חיפוש: התנחלויות
נמצאו 2,219 תוצאות (מציג 1,651 עד 1,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1826 (30 באוגוסט 1972), עמוד 14
אנשי הבט־חון שידעו בשעתו למנוע בכוח כניסת מפגינים נגד ההתנחלות בחברון לעיר, אפילו לא הצליחו לזהות במחסומים את הרב כהנא.
גליון 1828 (13 בספטמבר 1972), עמוד 19
רוטנשטרייך יצא מפורשות נגד החלטת הממשלה שלא להחזיר את עקורי בירעם ואיקרית, השמיע דברי אזהרה מפני הילכי־הרוח — והמעשים — ישל סיפוח, התנחלות ונישול. תורת הננלים. הגדיל לעשות, ב־מסת־ענק, בגליון ערב החג של הארץ, ההיסטוריון הפרופסור יעקוב טלמון.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 6
הסוג הראשון היה מורכב מקנאי ״ארץ־ישראל השלמה״ .אותם הרוצים בסיפוח כל השטחים המוחזקים, בהתנחלות בשכם וברמאללה, באימפריה יהודית גדולה.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 15
לא נחרת בזיכרוני אף נאום אחד שלה על נושא זה( .אולי היא מושפעת כאן מבעלה, ראובן, שהיה מגדולי מפקיעי־הקרקעות של ערביי ישראל, והמנהל עכשיו את ההתנחלות בשארם־אל־שייך). לא שמעתי את קולה בוויכוחים ה- כלכלייס-הסוציאליים הגדולים עם פינחס ספיר.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 10
הדבר גרס לוויכוחים אינסופיים בקשר להתנחלות, הוצאת מימצאים ארכיאולוגיים וכר, שהס אסורים על פי האמנה.
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 15
יחד עם הביקורים והנאומים שפכה ישראל לתוך היבשת אוצר גדול מאוד של כסף ומשאבים אנושיים, בהשוואה ליכול- מדינות אפריקה, כמו מדינות רבות במערב, השתכנעו בהדרגה שממשלת ישראל אינה מתכוונת להחזיר את השטחים שכבשה ב־ ,1967 וכי הסיבה האמיתית לכך אינה אלא הרצון לספח לעצמה שטחים ערביים לצורכי התנחלות. הדבר מעורר זיכרונות חריפים במדינות כמו קניה, שבהן הפקיעו השלטונות הקולוניאליים בשעתו את מיטב הקרקעות לצורכי מתנחלים לבנים.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 15
הוא מגנה אותן עקרונית, אך לא עשה דבר כדי להרתיע מועמדים ולחבל כ הגשמת רעיון זה, בתנאים של שיל- טון צבאי זר, אינה יכולה להיות קלה. המימשל יוצר לאט־לאט ״עובדות״ של התנחלות בין הכפרים והערים. בקיצור, הבחירית נועדו לבסס את המצב הקיים, לאפשר סיפוהי זם זוחל, מחוכם ,״ליברלי״
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 11
(והרי רק השבוע הצביעה מפ״ם ביד גאה למען השדר של גולדה מאיר לנשיא ניכסון, •טהחריד וזיעזע את אחרון אוהדי מפ״ם באר• צות-הברית ובעולם בולו!) מדיניות של סיפוח. התנחלות. תמיכה בסייגון. כל זה היה בסדר.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 8
עולה כאש משה סנה לא שמע מעולם על עשרות ההתנחלויות שהוקמו, לדברי שרי הממ שלה, בשטחים שאין בכוונת ישראל ל החזיר לעולם, הוא לא שמע על הצה רותיהם של ראש־המימשלה, שר־הביטחון, הרמטכ״לים, סגן ראש־הממשלה, שר־ה־תיירות, שר־הדתות ויסגן־שר-התחבורה — על כל נוסחה שב עולם מ״אף שעל״ ועד לתקופות ״צי אחרות, או נון״ עשרות שנים, שיעברו עד שי שר חלק תחזיר אל השט קטן מכל חים שכבשה במל חמה הנקראת עדיין ״מלחמת ששת הי מים״ והיא נמשכת זיו השנה החמי מסים שית.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 17
כושרו של טייס רוסי ^ולס, עוצמתו של חיל־האח־יר ה־ רוסי אינה מהודה, לפי שעה, גורם לגבי חיל־האוויר הישראלי, שכן עדיין לא מפלגות מפ״ם פה, מפ״ם שס ״מי שהלך להפגין נגד ההתנחלות בחברון, בשטח המוחזק על־ידי צה״ל, הוא רף נו^1ר\ז צנזור ה שר הצבא ה^בייט־י-.
גליון 1774 (1 ביולי 1971), עמוד 39
את המלחמה הראשונה הכריזה בסי משה דיין, שביטא לראשונה בגילוי־לב את מדיניות הממשלה: לצרף את השטחים לצמיתות לישראל, תוך ויתור לצמיתות על שלום עם העולם הערבי. ממשלת־קבע בשטחים המוחזקים, התנחלות כללית, שלילה טוטאלית של זכויות העם היושב בהם.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 9
היה מוזר לראות איש כזה בחברת שרים שהטיפו בנשימה אחת להתנחלות רבת־תנו־פה ולהחזרת השטחים המוחזקים, ליוזמת־שלום נועזת ולעמידה איתנה על זכותנו ההיסטורית לארץ־ישראל השלמה, לקביעת הירדן ותעלת־סואץ כגבולות־ביטחון הכרחיים ולנכונות להחזיר הרבה־הרבה שטחים, למשא־ומתן ללא תנאים מוקדמים ולקביעה נחרצת שלעולם לא נוותר על ירושלים, הגולן, עזה, שארם־א־שייך, חברון ואל־עריש.
גליון 2001 (7 בינואר 1976), עמוד 9
שם זועקת המציאות לשמיים ממש: המערכת אינה מתפקדת. מאורעות סבסטיה וההתנחלות ברמת- הגולן מוכיחים כי מיעוט קנאי קטן מכתיב עתה לממשלה הנפחדת את המדיניות.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 18
מחסני צה״ל יהיו מלאים בכלי־נשק. השטחים יהיו מלאים בהתנחלויות. העיתונות תהיה מלאה בסקרי דעת־קהל על הפופולריות של רבץ.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 9
בעתונכם (העולם הזה )1935 נאמר כי ועד־העובדים של מוזיאון-ישראל דרש מהמנהל שלפני שיתחיל בפיטורי עובדים, יקדים ויפטר את צוות המזכירות המנופח י• מחזור המתנחלים בטבע: מח סום צה״ל, התנחלות למיספר שעות, פינוי לתחנת־מישטרה.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 15
למחרת היום היא פוצצה את יוזמת־השלום של רו• ג׳רם, וטירפדה שליחות יארינג. כל מאמצי־השלום נעצרו. ההתנחלות נמשכה, ומשה דיין הכריז על תוכניתו להקים את העיר ימית בפיתחת־רפיח.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 13
עד אז אנחנו נאלצים לשמור על קו המיתלה וה גידי בדרום, על קו הירדן במיזרח, על קו ההתנחלויות בגולן, ועל קן בגין-ם ר 0בירושלים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 23
האם מיפעל־ד,תחייה היהודי, בעבר ובהווה, מוכרח להביא לנישול עם־הארץ הערבי ז האם יש סתירה מוסרית בין מעשי-ההתנחלות של הראשונים ובין מעשי עוולה כמו איקרית בצפון ופיתחת־רפיח בדרום 1 גלימתו השחורה של הבישוף הפכה לסמל — אובייקט לשינאה ולהערצה.
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 13
הטענה שנסיגת צה״ל מקונייטרה ומן הגבעות הסמוכות תסכן את היישובים — * השבוע החליט העובד־הציזני, הזרוע ההתיישבותית של ל״ע, להנזישיך בהתנחלות בכל השטחים המוחזקים. אינה מבוססת על עובדות .
גליון 1927 (7 באוגוסט 1974), עמוד 13
כמה ישנים — יוכיח המלך חוסיין יכי ממשלתו מסח ליט על התנחלות גם בשומרון, ולא רק בבקעת הירדן.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 26
וכאילו לא די בכך, התפרסמה השבוע שערורייה נוספת, מאותו סוג: התנחלות חוקית־למחצה אחרת, בעופרה׳ שמעולם לא אושרה על־ידי הממשלה כיישוב־קבע, נהנית מתמיכה כספית גלריה של מישרד־הפנים המפד״לי.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 49
הם עושים צעדים נגד השלום, ומדברים על השלום! מה עם ההתנחלויות? לשם מה הן הוקמו? האם זה יביא שלום?
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 16
הנשיא אמר למפקד: למה אתם מתנחלים בשילה: המפקד אמר למשה : למה אתם מתנחלים בשליה: שתום העין אמר לבעל החווה: למה אתם מתנחלים בשילה: אריק אמר לחנן : למה אתם מתנחלים בשילה: חנן אמר לחבר׳ה: למה אתם מתנחלים בשילה: החבר׳ה אמרו לציפורי: זה לא התנחלות, זה חפירות ארכיאולוגיות. מרדכי אמר לבעל המקטרת : זה חפירות ארכיאולוגיות.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 19
^ נה מי בחן, על פי השיטה האמריקאית: 1 1הציונות פירושה : ( )1נאמנות למדינת־ישראל, ריבונותה וביטחונה. ( )2שאיפה להתרחבותה של מדינת״ישראל בכל רחבי ארץ־ישראל ההיסטורית, תוך התנחלות בשטחיה. ( )3ריכוז העם היהודי כולו בארץ־ישראל. ( )4השקפה האומרת כי מדינת־ישראל אינה שייכת לאזרחיה בילבד, אלא לכל היהודים בעולם. ( )5השקפה האומרת כי כל יהודי בעולם הוא אז־רח־למעשה של מדינת״ישראל. ( )6התנגדות להתבוללות היהודים בקרב הגויים. ( 7האחריות של מדינת״ישראל לגורל היהודים באשר הם, וחובתה לפעול למען הענקת שיוויון־זכויות ליהודים בכל הארצות. ( )8קיום סולידריות וזיקה הדדית בין היהודים בכל הארצות, וביכללן מדינת־ישראל. ( )9חובתם של היהודים בכל הארצות לשרת את מדיגת־ישראל מבחינה מדינית וכלכלית. ( )10 קיום המיסגרת של התנועה הציונית. ( )11 חובה המוטלת על חבריה לעלות לישראל. ( )12 פרנסה לעסקנים הציוניים במדינות השונות, תירוץ לשליחי המיפלגות הישראליות לטייל בעולם על חשבון העם היהודי, הירארכיה של כיבודים והנאות.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 25
רבנים אחרים, היושבים מעבר- לים, רחוק מישראל, ניסו להשפיע על מדיניותה של הממשלה ועל החיים הפוליטיים במדינה אולם יותר מכולם התבלט כסמל הריאקציה הרב יהודה צכי הכהן קוק, מנהיגה המוסרי לשעבר ישל המפד״ל, שניער את חוצנו ממנה, הטיף בגלוי למעישים שמהותם האמיתית היא מרד בסמכות הממשלה, עמד מאחרי ניסיונות ההתנחלות הפרטיזניים בשטחים הכבושים שנועדו להכשיל כל אפשרות להסדר שלום בין ישראל ומדינות־ערב.
