חיפוש: הצנזורה
נמצאו 2,034 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 893 (25 בנובמבר 1954), עמוד 16

מאונך .2 :תקוזת הדורות ; .3צפונית ללבנט; .4ממנו עשתה אלזה קוק מגורות; .6בו מעבירים נפט; .7האח הצעיר של תפוח הזהב ; .8בלבד ; .9בו החל היטלר את פעולותיו ; .11 בלעדיו אסור הדג לאכילה; * שזנה לפרסים רבים בארצות נפסל. על־ירי הצנזורה הישראלית. 101 ו 2י ~ ׳361 ספרטקוס. … סוד הסרט האמריקאי־הישראלי הגדול בהשתתפות תמר רפפורט, עזריה רפפורט וכן כמה שחקנים הוליבודיים כמו ריטה היוזרת, מגיע סוף סוף סוף לבדי הארץ לאחר שניצח את הצנזורה המקומית, שחששה סן ההטפה ה נוצרית אשר בסרט תעביר יהודים טובים על דתם.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 23

יש בו הרבה פרברסייה, ארוטיקה ומין, אבל זהו סרט רציני, שמטרתו אינה לגרות יצרים. הסרט נפסל על־ידי הצנזורה הישראלית, למרות שהוצג בכל ארצות אירופה, כולל בפסטיבל וונציה. המפיץ שלו, דויד שיף, ניסה להיאבק למענו, ללא הצלחה, והשבוע הוא הוחזר לשוודיה מולדתו. מה יש בסרט שלא מצא חן בעיני הצנזורה? יש בו מלחמה בהתנודנות החברה השוזדית המודרנית, וקריאה להרוס את החברה הזאת ולהקים על חורבותיה חברה חדשה.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 11

כאשר אנחנו אומרים בעיתון מילה אחת על נושאים כגון: מי תמך בהחלטת המלחמה ומי התנגד לה, או שפלוני עיכב את ההתקפה על סוריה ב־ 48 שעות — הצנזורה מוחקת את זה שר״הכטח ץ בשצף־קצף. … הגשנו גם שורה של הצעות־לסדר־היום: • הדרכים להקמת פדרציה של ארץ־ישראל; • התגמולים למשפחות שכולות ולנכי צה״ל; • התערבות הצנזורה בעניינים מדיניים שאינם בטחוניים.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 14

רבים היו רואים בעלילה ז ו של המחבר הבריטי פטריק המילטון תעמולה מו עילה ביו תר נגד הפשע. אך הצנזורה הישראלית סברה בדיוק ההיפך, ולהקת זירה נאלצה השבוע להציג את החבל . בדלתיים סגורות בפני קהל של מוז מ נים, ללא מכירת כרטיסים. לפיכך הש תתפה גם הצנזורה, יחד עם המחבר, הבמאי ושחקנים נרגשים אחדים ביצירת האוירה הדרושה ל״מחזה מתח״ זד״ פרי עטו של המילטון מצטיין פחות בערכים אמנותיים מאשר במקוריותו.
גליון 801 (5 במרץ 1953), עמוד 15

אוטו, שראה בכך פגיעה במעמדו, לא הבליג, הגיב בפרישה מוחלטת מהאגודה, לחיו־כם של ידידיו הספורטאים שטענו :״אוטו תמיד יחזור למכבי״. הצנזורה בלב הצופים אלא חיוכים. סרט ילדותי, אבל לא לילדים. … הסביר בראנדו את צעדו בזה שנמאס עליו לשאת בלחץ של קבוצות שונות בהוליבוד המנסות להשליט את רצונן על תוכנם ודרך בצועם של הסרטים, מהווים בכך צנזורה בלתי רשמית ומזיקה ביותר. סרטיט ״כוכב בודד״ כוכב בודד מתאר כיצד הגיש קלארק גייבל את מדינת טקסאס במתנה לארצות הברית, לאחר שהיתר, קודם לכן שטח צרפתי, מקסי השבוע השני למשחקי הליגה בארץ נערך השבת תחת מטרות בלתי פוסקים• הגשמים לא היו חזקים מדי ולא הביאו אתם את בטול המשחקים* אבל גרמו להפסדים ניכרים לקופות האגודות. … מכאן ואילך משלמים מחברי התסריט את המם לצנזורה ההוליבודית, הדורשת כי י כל חוטא יבוא -על עונשו, בין אם הוא עתונאי או לא ׳,והסרט גוסס לאיטו עד הסוף.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 13

במרחב מצרים דיקטטורה, לא פחות מן היום שהוכרז מצב צבאי במצרים עקב התפרעויות הדמים בקהיר, בשבת השחורה של 26 לינואר, הוטלה גם צנזורה חמורה על העיתונות. עיתוני מצרים, שהכירו את הצנזורה לא פעם משך השנים האחרונות, יודעים כי אין לזלזל בה: מספיק שהעיתון יעבור עברה קלה ביותר כדי שתופיע פלוגת שוטרים במשרדי המערכת ותסגור אותם ,7עד להודעה חדשה״. אולם הפעם׳ לראשונה, אין העיתונאים מתחשבים ביותר בצנזורה. נושאים שהיו אסורים בפעמים קודמות ממלאים עתה את העמודים הראשונים, ההתקפות על הממשלה והמשטר הצבאי עצמו מחריפות והולכות.
גליון 718 (2 באוגוסט 1951), עמוד 15

בשעתו הוצג גם בארץ, לא נתקל בכל התנגדות מצד הצנזורה של ממשלת המנדט, אף לא בזעם המונים. … המסקנה האחת שאפשר היה להגיע אליה היא שהחנקת הסרט הזיקה לעניין היהודי יותר מאשר הועילה לו, שהרגישות היהודית לעתים קרובות מוגזמות, שהיהודים הטוענים כנגד יהודי־הסכרין הבלתי־מציאותיים הקומיים כמעט של הוליבוד אינם יכולים בעת ובעונה אחת לטעון כנגד סרט המראה יהודי נוכל, כאילו אין העם מכיל מקרבו פושעים. הצנזורה הישראלית, שאינה צריכה לחשוש מפני הסתה אנטישמית, תגלה מדד, של בגרות באם תתיר הצגת סרט שהוא, לכל הדעות, יצירה אמנותית ניכרת.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 13

אשר לפיות — הן נראות עתה עלובות ומסכנות, כקופאות מקור, בתלבשות השזורות המשונות, שנועדו להבליט את חיטובי גופותיהן, ולהשליך אבק בעיני הצנזורה בעת ובעונה אחת. אוברון וטיטנית (ויקטור ג׳ורי ואניטה לואיז) הולכים בקו שהתווה ריינהארדט לכל הסרט. … אנגליה דונ ה א חי ד ה ג׳יימם קכגי, ג׳ו בדאון(.,חלום ליל קיץ״! אבק בעיני הצנזורה בחב כשביל הקולנוע. מחוץ לאפשרות המילולית, היה עוד יתרון חשוב אחד לסרט על התיאטרון, בכל הנוגע ליצירה השקספירית.
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 5

לפיכך בוחש אותו פקיד בקדרה ומבקש להביא לאיסיר הצגת הסרט מטעם הצנזורה. וחרות־ רותבויח: תאם 1ח תשתצת וכר חררי פ נורת? … דעתן חייכת להישמע -ולו רק גם כדי שנזכור כולנו את ההבדל העצום צנזורה זאת לא נסכים• חייבים אנו /להתייחס בכב! … אולם כל זה יישאר בגדר חלום, אם נסבול שתועמלני-שנור ממשלתיים ישתמשו בצנזורה בדי להחניק את חופש היצירה. שום סרט אמיתי לא יוולד באווירה של הידדיזם אווילי וכפוי.
גליון 1874 (1 באוגוסט 1973), עמוד 25

התוצאה: המחזה נרצח לאחר היוולדו, בלחץ הצנזורה הפוליטית שאיננה קיימת בארץ. יצירתו האחרת של רונן, מחזה מקורי בשם טוב למות בעד עצמנו, מועלה באורח עצמאי על־ידי תלמידי בית־הספר לאמנות הבימה בית־צבי, מוצג כל פעם באולם אחר. ללא הנהלה, ללא תקציבים — וללא צנזורה. מאחר שאין איש יכול לאיים על התלמידים בשוט של סגירת צינור התקציבים׳ אין איש יכול גם לסתום את פיהם, והקהל הישראלי יכול לשמוע. … ״ הוועדה הציבורית מעירה כי הדמיון בין מעמד זה למעמד עקידת יצחק, הנעוץ בדמיונו החולני של המחזאי, עשוי להעלות את לחץ־דמם של חוגים קיצוניים עד כדי הצתת המכונית של המחזאי, המכונית ומנהל התיאטרון. מכיוון שאין בארץ צנזורה פוליטית, דתית, מצפונית, או אמנותית, רואה לעצ מה ועדה זו כחובה מוסרית נעלה להתריע על שמחזאי מקורי ופרחח זה נטל על עצמו לבזות, לנעץ ולחלל מעמד נשגב שהיה אור ומופת בתולדות עמנו, ולהעיז ולטעון כאילו בימינו קיימת מגמה בקרב מנהיגינו להקריב קורבנות על מזבח האומה.
גליון 1817 (28 ביוני 1972), עמוד 30

הפעם הצגתי לו שאלה נוספת שאני די מתגאה בה — שעוררה בין הנוכחים באולם גלי צחוק, מטעמים מובנים : חה״ב אורי אכנרי שאל את שר-הביטחון: במאמר־מערכת שנתפרסם בהארץ נמסר כי מתוך מאמר קודם שנדפס בהארץ על פיתחת־רפיח, הוציאה הצנזורה קטעים רבים, שלרובם ככולם אין מש מעות ביטחונית או צבאית. באותו מאמר־מערכת נמסר כי מחיקות הצנזורה באו עקב הנחיות מפורשות ״שניתנו מלמעלה״ .לטענת בעל המאמר נועדו המחיקות אך ורק כדי למנוע מישראלים מידע, שאין בו משום גילוי סודות צבאיים או ביטחוניים.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 46

כתב־עת זה נוסד בידי קבוצה של מחברים פולניים, כמחאה על הצנזורה הפוליטית המונעת מהם לפרסם בחופשיות את יצירותיהם. בחוברת זו חברו יחדיו 17 סופרים, משוררים ומבקרים נודעים, שכתביהם נפסלו בעיפרון הכחול של הצנזורה, ביניהם קטעים מרומן שטרם ראה אור של יז׳י אנדז׳ייבסקי * ,סיפור של קז׳ימיז׳ בראנ־דיים** ועבודות של המשורר המנוח אנ־טונין סלונימסקי.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 30

ת שדירי גר״ ץ של רשות־השידור העיר מנכ״ל הרשות, יוסח (״תומי״) לסיד, למנהלי חטיבת־החדשות של קול ישראל, על שלא הגישו לבדיקת הצנזורה ידיעה ששודרה. הידיעה התייחסה לעמדתו של ראש־הממשלה, יצחק שמיר, שלא לחבל-ביציאת יאסר ערפאת מטריפולי, לעומת התנגדותו של שר־הביטחון משה ארנס. … הם ציינו: ,זוהי ידיעה מדינית ולא ביטחונית. לא היה כל צורך למוסרה לבדיקת הצנזורה הצבאית!״ לצרף את תבורי לצוות חדשות־הטלוויזיה.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 8

עורך ״נקודה״ ,ישראל הראל, טוען שעיתונו עובר צנזורה, אבל הצנזור לא טרח למחוק את המידע, שביטאון המתנחלים בגדה פירסם בחוסר־אחריות לאומית משוועת. … אלא שבשבוע שעבר הסב מישהו את תשומת־ליבו של כתב סוכנות־הידיעות רויטריס לסיפור. החומר היה בידי הצנזורה, והיא החליטה שאין עוד לעכבו. מנהל לישכת העיתונות הממשלתית, הד״ר ישראל פלג, שהבין שאין עור אפשרות לעכב את הפירסום, לחץ להודעה רישמית. … ברור ששני הנד חדלטורים הראשיים כאן הם ״נקודה׳׳ והצנזורה. יהיה מי שינסה לטשטש את אחריותם.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 37

עורכי וכתבי החדשות האופן וה* התחילו לכנותו ״צנזורה סיגנון שבהם פעל דובר צה״ל, הפכו אותו למנהל־בפועל של הטלוויזיה ושל מחלקת החדשות שלה. הוא החליט איזה כתב יוצב ביחידה זו או אחרת, הוא ניהל בקרה משלו על דרך הזרמת החומר המצולם מהמערכה אל אולפני־הטלוויזיה, הוא גם ביקר את החומר המצולם — למרות שבאולפני הטלוויזיה בירושלים צונזר החומר בהתאם ללוח ההנחיות המקובל על הצנזורה. בהתנהגותו זו שירתה יחידת דובר צה״ל את האינטרסים הישירים של שר־הביטחון, אריק שרון, ולא את האינ טרסים של הצופים. … מי ^ חמה ליד א 3ר שוו ת כתב כן־ ישי לדווח דיווח ענייני מהמתרחש בשדה־הקרב, עם המיגבלות הסבירות, שצנזורה מעמידה לדיווח שכזה. דא! ו*ולם ר1ן במהלך ארבעת וחצי ימי הלחימה הראשונים בלבנון, נותק הקשר בין מדד לקת־החדשות של הטלוויזיה וראש השולחן לענייני ביטחון, רון כן־ישי.
גליון 2567 (12 בנובמבר 1986), עמוד 6

העורך סירב בתוקף. אחרי דין ודברים חמור, הסכימה הצנזורה לאפשר להעולם הזה לפרסם את הסיפור — אך תוך אי־איזכור ה פשע שבגללו הובא האיש. … עיתוני העולם פירסמו בהת מדה ידיעות מוסמכות על המתרחש, וכך איפשרו לעיתונות הישראלית לה ביא את הדברים, על־פי הכלל שמותר לעיתון ישראלי לפרסם מה שכבר פורסם •בחו״ל( .כלל זה, אגב, אינו מעוגן בחוק. שום חוק אינו כובל את הצנזורה הצבאית, היונקת עד היום את כוחה מתקנות־החירום של הדיקטטורה הקולוניאלית הבריטית).
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 8

הידיעה הקפיצה את העיתונאים הרבים ששהו במקום כבר משעות הערב. עם היוודע דבר החטיפה. הצנזורה מנעה במשך שבועיים את פירסוס תצלומי שני החוטפים שנשארו בחיים. … גם שמו נאסר במשך זמן רב לפירסום על־ידי הצנזורה, עד שהחליט השבועון כותרת ראשית להפר את כללי״הצנזורה ופיר־סם את שמו של הקצין הבכיר כמי שמעורב בחקירה ובמוות.







