גליון 2150, 15 בנובמבר 1978, עמוד 8
במשך כמה חודשים המשיך העי תון
לשאת את המסווה של שבועון ׳תמים
נקודות ׳מוזרות, בין השאר נתגלה שהרוצח
היה במשך זמן חב מודיע וסוכן של שירות־הביטחוך
הכללי. איסר הראל טען כי השב״כ
איבד את הקשר עם האיש, אחרי שהצטרף
למחתרת לאומנית־קיצונית.
גליון 2441, 13 ביוני 1984, עמוד 14
הוא לא הסתפק בכך. כדי
לסיים את שמיר ואת אנשי
השב״כ, שהכניסו אותו לבוץ,
ושעבורם היתה ההחלטה
סטירת־לחי פומבית, הוסיפו
דוברי השר לידיעה זו כמה
הערות משמיצות.
גליון 2418, 4 בינואר 1984, עמוד 24
המהירות והמיומנות של
מבצעי הפעולה, שעשו את מה שעשו
תוך דקות ספורות, לא היו מביישות
טרוריסטים איריים.
• ה״רתוים״ והמישטרה השב״כ
ך* ערכות
\ 1מבדילות בין שני סוגי מחתרות
יהודיות הפועלות כיום.
גליון 2434, 25 באפריל 1984, עמוד 24
לכידת המתנקשים חשפה לעיני
הציבור שוב חלק מהגלריה של
הדמויות הידועות ממחתרת־צריפין,
ונוסף עליהם את זאב אקשטיין —
ספק־מבולבל,
ספק־אידיאליסט
פרובוקטור,
שהיה בעבר סוכן השב״כ;
עד־המלך אריאל אליאשווילי, שמכר
מינהג של יומיום נערים מבולבלים
לידי שירות־הביטחון; ודמותו המנוונת
של פרובוקטור בשם דניאל זרניצקי.
גליון 2365, 29 בדצמבר 1982, עמוד 8
• אם כן — מה היתה אותה
פעולה ז
• מי עוד, בנוסף ליחידה
לביטחון לאומי ובנוסף ללישכת
שר־חביטחון, נמצא ברשימת ה
תפוצה של מיסמבי א מ ״ן ז
• האם הגיע תוכן המיס־מכים
האלה לידי ה מו ס ד! לידי
השב״כ ! לידי מזכירו הצבאי של
ראש״הממשלה !
גליון 2536, 9 באפריל 1986, עמוד 31
הנטיה לחטט בתודעתם הדתית והלאומית של
סופרים זרים ממוצא יהודי; העקשנות לחשוף
בכל־מחיר את זיקתם הנפשית ליהדות ולישראל:
ההתחקות המתמדת של השב״כ האקדמי אחר
הדרך בה מצאה היהודיות את ביטויה ביצירתם:
הגאווה הקרתנית במשורר זר המצהיר בגלוי על
יהדותו או מפח־הנפש בעטיו של סופר המצניע
פרט אתני זה, כל אלה אינם דועכים בתרבות
הישראלית.
גליון 2562, 8 באוקטובר 1986, עמוד 14
שקט, שאינו כותב בעצמו, אך שיש לו גישה עניינית.
פרשת־השב״כ הוכיחה את חשיבותה וכוחה של העיתונות, אך
זו המתינה בחרדה לקראת הבאות: ההרס הצפוי לה עם הקמת
טלוויזיה מיסחרית, שתגזול ממנה את שארית הפירסומת
המיסחרית, שבלעדיה אין קיום לעיתונות חופשית.
גליון 2551, 23 ביולי 1986, עמוד 9
הוא העריך שעל רקע
מעורבותו החזקה בחקירתה של פר־שת־השב״כ,
יצוצו עוד ועוד דרישות
צעקניות יותר ומשונות עוד יותר.
גליון 2550, 16 ביולי 1986, עמוד 21
נזכרתי בכך כאשר קראתי את דבריו של יצחק שמיר על
דעת־הקהל בפרשת־השב״כ :״אתה יודע מה 909 מהציבור לא
רוצים לדעת שום דבר!
גליון 2501, 7 באוגוסט 1985, עמוד 12
פרס עצמו היסס. בבוקר שלפני הישיבה באו
ראשי השב״כ והמוסד אל פרס. והזהירו אותו
בחומרה רבה מפני מה שעלול להתרחש, אם יידון
המחבל למוות.
גליון 2665, 28 בספטמבר 1988, עמוד 7
עם שרון
צילצול בלילה
* * דוע הסכים ש מיר
לשלם מחיר כה כבד להור־
]י / 4בי ץ?
ביוני סערה המדינה סביב פרשת השב״כ. בעיקבות
רצח חוטפי אוטובוס 300 על־ידי אנשי שב״כ, התברר
כי אנשי השב״ב העלימו ראיות ושיקרו לחוקרים.
גליון 2658, 10 באוגוסט 1988, עמוד 10
המיסמך הפלסטיני
מאזכר את החלטות האו״ם, המעניקות
לפליטים את הזכות לבחירה בין שיבה
לשטח ישראל ובין קבלת פיצויים.
אם יש אמת בהדלפות השב״כ, הרי
המיסמך של ראשי־האינתיפאדה הוא
מתון בצורה מפתיעה.
גליון 2621, 25 בנובמבר 1987, עמוד 4
הוצא־לאור שבועון
בשם רימון. בכספי השב״כ, כדי להילחם בנו.
ואז עלה רעיון המחזה.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 26
הם מחקו לגמרי
ענייניו שלו ושל ה״אורבאניסטים״ שלו ...גם
ראשי השב״כ שלנו ומנהלי הבנקים וספקי הנשק
לאיראן ואבירי צברה ושאתילה וקומאנדו כהנא
ומחבלי יש״ע והסיירת הירוקה ורשות־שמורות־הטבע
עוקרת העצים — גם כל אלה היו מעדיפים
שיותירו את ענייניהם בידי ״המומחים״.
גליון 2576, 14 בינואר 1987, עמוד 4
היא התפוצצה בידיעה של נחמיה שטרסלר
בעיתון הארץ.
פרשת השב״כ לא נפלה מן השמיים. היא
התחילה בתצלומיהם של שלושה צלמי־עיתונות,
ובהתעקשותו של העולם הזה לפרסם את
תצלום הכתבת־צלמת שלו, ענת סרגוסטי.
גליון 2619, 11 בנובמבר 1987, עמוד 7
הן גם השאירו על כנם את כל
אנשי השב״ב שעסקו בכך וששיקרו
לבתי־המישפט במשך 16 השנים האחרונות
(לפחות) ,ובכלל זה הצמרת
הנוכחית של השב״כ.
החלטה ממשלתית כזאת לא תתואר
בשום מדינה דמוקרטית מערבית.
גליון 2601, 8 ביולי 1987, עמוד 27
משתדל לקרוא כל יום.
אני חושב שבעניין השב״כ צריך שבפעם
הבאה לא יתנו לעיתונאים להתקרב לשום מקום.
גליון 2607, 19 באוגוסט 1987, עמוד 10
כן ניצלנו שלושתינו, וכל אחד מאיתנו עשה
אחר״כך קאריירה״...
הקאריירה של אברהם שלום כראש השב״כ לא הסתיימה
בתרועות״ניצחון .״כל העסק הזה שנקרא מודיעין ״,מעיר איתן
בנימה פילוסופית• ,רצוף כישלונות״.
גליון 2602, 15 ביולי 1987, עמוד 4
באותה התקופה
החליט ראש שרותי־הביטחון, איסר הראל, שהעולם
הזה הוא ״האוייב מס׳ 1של המישטר״,
כפי שהוא עצמו גילה לאחר־מכן. השב״כ
השתמש בקרנות סודיות כדי להקים שבועון
מתחרה, שנועד לחסל אותנו.
גליון 2610, 9 בספטמבר 1987, עמוד 4
למשה איש-כסית, ואשר הש־
על הצלחה בגביית חובות (״אתה
והשקל״ ,העולם הזה )26.8.87
מלונאי חיים שיך וידיד(ח״כ-ליכוד אהוד אולמרט)
ה1א כן שילם
כתבדידו של וענונו(עם מחיקות השב״כ<
.שד לא היה מיקרה כם 1זה•...
אובייקטיבית.
גליון 2595, 27 במאי 1987, עמוד 7
הזרוע הצבאית העיקרית היא אגף־המודיעין
של צה״ל(אמ״ן) ,הכפוף כמובן לשר־הביטחון.
השב״כ עוסק בביון־פנים, וכפוף גם הוא במישרין
לראש־הממשלה.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 7
קורבנות
המעשים האלה הם אנשים החשודים
במסירת מידע לשב״כ. ללא
המידע הזה לא היה השב״כ מצליח
לנחול הצלחות כה גדולות בחשיפת
הוועדות העממיות, בעצירת
זורקי־אבנים ומפגינים אחרים, בהריסת
בתים ובגירוש מנהיגיהם.
גליון 2692, 5 באפריל 1989, עמוד 26
היותו של גיבור
הספר איש מוסד לשעבר שרירותית אבל גם
סימלית ורלבאנטית. המוסד, השב״כ הם סחורות
יצוא מבוקשות זה שנים בעיני סוכני הרכש של
הוצאות ספרים זרות בירידים בינלאומיים.
גליון 2231, 4 ביוני 1980, עמוד 31
כיום אין עוד אדם נבון בארץ המפקפק בטוהרו של
אהרונצ׳יק. בית־המישפט השתנה. השב״כ השתנה. ה אווירה
השתנתה.
אהרונצ׳יק נשאר אהרונצ׳יק.