גליון 2698, 17 במאי 1989, עמוד 15
הם עושים מה שהם
עושים למען כסף. אנשי השב״כ מעריכים יותר את לוחמי
האינתיפאדה, שבהם הם לוחמים, מאשר את ״הסיוענים״,
שבהם הם נעזרים.
גליון 2724, 15 בנובמבר 1989, עמוד 14
בסופו של
דבר נותר רק אישום אחד: מיקאדו הדפיס
במכון שלו חוברת בערבית, שיעצה לעצירים
איך להחזיק מעמד מול שיטות־החקירה של
השב״כ (״לחץ גופני מתון״) .בית־המישפט
קיבל את טענת התביעה, שהחוברת הודפסה
מטעם החזית העממית לשיחרור פלסטין.
גליון 2432, 11 באפריל 1984, עמוד 27
גורלם של המיזרחיים קשה יותר. שמעתי שמומחי השב״כ
יודעים להבחין בין חזותו של יהודי יוצא־מארוקו ובין חזותו של
תושב רמאללה.
גליון 2442, 20 ביוני 1984, עמוד 10
הפגישות עמדו כולן בסימן
החיזורשל ראשי רק׳ח אחרי פלד. הרעיון
התערבות השב״כ בבחירות בישראל? ומה
עושה הקג״ב בברית־המועצות?
גליון 2360, 24 בנובמבר 1982, עמוד 8
בעלת השלכות כה חמורות, כמו הטבח
במחנות הפליטים ז מדוע לא חשב כך
הרמטכ״לז מדוע לא חשב כך שר-הביט-
חון ז מדוע לאתתשב כך שר־החוץ ז ראש
המוסד ז ראש השב״כ 1
וכמידים א ח רו ת: האם ראש־הממשלה
מתפקד?
גליון 2552, 30 ביולי 1986, עמוד 4
שני
משמאל: רונן אידלמן, שנפל גם הוא במיל
חמת-הלבנון.
״אני
לא דוצח!״
סיפור ם רשת־השב״כ מעלה בזיכרוננו
סיפור נוסף. שאירע ליואב שלנו באיזור דאמור,
בשעות הראשונות של המילחמה: הוא עמד לבדו
מול נער פלסטיני שירה בו, אלא שהכדור ~~ תוך
נקישת ההדק — נתקע בקנה, וזה מה שהציל את
חייו של יואב באותו רגע.
גליון 2487, 1 במאי 1985, עמוד 13
היו, כמובן, גם טיעונים מיוחדים
למישפט־המחתרת, על פיתוי והסכמים
שלא כובדו על-ידי השב״כ, אך בעיקרן
היו טענות־הפסילה דומות להפליא
לאותן של האחים מועדי.
גליון 2551, 23 ביולי 1986, עמוד 19
לכן יוצאים מן החורים כל המקלסים המיקצועיים של השב״כ,
שחיו במשך שנים על־חשבון סיפורי״הבדים על ההצלחות
הפנטסטיות של השב״ב בתפיסת מרגלים איומים ונוראים.
גליון 2555, 20 באוגוסט 1986, עמוד 15
גם משה שחל לא הסב לו נחת,
כשנתן פומביות לרכילות מסוג אחר
לגמרי, המופצת עליו. לא היתה זאת
הפעם הראשונה שפרשת השב״כ
נכנסה לחדר־המיטות. אך היתה זאת
הפעם הראשונה מזה שנים, שרוני נותר
באלם־פה
לזכותו ייאמר שלא הוריד את רמת־הוויכוח
עוד יותר, ולמד שיעור.
גליון 2664, 19 בספטמבר 1988, עמוד 17
רוב האומרים זאת כיום
לא היו אומרים זאת אז גם אילו עונו במרתפי השב״כ. הם אמרו
את ההיפר. אבל בינתיים התקדמו עם הציבור.
גליון 2612, 21 בספטמבר 1987, עמוד 23
המוסד אחראי לביון ולתפקידים מיוחדים בחוץ־לארץ. השב״כ
אחראי ל מודיעין בארץ עצמה, וגם להבטחת שגרירויות־י שראל
בעולם.
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 26
מבקריו של פא״ן אומרים כי הסניף הישראלי
היה ונשאר כלי מישחק בירי השב״כ ובידי מישרד
הביטחון. כאשר מתפרסמות ידיעות על מעצר
מינהלי של פלוני, הם אומרים, פונים אנשי הוועד
למישרד הביטחון, מתכבדים בפגישה עם אישיות
ביטחונית בכירה בתוספת כוס קפה, עוגה, והסבר
שאותו פלוני הוא חתרן מסוכן.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 7
הם יודעים מה
קורה במחנות־הריכוז(סליחה ,״מיתקני־הכליאה״ ו״מיתקני החקירה״) .כשם שכל
שופט שרצה לדעת ידע כי במשך 17 שנים שיקרו חוקרי-השב״כ בבתי־המישפט.
(ומה עכשיו?)
המישפטנים אמורים להיות בעלי־היגיון.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 11
בין העצירים היו כמעט כל מפקדי ההגנה, שנעצרו על פי
רשימות השב״כ הבריטי.
זה היה שיא המאבק של ממשלת הנציב העליון במרי העברי.
גליון 2588, 8 באפריל 1987, עמוד 11
כרמלה.״
ואין לשכוח, כמובן, את פרשת־השב״כ.
אני :״את יכולה להביא לי קצת מים, ציפורה?
גליון 2574, 31 בדצמבר 1986, עמוד 16
איש מהכתבים לא הודה כי עשה
אי״פעם מעשה כזה, ולמרות זאת רוב החומר
הנוגע לפרשיות הגדולות, שהסעירו בזמן
האחרון את המדינה -כמו פרשת השב״כ,
פרשת וענונו ופרשת מכירת הנשק לאיראן -
• בכל מה שנוגע לפרשיות הגדולות
שהתפרסמו בזמן האחרון — בארץ
אפשר היה לכתוב עליהן רק כשהדברים
צוטטו ממה שהתפרסם קודם לכן
בעיתונים בחריל.
גליון 2601, 8 ביולי 1987, עמוד 17
בעיני רבים במדינה הצטיידנו כצמד־חמד, שני אנשים מאותו
הסוג. השב״כ של איסר הראל התייחס אלינו כאל יחידה אחת.
גליון 2683, 1 בפברואר 1989, עמוד 40
ורק אל תגידו,
אחר־כך, תנועת־הימין, שהייתם מופתעים, שלא ידע
השב״כ. ואם כך תנהג התביעה גם כלפי נתבעים
אחרים, אז יש לי עצה מועילה לכל אחד :״הודה
באשמה״ ,אפילו בלי הבעת ״חרטה״ מפורשת, הצבע
על ״התארכות המישפט וביזבוז זמנו של בית״המיש־פט״
,הזכר א ת ״ילדיך״ ,הדגש שזו ״עבירה ראשונה
מסוגה״ אצלך, ובקש א ת עורך-הדין חסון כדי לסגור
איתו א ת עיסקת״הטיעון!
גליון 2683, 1 בפברואר 1989, עמוד 51
ורק א ל תגידו,
אחר־כך, תנועת־הימין, שהייתם מופתעים, שלא ידע
השב״כ. וא ם כך תנהג התביעה גם כלפי נתבעים
אחרים, אז יש לי עצה מועילה לכל אחד :״הודה
באשמה״ ,אפילו בלי הבעת ״חרטה״ מפורשת, הצבע
על ״התארכות המישפט וביזבוז זמנו של בית־המיש־פט״
,הזכר א ת ״ילדיך״ ,הדגש שזו ״עבירה ראשונה
מסוגה״ אצלך, ובקש את עורך־הדין חסון כדי לסגור
איתו א ת עיסקת-הטיעון!
גליון 2704, 28 ביוני 1989, עמוד 33
כמובן לא לפני שנשתכנע, למעלה
מכל ספק סביר, שאינני נמנה עם סוכני־החרש של השב״כ ואף אינני חרב להשכיר או
מסגיר מיקצועי מטעם הנהלת המחנה, המקפידה כל כך לשמור על סודיות, כאילו כל
סודות המדינה בין גדרותיה.
גליון 2722, 1 בנובמבר 1989, עמוד 23
״(גם
ועדות־ההלם חיפשו אחריו, כדי להוציאו להורג כסוכן
השב״כ).
באותה שעה לא היה חלבי במעצר, לא הודה בדבר, ואין הוא
אלא חשוד.
גליון 2437, 16 במאי 1984, עמוד 12
מי שהיה כנראה מודע מאוד
לנקודות מכריעות אלה, היה ראש
הממשלה, יצחק שמיר, שנתן לראש
השב״כ את ההוראה לפעול.
עם כניסתו לתפקיד ראש־הממשלה
נתן יצחק שמיר הוראה לפעול בכל
הדרכים לחשיפתה של המחתרת ול־חיסולה.
גליון 2373, 23 בפברואר 1983, עמוד 12
שמיר לא שאל את שרון, ולא את ראשי המוסד, השב״כ ואמ״ן שבאו אליו לפגישה
מייד אחרי שיחת ציפורי, כפי שהיה עושה כל אדם נורמלי, ולוא רק מתוך סקרנות.
גליון 2570, 3 בדצמבר 1986, עמוד 9
השלושה זכו, מאוחר יותר,
בכינוי ״פורום ראשי־הממשלה״ .פורום
זה נזכר גם כפורום שטיפל בפרשת
השב״כ בשלביה העדינים.
לא כל מי שנועצו עימם השלושה
התלהבו מהרעיון.