נמצאו 2,219 תוצאות עבור התנחלויות

עשינו זאת לא פעם בהצלחה, כמו בפרשת ההתנחלות בחברון. גם השבוע פעלנו כך. הנחנו כי אנשי־הסיפוח ירצו לנצל את תקרית־סואץ ה־עקובה־מדם, כדי לעשות הון פוליטי.

הקיבוצים הם יצירה יחידה במינה של הציונות, ובאותה מידה היו המיסדרים הצבאיים הגדולים המצאה מקורית של הצלבנים. ההתיישבות וההתנחלות יצרו בשני המיקרים דפוסים דומים.

העמדה הבטחונית נובעת משיקולים כבדי- מילוקל. התנחלות בחברון בדרך זו תתפרש בעיני כל ערבי בגדה כהתנפלות ישירה בעתיד העם הפלסטיני, כצעד ראשון לקראת נישולו דארצו.

במיקרה של המכריע, של מלחמה מסוג זה, היא ניתוק ה סיפוח גלוי או מוסווה, בגון התנחלות בגדה, לוחמים מן האובלוסיה האזרחית, בדרכים תיגכר מערבת־הטרור במימדיס מכריעים.

אך אם הממשלה תלך בדרך הסיפוח, כפי שרומזת ההתנחלות החדשה המתוכננת כעת בשטחים המוחזקים — יבוא הקץ גם על כך.

. • שלב שני: העברת המטה הקרבי לארץ, בואו והתנחלותו של נחום גולדמן בישראל. • שלב שלישי: ייצוב החזית, על־ידי העמדת נחום גולדמן בראש הרשימה המשותפת וקבלת תכניתו הפוליטית. • שלב רביעי: הפריצה הגורלית, נצ־חון הרשימה המשותפת בבחירות.

אולם אחרי הגירוש נהגו׳בהם בהזנחה, עשו להם עוול בזאת שלא נתנו להם אדמה להתנחלות סופית ולא שילמו להם פיצויים. אם יתקנו עוול זה, שוב לא ידרשו הערבים שיחזירו אותם לאדמתם.

לדויד בן־גוריון מטרת־מלחמה ברורה — להנחיל למדינת־ישראל שטחים ריקים, שיאפשרו התנחלות המונית עברית. אולי עמדה לנגד עיניו הדוגמה התנ״כית של יהושע, שהשמיד את תושבי הארץ הכנענים וכבשה ריקה״.

עמדתה של מצריים ברורה ומוכרת. תמציתה במישפט אהד: הקמת ההתנחלויות היתד, פעולה בלתי־חוקית, וכל שינוי במעמדה של ירושלים המזרחית, שהיא חלק מן הגדה המערבית, בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו״ם מ־ 4ביולי ,1967 זאת בהסכמתה של ארצות־הברית מן התקופה שקדמה לנשיאותו של קאר־טר.

גם אז היה בכנסת רוב גדול לפירוק ההתנחלויות, כמחיר להשגת השלום. אך בגין עצמו לא היה אז מוכן לכך.

משום־כך הריני מעז לטעון כי חוות־דעתו — לטובה או ין רעה — פשוט אינה רלוונטית לוויכוח הנטוש בתיק ן. התפיסה ה״ביטחונית״ הקובעת לגבי ההתנחלות ?ד בגדודהמערבית וברצועת־עזה, נובעת כל-כולה מן היעדים העליונים של האיסטראטגיה־הלאומית.

חלק עצום מהון זה מצטבר בידי ספקים שונים (אחת הדוגמות המובהקות הם קבלני קו בר״לב) ומהווה גורם חשוב ביותר בדהירה האינפלציונית. לכן אפשר להוסיף גם את תקציב ההתנחלויות, וגם לכך שותפים המערך, הליכוד והמפד״ל באותה מידה.

אבל החברה עדנה סולודר, מטומטמים יקרים שלי, היא בעד התנחלות ביקעת-הירדן וברמת-הגולן, ומן הסתם, כמו חבריה בקיבוץ המאוחד, מתנגדת גם לפינוי פיתחת רפיח, אפילו אם זה מביא שלום עם מצריים.

• למתנחלים בגדה: זהו טכסים מחוכם כדי להרגיע את הרוחות ולהחליש את ההתנגדות הפלסטינית, בשעה שההתנחלות תימשך במלוא הקצב. • למנחם בגין: זהו המ שך המדיניות הקודמת של הממ שלה באמצעים חכמים יותר, תוך שמירה על כבוד־האדם.

כל קבוצות־העובדים תהיינה נתונות במצב של מרי אזרחי (כמו המורים עכשיו), הציבור כולו יבין כי ההתנחלויות הן סרטן לאומי וכלכלי. שיקול זה אומר: למען השם, הניחו להם להמשיך: טוב שבא יצחק שמיר, הנוקשה והקיצוני, נציג אמיתי של הליכוד, במקומו של משה דיין, ששימש לממשלה זו כעלה- תאנה.

מבחינה אידיאולוגית ופוליטית, דבקה בטענה ההפוכה — שזהו שטח ישראלי משוחרר. ההתנחלות של אילון־מורה נולדה על רקע זה.

מהו תפקידו ן י י כימעט כל שר בישראל נושא בשלושה תפקידים: • כל שר הוא חכר בממשלה, המקבלת החלטות קולקטיביות בכל שיטחי החיים, החל בהתנחלויות וכלה בצימצום הסובסידיות, החל במינוי רמטכ״ל וכלה בהקצבת משאבים לאוניברסיטות.

אחרי שידין שכח את שיבעת העקרונות של ד״ש, אחרי שד״ש כבר לא היתד, קיימת, נסובו איומיו של ידין על שני צירים: התקציב המייועד לשכבות־המצוקה והזכות לעירעור על החלטות הנוגעות להתנחלות. ידין מעולם לא קיבל את אשר ביקש באיומי־ההתפטרות שלו, אבל תמיד הצליח לנסח הצהרות והודעות לעיתונות, שהסבירו כיצד קיבל בעצם את שלו, ומדוע הוא נשאר בממשלה.

ההחלטה להשתיל משתכנים קנאים בלב העיר חברון אינה החלטה רגילה, שיגרתית, ואף אין היא דומה להח• לטה אחרת על התנחלות. זוהי דרך חדשה, מסלול חדש. אין לממשלה שום זכות -- גאולה כהן !

בשבת, בארבע וחצי אחרי הצהריים, הופיעו כמה בחורים מסניף תל־אביב של ״שלום עכשיו״ ,טיפסו על אנדרטת השואה והתקומה, שברחבת כיכר העיריה בתל־אביב, ותלו סדין לבן שעליו כרזה : ״כריתת יערות זאת לא תקומה. התנחלות בחברון = שואה.״ כמה עשרות חברים, ששמעו על יוזמת חבריהם, הגיעו והדליקו לפידים זעירים ונעמדו ליד הכרזה.

(הרי לא יפה להשוות שר בישראל לחזיר, בייחוד ׳כשהשר אחראי על ההתנחלויות, ועלול להיות מופקד מחר על כל מערכת־הביטחון.

טענה זו מזכירה במידה רבה את שיטות האנטי״שמים עצמם, הרגילים לכרוך יחד ״יהודים וקו מוניסטים״ (ראה יומן אישי) .ה מסקנה היא, כי כל מי שמתנגד למדיניותה של ממשלת־ישראל, בעניין כלשהו — כגון ההתנחלות או היחס לעם הפלסטיני — הוא אנטי־שמי, פאשיסט או ניאו־נאצי.

השאלה השניה לא הבי מועמד גור להגברת ההתנחלות ב״איזורי ה ביטחון״. לפנים יכול היה המערך לטעון שאין ברירה.

בהסתדרות נוצרה הסכמה אילמת בין כל המיפלגות שלא ל דבר על עניינים לאומיים, שלום וסיפוח, החזרת שטחים והתנחלות. במילא חסר העניין העיקרי שעליו חלוקות הדיעות במדינה.