוכחו אלמנות־חללי מינכן שהגורמים שהשתלטו על הכספים אינם מתכוננים לוותר עליהם מרצונם הטוב, החליטו לצאת למלחמה. … רק כאשר הגיעו אל עורד-הדין ישראל בן־ציון, ניאות זה לצאת למלחמה נגד הוועד האולימפי הישראלי והוועדה הציבורית למען משפחות חללי מינכן. השיב השבוע יוסף עינבר על האשמותי־הן של האלמנות: ״אין לי מושג כמה כסף התקבל מתרו מות• הכספים עבור האנדרטה הם לא של האלמנות.
גליון 1762, 9 ביוני 1971, עמוד 35
העולם שהוא בונה לעיתונאית שלו, דלפין (דני קראל) אינו אמיתי, אינו מציאותי, וכל כוונתו — לעשות רושם. דלפין מולכת במערכת־עיתון, דמויית חללית מודרנית. חכתבניות שלה הן תריסר שפחות יפהפיות, במיטב בגדי־האופנה, שכל אחת מהן יכולה להיות שער של ״פלייבוי״ .המיסכנה עובדת בפרך בין דיסקו טק מטורף, שמשום־מח על רחבת הריקודים שלו נראות רק לסביות, ואילו ליד השולחנות יושבים שני המינים גם יחד, לבין מסיבת־קוקטייל אקסטראווגנטית, בתחנת אוטובוסים וחשמליות שיצאו משימוש.
