חיפוש: הצנזורה
נמצאו 2,034 תוצאות (מציג 301 עד 325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 733 (15 בנובמבר 1951), עמוד 11

אגודות מעין זו שהחלה פועלת בשבוע שעבר בתל־אביב, קיימות זה שנים במדינות רבות. מטרתן הראשונה היא להערים על הצנזורה, להראות לחברים, בפגישות סגורות, סרטים שנאסרו על ידי השלטונות. … גם מספר סילופים היסטוריין&בולטים אינם מושיעים את הסרט, המטפל בנושא ממדרגה ראשונה, מהיות מסמך קולנועי פושר ביותר. כתוספת גזרה הצנזורה הישראלית, שאינה יכולה, כפי הנראה, להחזיק את ידיה בכיסי המכנסים, מן הסרט מספר קטעים חסרי־ערך הפוגעים, כביכול, במדינה ידידותית. … השניה, לאחר קום המדינה, יוזמה על ידי אנשי מחלקת הסרטים של משרד הפנים (קרי: הצנזורה) ,ואולי דווקא משום כך נכשלה. האגודה החדשה ממלאה, איפוא, צורך שהיה מורגש מכבר.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 13

לאחר השוד המבוצע על־ידי בחור ריק ובטלן, ניק רובי (גארפילד) וגנגסטר שחצן, מאידך, הולם מאד את שלי ווינטרם תפקיד הנערה טובת הלב והטפשונת. הצנזורה הישראלית התירה את הוא רץ כל הדרך לכל הקהל. … ביניהן: צרפתיה (סימון סימון) שנמלטה התמונה שנפסלה ע״י הצנזורה בסרט ״נשים בלי שם״* בלידה חשאית, ילד מוסתר אל מאלין (נורמן לויד) ,בו נפצע האחרון ונלכד על־ידי השוטרים, מוצא ניק מחסה בביתה של נערה, פגי (שלי ווינטרס) שפגש אותה באקראי בבריכת שחייה. … אולם הודות למשחק משיבח של מרבית הנשים, והן רבות מאד, הרושם הכללי חזק ואף מזעזע. הצנזורה הישראלית קיצצה לפחות שני קטעים חשובים מן הסרט (ו אה תמונה) ,ואת היתר התירה בראייה לכל הקהל, כולל ילדים.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 2

עד שאיז מדגדגים אותו במקום רגיש, הוא נשאר אדיש. כשקראתי את המאמר על הצנזורה ומר נרינשפון נביאה (העולם הזה ,) 1176 חשתי שמישהו לוחם כאז מלחמה קרובה לי מאד, קרובה לי יותר מכמה וכסה מלחמות אחרות בשדות שונים, וממילא אני חש צורר להגיב. … אולם, פרט לכותרת, חסרה כאז רוח הלוחטה, ה״סטריפ־טיז״ החושפני עד ליסודות הבעיה, כמו׳:זזה מצוי במאמרים אחרים, למשל בסקופ המדהים על הכרטלית. הסכנה שבהתפשטות ״גידול״ הצנזורה אינה פחותה מכמה סכנות צבוריות אחרות, שהעולם הזה מתריע עלי־הז ללא ליאות, ולמעשה הא בהא תל• יא. … טניז כאז כוח האבטורי־טה המאפשר לאדם לרדת מאוליטפום הצנזורה, לטייל במקומות בירורם של בני-אנוש פשוטים ולפסוק בפשטות אלוהית — פוי, זה לא יפהז?
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 17

תשונה לקוראים בענ״ן אנין! מסתורי הצנזורה אולי מישהו מוכן להסביר לי למה ה־צנזורה לא התירה את פירסום שמותיהם של החללים באסון המסוק? … אם הנימוק הוא בטחוני, אם, נניח, שר־הבטחון אינו מעוניין ששמות ההרוגים יגיעו לידיעת האוייב משום הסכנה הכרו כה בכך לבטחון המדינה — כי אז יש להאשים את עורכי העתונים, את המש פחות השכולות, את קרוביהם ומכריהם, בעבירה חמורה על חוקי הצנזורה וב אני מסרב לרדת לרמתו האינטלקטו אלית של מר אבידן, ולתרום על-ידי כך לפירסום סרטונו החובבני־עד־כדי־שיעמום ״מין״ .היצירה המגוחכת שלו לא ״הוז מנה לפטיבל קאן, בעוד שסרטים ישר אליים אחרים נדחו,״ כפי שהוא טוען. הסרטון שלו התקבל בסך הכל בפסטיבל ״הבמאים״ שם, וגם זה, אני חוזר ומכ ריז, בזכות העובדה שסרטונו נפסל כאן על-ידי הצנזורה. שום מברקים, אותם יסחוט אבידן ממנהלי הפסטיבל, לא יעזרו לא טענתי בשום מקום שניהלתי שיחה פרטית עם אותו מנהל.
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 10

אם כי סצינה זו מסמלת את ההתנגשות בין החברה האלימה לפרט חסר־המגן, עורר המחזה מהומות בדניה, בריטניה וארצות אחרות בהן הוצג. הצנזורה מעכבת את החלטתה עד לשבוע הבא -מתוך תקווה שהמחזה יגווע בהצ־גות-ההרצה. … אמרגנים מרמים קהל הדבר נעשה כדי למנוע הפגנת־אהדה יהודית־ערבית בשערי בית־הסוהר דמון, שתוכננה ליום־שיחרורו הרשמי, יום א׳. הצנזורה תאסור צפה לאפשרות שהמועצה לביקורת מחזות וסרטים תאסור את הצגתה של ההצגה הצילו — ערב הבכורה, הזמרת גאולה גיל עומדת להגיש בקרוב משפט נגד אמרגן שפירסם את שמה במודעות, הודיע כאילו תופיע בחיפה במופע שהוא עומד לארגן, מבלי שהיא עצמה תדע על כך דבר ומבלי שדובר עימה קודם לכן.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 9

למעלה: תל־אכיב חוזה כזיקוקין — וברק אורות העולם הזה 1232 כאשר הופיעה, במדור ספרים של העולם הזה ( )1015 רשימה על הצנזורה הפנימית אשר הטיל מוסד הפצת הספרים של ההסתדרות הכללית, ספרי, על יצירת־בכוריו של שמואל שצקי, איש־משק חבר תל־קציר, התעוררו לראשונה רבים מתושבי המדינה לסכנת הצנזורה הביורוקראטית־הז׳דאנובית בתנועה הקיבוצית.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 26

הולך לסר• או הצגה אחת לכמה חודשים. ״ואתה בדעה שיש צורך בצנזורה על מחזות וסרטים בארץ?״ ״כן.״ ״והאם יש צורך לדעתך בקריטריונים בעבודת הצנזורה? … וקטור יונה כהן, בן 49 בסך־הכל, ( עומד על משמרתו בצנזורה זה 11 שנה. סוציולוג, שנים רבות עובד סוציאלי ו מוגדרים בסעיפים וסעיפי־מישנה.״ י* ״ר נוח נרדי, בן שישים פלוס ן פלוס: ״לא מתראיין.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 73

קוצר ב־ 14 דקות, ללא ידיעת הבמאי, ש יצא נדהם מן ההצגה הראשונה, הקים שערורייה ועזב למחרת בחברת השחקנית שליוותה אותו, שרוב הסצינות שלה נותרו על רצפת הצנזורה. האימוץ, סרט צרפתי חדש עם ג׳רלדין צ׳פלין, לא זכה כלל להיות מוצג. … המפורשת־ביותר וייצגה יותר מכל את דעתם של עורכי הפסטיבל, המארחים :״איני רואה עתיד לפסטיבל הזה, אם הוא יצטרך להוריד ראשו בפני צנזורה.״ הכריז דוקטור אל- פרד באואר, שהיה בעבר מנהל פסטיבל ברלין, ומשמש היום כיועץ לפסטיבל קא- היד. … משום כך, מדברים היום, על אפשרות להעביר את הפסטיבל למינה האח, מלון־ הפאר שבצל הפירמידות, ולהקים שם א ד למות הקרנה מתאימים, או להשתמש באולמות הקיימים בתוך עיר האמנות הממוקמת מרחק קצר משם. אשר לצנזורה, ההנהלה מקווה שעם החלטת הממשלה להיכנס כשותף מלא לפסטיבל בשנה הבאה, תיפטר הבעיה סופית, ולפחות לגבי ההקרנות הרישמיות, לא יהיה צורך לעבור דרך שום ביקורת מוקדמת.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 2

אחרי שהסרט עבר את השלב הזה, ומינהל ההסברה אף הזמין לעצמו עותק ממנו, הזדקר המיכשול השני: הצנזורה. אחרי ויכוה ארוך — אושר הסרט. ואז התערבה סמכות ממלכתית שלישית: הוועדה שבסמכותה להכריז על סרט כ״סרט ישראלי״ .היא החליטה שהוא אינו סרט ישראלי. … 611(81 לתת לפרקליטה את המיסמכיס בתיק מיוצר ע״י בלמון בע״מ ת״א יכולה למנוע הצגת בל סרט שאינו מוצא חן בעיניה. גם כאשר הצנזורה הרשמית אינה יכולה לאסור את הצגתו, יש בידי המנגנון הממשלתי די אמצעים כדי לעשות זאת.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 2

קוראי העולם הזה רגילים אומנם לאותם חורים לבנים, המסמנים קטעים שנמחקו על־ידי הצנזורה. אולם כמות הכתמים הלבנים בגליון האחרון היתד, גדולה מהמקובל. … היא לא יכלה להופיע בגליון שעבר מאחר שעוכבה עלי ידי הצנזורה. בניגוד לעיתונים אחרים אין ההסדרים הטכניים, בעיקר סדרי־הדפום, שעל פיהם מופיע עיתון זה, מאפשרים הכנסת חומר אחר במקום שעוכב או נפסל.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 18

חוסלו מוסדות בשמונת קואליציונית הסעד הפרטיים תופעל בויכו ח כל מוסדות הסעד הפרטיים לילדים מפגרים, לחולים כרוניים ולחולי־נפש יחוסלו כנראה בשנים הקרובות, אם ימצא בתקציב המדינה סכום מתאים להקמת מוסדות־סעד ממלכתיים מרכזיים לנזקקים. על הצנזורה נוכח כוונתם של שרי המפד״ל, הזוכים בסיועה של גולדה מאיר, להכשיל בכנסת את החלטת הממשלה על ביטול הצנזורה למחזות, נראה שתומכי הביטול בממשלה, ובראשם יגאל אלון, יתבעו את הפעלת המשמעת הקואליציונית גם לגבי מקרה זה.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 24

נחוג יום הולדתו ד,־ 37 של ה־משורר־קולנוען דויד אבירן, מחברם של כתריסר ספרי־שירה, בעיברית ובאנגלית, ויוצרו של הסרט מין, שנפסל על־ידי הצנזורה. נחוג ׳ .יום־ הולדתו ה־ 59 של ההישראלי חרשתן אפרים אילץ, שהוא סוחר מכוניות בעל מוניטין בינלאומי במקצועו, ופסנתרן לפי תחביאבירן ושהעביר לאחרונה את מרכז הכובד של עסקיו מחיפה לתל־אביב. … חריג נוסף: בפעם הראשונה מופיעה שחקנית ברמה של גילה אלמגור כ במלכ חצו ת ואדם בעקבו ת גורלו, ^ ז יזי ז ף* רוב לודאי שאפילו הצנזורה הישראלית [ /לא תפעיל לגבי סרט זה את המספריים, למרות שהוא מכיל יותר סצינות אירוטיות של עירום ומישגל, מכל סרט ישראלי קודם.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 17

לפעמים הם יודעים יותר טוב מהבמאים איפוא צריך לקצץ סרטים באותו סימפוזיון השתתף גם איש קולנוע חדש, המשורר חיים חפר, שהשלים לפני זמן קצר סרט קצר על רכבת ישראל. הציע חפר לאנשי הצנזורה הישראלית :״מדוע אינכם מגבילים סרטים ותולים עליהם שלט ,לבלתי דתיים בלבד׳ ך שאלה אחרת לצנזורה היתד, לדוד גרינברג, עורך הירחון א מנו ת הקולנוע, שהתענין לדעת מדוע הגבילה הצנזורה את הסרט לילות לבנים ואסרה את הכניסה אליו לילדים עד גיל .16 השיב על כך סגן מנהל משרד הפנים זאב מליץ, יושב־ראש המועצה לביקורת סרטים :״הסרט הוגבל בגלל יחסים אסורים שלפני הנשואים בין גבר ואשד.,״ מה הם יחסים אלה לא פירט מליון, ואיש לא הבינם, מכיון שבסרט אין אפילו תמונת נשיקה אחת ההצעות, שהועלתה על־ידי משתתפי הפסטיבל, כוונה אל הגברת מרגוט קלאוזנר, מנהלת אולפני ההסרטה בהרצליה.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 28

הוא הלך לאיבוד יחד עם הסיפור, בין המוני הפרטים האמיתיים והמזו• ייפים על גרגורי, ולאחר רבע השעה הראשונה מתחיל הסרט לחזור על עצמו, לספק עודף של קפיצות ורעיונות, ולהשרות על הצופה בילבול שאין בעצם שום דבר מאחוריו אם גת׳ אנגליה) —. אם יש מי שחשב שתפקידה של ה־ * צנזורה הישראלית הוא להגן על האזרח הקטן והמיסכן מפני הפצצות המין והאלימות שממטירים עליו הגויים, ולשמור על טוהר נשמתו, הרי טעות גדולה בידו. … כאשר סיים קובריק את הסרט וניסה להציג אותו בצרפת, הוא נתקל שם, כמובן, בחומת הצנזורה (דה־גול עצמו היה קצין במלחמת־העולם הראשונה, ואף פעם לא אהב שיטילו דופי בטוהר הטריקולור ומשרתיו הנאמנים) .ומאחר וצרפת של אותם הימים היתר ,״ידידתנו הגדולה והאמיתית״ ,והרומן עימה היה בשיאו, החליטה הצנזורה הישראלית כי ״מה שטוב לצרפתים טוב גם לנו,״ ואם נאסר הסרט שם — מדוע יציגו אותו כאן?
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 12

אחרי שנשאל אם דדו עזר ברשות הממונים עליו או לא, ראו את פיו נע, אבל קולו לא נשמע. הצנזורה אסרה לשדר את התשובה. אחרי ה איסור התברר שאין זמן למחיקה טכנית והממונה על ה טלוויזיה, ישעיהו תדמור, הציע שבזמן מתן התשובה יע לה על המסך המראיין, שמעון מסדר, ויאמר משהו שיטשטש את התשובה. … אתם לא מתביישים בין הציורים התלויים על קי שתהיה לכם צנזורה של שלי טים. אם המערכון לא יוצג, רות הבית, פרץ ויכוח בין מצ דדי וייצמן למצדדי בגין. … נוסף למנדי ריים־־דייויס (שאודי לשעבר) שהגיעה לחופשת מולדת קצרה לישראל, היו שם גם אפרים קישון שהמשיך להגן בלהט על עמדתו בזכות הצנזורה האמנותית בישראל; הפסל מנשה קדישמן, שלמ רות משקלו היה האורח היחיד ₪ההצגה חייבת להימשך.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 7

המולת הז ה 18^0 ־דיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל־אביב פרופסור משה רזי, היה בעיצומו. קינן ועוז טענו שיש לבטל את הצנזורה, פיינגולד היה נגד הביטול, ואילו קניוק עדיין לא החליט :״כשאני קם בבוקר, אני בעד ביטול הצנזורה, אבל כשאני הולך לישון בלילה אני נגד.״ כך, המשיכו המתדיינים להעלות את נימוקיהם, כש בתו בת השלוש וחצי של עמוס קינן, שלומציץ, שנכ חה באולם, שברה את המתח : היא קמה ממקומה וצעקה לקול צחוקם של הנוכחים :״אבא, אני רוצה קאקא! … אני מוו תרת.״ 8הדיון בשאלת הצורך בצנזורה לסרטים ומחזות, ש נערך השבוע באוניברסיטת תל־אביב בהשתתפות המבקר בן־טמי פיינגולד, הסופר יורם קנידק, המרצה אבי עוז, העיתונאי עמוס קינן 8בסימפוזיון על הספורט המקצועני שנערך בבית־ספר התיכון אורט־סינגלובסקי, ב הנחייתו של עורך מדור ה ספורט של מעריב ישעיהו (״שייקר,״) פורת, שאל אחד גח״ל לעבור :״כל אדם חייב פעם להסתפר, לא?
גליון 1957 (5 במרץ 1975), עמוד 6

לדעתה, הם היו עלולים לקלקל את היחסים העדינים בלאו־הכי בין ישראל ואיראן, ועל כן הודיעה לנו מראש כי יש לגנזם. לא עלה בדעתנו להפר את הוראות הצנזורה הביטחונית, ונהגנו על פיהן. לא כן העיתונים האחרים. הידיעה בדבר, שלא הוגשה כלל לצנזורה, הוסיפה לגילויי העולם הזה את השם המפורש של איראן. … הידיעה בידיעות אחרונות הזכירה את איראן, הוגשה לצנזורה — ואושרה. כלומר : אותה צנזורה שיום קודם־לכן פסלה את פרטי הפרוייקט אצלנו׳ בטענה שהפירסום יגרום נזק בל־יתוקן לאינטרסים מדיניים וביטחוניים חיוניים של ישראל, אישרה אותם פרטים למחרת היום.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 53

קולנוע צנזורה האנס שלא 1ם הצנזורה הישראלית ידועה בהתקפים של מצבי־רוח. מדי פעם היא פוסלת סרטים בצורה תמוהה (בשבח נשים מבוגרות, סרט קנדי עטור פרסים) ,או פוסלת ומת חרטת אחר כך (אכספרס של חצות) .לכן, כשבא מפיק־סרטים ישראלי כיוסף זבדה, (שהפיק, בין השאר, את ניני, שרית ורק היום) ,שהוא גם הבעל והמנהל של חברת יוז, המפיצה סרטים בישראל, וטוען כי סרט שהופק על־ידו ובויים בידי ישראלי אחר בשם מאיר זרחי ניפסל מכל וכל על- ידי הצנזורה, ובלי כל הצדקה, מחייב ה הבינוניו ת נערה ושמה ויולט (לימור תל־אביב, צרפת) — זהו שם נערה ב ת 17 שניסתה, ב ת חי ל ת שנות ה״,30 להרעיל א ת הוריה.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 32

סיכוייו של מועמד המפד״ל, עורך־הדין מיכה ינון, פוחתים והולכים עם גבור ההתנגדות אליו מצד אישי־הליכוד, בעיקר באגף הליברלי, הטוענים, מנכ״ל לסיד פגיעה בחופש־הביטוין — כאדם היחיד ברשות־השידור העשוי להציל את הטלוויזיה משקיעתה. מנכ״ד כצנזור הצנזורה באחת מישיבות־הבוקר של מבט יצא העורך, מיכאל קרפין, ברוח קרבית ביותר נגד מנכ״ל רשות־השידור יוסף לפיד. הסיבה לרוזדקרבית זו היתה כתבה של הכתב לענייני־תרבות״ואמנות, עמום ארבל, על אישור הצנזורה, שניתן להומורסקה עמוד העץ המועלית בצוותא. … במהלך הישיבה קבע קרפין :״לא יתכן שאחרי שהצנזורה מאשרת הצגה יבוא הצנזור יוסף לפיד כדי לבדוק אותה, לפני שראו אותה הממונים הישירים על המחלקה.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 66

תחת הכותרת ״חתולה אסורה בהחלט״ הובא סיפור ! 133 310 פסילת הצנזורה את הסרט האנטי־נאצי. החתולה״. בשער הגיליון: אהרון כהן מובל לחקירה מישטרתית. … הילה הופ״ .שבא לא מזמן לישראל והפך תוך זמן קצר לדיבוק המוני. ״הולה־הופ״ בא לישראל ה״חתולה״ והצנזורה השחקנית פרנסואז ארנול בסרט הקולנוע האנטי־נאצי החתולה, סרט שנפסל להקרנה בישראל בידי הצנזורה על סרטים ומחזות בטענה שהמדובר ״ביצירה הפוגעת ברגש היהודי׳.




