גליון 1068, 19 במרץ 1958, עמוד 20
מהם כמה דברים שאני מסמיקה
רק לחשוב עליה* ובכן, אחרי הצנזורה,
הנה מה שנשאר: היו לפחות
20 קוראים שהתעלמו ממידת הרחמים,
וקבעו :״עד כמה הינך מבוערת.״
מספר עוד יותר גדול הסכים לדעתו
של יד,ושפט גבעון מירושלים :״מה
לך אין שיש לאחרת.״
שיא בפני עצמו קבע משה קשטן
מרחוב דיזנגוף ,62 תל־אביב, שחיבר
36 תשובות שונות.
גליון 1064, 19 בפברואר 1958, עמוד 16
(אופיר, תל־אביב;
צרפת) הוא הסרט שזכה לפירסום
כה רב, אחרי שבריג׳יט בארדו נכנסה
ערומה למיטה אחת עם השחקן הצרפתי
ז׳אן טרינטאן, כדי שבעלה, הבמאי ואדים,
יצלמה לצורך הסרט, אך נשארה במיטה
עם טרינטאן גם אחרי שהבעל סיים את הצילום
(העולם חדה ,)1025 התגרשה מואדים,
התארסה עם טרינסאן.
למרות שעבר את מספרי הצנזורה הפוריטנית
הישראלית ללא קיצוץ, זהו אחו
הסרטים האירופיים ביותר שנראו אי־פעם
על הבד.
גליון 1040, 11 בספטמבר 1957, עמוד 18
מתח צרפתי שבמרכזו עומדת פריצה מושכדי
להוכיח כל זאת הודבקה לסרט עלילמת׳
אך מקוצצת על־ידי הצנזורה, לחנות
לת משולש־אהבים שיגרתי. הפעם בסיס
תכשיטים.
גליון 1022, 15 במאי 1957, עמוד 17
״כנראה שלסוכן הפרסום של דיאנה
אזלו אמצעי הפרסומת,״ הסבירה העתונות
ההוליבודית הסרט האוסטרי
הראשון, שהצגתו הותרה בארץ, הוא הסרט
הצבעוני מוצארט הנצחי, על חיי מוצארט.
נראה שאחרי היתר זה תרכך הצנזורה את
עמדתה גם לגבי הצגת סרטים גרמניים.
גליון 1435, 10 במרץ 1965, עמוד 7
אם מותר להשתמש בסגנונו של אותו
כתב צבאי, הרי:
#יש לציין, כי שר־הבטחון לא הדיח
למחרת יום הפירסום את סגנו (ובכך גילה
את אותה חולשת־אופי ש״ד,חוגים הבטחו־ניים״
מייחסים לו).
#יש לציין, כי הצנזורה הצבאית לא
פסלה את הידיעה לפני פירסומה, למרות
בעליו מפטפטים על עצמאות, מבלי לדעת
על מה הם שחים.
גליון 1431, 10 בפברואר 1965, עמוד 14
״
ך• רן־אור חשובה היתד, העובדה, כי
מוער!ה במחנה דזר,ן
\ /הצנזורה גמרה את בדיקת הספר והחי
זירה אותו לדויד בן־גוריון.
גליון 1353, 14 באוגוסט 1963, עמוד 5
משל שני: האיחוד יאפשר את קבורתם
לאלתר של כמה וכמה מן הספיחים המשפטיים
של תקופת בן־גוריון: תקנות־החירום
והמימשל הצבאי, הצעת חוק־ד שון־הרע ונוהלי
הצנזורה, ענייני הכפייה־הדתית וחוק
בטחון־המדינה.
גליון 1282, 4 באפריל 1962, עמוד 20
הוא קפץ על ההזדמנות כיוון שנמאסה לו הצנזורה הספרדית
הדתית, שאסרה עליו להופיע על הבמה בלבוש עור הברדלס.
גליון 1339, 8 במאי 1963, עמוד 10
איזה חומר היה צריו
להופיע באותו עמוד? הפעם טעו כל הקוראים:
יד הצנזורה לא היתה בדבר. שום
חומר סודי־ביותר לא ניגנז.
גליון 1358, 19 בספטמבר 1963, עמוד 17
ואילו במועדוני־הלילה,
שהפכו השנה למוסדות הבידור העממים ביותר של ישראל, הופיעו בדרנים ואקרו־בטיס
מכל רחבי העולם, ולקראת סוף השנה חזרו החשפניות, למרות מיגבלות הצנזורה,
והחזירו את הסטריפטיז אל חיי הבידור הליליים.
גליון 1540, 8 במרץ 1967, עמוד 23
המציא אותה סופר ישראלי צעיר בשם
אורי פז, שספרו, דימונקראטיה, יצא לאור
גם בעברית וגם באנגלית. את המהדורה
האנגלית מסר לצנזורה והיא אושרה מיד,
אולם המהדורה העברית עוכבה ועוכבה עד
שלפז נמאס לחכות. … צייר פלא־קאטים,
נטל אותם עימו לכנסת, לא שכח
לפני כן לספר על כך לעיתונאים. רק לאחר
מכן הסתבר שהצנזורה אישרה כבר את
הספר, אך הידיעה לא הגיעה אליו בזמן •
מהו הדבר ממנו התרשמו ביותר שלושת הכדורגלנים
הרמת־מים יואל שוהם, גדעון
שרר ואליהו מרמור, הנמצאים
עתה בסאן־פראנציסקו שבארצות־הברית?
גליון 1527, 7 בדצמבר 1966, עמוד 29
.״
$הכמאי מיכאל (״מיקו״) אל־מז,
על פעולות הצנזורה :״הרשאי מי שנותן
מקל מסומר בידיו של ילד שוטה להתאונן
שמנקרים את עיני החתולים?
גליון 1132, 9 ביוני 1959, עמוד 4
אחרי שדויד בן־גוריון ושמעון
פירסומת דיברו על עלית המיליונים, ואחרי
ששנורריהם באמריקה הרעישו עולמות על
העלית׳ תוך השמצת הממשלה שהתירה את
העליה, בא עתה החוק להכריז על העליה
כעל סוד בטחוני שאסור לפרסם את פרטיו,
אפילו הורשו על־ידי הצנזורה הבטחונית של
ישראל. על הביצוע מונה הצנזור הבטחוני.
גליון 1106, 10 בדצמבר 1958, עמוד 13
היה זה בשעת הקטע האירופי, שכמוהו
טרם התירה הצנזורה להצגה בארץ,
בו נראה זוג הנאהבים בסרט בכמה פעילות
ארוכות ואינטימיות שחלק מהקהל לא חשב
שהוא רשאי להשתתף בהן.
גליון 1122, 1 באפריל 1959, עמוד 7
חוגים מסתוריים
עות מעטות אחרי שהופיעה הכת־
Wבה של חרות, ועוד לפני שהופיעה
ברחוב הכתבה של העולם הזה (אך שהיתר,
כבר מונחת במשרדי הצנזורה הצבאית) כבר
הופיעו שתי ההכחשות הראשונות.
גליון 1087, 30 ביולי 1958, עמוד 16
פירסומה על גלי האתר
כמוהו כאישור האשמות העולם הזה על
הצנזורה הסודית, שפורסמו יומיים קודם לכן.
גליון 1181, 11 במאי 1960, עמוד 2
ואז בא העולם הזה הרע ועורר את תשו־מת־לב
הציבור לאופיר, המפוקפק של היצירה
העומדת לקבל את הגושפנקה הרשמית־למעשה
של הממשלה .״לא אסכים להי^ת
כפוף׳ לצנזורה!״ קרא השבוע המפיק הגדול.
אולם העולם הזה לא ב קש להטיל שום צנזורה.
גליון 755, 15 באפריל 1952, עמוד 8
פגיעות שרירותיות אלה לא הצ״על
עניינים צבאיים, לא אכתוב,״ הוא פותח
טמצמו לענייני מסחר בלבד: גם רגשות התואת
רשימתה הסיבה , :הצנזורה תדאג שלא
יפורסמו. אולם על אשר ראה בשטחי החיים
שבים סבלו מהן.
גליון 1213, 21 בדצמבר 1960, עמוד 2
על כן,
כשבא השבוע להרצות בפני תלמידי אוניברסיטת
בר־אילן על ״תופש העתונות והצנזורה״
,הקפיד לתת המחשה חיה של
המושג ״חופש העתונות״.
… דקות מעטות אתרי השעה
תשע הופיע פרם, גם הוא ללא כיפה.״
אחרי שפרס הזכיר את שם ׳ההרצאה —
״חופש העתונות והצנזורה״ — עבר מיד
לדבר על עניינים אחרים לגמרי.
גליון 1224, 8 במרץ 1961, עמוד 7
כי כל
אדם ברחוב הבין כי בבחירות הקרובות
יכולה מפא״י להחזיק מעמד רק בעזרת
הצנזורה מחד גיסא, והניצול הבלתי־מוגבל
של מנגנון הממשלה וכספיה מאידך גיסא.
גליון 2233, 18 ביוני 1980, עמוד 67
תיאור די דומה ניתן, כידוע, בסיפדו
של יצחק רבין, בקטע שנפסל על־ידי
הצנזורה בישראל ושהתפרסם בארצות־הברית.
גליון 2229, 20 במאי 1980, עמוד 3
כך קרה שעותק של איש השיש של
אנדרי ויידה הוגנב לפסטיבל, חרף התנגדותם
של הממונים על תעשיית־הקולנוע
הפולנית, והצגת־הפתעה זו, שלא תוכננה
מראש, פתחה לפני הסרט קאריירה מערבית
(ללא הרדמה, של אותו במאי, המוצג
עתה בישראל, הוא העתק מאופק יותר
של אותו נושא) .והיכן אפשר היה לפגוש
במאי פולני (יהודי) מדוכא, בשם אנדז׳י
ז׳ולאבסקי, אחד האנשים המוכשרים ביותר
של הקולנוע בכלל, שסיפר, לפני שנה,
ביושבו על מירפסת בית־מלון בקאן, ל עורכי
המדור, מה שנמנע ממנו לספר
בקול רם: שזכה בכבוד המפוקפק להיות
הבמאי הפולני היחידי ששניים מסרטיו
הוחרמו על־ידי הצנזורה בארצו, ושעליו
להיעזר עתה בישראלי אחר, זאב בירגר,
כדי למצוא פרנסה במערב, עד שיעבור
זעם בביתו
ללא הנוכחות בפסטיבלים, לא היו
נקשרים היחסים עם עיתוני־הקולנוע ה
היוצרים העומדים מאחרי הסרטים המוצגים.
גליון 2088, 7 בספטמבר 1977, עמוד 81
• לוי גרי, לשעבר ה צנזור
על סרטים ומחזות :״הצנזורה
רק מגינה על האמנות.״
!• העיתונאי אהרון בכר:
״בדיש יש היום יותר אנשי
רפ״י משהיו אי־פעס ברס
0הסטיריקאי יוגתן גפן:
״,׳חדשות בעתיקות׳ זו הטיפ־לגד.
גליון 2189, 15 באוגוסט 1979, עמוד 64
בסרט מופיעים סרטים שצולמו
אז ושלא הוקרנו מעולם,
מפני שניפסלו על־ידי הצנזורה.
יוצרי הסרט טוענים כי עורכי
יומני־הקולנוע אימצו את המדיניות
המפייסת של נוויל
צ׳מברלין וגם כאשר היה להם
מידע על אכזריותו של אדולף
היטלר, התייחסו לכך בזילזול
מרושע.