נמצאו 303 תוצאות עבור השב"כ

באותה שעה נאמר שוב ושוב, בכל מהדורות החדשות של היום הראשון, כי גורמים ביטחוניים (קרי: השב״כ) משוכנעים שהדבר הוא יוזמה פרטית של אנשים מקומיים, וכי אין לכך שום קשר עם אירגונים מבחוץ.

תפקיד היועץ־למילחמה־בטרור מחייב כושר תימרון בין השרותים השונים, כמו אמ״ן, המוסר, השב״כ, המישטרה ומישמר־הגבול, שכל אחד מהם לוחם על עצמאותו.

על־משקל אמרתו של המשורר, תופע נא ועדת־חקירה בפרשת השב״כ מיד, ואם לא, תמוגר ממשלת האחדות הלאומית לעד.

כל גורם הפעיל בשטח — צה״ל, המימשל ה* צבאי, המינהל האזרחי, השב״כ ועוד — מקבל החלטות מדיניות על דעת עצמו, מחוסר הנחייה.

לחתום על החלטת גינוי כנגד אחד נתן זך, או נכון: בימינו חל פיחות רציני ביוקרתס ה״מי־שהתקפתו מעידה על מצב שבו ,״אם מגרדים את תולוגית״ או המאגית של מוסדות, ושום אדם הקליפה הדקה שעל פני השטח (של אגודת בר־דעת הקורא בימינו כי ״צמרת המישטרה או הסופרים) ,מתגלה ריקבון של יריבויות ומאבקי- השב״כ טענה״ ,או כי ״מליאת הכנסת הביעה כוח,״ ואס כך — כוונתה האמיתית של המיתקפה שאט־נפש״ ,או ש״חבר־הנאמנים של בנק זה או (״עושים לו את המוות בתככנות קטנה״) לא היתה אחר הכחיש״ — שוב לא יעלה בדעתו להעניק מלכתחילה אלא להיפטר מן האיש אשר ״הביא לדברים אמון אוטומטי.

נתקלתי השבוע גם בשר משה ארנס. הוא התלונן על כך שבמהלך פרשת־השב״כ החשדנו אותו כ״פושע־מילחמה״. הגבנו אז על דברים שאמר ארנס למחרת הרצח, בנוסח :״על המחבלים לדעת שלא ייצאו חיים מפיגוע כזה!

— סתם יום שד פת ח (המשך סעם 1ד )7 מישרד־הפנים ממלא את אותו התפקיד בירושלים המיזרחית, ופועל שם על־פי הנחיות השב״כ. מישרד־האוצר מממן את הכיבוש ומנצח על ניצול האוכלוסיה לטובת המשק הישראלי.

היינו העיתון היחידי בישראל שתקף את מיל־חמת־הלבנון ביום הראשון, כשם שהיינו העיתון היחידי בישראל שתקף את מיבצע־סיני ב־.1956 היינו העיתון היחידי במדינה שהעז לחשוף את פרשת־לווינסון, כשם שהיינו היחידים שהעזו לחשוף את פרשת חושיסתאן ב־. 1955 היינו העיתון היחידי שהעז לפרסם את התצלום של חוטפי״האוטובוס בקו ,300 למחרת הפשע, וכך לפוצץ את פרשת־השב״כ, כשם שהיינו העיתון היחידי שהעז לפרסם את מצוקת נכי־צה״ל המשותקים ב־ . 1950 את המחיר של אותה כתבה אנחנו משלמים עוד כיום.

וערת־יריב, וחשאיותה הרבה, הן אחד הגורמים המפריעים לזמיר להגדיר את מאבקו בפרשת־השב״כ כהצלחה. עובדה אחרת, המפריעה לקורת־הרוח הכללית, היא גורלם של שלושת מורדי־השב״ב: ראובן חזק, פלג רדי ורפי מלכה.

נולדה סיפרות שלמה המתארת את העלילות הפנטסטיות של המוסד, השב״כ, אמ״ן, לק״ם, ציידי־נאצים, ויזנטלים ומה עוד, ולצידה מחסן של סירטי־קולנוע וסדרות־טלוויזיה על נושאים אלה.

בצניעותי כי רבה אודה, בי דודו הלוי לא נועץ בי כלל לפני שפירסם ללא צורך — אם גם ללא נזק, לדעתי — את שם ראש השב״כ — ואם יקרנו המקרה יחדיו אגלה לו את הסוד הזה.

השבוע הסבירו כמה נרגעים כדבר שיש לנערן את הבעיה באישיותו של אברהם שלום — גיבור פרשת־השב״כ — שהיה חסיד הדיוודדלא־דיווח. לדווח כדי לטייח, ולטייח כדי לדווח.

מכל הסיפורים על ההומור של אשכול, אני אוהב את הסיפור האמיתי הבא: ביום שנבחר אשכול כראש־הממשלה, אחרי התפטרותו הזועמת של דויד בן־גוריון ב־ , 1963 ניגש אליו ראש־השב״כ דאז (עמוס מנור?) ואמר לו כדברים האלה :״אדוני ראש־הממשלה, מעתה אנחנו מופקדים על הגנתו.

הסתבר כי גם ״המרכז החופשי״ _ עבר את אחוז־החסימה, ולבסוף זכה אף הוא בשני מנדאטים, על- סמר עודף־הקולות. וערב הבחירות עצר השב״כ מאה מפעילי רק״ח, וכתוצאה מכך זכה ״המרכז החופשי״ ,ולא רק״ח, במקום ה־.<120 בסיכום הסופי זכתה רשימתו של תמיר ב־ 460 קולות פחות מאשר הרשימה שלי.

השמות שהועלו לפני פרס כדי למלא א ת מקומו של גור היו: ח״כ דויד לי ב אי( דוו ק א חביבו של פרס), האלוף איציק מרדכי (אז היה האנדר-דוג של פרשת השב״כ) ושלמה בן־עמי -שגריר ישראל בספרד, הנחשב שם ככוכב״תיקשורת.