נמצאו 997 תוצאות עבור הנובר

היא בשלה• בלי לספר לאף אחד, התחלתי לנבור בספרי ההיסטוריה, והגעתי למסקנה שאפשר לדבר בביטחון רק על תקופה אחת ב היסטוריה הכלכלית של כדור-הארץ שבה לא שררה אינפלציה.

בגלל זה אתה לא רוצה שהרופאים יקלקלו לן משהו, יתחילו לחתון ולנסר את העצמות היבשות, לנבור בצנרת ולבחוש בבני המעיים ! אבל זה רק מוכיח על מיעוט האמונה שלן, ח״כ פרוש יקר.

כאהכה למפרע צ 3הן קרבי אס זה לא מה שרשם לך הרופא, אז אני נבר לא יודעת איך להבריא או תן: ״ בנו ת ישראל ה ח מזדו ת!

קודם כל היא ניסתה לגלות אם היא בכלל יהודיה ולמי נולדה ומתי. היא נברה בתיקי עליית־הנוער במשרדים שונים בעולם, והגיעה עד גיל חמש ולא יותר /מזה.

״מילחמות היהודים״ בין אישים פוליטיים וצבאיים, שיאשימו זה את זה בחטאים שונים, נבר התחילו בחצי־פה, והן יסעירו את המדינה.

יכולה לספק חומר לקומדיית־ריגול ׳מבריקה — התנהגו בערך כמו ניברי חסמבה ושמונה בעיקבות אחד. טעויו ת מ ד הי מו ת ^ ין הטעויות המדהימות, שאפילו לחובבים אסור היה לעשותן: !

מעצרי בוצע עשרה ימים אחרי שהופיע ספר השירים הראשון שלי — אשר עבר נמובן צנזורה מדוקדקת. נבר בשלב הראשון של החקירה, שהתנהלה ברחובות, הוצע לי לעזוב את הארץ.

הייתי מלאת חרדה. חששתי שמא, בניגוד לרצוני, נבר אמצא דרך לפוצץ את הערב ולהרעיל את האווי רה.

*ץקרית זו היוו ת ה שיא בשרשרת 4 1התנגשויות בין קרגמן לבין מלמד וחבר־הוועדה מטעם המערך צבי גרשוני, המנהלים בוועדה מילחמת־חורמה נגד הנגיד ונגד קרגמן, המגן על הנגיד משה ונבר בכל -כוחו. לאחר שהתאוששו חברי הוועדה •מחילופי־הדברים הקשים, שלוו בהאשמות נוספות של מלמד על קרגמן ועל קמצנותו הידועה* לשימצה, נשבעו כל חברי הוועדה כי חילופי־דברים אלה יימחקו מן הפרוטוקול, ואיש לא ידליף אותם לעתונות.

. • לאחר ש עליזה אמרה לו איפה היא גרה ונכנסה לניידת, מדוע לא הבאת אותה הביתח? • נבר אמרתי שנסעתי איתה עד לביתה והיא הסכימה לנסוע איתי מלאה. • לצורך מה הצעת לה דוזצטוף אליך מטרד.

ין ז ה עי סו קמלג 3ביותר להוציא מתים מקברם \י £ולנבור בעצמותיהם. אלא שלעיתים אין מנוס מכן.

אם יסכימו המצרים למעבר, ייתכן שנפליג גם לעקבה׳ אומר אייבי, על־מנת להביא את בשורודהשלח^גם,לירדנים__ . לעיתים מביע אייבי את עייפותו. נבר עשר שנים הוא עסוק במיבצעיו, והוא חושב לפרוש.

הנה, הם הלכו ופתחו לפני שבוע מקום- עודד שמיר ומורליסטית רשימה של עכוזים בילוי חדש, שכל פי שמכבד את עצמו נבר הפגין שם נוכחות, וזאת החצר הירושלמית.

המים הקשים המגיעים אל חבית, מרפ דים אט־אט אית דפנות האסלה, ותהא ה נוצצת ביותר, בשיכבד, אפורה עמומה. עקרת־הבית ד,תירוצה, ר,נוברת מדי שבוע עם מקל מיוחד ׳במעמקים לא־ינודעו — ניצבת אבודה מול המציאות האפרפרה.

זהו סבום שאיש אינו אוהב לשלם, ובעיקר לא אמנון ברנס, שמשבורתו קו־צצה באורח ניבר על-ידי ההנהלה החדשה של ״דיילין״.

גם שומרון וגם פרקליט מחוז תל־אביב העריכו, כי החומר יאפשר להם להאשים את צור בעבירות שעונשן 3—5שנות מאסר, ועל־כל־פנים אין עימן קלון כה גדול — שכן, מי בימינו אינו מחזיק קופה ב׳ או מקבל עמלות? למעשה, שימרון וקדמי סיכמו נבר את כתב־האי־שום שיוגש על בסיס החומר שהיה בידי המישטרה, אשר ידעה כי אין לה כל סיכוי להבין את מיסמכי החברה לישראל וה מעשים הפיננסיים של צור.

.״ ,מאז 1948 קונה אום אל־דובאביקד, חפצים ישנים של הפליטים, היא נוברת בהם, במייוחד במיזרונים ובכרים, ולרוב מוצאת פתקים, שרשרות, סיכות ודברים קטנים אחרים, ששקדה לשמור אותם בתיבה מייוחדת.

סתם צבר ממוצע — שעבר נבר עשרים וחמש שנים /הספיק לחלוף שלוש מיל* חמות — ועדיין נשאר בחיים / .שנהנה מכל דקה — של להיות ולשחק עם הילדים / .המחפש, סתם ממוצעת, עם המון הבנה וחיוכים.

מחוץ לבית עומד ביתו של מיכאל לדאני בשכונת התימנים של זי כ רו ך יעקב, לכאן התפרץ ביום החמישי שנובר יהודה, וירה אורי, אחיו של ההרוג (משמאל) ושאר בני המישפחה.

״המשיח מצא את חמורו לרכב עליו והוא מאשר שירושלים מחכה הינו יצירה בפרוזה, פרי עטו של אורי צבי גרינברג, פרי שחוקרי המשורר הלאומני טרם הגיעו לידי נבירה בו, למרות להיטותם לנבור בגללי המשיח וחמוריו. ״נמר של נייושיראה אוו בגיליון ואערהשנה ,׳וסוש כולו לסיקור התהליך שאותו ענוה הסינוות העיבוית נמשו 30 שנות המרינה, תוך כוי ניווט מגמות העבר, יוצרי ההווה שלה וכיווניה נו שיו שימור הגוף עשרות ספרים רואים מדי שנד, אור בעיברית, בנושאי דיאטה ובריאות־הגוף.

השופטת חנה אבנון דחתה את הבקשה לצו־הביניים, והרצברג עירער על־כך לבית־המיפשט העוד הרצברג פועל במישור המישפטי, ומשה שרון נכנס לנושא, אחרי שנבר במיסמכים במישרדו, שהשאיר טולידאנו.

״ אמר ,״צריכים לעזור למדינה, לא?!״ האיש שהנביר חיש הזוגות שבאו למישרדי הרבנות הרא שית בירושלים לסדר את הניירות לנישו־ * מיטב הקטעים קובצו בספר בשוטים ובעקרבים. ** בתפקיד של עורן־כי תוב וכותב רשימות (בחתימת אחאר יתר) .מאוחר יותר שימש קינן חבר מערכת העולם הזה עד שנת .1962 *** קינן ושותפו זוכו בדין.

הידועה־בציבור נשלחה לחו״ל * כרמית גיא הנכה משורות * הנשיא נבון ונובר בשביל הטלוויזיה * קורק לא רצה • טרתזוס מחווה אנושית בלתי־רגילה עשה מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליבני, אשר ביוזמתו שלח לאנגליה, על חשבון הרשות, את רותי צוקר, הידועה״בציבור של מנהל הרדיו חגי פינסקר, שלקה בהתקף לב בלונדון ונאלץ להשאר בעיר שבועות מיספר על״פי הוראות רופאיו.

אחר־כך הפך את ספר הזכרוניות למוצג הראשי במכירה הפומבית: שנערכה באותו הערב. אונע וחצי לשמח חצי כאשר ינברו מארגני מסיבית העישור לטלוויזיה כחומר הארכיוני, הם יגילו ראיון אותו עירך ימי שמשמש היום ככתיב הטלוויזיה בניו־יורק, אלי ניסן, יעם מי שהיה שר־היחיוץ, ח״כ אכא אכן.