גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

כשנקרא הוד
לקום ולקבל את השעון המסורתי, הניתן כשי לפורש,
הוא הלך לקראת הרמטכ״ל ״ברגליים כושלות, כמו
נידון למוות אל הגרדום.״
אריק לא רצה לעבור חווייה זו.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

הנה כמה מן העיוותים הבולטים ביותר
(א) הבריטים תלו 12 אנשי-מחתרת עבריים.
איש לא נדון למוות והוצא־להורג
במדינת־ישראל.
זה נטו.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

034 נערכה ישיבה
בהשתתפות בן־גוריון, ראש־הממשלה
משה שרת, שר־הביטחון
פינחס לבון דהרמטכ״ד משה דיין,
ונדונה התוכנית לספק נשק וכסף
מול פני המצפון
יי היתה פורצת כלל, לולא ידעו מנהיגי
המארונים כי יוכלו לסמוך על תמיכתה
המאסיווית של ישראל בכסף, בנשק וב*
אמונים.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

הם גילו, מאוחר מדי,
שלא כדאי היה להרגיז את האיש.
גרינג עצמו נדון למוות בנירנברג, אך
הספיק להתאבד ברעל ערב הוצאתו להורג
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

פעם לא היה לרוסים
שום קושי מעשי וגפשי להעמיס אנשים במשאיות
— סליחה, אצלם זה בקרונות — והיידון
לסיביר (רבבת קצינים פולנים הם רצחו במיטב
מסורת הפוגרום .
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

כל ה־נסיונות
ליצור אלטרנטיבות ל־אירגון
השיחרור — מבוססות על
סוכני הכיבוש או על עמודי־התווך
של הריאקציה הערבית — הם נס-
יונות־שווא, שנדונו לכישלון.
( )4הערבים הפלסטינים בישראל
מהווים חלק בלתי־נפרד מן ה עם
הערבי הפלסטיני!
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

בדיר־יאסין אירע פשע־מילחמה במלוא מובא המילה,
מן הסוג שביגללו נדונו קצינים גרמניים ויפאניים למוות
והוצאו־להורג• (מדוע הם, ולא בריטים, אמריקאים ורוסים
י מפני שהמנצח הוא, בדרך כלל, השופט).
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

בית־המישפט לא האמין לגירסה זו,
והרשיע את מודריק. הוא נידון לשנת מאסר
בפועל.
במיוחד: הריבית מגיעה ל־מ/ס 102 בלבד,
שהיא ריבית שלילית בתנאי האינפלציה
השוררים היום במשק, והמיפלגות מחזירות
אותה מתוך ההקצבה החודשית השוטפת.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

״בית הדין מצא את וילנה אשם, ובלוקחו
בחשבון את חומרת הפשעים שביצע, את אופיו
של הנאשם ואת העובדה שהוא נדון כבר פעמיים
בעבר על עבירות פליליות מאותו הסוג — הטיל
עליו עונש־מאסר של שבע שנים״.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

דני
גון הבין את הרמז והתפטר מייד
יקוד על ״הנמרים״.
ואז גלה דני שמעון בין פאריס
נדון, כאשר לנגד עיניו שני נדרים
ר: לא לשוב עוד אל הפוליטיקה
לשבת לעולם עם ״הרוצח הנאצי
ר ג׳מייל״ ,נדר שבטל עם הירצחו
בשיר.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

בדין
ישבו חמישה שופטים ופסק־הדין השתרע על
עשרות עמודים ובעיקבותיו הורשעה אותה זונה
באחזקת מקום לשם עיסוק בזנות ונדונה למאסר,
למרות שטענה כי עבדה בבית לבדה.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בצמרת המדינה לא התרגש איש
מגילויים אלה, כי רוב אנשי ה־מינהל
והמערכת הפוליטית משוכנעים
ממילא כי חלק ניכר ממאות
המיליונים המועברים לאגודת־ישראל
מוצאים בסופו של דבר
את דרכם אל כיסים פרטיים ואל
קופות מיפלגתיות סמויות•
אהרון אבו־חצירא נדון
זה עתה למאסר-עד־תנאי כ*
פורסם לראשונה בד,עולם הזה
לפני חצי שנה.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

הרי יבולנו להציע לאמריקאים המפונקים
והחלשלושים במה אוגדות נוקשות — על המקום.
אדון יצחק שמיר, המתיימר להיות שר־חוץ רב־תיחבום, היה
מסתדר בהחלט גם בלי איזכור ברית״המועצות פעמיים במיזכר־ההבנה
האסטרטגי, אבל משאוזכרה עלובה זו שחור־על״גבי־לבן
אין הוא נבוך בלל.
גליון 2318 (3 בפברואר 1982), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

חילופי־דברים בין אישים ישראליים
אלה ובין האישים המרכזיים באש״ף יכלו
ליצור הבנה חדשה לבעיות הכרוכות
בשלום הישראלי-פלסטיני — לזכויות
לאומיות, של שני הצדדים, ביטחון, ירושלים,
הפליטים, וכד.
הרעיון נדון בכובד־ראש, ונערכו גישושים
בשני הצדדים.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

מדוע אנחנו מחפשים, ממש מתחת
לאדמה, כל סימן וצל־של־סימו לכך שהשלום נדון
לכישלון?
מדוע, בקיצור, אנחנו מניחים לשוטה כמו אותו
ירחמיאל לזהם את גלי־האתר בדברי־הבל פאראנואי-
דיים על אי־האפשרות המוחלטת של שלום בין ישראל
והגויים?
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

ד אד לי מור, שהתמחה בשנים האחרונות בעימותים עם
פצצות־מין, מקנא הפעם לנאססאסיה קינסקי המגלמת כוכבת
איטלקית המאוהבת בו עד מעל הראש, ו אילו ארמנד
אסאנסה. מן הדון־זיואגי ם החדשים של הוליווד, הוא הכנר
שנחשד כפיתויה.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

ובכל זאת כתב בפסק־הדין:
״אין לי כל ספק כי הנאשם לא התכוון
להפיק טובת־הנאה חומרית ואישית
מפירסום המודעה ״.את אשמתו של
אליהו ראה השופט בכך שלקח טרמפ
על גבה של תנועה ציבורית קודמת.
אליהו נידון לעשרת אלפים שקל קנס.
אליהו מיהר לערער, ולפני שבוע
הגיע לסיפוקו.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

ביוקרתו זכה
אחרי שפירסם בגיל 23 את הדון השקט, יצירה
בת ארבעה כרכים על הקוזאקים של הנהר דון
בעת המהפכה ומילחמת־האזרחים.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

התשובה הראשונה העולה על הדעת היא: אלה הן דרישות
זזרשימה המתקדמת לשלום, שהוצגו למיפלגת־העבודה במגעים הבלתי־רישמיים, שבהם נדונה אפשרות של ממשלת־מיעוט
בתמיכת הרשימה.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כי למרות כל הנסיונות להלביש את הגברת באדרות חדשות
לקראת בחירות אלה, האמת הפשוטה היא שר״ץ נשארה כפי
שהיתה: רשימה אישית של אשה אחת. על כן היא צריכה להידון
על פי תכונותיה ומעשיה של אשה זו.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

במהלך הארוחה הירצה אורגד
(״חשב בקול רם״) על תוכניתו
הכלכלית, והעלה רעיונות בנדון.
הורוביץ היפנה אותו אל גד יעקובי,
הנציג הכלכלי הבכיר של המערך,
לצורך המשך הדיון.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

איש־השנה היה מחוללה, אריאל שרון, וכל דמויות השנה נדונו על
פי יחסם למאורע זה.
שנת תשמ״ג עמדה כולה בצל הענן השחור של הזוועה,
שבוצעה בשעותיה הראשונות במחנות־הפליטים של ביירות,
צברה ושתילא.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא
צריך ללמוד את המעלות של המישטר
הדמוקרטי; איך המישטר הזה מזקיף את קומת
האדם ומאפשר לו להגיע לרמה גבוהה יותר של
התפתחות; מדוע ארם בן־חורין, שהוא אדון
לגורלו, שווה יותר מאשר העבד הנרצע הלובש
את מדי המישטר רודני.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

מעניין איך תפסתי לי
השבוע שני ״סקסים״ .אני חושבת
נוהר עמיאל
שאני הולכת לסדר פגישה בין
אדון עמיקם(במיסגרת שלמעלה)
(המשך מעמוד )37
והתקדמות, למרות שיעבוד קשה
ויקדיש את כל מירצו וזמנו
לעבודה.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ראש־העיר, מוחמר עלי אל־ג׳עברי,
היה ראש המישפחה היריבה,
הפרו־ירדנית. אביו של פאהד נדון למוות,
אן פסק־הדין לא בוצע. המישפחה
גורשה למצריים, ושם גדל ולמד פאהד
באוניברסיטה.