חיפוש: התנחלויות
נמצאו 2,219 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 15
ההיאח־זויות יישארו במקומן ותתוספנה אליהן התנחלויות נוספות. לירה. תינתן הזכות לנהל את העניינים האזרחיים של תושבי הגדה, ולהחזיר את המיגהל האזרחי לערים ולכפרים הערביים.
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 2
הם עסוקים בחיילי החרמון, באנשי המילואים, במשפחות ההרוגים ולא נשאר לי אפילו שמץ עלוב אחד בשביל המיטרד הזה, הנקרא — ״התנחלויות רמת- הגולן״. אז באמת — אולי תרדו שם?
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 6
במדינה בה רבים וטובים, ממורי הדור ועד שומרי המוסר המקצועיים, נותנים הכשר פומבי לפעולת אלימות פוליטית מסוג מיבצע ההתנחלות בשטחים ושימוש בכוח כנגד צה״ל, קשה מאוד להציב סכר לשטף הטירור. … עוד החוצפה להרים יד על חיילי צה״ל, ולנהוג בשטח כאילו היה זה בתוך החווה שליו! אם להוסיף שבהתנחלות הקודמת היה אריק שרון, מורו ורבו של הר־ציון, אחד ממארגני הפעולה הבלתי-חיוקיית, ומשה דיין בשתיקתו המוזרה אישר למעשה פעולה מעין זו, הרי ששוב צצה לפנינו ה־שלישיה הנחמדה דיין—שרון—הר־ציון, ש־ציפצפה אז על גבולות והוראות ועושה זאת גם היום.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 11
טירוף הוא, לדעתם, לפוצץ את סיכוי השלום עם מצריים ביגלל כמד, התנחלויות בסיני, שחשיבותן לכאן ולכאן אפסית, בהשוואה לסיכוי.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 13
כך־וכך קברים קדושים. אם צריכים לפרק כך־וכד התנחלויות (ואין ספק שיהיה צורך לפרק את כולן, עד האחרונה שבהן) אפשר להשב בכמה זה יעלה.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 15
בהשוואה לדיבורים הפרועים השגורים בפי העסקנים, וגם בפי רבץ עצמו, לגבי רמת־הגולן, זוהי תוכנית זהירה. היא רומזת על פירוקם של כמה מן התנחלויות. מאחר שרבץ אינו מפרט את קווי- התיחום המוצעים על־ידו, אין לדעת למה הוא מתכוון.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 38
אחר כך נודעה כ״מחלקת המלח״ מאלון־מורה. כש הגיע עזר וייצמן להתנחלות אלון־מורה, כיבדה אותו מזל בכוס קפה, שבו מהלה מלח. … עד שסולקה היתד. עוברת ממקום למקום, מהתנחלות להת נחלות. היא צצה בכל עימות. עתה הסתבר כי בחודשים האחרונים הצטרפה לתנועתו של ״הרב״ כהנא.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 60
. • ביטול כל זכויות־היתר של ״עולים־חדשים״ זכויות־י תר אלה מפלות לרעה את י הודי ו״יוצאי״צבא,, ארצות״המיזרח (הספרדים) לעומת י הודי ארצות־המערב (האשכנזים) ואת הערבים לעומת היהודים. • פירוק כל ההתנחלויות והפניית תקציב ההתנחלויות לשיכון.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 2
לעומת המהפכה הזאת, גורלן של כמה התנחלויות בצפון־סיני, גורלן של ימית ואופירה, גורלם של כמה שדות־תעופה, חשובים ככל שיהיו — הם כאין וכאפס.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 20
.״ המאמר סיכם :״אם ישראל רוצה באמת בשלום — והדבר נתון בוויכוח — הרי אין היא יכולה לשמור על יחסי־איבה, על אדמות ועל התנחלויות. באופן פאראדוכסלי, רק ברפורמה ובשינוי נמצא הביטחון האמיתי.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 46
לוי השואה, אלא שהפעם מהסוף להתחלה השר הממונה על ההתיישבות, אריקשרץ, פגש את כתב הטלוויזיה לענייני התנחלויות, יגאל גורן. היחסים בין השניים אינם תקינים, ואריק אמר לגורן, בהתייחסו למנכ״ל החדש של רשות־השידור, ייוסף (״טומי״) לפיד :״שמנו אצלכם כבר איש שלנו, שילמד אתכם לקח אור־חי־הכבוד בהצגת־הבכורה של סרטו של ע מו ס קולק, אל תשאלי אם אני אוהב, היו שדרני ו עורכי רשת ג׳ של הרדיו, אשר הציפו יחד עם בני מישפחותיהם את אולם קולנוע כפיר בירוש לים, שבו נערכה הקרנודהבכורה.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 17
בשום מקום בעולם לאי השלימה האוכלוסיה ה ילידי, עם התנחלות לבנה. לכן צפוייד, מילחמה בינינו ובין ערביי פלסטין. … אנא, הסתכלו נא במפה הזאת( .על הבמה עמדה מפה של ארץ־ישראל, שנועדה להראות את מיקום ההתנחלויות בשטחים המוחזקים) .בין טול־ברם ושפת־הים מפרידים 12 מייל.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 5
משה דיין איים במשבר, אם לא תתקבל מדיניות־ד,התנחלות שלו. אנשי מפ״ם התנגדו לכך. ישראל גלילי, אבי ההתנחלות בשטחים המוחזקים, הציע פשרה.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 19
גם מבחינה זו הולך ומתברר הדימיון בין שמואל תמיר ושמואל פלאטו־שרון. ההתנחלויות הן כולן ביטחוניות. אריק שרון אמר זאת בפירוש. משמע, מיפלגה המתן גדת להתנחלויות שוללת אוטומטית גם את הביטחון.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 2
.״ מ ספן השלום אייכי נתן, שפתח השבוע כשכיתת־רעב כלתי־מוגכלת כזמן, אותה הוא מתכוון להפסיק רק אם תקבל הממשלה החלטה כדבר הפסקת ההתנחלויות כשטחים וכיטוד המימי שד הצבאי שם, אינו מתבונן להישאר פאסיכי במהלכה. כימים הראשונים הוא ישהה בחדר במלון. לאחר מכן הוא מתכוון לבקר בהתנחלויות גוש אמונים ולהתווכח עם המתנחלים — זאת אחרי שלא כיקר מטעמים *,קרוניים בשטחים המוחזקים מאז ימי 7חמת ששת־הימים, אלא דשם חלוקת מתנות.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 57
הי קו צץ ת ק צי ב ־ ה בי ט חון * אמינות הרמטכ״ ל ב מי ב חן מי שבט׳ לפרשת הסגן פינטו, הקצין שרצח שבויים במיבצע ליטאני, יהיו הדים מיידיים בבית־המישפט העליון הדן בעתירתם של תושבים ערביים בגדה נגד התנחלות אלון־מורה. פרקליטי העותרים מבקשים לערער בעזרת תגובתו הבל\1י־מדוייקת של הרמטכ״ל בעיתונות בפרשת הסגן הרוצח, על אמינות התצהיר שמסר הרמטכ״ל לבית־המישפט לגבי השיקולים הביטחוניים שהינחו את בחירת מקום ההתנחלות.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 47
ודווקא בשטח זה נמנה הורביץ עם הניצים הקיצוניים, שאינם רוצים רק לנהל מדיניות המחייבת מערכת־ביטחון עצומה, אלא גם לבזבז מיליארדים על התנחלויות בשטחים המוחזקים. עי תונו ת שורה ארוכה של סקופים ישראליים — רובם מעציבים מאוד — פורסמה השנה לראשונה בחו״ל.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 24
הוא הפעיל את ההסכם הקואליציוני, ש־איפשר לו לערער על החלטות הממשלה בענייני התנחלות. בצורה בלתי־רגילה, החורגת מן ה חלוקה התקינה בין הרשות ה מחוקקת והרשות המבצעת, נקבע בהסכם, כי במיקרה כזה תחליט ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת אם תוקם ההתנחלות או לאו.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 30
עתה ממשיך ידיו לעזור לקיומו של מישטר הצועד בדרך המלך לסיפוח השטחים, בדרך של התנחלות, תוך ניתוק ישראל מן ה עולם כולו. … אחרי המחדל המביש שלו הש בוע׳ נשאר לידיו תאריך אחרון להסקת מסקנה הגונה: התפטרות ביום שבו תחליט ועדת״החוץ־וה־ביטחון של הכנסת על אישור ה התנחלות בחברון, אם אכן ישיג בגין החלטה כזאת.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 3
אריאלה היא זו המצטרפת בשימחה אל כל התנחלות, אך כשמדובר בהתנחלות־של־קבע, כמו זו של מעלה־האדומים, למשל, היא טוענת : ״איך אני יכולה לגור שם?
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 23
לכן דגל ״שלום עכשיו״ רק כדכרים כלליים מאוד: שלום עם מצריים, פתיחות כמשא־ומתן, התנגדות להתנחלויות גוש־אמונים. אילו באה התנועה להכריע בשאלות כגון ההתנחלות בביקעת־הירדן, או זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני, היא היתה מתפלגת — למרות שאין ספק ש- רוב-רובם של המפגינים היו מקבלים פת־רונות רדיקליים.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 55
זה התחיל בשידור יורם ארידור, שהיה נאום- בחירות מובהק, וזה נמשך בהתנכלויות לכתב רפיק חלפי, שנמנע ממנו כימעט באופן שיטתי, במשך כחודשיים, לסקר את המתרחש בשטחים המוחזקים, והמשיך בהתנפלות על רפיק חלבי, כאשר זה פירסם את סיפרו. המסע עבר לכתב לענייני התנחלויות (יגאל גורן) ,שחדל לסקר את המתרחש שם במשך תקופה ארוכה.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 9
את ה״טאבד הזה שבר הרב שלמה גורן. הרהנית מגולח תצלום המופץ ב התנחלויות. זהו תצלום אויר של ירושלים, שנמחקו בו שני האתרים שמבקש לערוך שם פיצוצים, להשמיד בניינים ולבצע מזימות דומות — חייב להצטייד מראש במפה כזאת, ולקבל ברכה והיתר מידי אישיות רבנית בכירה ביותר.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 4
מה יקרה לקורא אם ינטה לפגוע ברב לוינגרז רוב המתנחלים המשתייכים לגוש־אמונים מסכימים, שהנסיון לרצוח את ראשי־העיריות בגדה המערבית היה חיובי וחיוני, כי חברי הוועדה להכוונה לאומי שואפים להקים מדינה פלסטינית, ולכן הם מסוכנים למעשה ההתנחלות. האם מותר לי להתארגן כדי לנסות לפגוע ברב משה לוינגר, באליקים העצני, ברבנים אליעזר ולדמן, אריאל ודומיהם, אם מוסכם על רבים כמוני שהם עויינים את המעשה הציוני ומסכנים את עצם קיומה של מדינת ישראל, אינם מקבלים את חוקי הכנסת, מזלזלים בסמכות הממשלה ועלולים להמיט לוינגר שואה על ילדינו? … מה יהיה דיני אם אנסה לפוצץ בתי־כנסת בהתנחלויות? האם הציבור החילוני, שוחר מדינת ישראל נוגבולותיה המדיניים, יעלה לרגל לבית־כלאי?
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 64
הוא העיד על שינוי ביחס האירגון למדינת־ישראל וללאומנים הדתיים בהתנחלויות. הנהלת רב־טוב מיהרה לשלוח מיכתב הכחשה חריף לישראל שלנו ונציג הרבי מסאטמר, משה שוורץ, טילפן להעולם הזה וביקש להודיע חד־משמעית, בשם הגורמים הבכירים ביותר בחצר הסאטמרית, שהמיכתב הוא מעשה זיוף ולא נשלח מעולם על־ידי חסידי סאטמר לקריית־ארבע. … נחוג במושב אורה, שליד ירושלים, יום־הולדתו ה־ 70 של הד״ר רענן וייץ, ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, אשר פרש ביום הולדתו מתפקידו. וייץ, יונה קיצונית, המתנגד להתנחלות בשטחים והמצרד במדינה פלסטינית, הוא יליד רחובות ובן אצולת־האדמה הישראלית (אביו, יוסף, מראשי הקרן־הקיימת, הוא האיש שיזם בשעתו את הייעור ואחיו, יחיעם, שעל שמו נקרא היישוב בגליל המערבי, היה מפקד פלמ״ח אשר נפל בליל הגשרים ב־ ,1946 כאשר ניסו אנשי תנועת המרי העברית לפוצץ את גישרי הגבול בצפון) .וייץ, שעשה את הדוקטורט שלו, במדעי החקלאות, באוניברסיטת פירנצה האיטלקית, היה במשך עשרות שנים ממתכנני ההתיישבות בארץ וסייע גם בעצה במיסגרות בינלאומיות, בכרתים, בתורכיה, בסרי־לאנקה ובברזיל.
