נמצאו 6,420 תוצאות עבור הנדון

כרנשי־חמד המקללים חמשים־ליום, כל כל הנותן ידו ונידבת ידו לבנקים, אחד: כמה מהם אף יראו עצמם נפגעים שאת כוונותיהם ומטרתם אין הוא יודע, אישית, אם נכוא לג ח ע — ולו רק קללה משול לאותו אדון החותם על תזכירים אחת — מן הסד העגול של מאה־ליום.

אחרי השיוזרור עבד בחברת־החשמל והתחתן. בזמן ששירת במישמר־הגבול נדון על גניבה, וריצה שנת מאסר בכלא דמון, שם התחבר עם שמעיה אנג׳ל.

תחת זאת כתבו כמה מידידיו מיכתבים למערכות, ובהם הציעו הסברים דחוקים לעובדה התמוהה: מדוע שיחררו העיראקים את בן־פורת כעבור כמה ימים מן המעצר, למרות שנלכד בחברת שליח ישראלי שני שנדון למאסר־עולם, וששוחרר רק כעבור עשר שנים.

לאט־לאט הסתכסד עם חבריו ופוטר מכל תפקידיו במיפלגת בשנת 1977 נאשם בתבדותו באירגון מחתרתי ונידון לשלוש שנות מאסר. סיפוריו של אבן על מאסרו ברומניה מזעזעים את שומעיו.

מייד אחרי כן באו נציגי ר״ץ, ואחד הנציגים, מרדכי(״מורלה״) בר״און, מס׳ 2ברשימה, זכה בלחיצות־יד רבות. אחר־כך נכנס המערך, וחברי הוועדה נדונים לשמוע את דיברי מגיש־הרשימה, חיים ברלב, שסיפר באריכות מי ומי ברשימה .

עורכת־הדץ הכושלת וחסרת־הנסיון, המופיעה נגד המאהב שלה, מצליחה לשכנע את השופטים הצבאיים שהקליינט שלה אינו שייר לחוליה, והוא נדון רק לגירוש מן הארץ. משמע: יש צדק בישראל.

הוא יישאר עליה, כפי שנשאר כובעו של קלמנטים על ראשו של גוט- הסיום :״אחרי שנת מעצר וחקירה, נערך המשפט. מירק נדון לשש שנות מאסר, פנו לשנתיים, ועשרה מידידיו קיבלו עונשי מאסר בין שנה לשש שנים.״ הפניית תשומת־הלב, כפי שעושה ק 1נ־דרה, לכובעו של קלמנטיס, היא תפקידה הנעלה של ספרות.

;אך רק ידיעה קצרה בעיתון באנגלית ׳גילתה לה כי אשר בן־עיון, בן 20 מירו שלים, הורשע באונס ונידון ל־ 15 שנות ׳מאסר. גם אחרי ההרשעה עשתה מאמצים :נוספים להגיע לתובע במישפט, או לסני גור, כדי לברר אם עשו שימוש בעדותה ואם הורשע בן־עיון גם באינוסה, אך איש לא היד, מוכן לענות לה.

פקודת הקומיסארים ההיסטוריונים הצבאיים תמימי־דיעים לגבי המיפנה שחל בצבא הגרמני במארס . 1941 אז חדל מלהיות צבא הגון והפך אירגון פושע. כמה מראשיו נדונו למוות והוצאו להורג בנירנברג. עד לאותו מועד שמר הוורמאכט (״עוצמת־ההגנה״) על מסורתו.

כאשר פורק הנשק שלו והורכב מחדש על כלי הנשק מאלון־מורה, הצליחו אנשי המחלקה הבאליסטית לקבוע את כלי־הרצח. מחראבי כבר נידון על חלקו במעשה, ונגזר עליו מאסר של שלושה חודשים.

אך מישהו החליט שזה יהיה אחרת — שחבר־הממשלה יישא בתואר המפוצץ ״שר״ ,שיהיה אדון לציבור ולא משרת־הציבוד, הכנסת על בית־המשוגעים (נראה כי לגבי רבים מהם, זאת אכן היתה הברירה היחידה) ,שיכנעה אותי הסידרה הבריטית שאפשר לדבר על הדת גם באופן אינטליגנטי.

התהילה לבגידה נתפרסמה בניו־יורק ביוגרפיה נוספת, גיבור או בוגד, על חייו של אגרי פילים פטן, המצביא הצרפתי ששמו יצא לתהילה ב־ , 1916 עת עצר בוורדון את ההסתערות הגרמנית על קווי הצרפתים, ושהיה לשימצה כראש המישטר משתף״הפעולה עם הנאצים במלחמת־העולם השניה (מישטר וישי) .פטן, שהיה לאחר ורדון לרמטכ״ל צרפת וזכה בתואר מרשל, היה בין המילחמות שר־המילחמה ושג־רירה הראשון של צרפת בספרד של פרנקו. בגיל 88 נדון למוות על בגידתו(פסק־הדין הומר למאסר עולם, ממנו ריצה רק שבע שנים, מאחר שנפטר בגיל .)95 אחד הגילויים של הביוגרפיה החדשה: פטן התוודה לפני סוהריו כי עשה אהבה לאחרונה בגיל .86 העולם הז ה 2463

הוא נהג לצלצל בכל שעות היום והלילה ולאיים על ידידיו העיתונאים, כי אם לא יעזרו לו לפרסם סוחרי־סמים מסוכנת. הוא נדון לכמה חודשי מאסר. בית הכלא שבר את רוחו לחלוטין.

פאר הודיעה לפני כמה חודשים בחגיגיות דרמאתית על התפטרותה מן התחנה הצבאית, אך לא עשתה שום דבר בנדון, פרט לעובדה שהפסיקה להופיע בתחנה.

ותגיד להם שאביהם אוהב אותם, ולא חשוב איזה מין אנשים הם יהיו כסופו של דבר ...ותגיד להם, שיפרו וירבו וימלאו את הארץ במילים אלה מסיים קורט וונוגוט את סיפרו. יברך אותך אלוהים אדון רחווטר הוא חלום אמריקאי אחר. וונוגוט עושה שימוש מרתק בכל חמרי החיים האמריקאיים — בעושר, בעוני, בטירוף ובהזייה — והופך אותם מיקשה ספרותית מרתקת, שהיא סאטירה מחרידה אודות אורח־החיים ה אמריקאי ומצבו של האדם בארץ האפש רויות הבלתי־מוגבלות.

הוא הואשם כשיכרות, התנהגות פרועה, התנגדות למעצר, הפרת פקודה, הכאת מש״ק בשעת ביצוע תפקידו, ובהתנהגות שאי נה הולמת איש־צבא מאג׳יו נדון ל שישה חודשי מאסר, ונשלח לעבוד כמחצבת אכן במרומי מעבר קוליקולי.

להם ברירה אלא למלא פקודות חוקיות( .עד כה לא קיבלו אנשי־המצפון, אנשי־הרויח והמנהיגים המדיניים של ״מחנה-השלום״ את העיקרון שעל אזרחים לסרב לשרת בצבא, בד,יקראם למילחמה כזאת. רעיון כזה אינו יכול להידון אלא: תוך התלבטות מוסרית עמוקה, כי יש לו השלכות מרחיקות־לכת על עצם מהות המדינה והחברה הישראלית.

מבני הדור הראשון של גורי ושתי — יוצאי רומאן סוער ורב־תהפוכות, שנמשך שלושה ימים ושלושה לילות עם אדון סיאמי בשם שושו — השארנו אצלנו רק שניים : שנומפה הבת ויוחאי הבן.

הכל מכוונים את נישקם אל הכל, כאילו אינם מודעים ל עובדה כי הרובה או התת־מיקלע אינם אלא מכשירי- הרג. בשבוע שעבר נדון חייל שהרג חבר בצירה זו. כבר הזכרתי את הוויכוח שהיה לי לא מכבר בחצר המימשל הצבאי בצידון.

גם י י כן לא הבין כיצד אפשר לברוח מכאן. ושאל אותי כל מיני שאלות בנדון. מאז הבריחה האחרונה חנקו אותי לגמרי.

.״ • יהושע סובול, מחזאי :״הייתי מחליט כמו השופט, ומכבד את רצונו של הפסל הנכה, מתוך הנחה שאדם הוא אדון לגופו, וכאשר הוא מחליט שחייו הם בלתי-נסבלים, יש לכבד החלטה זו.

הוא נעצר על־ידי הבריטים כשבידו חותמת קצין־המחוז תל״אביב, שבה החתים תעודות־זהות מזוייפות לחברי המחתרת, נידון למאסר קצר (שלושה חודשים בכלא עכו) ,שהוארך מינהלית למחנה־המעצר מיזרע, שממנו ברח כשהוא מחופש במדי קצין הצבא הפולני (שעבר אותה עת בארץ, בדרכו לחזית המצרית־לובית) .שמיר, שירד למחתרת עמוקה, תחת הכינוי מיכאל, גידל זקן וכמו מנחם בגין, באותה עת, מתחזה לרב והקפיד ללכת יחף בחדר־מחבואו, כדי שצעדיו לא יישמעו.

כשנכנס לחדרו של פראנקו, ישב המנהיג ליד מכתבתו, טבל צנימים בקאקאו, אכל ושתה, ותוך כדי כך מיין פיסקי־דין מוות. הנדונים עדיין רבו באותו רגע בתאיהם על עקרונות־מצע.

כמפקד אצ״ל, שלח בגין תמונה אחרונה: בגין נדונו להודעת התתנטוות המערכה וסתם עמך־ישראד, הודיעו לבגין שאינם אוהבים אותו.