חיפוש: הצנזורה
נמצאו 2,034 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 10
ואילו האזרח הישראלי, שקודם לכן היה דוהה אוטומטית תיאור זה ככוזב, נאלץ להודות לאט־לאט שיש בו מידה רבה של אמת. כי ידה הכבדה של הצנזורה היתד, בכל, קוממה נגדה חלק גדול של העתונות, וכמעט גרמה לשביתה כללית של הסטודנטים (ראה להלן). … בפני ישיבה מיוחדת זו הופיע גם מרצה האוניברסיטה (למשפט חוקתי ולמשפט מינהלי) הד״ר אמנון רובינשטיין, שתקף בחריפות את אנשי הצנזורה, הביא דוגמות לידיעות תמימות לחלוטין שנפסלו על־ידי הצנזור. להגנת הצנזורה התייצב מנהל לישכת העיתונות הממשלתית, דויד לנדור.
גליון 1220 (8 בפברואר 1961), עמוד 4
מחיר הכריכה : חמש ל״י הכרך. 03ודהמר כו ת מאז נתפס אייכמן בארגנטינה, לפני כתשעה חדשים, היתד, כל ידיעה על פרטי זיהויו ולכידתו בבחינת סוד ביטחוני חמור בישראל (ראה להלן) .הצנזורה הצבאית שקדה על כך ששום פרטים מהימנים על התפיסה לא יפורסמו בעתונות בארץ. … אם אומנם האפשרות השניה היא הנכונה — באיזו רשות משתמש אדם שהגיע לאינפורמציה האמיתית בעת שהיה פקיד ממשלתי, באינפורמציה זו לשם הפקת רווחים פרטיים? במיקוד. כזה מסתבר כי הצנזורה הישראלית מביאה לתוצאה נוספת מאלה שהביאה עד כה. עד עתה הואשמה בכך שהודות לה זוכים הבוסים הפוליטיים של משרד־הבטחוך לתועלת פוליטית־מפלגתית׳ מאחר שהצנזורה פוסלת כל ביקורת ממשית עליהם. עתה משהתירה הצנזורה לחביבם של נער־החצר את אשר אפרה בעיקביות, במשך תשעה חודשים, לכל העתונים — היא מביאה גם תועלת אישית לאנשים הקרובים למלכות.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 6
יכולה להתפרסם בישראל מהסיבה הפשוטה: הצנזורה היתר, אוסרת את פירסומה. והיא אומנם עשתה כן. … אפילו בעתונים ערביים מופיעות תמונות שצולמו בישראל, שאסור לפרסמן בארץ. זהו ודאי מחדל חמור של הצנזורה. אלא שלמחדל זה יש סיבות. כאשד הצנזורה בארץ מקדישה את כל מירצה ואונה למטרות פוליטיות, כשהיא פוסלת ומוחקת חומר פוליטי טהור שאין לו כל משמעות ביטחונית — אין פלא שאין בכוחה להשתלט על זרימת מידע ביטחוני חופשי לעיתונות הזרה. כאשר כמעט כל יחידת דובר־צה״ל מגוייסת כדי למנוע מהעולם הזה אפשרות סיקור עתוגאי של מאודע לאומי, אין זה פלא שאין מי שידאג לענייני־הביטחון י; האמיתיים הכרוכים בכיסוי העתוגאי של מאורע זה. הפאשלות של הצנזורה ושל דובר צה״ל בתחום זה הונצחו בשבועיים האחרונים כמעט בכל עתוני העולם — כאנדרטות גלובאליות לחוסר־האונים של פקידים קטנים במדים.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 6
בהגיעה לאיזור ההתרחשויות, ליד מחנה־הפליטים נוצייראת, כ־ 10 קילומטרים מדרום לעזה, היא התקרבה בדרכים עקלקלות עד למרחק של כמה עשרות מטרים מהאוטובוס החטוף. הצנזורה פסלה את שני התצלומים האלה ואת הכותרות שהסבירו את תוכנם, ובלית ברירה נשאר עמוד ד של הגליון כשהוא כמעט ריק. • רשימה במדור במדינה /העם, תחת הכותרת ״נתיב הדמים״ ,שצונזרה בחלקה. … וזו לשונה: הנדון: מרשי, שבועון העולם 12345678 הזה. ( )1לאישור הצנזורה נמסרה הכתבה ״דם באוטובוס״ .הכתבה אושרה בחלקה ונפסלה בחלקה. ( )2הכתבה עוסקת בפרשת חטיפתו של אוטובוס בקו תל־אביב־אשקלון, ובעיקר היא מתרכזת בחילוץ בני־הערובה, ולכידתס/הריגתם של חוטפי־האוטובוס. ( )3בעיקר נפסלו שתי תמונות המראות, לכאורה, אחד שניים מן החוטפים מובלים מן האוטובוס על־ידי אנשי־הביטחוך ( )4כידוע, נמסר מלכתחילה כי שניים מן החוטפים נלכדו בחיים ושניים אחרים נהרגו במהלך מיבצע״החילוץ. ( )5התמונות מלמדות, לכאורה, כי אחד או שניים מן החוטפים, נהרגו אחרי תום המיבצע ואחרי שהניחו את נשקם והיו במישמורת אנשי־הביטחון. ( )6הפרשה פורסמה בהרחבה בעיתונות־חוץ, והועתקה בעיתונים ישראליים. בין היתר דווח, על־פי מקורות־חוץ, כי אחד המובלים מן האוטובוס זוהה באופן ודאי על־ידי מישפחתו כמי שהשתתף בחטיפה, ונאמר עליו כי נהרג במהלך החילוץ. ( )7פסילת התמונות אין לה מאומה עם ביטחון־המדינה או עם אינטרס אחר המוגן על־ידי מוסדות הצנזורה. ( )8באם נעשה מעשה־נבלה והומת מחבל, אחרי שהניח את נשקו ונמסר למישמורת, אין זה מתפקידה של הצנזורה למנוע מידע זה.
גליון 892 (18 בנובמבר 1954), עמוד 10
אולם לדעתי יש להזכיר בהזדמנות זו החלטה אחת של הצנזורה המהווה סכנה חמורה לילדים ולנוער. … אם אין הצנזורה עושה מאומה כדי להגן על הילדים (לא משדים חשופות ולא מן הסאדיזם של סרטי הפשע) לשם מה היא בכלל קיימת י המקום צר מכדי שאמנה עוד כמה וכמה בעיות (כמו ענין המסים הכבדים, היחס העוין כמעט לסרט הישראלי) וליקויים במערכת הבידור החשובה (מבחינה כמותית) למדינה. … קהל ממורמר נאלץ לחזות השבוע, בקולנוע אוריון, תל־אביב׳ בסרט.שחלק ניכר מן השיח שלו לא הופיע בתרגום העברי. האשם: הצנזורה הישראלית שאסרה את נוסחן העברי של כמה וכמה שורות בהירח הוא כחול שנראו בעיניה עשויות להזיק למוסר הציבורי משום שהן כוללות את המלה הפורנוגרפית *בתולה״ .כפי הנראה סבורה הצנזורה שיודעי אנגלית, מתורבתים משאר התושבים בישראל, לא יתעורר ייצרם המגונה למשמע המלה המכוערת הזאת.
גליון 1209 (23 בנובמבר 1960), עמוד 6
ההחלטה, שהפתיעה את העתונות: לחייב את הצנזור הראשי לבוא תוך 20 יום, להביא את נימוקיו (אם ישנם כאלה) מדוע לא יבטל את ׳המחיקה׳ ירשה את פירסום המאמר. אחרי חודשיים, בהם יצאה הצנזורה לאופנסיבה כללית וכבשה שטחים רבים נוספים, היתר. … אוו דאיד שלמי התכנסו שלושה שופטים עליונים — השופט יואל זוסמן, צבי ברנסון ומשה לנדוי — לדון בבקשה שהוגשה על־ידי עורך העולם הזה. טענתו: בשבוע שעבר פסלה הצנזורה את מאמרו הראשי, שהשתרע על שני עמודים, יחד עם השער הראשי של העתון, שהיד, מוקדש לאותו עניין. הצהיר העורך בשבועה: המאמר לא הכיל שום פרטים בטחוניים שאינם ידועים ברבים. כמנת הצנזורה היתד, למנוע ויכוח מדיני על אחד הנושאים החשובים ביותר לגורל המדינה, דבר המהמה, שלילה טוטאלית של חופש ההבעה של האזרח״.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 4
לעומתם, נבהלו מגוף האדם הצנזורים הישראליים, שמונו עם קום המדינה ואשר ירשו את מקום הבריטים ולא את גמישותם. האגרופים הכבדים של הצנזורה הישראלית החלו לרדת על מפיצי הסרטים, מנהלי התיאטרונים והקהל, במהלומות כבדות, בייחוד בעת שילטונו של פקיד מיש־רד־הפנים יעקב אברזי במועצה לביקורת. הוא ואנשיו החלו פוסלים סרטים ומחזות על ימין ועל שמאל. השקפת הצנזורה בקשר לערווה ולארו־טיקה היא, כי הם מהווים גירוי מיני ועל כן הם אסורים. … הוא הזמין אליו את מבקרי הקולנוע, וניסה להסביר להם כי הצנזורה בישראל היא ליברלית. אלא שהתמונה היתה שונה לחלוטין : במשך השנה האחרונה נפסלו להצגה בישראל לא פחות מאשר 27 סרטים.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 42
בזמנו היו כמה מועמדים נוספים, ביניהם יוסי צמח, כיום מנהל חטיבת־התוכניות, ואז סוכם שצמח מפנה את הדרך לתפקיד ומקבל אחר־כך את תפקיד סגן־המנהל. תלונת הצנזורה הצנזור הצבאי הראשי התלונן לפני אורי סירת, מנכ״ל הרשות, על כתבה ששודרה בטלוויזיה מבלי שקיבלה את אישור הצנזורה. … יאיר שטרן, מנהל מחלקת־החדשות, העביר לאישור הצנזורה את דיברי־הקישור של הכתבה. הצנזורה ביקשה לראות את הכתבה במלואה, אבל שטרן הודיע כי הדברים נאמרו בפומבי, בפורום גדול שבו היו נוכחים סטודנטים יהודיים ולא־ הטלוויזיה שפטה יונה בלטמן, פרקליט־המדינה, שלח מיכתב לאורי פורת, מנכ״ל־הרשות, ובו סיפר לו על פסק־דין שהתקבל בבית־המישפט העליון בקשר לעירעור שהגיש אדם שהורשע בעיקבות כתבה ששודרה בכולבוטק לפני שנה וחצי. … עוברים ראזהד מועמד שילון מחוץ לבית יהודיים, והוא לא רואה צורך להעביר את הדברים לצנזורה. הכתבה אכן שודרה. בפורום־החרשות ביקש פורת לחזור לנוהל הישן, שלפיו — אם יש דברים רגישים מסוג זה — יש להעביר אותם אל חיים יבין, מנהל־הטלוויזיה, כשמדובר בכתבות־טלוויזיה, ולגירעון לב־ארי, מנהל־הרדיו, כשמדובר בכתבות של קול־ישראל, והם יודיעו לפורת.
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 4
יש לכתוב על המעבירה את האמת מפה לאתן. כאשר יש צנזורה מרצון; נשמר אמון הציבור, והכל מתקבל כאמת זודחה, ולנסח זאת כך־וכו. … אי־אפשר לסמוך עוד על העיתונים מה לכתוב. הצנזורה הצבאית הכפוייה מיפלגה אחת, מול פני הביקורת של המיפלגה היא מוגבלת, ומתערבת אך מעט. … הוא היה צריך להיות האופוזיציה היעילה היתירה במדינה״ והוא איננו. פועלת עכשיו בארץ שיטה של צנזורה עצמית, מתנדבת, שהיא גרועה מכל צנזורה כפוייד״ כאשר יש צנזורה כפוייה, יכולים עיתונאים על תרופת צייר למצג עגיינים גרוע (״מגע החיים מתחילתם״ ,״דף חדש״ ,העולם הזה .)20.1.88 ציפי שחרור מספרת לנו כי הציייר דן קדר נהנה, בשעת הראיון עימו, מסיגר עבה וריחני, בהסבירו ש״ככל שהמצב סביב נעשה גרוע יותר, אני בוחר לי סיגרים ומשקאות טובים יותר״.
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 23
נתן ז ר מי אמר שפגיעתה של הצנזורה היא הרעה ביותר?! רק קינן לא היה ש מי לא היה שם בחגיגה הגדולה בצ! … נודע שאף את הח׳ יוסטמן, מחלוצי הצנזורה, הזמינו. אבל זה עשה בחוכמה ולא בא, ערמומי מכרי שיערימו עליו יפי־הנפש. … •ו אי ש מידידיך, איש מבץ אלה המכונים ״השמאל הישראלי״ ,לא בא לעזרתך, לא עודד אותך להמשיך, לא רץ עם המחזה מתיאטרון לתיאטרון? ״לא. אל תשכח: הם היו נגד הצנזורה. אבל לא בעדי.״ כמו בערב בצוותא ל פני שבועיים.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 37
זיקפה לריפוי• לעומת יצירה ;איטל קית זו, מגי׳ע יומנו של מפתה מאוסטרליה, ״מציצים כחדרי מלון״ ״יומנו של מפתה״ הצנזורה אוהבת וידויים סצינות־המיו בתוכם גוללות עירום קדמי ואחורי שלם. … כל זה לא צריך לשבח את האמון בבהירות שיפוטה של הצנזורה הישראלית. ההיגיון שמנחה אותה הוא עדיין החלק המפוקפק שבה, ושעה שכל מיני וידויים של מנקי־חלונות, ושל חדרניות ושל נהגי משאיות, חולפים לפניה בלי ניד־עפעף, מחכה עדיין בוטיק המין של קלוד ברי לאישור — בינתיים, לשווא. … אילו יכלו לתת על כך תשובה, היה זה רמז לכך שהצנזורה חרשבת, ואילו חשבה, היתד, מפרקת עת עצמה.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 2
שנית, היינו בטוחים גם אז שפירסום הדברים הוא חיוני למען ההיגיינה הציבורית של המדינה. השקענו שעות ארוכות של ויכוח עם הצנזורה. זו טענה שאין לתת פירסום לדברים, מפני שגיבורי הפרשה עודם כלואים במצריים, וכל פירסום יכול היה להשפיע לרעה על סיכויי שיחרורם. שוב ושוב נאמר לנו, שזהו השיקול היחידי — ואין מצד הצנזורה שום שיקול של יוקרת אישים ואינטרסים מפלגתיים. … בראש נאמר :״כל דמיון בין הדמויות והמאורעות בסיפור זה, לבין דמויות ומאורעות במציאות — מיקרי בהחלט.״ לא העברנו את הסיפור תחת ידי הצנזורה — מתוך הנחה שסיפור דמיוני, שאינו נוגע לישראל, אינו זקוק לאישור.
גליון 647 (9 במרץ 1950), עמוד 17
ביזמתו של מר קלינוב (האיש שהכריז פעם באזני כותב הטורים הללו, שהוא חסיד גדול של הצנזורה על סרטים) נוסד (כך שמענו, מר קלינוב לא הזמין לאסיפת היסוד את העתונות) מועדון ״הסרט הטוב״. … הם מראים •לחבריהם סרטים ישנים שיש בהם ענין, סרטי חובבים, סרטים לא־מסחריים, כלומר כאלה שבעלי בתי הקולנוע סוברים שהם טובים מדי לקהל הרחב, וכן סרטים שהצנזורה לא הרשתה את הצ גתם ברבים. כמה מן המועדונים החשובים ביותר׳ ביחוד בלונדון ובפריו, נוסדו בש נות העשרים כאשר צנזורה נואלה אסרה את הצגתם של סרטים סובייטים של אייזנשטיין ופודובקין. מועדון, כגוף פרטי, מותר לו להציג גם סרטים שלא עברו צנזורה. ואם מר קלינוב מקווה על י ד יסוד מועדון סרט בתל־אביב לכפר על עוונותיה של הצנזורה הישראלית (שהוא, כפקיד משרד הפנים, מפקח עליה) — אנו מאחלים לו הצלחה מלאה.
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 19
זדז N171ז ו: 7 קולנוע צנזורה ת לי המודבקת אחד הכללים המנחים את המועצה לביקורת סרטים ומחזות בישראל, באיסור או בהתרת סרטים, הוא הכלל כי בסרט אסור לפשע להשתלם בשום פנים ואופן. … מכיון שתוקע האנקול, למרות היותו אדם הגון יחסית, מ־צא את מותו בסרט, לא מצאה הצנזורה הישראלית כל רע בקטע פירסומת זה לבית־מטבחיים אנושי. … — הם שברו קריין, זן1סיפו לפסקול הסרט קטע קולי, בו מסביר (קריין כי הנערים יבואו על ענשם. גם תוספת זו לא שימעד, את הצנזורה. עכשיו מתכוננים המס־צים להסריט בארץ סוף חדש לסרט, בו ייצאו כל הילדים להורג• אולי אז תתיר הצנזורה את הצגתו.
גליון 2573 (24 בדצמבר 1986), עמוד 7
השומרים התנפלו עליו וסתמו את פיו, וכך צולם וענונו על־ידי עשרות צלמי עיתונות וטלוויזיה — תצלום המזכיר תמונות מברית־המועצות ומישטרים דומים. מובן שהצנזורה הצבאית מחקה מן התצלומים של כף־היד את המסר שהיה רשום בה. … כך הופיעו למחרת-היום התצלומים בארץ ובעולם: כף־ידו של וענונו ובה מחיקת הצנזורה, ופיו של וענונו כשהוא חסום בידו של שומר. … הנוהל הזה חוזר על עצמו בשנים האחרונות בדייקנות של שעון: • מידע מסויים, כתוב או מצולם, מגיע לידי העיתונאים הישראליים. • הצנזורה פוסלת את המידע. • המידע מגיע לעיתונאים זרים (אם לא הגיע אליהם כבר קודם לכן, עוד בשעה שהגיע לעמיתיהם הישראליים). • הצנזורה אוסרת גם על העיתונאים הזרים להעביר את המידע לחו״ל.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 6
לחברי הוועדה הפרוגרמאטית נודע על הוראתו של קולק מן העתונות. מאמרים ראשיים התריעו על הצנזורה השרירותית, אשר מנהל משרד ראש הממשלה מטיל על יצירות אמנות שאינן מוצאות חן בעיניו. … ערכה האמנותי האובייקטיבי של יצירת־זריצקי לא היה כר, גדול, עד כדי כך, שיכול היד. לשמש בסיס איתן לשולליה של הצנזורה האמנותית השרירותית בישראל. רבים מאנשי־הרות התנחמו בכך שתקרית־זריצקי היתד. … הם לא ידעו כי לביא פתח את תוכניתו בכוונה תחילה בהשמעת סלע אדום. היתד, זו הפגנה קולנית נגד הצנזורה האלמונית אך הפסקנית השוררת במדינה, וד,מעדיפה להשאר אלמונית.
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 9
אולם חומר זה, כמו כל שאר החומר בהעולם הזה, העובר תחילה לביקורת הצנזורה — וזו שמה עליו את חותמתה ״אושר לפירסום דבר המעיד כי אין בפירסומו פגיעה בבטחון המדינה. … כשעזבה חולית הבלשים את משרדי המערכת, ניכרה על פניהם אכזבה — הם לא מצאו דבר. באישור הצנזורה ^ מטה המחוז נודע לשלום כהן, ל״ לרא שונ ה, מה העילה לחיפושים. … בלשיו חיכו עד לערב החג — כלומר יומיים וחצי אחרי הופעת העתון וחמישה ימים אחרי שחומר זה הובא לידיעת הצנזורה, הכפופה למשרדו של פרס. לצורך זה ניצלו גם את ההאזנה הקבועה לטלפון של שלום כהן.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 5
שור בכך חוק שני, שיש לחוקקו בדחיפות — החוק שיטיל פיקוח לאומי על הצנזורה. בחודשים האחרונים הוכח כי שר־הבטחון וסגנו יכולים לנצל את הצנזורה כדי לחסום כל ויכוח ציבורי על בעייה לאומית חשובה — כי כל בעייד. … חוקי־החירום המאנד־טוריים, אשר על־פיהם פועלת הצנזורה, אינם מרשים לשופט להיכנס לשיקולי הצנזור. … בין השאר ימנע המינהל את ניצול יום־ העצמאות לתעמולה מפא״יית, ואת הפקעת חבריה לא יתחלפו, תהווה מוסד* עירעורים לפעולת הצנזורה. היא תחליט תוך 48 שעות, ללא עיר־עור וזכוודויטו, בסודיות גמורה, על בקשתו של כל עורך*עתון שיערער על החלטה כלשהי של הצנזור.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 24
אני מקווה מאוד שהסרט יגיע ארצה, ויעבור את המיכשולים שייערמו לפניו ב־נתיב־היסורים של הצנזורה. לפסול סרט כזה, או לקצץ אפילו דקה אחת מתוך השעתיים וחצי שלו — יהיה פשע אטנותי שאין ולא היה כדוגמתו. … את הרעיון הנועז ש״מין״ הוזמן ל״שבוע הבמאים״ רק בגלל שהוא נפסל על־ידי הצנזורה בארץ, שאבתי ממנהל ״שבוע הבמאים״ עצמו אשר טרח, לא אחת, נוכח השריקות וקריאות־הבוז בהן נתקבלו סרטים אחדים, להצהיר שחלק ממדיניות הפסטיבל שלהם הוא להקרין סרטים אשר נפסלו בארצות מוצאם, מבלי להתחשב לפעמים בטיבם ובערכם האמנותי. … אני מסופק מאד אם סרטו של אבידן היה מתקבל על ידיהם, לולא נפסל כאן על־ידי הצנזורה המטומטמת, אם לדון לפי תגובות הקהל שקיבל אה הסרטון בחיוכים סלחניים, ובחצי תריסר מחיאות־כפיים נדיבות־לב.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 4
״ ההנחה היתד, שסיפרות אינה כפופה לצנזורה. כתבתי אז את הסיפור ״פרשת אלכסים,״ שפורסם בפסח ( 1964 העולם הזה )1385 ובו פירטי־הפרטים של העסק-הבי־ש ועל החקירה המזיוייפת שבאה בעיקבותיו. … אי-אפשר היה גם לטעון כי פירסום דימיוני זה יכול להזיק לנדוני-קאהיד — שהרי לא דובר בו כלל על מצריים ועל ישראל. (בכל הוויכוחים המרים שלנו עם הצנזורה, בימים ההם, נטען כי יש לגנוז את הפרשה, מפני שפיר-סומה יכול להביך את ממשלת מצריים ולמנוע ממנה את שיחדור האסי רים. כתוצאה -מכך נוצר מצב מחפיר: ראשי מה שניתן היד, לגלות מתחת למעטה הכבד של הצנזורה, ורמזנו על השאר. פעם נכנסנו ל-סיכסוך קישר, עם הצנזורה כאשר נסתבר כי ניתן לזהות את כל הדמויות הכמוסות של הפרשה (״האדם השלישי,״ ״הקצין הבכיר,״ ״הגבר,״ ״קצידהמילואים״ וכר) על־ידי פתירת הת־שבץ השבועי התמים במדור התשבצים.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 15
אלא יצירת בילבול יצרים ומושגים, מצד מקטרגים ומסיתים הסתה פרועה, ובילבול תורם גם מן הצד״שבנגד, מחייב הבהרות־צינון. הצנזורה, שהיא צבאית וכפופה לרמטב״ל, עודה יונקת קיומה וגידור סמכותה מ״תקנות הגנה שעת חירום״ משנת .1945 לגבי פירסומים היא משמשת הגנה על ישראל וביטחונה ושלום הציבור. הצנזור קובע אלו סוגי חומר יוגשו לו לפני פיר־סומם, והוא רשאי לאסור חומר כזה לפירסום כליל, או חלקית, או לעכב פירסומו. המפר הוראת הצנזורה, ייאשם בעוון. שימו-לב: הצנזור, מתוך שיקול משלו, קובע אלו מיגבלות, במיקרה מוחשי שלפניו, דרושות לשם השגת יעדי הצנזורה הנ״ל, והוא קובע, תוך חופש שיקול, אלו מיני חומר-לפירסוס-בכוח יוגש לו לבדיקה. … והרי בגישה החמורה והמזיקה של השילטון, החל ברמטב״ל ושר״הביטחון וכלה בצנזור, אפשר להילחם רק מתוך הכרה בדין הקיים, ורק בדרך זו מותר ואפשר לייחל הן לסילוק תופעות מכוערות אלה ודומיהן, והן לשינוי יסודי של בלל דיני הצנזורה. המתחרים זה בזה בהעשרת אוצר הגסות המילולית, בלפי המפרסם, וביחוד המבקש לגייס גם את היועץ המישפטי לממשלה בשביל מסע זה, מתכחשים, או מעמידים פני מתכחשים, לדין אחר, והינו דין חסינות, בהיותו המפרסם חבר־כנסת.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 7
אולם ״ביטחון המדינה״ הוא מושג רחב מאוד, שהיקפו משתנה מדי פעם בהתאם למידת הליבראליות ותפיסת עיקרון חופש־העיתונות המקובלים על הממשלה המכהנת באותה עת. הצנזורה חלה לא רק על העולם הזה, אלא גם על שאר אמצעי־התיקשורת במדינה. … בדרך כלל הכנסת חומר מערכתי אחר במקום הקטעים שנפסלו ע״י הצנזורה. למרות שלא תמיד אנו מסכימים עם שיקולי הצנזור לגבי פסילת קטע זה או אחר, אנו מקבלים עלינו את הדין. … ידיעה שעמדה להופיע בראש מדור תשקיף נפסלה ע״י הצנזורה. חלף שבוע ואותה ידיעה עצמה ראתה אור מתחת לכותרת הראשית שהתפרסמה בעמוד הראשון של היומון הארץ.
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 24
אף שמאז חלפה שנה, הצנזורה הישראלית לא התבגרה עדיין והיא עוסקת בהגדלת יחסי־הציבור לסרטים שונים בהתנדבות ממש, בלי שאיש אילץ אותה לעשות זאת. כך התחשק לה לקצץ מישגל אחד מהתחלת ב טי בלו, להגביל את סירטו החדש של ג׳ים ג׳רמוש נרדפי החוק לבני 18 ויותר ולאסור (זמנית, כנראה, לקראת ביקורו של ז׳ראר דפארדייה סרט על שלישיה, היא הוא והוא(דפארדייה, מישל בלאן ומיו־מיו). בלייה טוען שלא רק הצנזורה כי אם גם מה שנקרא תקציר־הסרט הוא המצאה של יחסי ציבור. … דפארדייה ומישל בלאן כ״חליסת ערב״ הצנזורה התקפלה בי א טרי ס דאל: הי ס טרי ת ב טור דה־פורס הוא גם אשף־כתיבה, סופר דגול שטרם התגלה.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 4
ההומור המעודן של צדוק, בניגוד ל סאטירה הגסה של פרם, מתגלה בקטע הבא מדבריו :״לפי הסדר־הסכם בין הצנ זורה והעיתונות, הסכימה הצנזורה להגביל את עצמה בשני כיוונים: ראשית מבחינת העילה לפסילה. במקום העילה הרחבה הזאת, היכולה להתייחם גם למידע וגם לדיעות, הסכימה הצנזורה להגביל את עצמה למניעת פירסום אינפורמציה ביט חונית, העשויה להועיל לאוייב או להזיק לביטחון־ישראל, כאשר מיד מוסיפים, כ י אין הצנזורהחלה על עניי * ניםפוליטיים, או על דיעות, פר שנות והערכות. … אם אין הוא נושא באחריות לכך, ורבץ סיבר את עצמו בעסק־הביש שלו ללא יועצ]ם׳ ^איז זה מקל מאחריותו של הצנזור לה&עלת הצנזורה הצבאית בענייו רכילותי־סוליטי טהור.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 16
ברגע האחרון, ערב הופעת הגיליון, הודיעה לנו הצנזורה הצבאית ש הבתכה בודה ״מעוכבת״ .כאופן פרטי סיפר לי הצנזור בי ההוראה באה אישית מייגאד ידין, שאדיו העכירה הצנזורה את הכתבה לעיון מוקדם 1 ״העולם הזה״ מיום : 11.1.51 העמוד המצונזר פקודה של הרמטכ״ל של ידין, המקדיש זמן ומרץ רכים לטיפוח יחסים עם העיתונות, עזר לו להעמיד לעיני הציבור תמונה של עצמו, שאינה זהה עם אופיו. … נפגשנו במלון ריץ, ברחוב הירקון בתל־אביב, ששימש אז כמיפקדת הצנזורה. מויש הודיע לי שהרמטכ״ל מבקש ממני לגנוז כתבה זו. … עמדה לפנינו בעייה: היה לנו עמוד ריק, שבו מודפסות בצבע אדום הספרות .19 וכך הופיע גליזן העולם הזה 689 מיום ,11.1.51 כישבעמוד 5מופיע חמיספר 19 באדום, ללא כל הסבר, והעמוד כולו ריק, מילבד הכותרת ״לכן •המשכיל בעת ההיא יידום״ (עמום ה׳ ,י״ג) ,ושירו של נתן אלתרמן מגש־הכסף. חוקי הצנזורה לא איפשרו לנו להסביר לקוראים את פשר הדברים.
