חיפוש: הנדון
נמצאו 6,420 תוצאות (מציג 6,351 עד 6,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 5
שמועה זו לא היתה כנראה נכונה, כי למרות פרישת האב, הועמדו שני בני־חורי לדין בבית־המשפט המחוזי בחיפה• ההגנה היתד, נדונה מראש לכשלון, כי נאביל כתב אחרי מאסרו וידוי ארוך מאד, בו לא הקפיד רק על הכתיב הנכון, אלא גם ניקד את המלים — דבר שמנע מראש את הטענה שכתב תחת לחץ.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 9
בדוד שבועות אחדים ישוב בית־המשפט העליון ויתכנם, הפעם כדי להשמיע את החלטתו בערעורו של יוסף מנקס, שהורשע באשמת רצח בכוונה תחילה של ד״ר ישראל קסטנר ונדון למאסר עולם .״מה שנותר עתה לבית־המשפט העליון לומר,״ אמר השבוע אחד המשפטנים שעהבו אחרי פרשת קסטנר מראשיתה ,״הוא להחליט: מי הוא ממציאה של אגדת המחתרת, שלא היתד, קיימת מעולם.״ דרכי אדם א*וו 1ו״ 1נ7ופיטר אי־אפשר היה שלא לרחם על האיש כחוש הפנים .
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 9
אולם מכיוון שבמשפט הוכח כי הוציא את המחלקה למסע אחרי שהיה שיכור, נידון הסמל בעוון חוסר־זהירות למאסר ׳ולגירוש מהצבא.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 2
״בתקופה אחרת היה אולי משלהעלות דברי ביקורת אלה במכתבים פרתדל לרכוש את אמונם של הערבים בישראל טיים למוסדות הנדונים. נראה לי כי מכתב זה ראוי למחאה החריפה ובחוץ־לארץ, הנושאים בלבם שנאה כה בלתי־ביותר.בי אין על יפחפית־עורכי־הדין חוק השופטים קובע במפורש פשרנית, שנאה אשר בן־גוריון אינו מסוגל מרותו זולת שפיטה, בעניני מרות השופט בכתבה על משפט פדישמן( ,העולם הזה לדעתי לרחוש אותה.״ של החוק.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 2
ועדת הכנסת דחתה דרישה להעלות את גילויי העולם הזה כהצעה לסדר־היום, באמתלה המגוחכת שהפרשה נידונה כבר פעם בכנסת. אמנם נדונה — אלא שאז שמעו חברייך,כנסת שורה של אי־אמיתויות, ולא היה להם מושג על העובדות הנכונות.
גליון 816 (11 ביוני 1953), עמוד 16
מברשות ד,סיידים כיסו את הציורים היקרים בצבע, אולם משנודע הדבר לשלטונות המרכזיים, נידון המסכן לשמונה שנות מאסר. טובי הציירים בברית המועצות גוייסו ל״ריסטאורציה״ של הציורים אולם ללא הצלחה (תפקיד זה הוטל עלי אחרי שנים מספר, אולם על כך ארחיב את הדיבור באחד הפרקים הבאים).
גליון 811 (7 במאי 1953), עמוד 16
אין לדעת בגלל מה אתה עלול ביום אחד להימצא במאסר ולהיות נידון בלי בירו ר משפטי. אולם בייראמוב, כך קראו לאיש, נטפל אלי בכל הזדמנות שהיא.
גליון 814 (28 במאי 1953), עמוד 16
הקטיגור השמיע נאום׳,והסניגור סייע לו. בפסק הדין נידון כל אחד לשנות מאסר כמספר שנות חייו.
גליון 840 (26 בנובמבר 1953), עמוד 15
1״ היתד, זו תגובה חריפה מדי, אך צודקת, שזכתה למשפט קצר מפיו של אחד האור חים ״עם קהל כזה, אתם ראויים לכדורגל טוב יותר.״ הפתרון להידון אכילה .1בוטנים; .2תרד; .3יוגהורט!
גליון 822 (23 ביולי 1953), עמוד 10
הם ידעו כי כמה ימים לפני כן הוחזרו מסתננים תמורת חצאי פרות, וכי הרס״ך חיים שמחון נידון בעוון הריגה לשבע שנות מאסר. אולם חמור יותר מגורל המסתננים היה עצם פרו ש החוק, שיכול מחר לפגוע בכל אזרח י שר אלי באותה מידה.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 2
ברגע שהמתנדב הפך משוגע, דון־קישוט, בלתי־נורמלי, וזה שנשאר במשרד היד, הפיקח, הנבון, הנורמלי — ברגע זה הפך כובע־הגרב למוצג של מוזיאון. כי בסופו של דבר השתכנעו הדון־ קישוטים שאכן הם אינם בסדר, שהם משוגעים.
גליון 715 (12 ביולי 1951), עמוד 10
נמאס עליו לשבת בנגב, בו רננו הבריות דברים שונים על אשתו הצעירה של השייך, ואחמד נידון לחמש שנות מאסר. חיות אצר.חים במקום חביתה בפינה המזרחית־צפונית של גן־החיות התל־אביבי שררה התרגשות רבה.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 14
הוא הפך לפורץ, ביצע שורה של גניבות ופריצות במשך תקופה ארוכה. לבסוף נתפס, נידון לחמש שנות מאסר והושלך לבית־הפוהר.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 64
כימעט השתכ נעה מדברי הסניגור כי שולחו הוא אדם הגון, ממישפחה טובה ושאינו מהווה סכנה לציבור. הוא נידון למעצר של שנה וחצי בפועל. האיש ע 1חמד אחתסדסת רו!
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 26
באחד המיסמכים קובע פקיד השומה: ״בן־עמי היה בשנת 1955 בעל ס/ס 10מ־קרקעותיה של חברת דרום נתניה בנדנז. בשנה הנדונה מכרה החברה הנ״ל 125 דונם קרקע בלתי־מפורצלת, מתוך זה , 107 שהם 12.5דונם, בבעלות בן־עמי.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 15
חצי־הארץ — אם הוא לא אמר שינקוט בצעדים בנדון. שמם, תחילה תוך ניצול מעמדם, ואחר לא כל־הארץ — ידעה על פעילותו הבלתי־ראש־ד,ממשלה בישרה לעם שאין חוק כך תוך מעילה בכספי־הציבור.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 32
תלונה על מעשה חמור זה נשלחה לכמה ; גורמים, ביניהם לשר-הביטחון שימעון פרם, שלא עשה דבר בנדון. שיפוץ המנוע הוא רק פרט קטז ממע רכת החקירות של המישטה בעיסקי הת עשייה האווירית.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 8
היו שטענו, כי אין בפירסום ידיעה בדבר עניין תלוי ועומד, כדי להשפיע על שופט מיקצועי, כדעת השופט העליון, חיים כהן, המובאת בכתבתו הנדונה של ״העולם הזה״ ,ועל כן אין למנוע ויכוח ציבורי על עניינים שהם בגדר ״סוב-יודיצה״ .אולם דעתו של כבוד השופט חיים כהן, לא היתה בחינת מייצגת את דעת הכלל, והיו וקיימות דיעות הנוגדות דיעה זו.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 58
משמע: לא היה כאן מיקרה או מישגה. בן־פורת ותגר נעצרו ביחד, תגר נדון למאסר־עולם ובן־פורת שוחרר. מוזר.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 24
-׳מזכור לו שמצאת הצלת בוגדת את תות־ההעותלות מזה, מר נשיא מ מלכ ת הפירמידות ,״בל בן הילוד היאורה תשליכוהו ״,אינו רשום במישרד״הפטנטים על שמנו דוו ק א. • א חרון ח בי ב: א ם אדון בורא עולם יא מר לך שלא כך הוא רואה א ת עם־סגולתו, הזכר לו בעדינות, שהוצאת צלע מגופו של אד ם חי נוגדת א ת חו ק- הה שתלות.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 31
ההחלטה להוריד את הכושי לא היתה ספונטאנית, אלא נבעה משיקול מוטעה ואי־הבנת משמעות העבירה.״ גלעד נדון לשנתיים מאסר על תנאי לשלוש שנים.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 39
למחרת גזר־הדין, ערב חג הפסח, בתחילת חודש אפריל ,47 הועברו הנדונים למוות לכלא עכו. בחג נסעו האח בנימיו עם רחל, חברתו של מאיר, ובני מישפחתו של אזולאי לכלא הצפוני.
גליון 2505 (4 בספטמבר 1985), עמוד 18
הובטח לי שהתצלום יוצג לעיני החיילת — ושרק אם היא תזהה את האיש, נדון על המשך הטיפול. מדוע אני מספר זאת?
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 30
״ -כתב־סניגוריה מרשים על בני העשירונים או העשורים שנדונו לסילוק אקו לוגי. אומר הכותב: הטענה בדבר חוסר כושר ההסתגלות של בני הארבעים מהווה דוגמה טובה לבעיית סרק הנובעת מהמיתולוגיות השולטות בחברה שלנו.
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 27
לכל היותר מתגלות לאורך הרומאן כולו שתיים או שלוש סירכות קטנות מן הבחינה הנדונה. ספק הוא, למשל, אם בשנת 1956 היה חסיד של מנחם בגין משבח את ה״מנהיג״ ,אשר זה עתה עלה על הכנסתי בראש המון מיידה אבנים, כאילו היה הוא אב רחום, אדם ה״אוהב את העם באמת, אוהב את האנשים הפשוטים״(עמי .)350 קרוב לוודאי שהיה משבח את בגין כמורד, כמנהיג המחתרת, כתולה הסר־ג׳נטים, כמפויצץ מלון המלך דוד, כמי שקרא תיגר על הסכם השילומים.
