נמצאו 6,420 תוצאות עבור הנדון

העונש הנפוץ ביותר הוא צינוק, ולעיתים נידון האסיר לצינוק לחיות על לחם ומים בלבד.

הביקורת ביקשה ממר יגאל לביב וזאת בהתאם להבטחתו של האחרון, להמציא עדים בנדון( .רצ״ב הפנייה בכתב למר לביב). 4.3תמוהה בעיני הביקורת הסתירה בין דבריה של גב׳ יוכבד פיק הטוענת שהפנתה את מר מרדכי כהן בהתאם לצינורות המקובלים והשמידה את הפתק לבין העובדה שהפתק חתום על ידה נמצא במערכת ״העולם הזה״.

שהציונות מסמלת את פיסגת הצדק ההעובדה שגם מעריב וגם הטלוויזיה, לא אנושי, הזדעזעתי להיווכח שיש גם צד טרחו לציין בכתבות הנדונות שלהם את שני למטבע, שאותו כלל לא הכרתי.

הרשימות של שמות צירי־הוועידה שבידי העסקנים, המסומנות באותיות פ׳ ו־א ,,מראות ב עליל כי למרות מה שנראה על פני ה שטת׳ סיכוייו של אלון גדולים יותר. 412 בעיקבות פסק־הדין אדון־מורה : המרד ו ת1טב1 וד לפני שהוחל ^ ^ דהדץ.

.״ אולם נראה כי רצונו הטוב־ לא עזר לו: הוא נידון ל־ 15 שנות מאסר. בינתיים עשה מישרד־החוץ הישראלי מאמצים נואשים לשחרר את אורנשטיין.

לא זו בילבד שאין הבדל עצום בין שתי המערכות, הצבאית והאזרחית, אלא שאין הבדל כלל. ספן פינטו נידון בבית־דין צבאי מחוזי בעבירה על החוק הפלילי הכללי, החל על כל אזרח במדינה.

יחד עם תנועת־התחייה החדשה ושאר קבוצות״השוליים של הימין ה קיצוני, החילוני והדתי, הם קיבלו על עצמם לשבור את רצון הרוב, לכפות על הרוב את דעתו של מיעוט קטן, המתיימר לייצג משהו העומד מעל לממלכתיות — ״האומה״ ,מיצוות־אלוהים, עם־ סגולה, גוי קדוש ,״ארץ־ישראל״ ,ועוד. אין זה נסיון־סרק, שנדון לכישלון. האמת הפשוטה היא שמזה 12 שנים מצליחים אלה לקכוע א ת המדיניות הלאומית.

בידיעה על הוויכוח בנושא מיהו יורד, נכתב בטעות כי העיתונאי אדווין איתן הואשם בירידה מהארץ, כשהכוונה היתה כמובן לכתב־הרדיו בפאריס פרדי איתן.

סטארלינג סחוט ומותש בגיל ,62 שנמצא תחת לחץ שרופאו האישי של וילסון לא סיפק שום ציין במיוחד תקרית זו, שעמדה בניגוד במשך תקופה ממושכת, חלה בשבץ.במחלה קשה פרטים בנדון. אחת ממזכירותיו תיארה להתנהגותו הרגילה והנורמלית של וילסון.

אינני זוכר מאין לי גירסה אחרת: לזר כהנוביץ׳ היד. חבר חפוליטביורו ונדונה הבעיה איך לשחרר ממאסרה את אשתו היהודיה של מולוטוב, שזמטושזנד( .מר גלית) .רתח סטאלין על כהנוביץ׳ :׳בוגד !

• חידן הרמאדן (שעה . ) 7.20 נושאו של החידון יר תק גם את הגברים וגם את הנשים, גם את הערבים וגם הגבר, אדון את היהודים: הבית. • כצאת השבה (שעה . ) 8.00 בשנים האחרונות חלה התעוררות בכל הנוגע לחזנות, 1₪נ1ש וזיז שנה גם בקרב בני־הנוער החילו ניים.

עלינו רק להעז ולהושיט את ידנו. כל האפשרויות האלה נדונות עתה בפה מלא בקאהיר, לא כיעדים רחוקים, אלא כמטרות מיידיות.

היא מדברת בלי פאתוס, בלי רגשנות, בלי הגזמה. רות צור מגינה על בעלה, מיכאל, שנדון ל־ 15 שנות מאסר. היא מבקשת להצילו.

הצעה אחרת באח לשלול למשך עשר שנים את זכותו של אזרח להיבחר לכנסת, אם נדון לשנה של מאסר על כל עבירה שהיא. הצעד, אחרת היא לאפשר לרוב בכנסת לשלול את חברותו של יח״כ בכנסת, אם ביכלל הורשע בכל עבירה שהיא.

כ דוגמא גוללנו את סיפורו של להיס, ש נידון לשבע שנות מאסר אחרי שנמצא אשם באחריות לרצח 34 השבויים.

גבר אחר מעכב אותו: לאדיסלאב: שלום אדון קפין?! ! גמרת כבר את ׳המישפט׳ז קפקא: כן, גמרתי ומסרתי אותו למאכס בין הספרים אותם יסקור בעתיד הקרוב, עור כו של מוסף הסיפרות של ״הארץ״ יורם כרונובסקי, ששב מטיול בלונדון מצויים בין השאר: סיפרו של לכוניטים ״פר״ שנותו העצמית של קוואפיס״ וסיפרו של פול שארד ״פיצעה של יוון -- מחקרים בניאו־הלניזס״ ושני כרכי המ סות של המשורר וו.ה.

והפרקליטות מתמלאת עורכות־דין, נשים הנהנות משעות העבודה הנו- חות־יחסית בפרקליטות, ומסתפקות במש כורת ממשלתית, שהיא המשכורת השניה במישפחה. אילנה אדון 1

ר כי אד ם עיבור עצוב מאז נאשם כרצח הזוגה, איבד הדוין טודגט את הקשר?מציאות עד לפני בחצי שנה היה ׳שלום ״דסמו שייך לעילית של מדינת ישראל.

ה ד פו קי םתר מו מה קרה לכם י עקבתי אחר גיליונותיכם האחרונים, ואני נדהם לגלות שהשבועון, שבעבר הגן באומץ־לב על מעמד הפועלים, כימעט ׳שאינו עוסק עוד בנדון, והוא הופך להיות שבועון לחוג הנוצץ.

לכן, אם אומנם לא ;וכל לנתי, את המשא• והמתן ל״שלום״ מן המשא־והמתן שתכליתו השנה וקיום של ביטחון לישראל — ודומה כי עתה יקשה הדבר מאד — עלינו לשלבם באופן הנכץ ; דהיינו, כד שדרישות הביטחון יופיעו ויידונו כמרכיבים הראשיים והראשונים של ״השלום״.

,האשימום בשקר, עושק, מירמה וניצול, וכל זה תוך גידופים והשמצות נגד בחירהעמים, אשר היה בשיאו של מסע התנחלויות, כיבוש הארץ והש מדת העמים הנחותים, הגויים הטמאים. ירמיהו נידון מיספר פעמים לעונשי מאסר על שקריו המרזבים, ובשל כך שהיה מרפה את ידי הלוחמים העומדים על החומה.

בחודשיים האחרונים מהלכת במרבית יחידות צה״ל שמועה עי קשת שלפיה, החל מחודש אוקטובר יחרי בו החיילים לחבוש את כובעיהם בשהו־תם מחוץ לתחום הבסיס. יש אף המזכי רים חוזרים מינהליים בנדון, אלא שאיש אינו יודע מה מקור השמועה ומה מידת האמת שבח.

עד היום לא נסלה, משום־ מה, הכרעה בנושא זה, למרות שבחודש פברואר האחרון החליט הוועד־המנהל של רשותיד,שידור להכריע בנדון בתוך חודשיים. בינתיים, עברו יותר מארבעה חודשים, והעניין נידחה בלא פיתרון.

על חלקו בגרימת התאונה ועל הפקרת גופתה של אילנה נידון אליאם מילר לשנתיים וחצי מאסר. עבור הוריה של אילנה היה מותה בבחינת מהלומה קשה.