נמצאו 303 תוצאות עבור השב"כ

סיומת אופיינית, הלקוחה מתוך אחד המיכתבים האחרונים, אומרת ש״בקשר לתנאי המעצר אני לא פונה לאף אחד, כי השב״כ הוא כל־יכול במדינה הזאת.״ מיספר המיכתבים של וענונו, כמו גם אורכם ותוכנם, מלמדים שזה לו העיסוק העיקרי ואולי אף היחיד: לכתוב, לכתוב ולכתוב. … הלה מזמן ללישכתו את הח״כ המסויים, ומעביר לידיו את המיכתב, תוך אמירה מפורשת, שעל־פי החוק מיכתב המיועד לחבר־כנסת אינו עובר צנזורה. לעיתים נוכח איש־השב״כ בלישכת קצין־הכנסת בעת המסירה, ולעיתים אזרח אחר: בירי השב״ב והצנזורה יש אמצעים כדי לקרוא כל חומר כתוב — אפילו הוא סגור במעטפה חתומה — מבלי להשאיר סימנים.

אותה שעה ה ס תוב ב לו במיזנון־חברי-הכנסת איש- תעשיה חדש: יוסי גינוסר, מי שכונה ג׳ בפרשת השב״כ, ומי שמכהן היום כראש מכון יוסי גינוסר הייצוא של מישרד־התע- מי מפו רסם יותרי שייה־והמיסחר. … הראשון היה כתב-הטלוויזיה אמיר שניב, מי שסיקר א ת פרשת־השב״כ .״אני מכיר אותו,״ אמר גינוסר ,״פניו מפורסמות כמעט כמו פניי״.

אחר־כך השתתף בתרגיל המכוער של הדהת יצחק זמיר והכנסת איש־החנטריש במקומו, ובקנוניה המכוערת של הענקת חנינת־העבריין לראש השב״כ. בטלוויזיה נראה כאיש שחרב עליו עולמו. … רפי מלבה הוא הפחות מוכר מהשלושה, אם כי שמו פורסם בעיקבות העתירה לבג״ץ שהגיש נגד ראש־הממשלה, שימעון פרס, וראש־השב״כ, אברהם שלום. בבג״ ץ תובע מלכה -שלא כמו שני חבריו שנותרו בחוץ, שיחזירוהו לשרות־הביטחון־הבללי. … ״ התבטא בימים האחרונים. הכוונה אינה רק לראש־השב״כ, אלא גם לאחד משלושת אנשי השב־כ שזכו עימה בחנינה, ושנותרו בשירות.

אחרי הסיפור ה־ 13 נמאס לשולמית מג׳ימי קרטר, והיא אמרה בשבוע שעבר גילה העולם הזה כי הכתבת בעלת השם־הצרפתי, החתומה על הכתבה הארוכה והבלתי־מדוייקת על השב״כ, שהתפרסמה בירחון הערווה פנטהוז, אינה אלא בחורה ישראלית העונה לשם מיכל מירון. … הראיה: בסוף הכתבה הבלתי־מדוייקת שכתבה על השב״כ מודה מערכת פנטהוז באופן מיוחד לאבנר תבורי על עזרתו למיכל בהכנת הכתבה.

שמו הוזכר במהדורות־החדשות ברדיו ובטלוויזיה ובעיתונות הכתובה, בקשר לפעילותו בפרשת פרקליטי השב״כ. ביום הרביעי הוא היה מבוקש במיוחד על־ידי התיקשורת, עקב כניעתו לבקשתו של שימעון פרס, שיסיר את תביעתו לקיים דיון דחוף על כר במליאכת־הכנסת. … צילם: צבי טל ממישרד־המשפטים דולפת רכילות קצת מדאיגה: ה״י שמועות אומרות כי חל משבר- אמון בין היועץ המישפטי לממשלה, יוסף חריש, לבין צוות מישרדו הבכיר — הכוונה בעיקר לשלוש הנשים שבחבורה: דורית בייניש, יהודית קרם ויהודית צור — ולכן נאלץ חריש להתמודד עם החומר המסובך של פרשת השב״כ, על כל ספיחיה; לבדו. מרכלים גם כי שימעון פרם, ראש־הממשלה בהווה ו־שר־החוץ בקרוב מאוד, מציע לזלמן שובל, מס׳ 2בתנועתו של ייגאל הורביץ, את תפקיד שגריר־ישראל בצרפת, אחרי סיום כהונתו של עובדיה סופר.

גופים שנתנו לבנקים הלוואות בשוק האפור, בהסתמכם על ערבויות שהעניקו הבנקים לכאורה, תובעים היום מבנק המזרחי ומבנק־לאומי מיליוני דולארים. אב:אוטובוסם ם 3־אנשי השב״כ ^ קללה קדמונית, רודפת פרשת אוטובוס ^ 300 את מערכת־המישפט הישראלי ואת כל מי שהיה מעורב בה. … היועץ המישפטי הקודם, יצחק זמיר, דרש להעניש את האשמים ולברר את הפרשה, העניין הסתבך וגרם להתערבותו של שימעון פרס ולהדחת היועץ המישפטי. שלושת אנשי השב״כ שפתחו את הפרשה הגישו עתירה לבג״ץ כדי דויד בלס לוחץ ידו של שיסשן פרס היושב במכונית למנוע את פיטוריהם מהשב״כ, ויחד עם זאת שוכנע נשיא־המדינה, חיים הרצוג, לפתור את הפרשה על־ידי מתן־חנינה לשלושה אנשי שב״כ אחרים, האשמים בשיבוש ההליכים.

אברהם שפירא, יושב-ראש הוו עדה, התבדח בישיבת הקודמת ואמר לי, :אני קרוב של ראש השב״כ בשמו הפרטי, אברהם, ואילו אתה קרובו בשם־ המישפחה״ .פייסי שמע את זה, ופנה אליי. … ואכן, ביום ה־שלישי בלילה רוכזו האסירים משנודע לראשונה בכנ סת, ביום הרביעי בצהריים, על סיומה המוזר של פרשת השב״כ, העיר אריה פרנקל, דוברו הקרוב ביותר של הרב אברהם שפירא :״די!

. • בתום השיחה מגיעים לבית הנשיא עורכי־הדין נאמן וכספי, ומצרפים את המלצתם, להעניק חנינה לאנשי-השב״כ המעורבים בפרשה, ובכך לסיים את הפרשה. … בפיהם של אנשי״השב״כ טענות קשות על ״התחמקותו״ של הדרג המדיני מהאחריות לפעילותם* . • לבסוף מצליחים הכל לשכנע את ארבעת אנשי־השב״כ לבקש חנינה. כספי מציע לחנונים להוסיף את הניסוח המפורסם: שפעלו ״ברשות ובסמכות״ .הנימוק שלו לתוספת :״למען ההיסטוריה, למען • במקביל נקבעה לשלום פגישה בת שעה, בארבע עיניים, עם נשיא־המדינה.

גתפס לא מוכן ך* אינתיפאדה טרסה את כל הקלפים. \ 1הפעם היה זה השב״כ שנתפס לא מוכן. לפי פירסומים זרים עובדים היום בשב״ב בערך כ־ 2,000 איש. … לפי תקנות צה״ל לא ניתנים אישורים כאלה לבעלי עבר פלילי. השב״כ הסדיר אישור לכל משת״פ שנפשו חפצה בכך.

ערך ה חוו ה עלה >> ריק ש רון אנס את השב״כ להסכים יד* לשמירה הביטחונית עליו, המשוללת כל הצדקה עניינית או מיקצועית. … דוגמה הפוכה היא הגדר בביתו של השר גידעון פת בסביון, אחרי שורה של פריצות לבית, המליץ השב״כ לבנות גדר סביב הבית, ואף התקבל אישור תקציבי לכד.

אבל העולם הזה יכול לגלות מה טיבם של מקורות אלה. מאז החל הסיבוב האחרון בפרשת ראש־השב״כ מופצצת גם מערכת זו במטח של פצצות־סירחון, המכוונות נגד שלושת אנשי־השב״כ הבכירים, שחשפו את הפרשה.

תוך כדי כך הוסטה תשומת״הלב מהצעה אחרת, שהועלתה: לקבל חוות־דעת של השב״כ על המועמדים. לא רק לערבים. לכאורה נועדה הצעה זו רק למועמדים ערביים. … כך ייווצר מצב שאץ לו אח ורע בעולם הדמוקרטי: המישטרה הפוליטית החשאית תוכל לפסול שופטים, ובמילא גם לבחור בשופטים — אותם השופטים האמורים, לאחר־מכן, להחליט על טיב העדויות של אנשי השב״כ המופיעים לפניהם. הצעה זו נדונה, פורסמה ולא עוררה שום רעש.

בצד המאבק המזויין מכירה המועצה עתה גם ,,במאבק הפוליטי״ .מטרתו של חלק גדול של התנועה הלאומית הפלסטינית היא כיום להגיע להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, אם אפשר בדרכי־שלום. על כך 1העיד המומחה של השב״כ עצמו במישפט־המיפגשים ברמלה). ״המחבלים״ הם, בעיני הוועדה, פושעים, שמטרתם היא להרוס את המדינה ולהרוג יהודים, ובעיקר נשים וילדים. … לא כן ל״מחבלים״. הוועדה קובעת שיש לסלוח לאנשי השב״כ את שיטות־החקירה ועדויות־השקר, מפני שפעלו מתוך מניעים טהורים, והאמינו שהם משרתים את עמם.

ההדלפה המכוונת של המישטרה לגבי זהותו ועיסוקו של הרוצח, הכניסה את השב״כ לקונפליקט חסר־פיתרון. מצד אחד הפך העניין פומבי וברור שהשב״כ יתבקש לסייע במעצר חלבי. … הפעם פירסמה המישטרה, כמעט מיד אחרי היוודע דבר הרצח, את היותו של הרוצח סייען של השב״כ. מאוחר יותר פורסמו בהרחבה פרטים על מאסרו בשל שוד מזוין.

הם היוצרים את רשימות־המבוקשים עבור השב״כ, המועברות מאוחר יותר לדרג המיבצעי לשם ביצוע מעצרים. חקירה של השב״כ איננה תענוג גדול, בעיקר אם היא נעשית בטעות.

הוא העביר את המידע שקיבל ל- ראש־הממשלה. היה ברור כי ראש השב״כ היטעה את ראש־הממשלה. שכן היה זה הוא שדיווח על הסעיף הרפואי לפיו שוחרר, כביכול, פרוטר. … החקירה כיצד מסרו שירותי-הביטחון מידע מוטעה לממשלה, הוטלה על שירותי־הביטחון עצמם. ראש השב״כ עצמו יצטרך להגיש לראש- הממשלה את מימצאי חקירתו נגד עצמו. … העובדות הן שאת שני הדו״חות שלו חיבר גאנדי באותו יום עצמו, כשהוא מתקן סעיף אחד בילבד אחרי שקיבל גם הוא את טענת ראש השב״כ. מאוחר יותר, עוד בטרם מונה כיועץ למודיעין, דיווח גם על ההשגות ששמע מפי קצין- רפואה־ראשי לגבי המידע המוטעה שנמסר לממשלה בקשר לסעיף הרפואי על פיו שוחרר פרוטר מצה״ל.

שזב חלטזרזת בטלוויזיה תו ־י נז ״ ך הרזטציה: לדויד לני! אחרי שפורסם תצהירו של ראש השב״כ, שהוגש לבג״ץ, לפיו היה לו גי בוי מלא למעשיו מיצחק שמיר, התגבש בצמרת מיפלגת־העבודה ח ב מוצק נגד העברת ראשות־הממשלה לשמיר. … הם מרגישים מרומים, אחרי שנענו לפני חודשיים להפצרותיו ועיכבו את פירסום פרשת־השב״כ. דבריו אלה של פרס פגעו בהם יותר מחרפותיו של יצחק שמיר, שהישווה את כל העיתונאים לכלבים.

האם מופעלת עליו סחיטה, על סמך תיקים סודיים של השב״כ? האם הוא העמיד את בעייתו האישית — הוכחת ״אמינות״ — מעל לכל אינטרס לאומי ומיפלגתי? … פרשות שרון ומודעי ועוד ועוד, חיזקה פרשת השב״כ מחרש את תדמיתו של פרס כמפסידן מיקצועי, כמי שאינו מסוגל לקבל החלטות קשוחות, כמי שאומר ״כן ולא, לא וכן״.

ובכל זאת המחזה עומד גם עכשיו. למרות פרשת השב״כ ופרשת פולארד ועוד עשרות פרשות, פרשת ישיבתנו ביריחו היא הכואבת לאורך השנים. … מונדי מספר שהוא נתן לו את שרביט הבימוי, כי הוא ממוצא עיראקי והוא יצליח להעביר את האווירה המזרחית שמונרי ניסה לתאר בכתב למרות פרשת השב״כ ופושת מראוד ועוד עשרות פושות, פרשת ישיבתנו :1יריחו היא הכואבת לאורך שנים יוצר אנטי־מימסדי כמו מונדי, כדי להיות תיאטרון חי, ואולי אפילו כדי לזכות ברעש ובכיסוי כמו שאף מחזה קלאסי אינו זוכה לו יותר.

למי יש יותר כבוד על נוסח בקשת החנינה של ראש השב״כ מנשיא המדינה (העולם הזה ראש שרות ממלכתי פונה לנשיא המרינה במילה ״מכובדי,״ בערך כמו נוסח פניה של פקיד־השומה, הפונה לנישום ומזכיר לו כי הוא חייב כמה שקלים למס־ההכנסה. האם ראש השב״כ, או מי שניסח לו את הפניה לנשיא, לא ידע שהפניה הנכונה.

כאשר נודע (אך לא פורסם עדיין) כי נחטף אוטובוס ונעצר ברצועת״ עזה, מיהר ארנס למקום, כפי שעשו גם ראש־המטה״הכללי, משה לוי, וראש־השב״כ, אברהם שלום. כל השלושה האלה -ארנס, לוי ושלום -נכחו במקום בבל השעות הארוכות שלפני ההסתערות ואחריה. … ידע כללי היה גם לי! בזמנו שאלתי: מדוע יושב נציג השב״כ בוועדת־זורע? ענו לי: השב״ב עומד על כך, כשם שהצבא עומד על־כך שיישב.

אם נכונה טענה זו הרי שעונש־הם־ וות מוטל בלי דין, בלי מישפט, על־סמך ידיעות־מודיעץ של השב״כ. הוא מזכיר את החשוכים שבמישסרי אמריקה הלטינית. בפרשת האוטובוס בקו 300 נודע כי ראש־הממשלה יצחק שמיר הורה למפקד השב״כ להוציא להורג בו במקום כל .מחבל״ שבכוונתו לבצע פיגוע־מיקוח.

על כך נוסף החשד כי הזונות שהעסיקה שימשו גם כמודיעות של השב״כ, ושהפעילו סחיטה נגד הלקוחות למען השב״כ.

אולם יש לציין, כי מאז שהחל בגין בכהונתו נאסר על החוקרים להשתמש אפילו בסטירות־לחי, שהיו מותרות עד אז לצרכי חקירה, באישור המפקדים הבכירים. בגין אסר על השב״כ להכות עצירים פוליטיים, גם כשהמכות הוגדרו כ״סטירות־לחי״. … מישפטו המישמעתי של המפקד בשב״ב, שנתן את ההיתר לחוקר להכות את עג׳ווה, יבהיר אם עשה זאת על דעת עצמו, או שמא קיבל גם הוא היתר מפורש לכך ממישהו בכיר יותר, הניצב מעליו בסולם הפיקוד של השב״כ. עורך־מי שנה סאנזט* ,ועכשיו קצת מוסיקה קלה !