חיפוש: הנדון
נמצאו 6,420 תוצאות (מציג 4,901 עד 4,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 21
למ שפחה חילוני ת הזכות לקבור את מתיה לפי ורהפטיג טעמה, לפי השקפתה ולפי המינהגים המקובלים עליה. בנדון זה צריך היה להיות הסדר ארצי של שרות־קבורה ממלכתי אחד, או שרות־קבורה עירוני.
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 21
״אם אני אגלה את הגיל שלו, יאסרו האם נכון ש שחקנית תיאטרון ידועה, שניהלה רומן ארוך וסוער עם במאי תיאטרון מהידועים בארץ, נעזבה על־ידו ומודיעה לחבריה שהיא מחפשת בך זוג דומה לו ו ...יפה פי ה עולמית שהתארחה לאחרונה בארץ, ושזכתה לחיזורם הלוהט של ישראלים, נענתה לבסוף רק לתייר מארצות אפריקה שהגיע אף הוא לאותה עיר נופש — ובכך גרמה עלבון צורב למחזר הישראלי המצוי? כרטיס ואדווין קלת אף פעם, כי לשום משקל אין כוח לסחוב אותה• היא שחורה, יפה, מופיעה עם בייבי דול, ומשגעת את הגברים בהופעתד, במועדון־ לילה במשך שעה.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 19
נשיא בית־המשפט המחוזי, מקם קנת, והשופט אליהו מני קבעו: אשם. כלדון עאזם נידון ב־ 24 ביוני השנה למאסר עולם. אך הייק לא נכנע.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 15
הכל תלוי כל,ור׳ ת כאי כנס הכוח החדש לא העסיקו בעיות אידיאולוגיות או עקרוניות. נוח היה להם להיאחז במאבקו הדון־קישוטי של בן־גוריון בעניין הפרשה ונגד המערך, כדי ליצור דגל אחד שילכד את כל המקופחים והמטוהרים.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 23
נאמר בה, כי המשורר ראשד חוסיין השתתף בערב־שירה ערבית בכפר מכר שבגליל, ובזאת עבר על תקנות המימשל הצבאי. הוא נמצא אשם בכניסה לאזור סגור, נדון לקנס של 70 ל״י. המאזין, פועל עברי שביקש לשמור על עילום שמו, הריץ מכתב לחוסיין, בו אמר כי החליט ״להשתתף בהסרת החרפה, על־ידי השתתפות בקנס ששילמת.״ במעטפה צירף את מחצית סכום הקנס.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 11
במשך כל שנות קיומה של המדינה, היו הפרוגרסיכים מפלגת-סאנשו- פאנשו בצד הדון־קישוט הכן־גוריוני. הליברלים־העצמאיים דהיום היו שותפים לניסוח הצ׳רטר, ששלל בפירוש את הפרדת הדת מן המדינה.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 27
לפעמים מתקדם תהליך ההשתנות במשפט אחד :״לאחר שהברנש אשר הכירה אישר את דבריה, ציווה לאסור את הסרן, ואת פאני הכניס ברוב אדיבות פנימה. שכן אותו אדון איש בעל נפש היה, שנערות יפות חביבות עליו יותר מכל, פרט לממונו שלו ולממון זולתו.״ שופט השלום.
גליון 1481 (19 בינואר 1966), עמוד 11
מה שקם כך, מתוך ביצת הקנוניות והמזימות והמקח־ומימכר — זה לא ממשלה של מדינה ריבונית העומדת על פרשת־דרכים היסטורית, לא הנהגה של עם הרוצה להיות אדון לגורלו ולהטביע את חותמו על ההיסטוריה.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 21
אחד הקטעים המזעזעים מיתר בסרט, מראה כיצד מוצאים חיילים אדומים להורג על־ידי חייליו הלבנים של קולצ׳אק. בין הנדונים למוות, השוכבים על הקרקע, מרים חייל את ראשו ומחייך למצלמה.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 18
.״ • דויד בן-גוריון, באותו כנס :״אני אנטי־מיליטריסט וכל חיי הייתי כזה.״ • שר העבודה יגאל אדון, בעניין המוביל־הארצי :״המים יישאבו אפילו אם תתלקח סביבם אש!
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 20
כי בנציוני, אחרי שהודה בכל הפשעים שביצע ואף בכאלד, שלא ביצע, נשפט ונדון, התחרט וחזר בו. במשך שנות ישיבתו בכלא הציף את בתי־המשפט של המדינה בתביעות למשפט חוור, בטענה כי עורך־הדין שייצג אותו — בגד בו.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 16
קיבל רשיון, נסע חזרה לעפולה, עלה בדרך על חבית והתהפך. עפרוספר: בחיפה, נידון שאפיק אסעדי ל־ 75ל״י קנס, אחרי שנאשם בכך שזרק ספר תנ״ך מידי חברו, שסרב לתת לו לעיין בו. • כ אן ל,כור הכלב: באשקלון, הגיש אזרח תביעת־פיצויים נגד בעלי כלב, לאחר שהכלב נשכו, טען בתביעה :״לא איכפת לי שמכנסי נקרעו, שנפצעתי, שקיבלתי זריקות, אלא רק צחוקם הסרקאסטי של בעלי הכלב, שנהנו לראות כיצד כלבם נשך אותי.״ • כרבותלבטלה: במטולה, קיבלו תושבי המקום רק השבוע את כרסיסי הברכה לשנה החדשה, שנשלחו אליהם מנתניה ונמצאו רק עתה בשקים ישנים ב־בית־הדואר.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 10
ואמנם, בתרועת־נצחון פירסם הצזפה הש בוע את התוצאות: שלזינגר הורשע פעם, לפני שנים רבות, בעודן התראות כרופא, נידון לכמה חדשי מאסר. בעיני העתון הדתי ובעליו היה זר״ כנראה, סוף הוויכוח על הזכות לנשואין אזרחיים.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 15
שליח לדבר עבירה: בירושלים, נוכח רפאל אוחנה כיצד מתנפלים קנאים דתיים על נהג־משאית, נסע להזעיק את עזרת המשטרה, הביא על קטנועו את השוטר אשר רשם נגדו תלונה על נסיעה בלתי־זהירה, ללא רשיון וללא ביטוח ועל פגיעה בילד, עבורה נידון אוחנה לשלילת רשיון לצמיתות. ס פרייהילולים: בתל־אביב, נכנסה אם השחקנית דינה דורון לחנית ירקות, הרימה חסה ושאלה אם היא טובה, נענתה על־ידי הירקן :״אבל, גברת דורון!
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 3
ג׳ברין אחמד עבדאללה, אוס־אל־פזזחם לשיחרור מנקם למעלה מחמש שנים חלפו מאז נתן בית המשפט המחוזי בתל־אביב את פסק הדין, לפיו נידון יוסף מנקם למאסר עולם, בעוון סיוע לרציחתו של דר׳ קסטנר, וזאת על-פי עדותו של אקשטיין — מבצע הרצח עצמו, ועל־פי ראיות מסיבתיות אחרות.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 4
שמואל בר, ירושלים העולם הזה, הלוחם למען זכויות המיעוט וחרויות האזרח בישראל, לא יצדיק לעולם את שלילת זכויות המיעוט היהודי ואת חרויות האזרח בברי׳ת־הסועצות. אולם ה כתבה הנדונה לא טיפלה ביחס השלטון הסובייטי ליהודיה, אלא במעשי פרובוקציה מתוכננים, שיכלו להחמיר עוד יותר את מצב יהודי רוסיה.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 22
טאונד .1 :ארם המקבל כספי המת; .2לאן; .3צמחים הממהרים להבשיל; .5 10 בניטטריה; .6מושחת; .7תבלין מזרחי; .8תדננול 9צרור שני נעלמים) סכום שניתז לעני, שטחה; .12 אדון; .15 מערכת; .16 השלכה 18 :החולב.21 : דגל של מדינר.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 8
סך הכל קולות מוצהרים נגד ביטול (הנושן בעמוד )10 • 1בר עומד ליד דוכן הנאשמים, שעה שאב בית הדין, מרדכי * § 8 1קנת מודיע לו כי נדון לעשר שנות מאסר. אחרי סיום קריאת 1111 פסק ׳הדין ביקש בר לומר משהו, אך השופט הודיע לו כי אין יותר מה לומר.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 7
ברור לגמרי ששוב אינו מאמין בהצלחה. כנאה לסניגור של אדם שנידון למודת, הוא מנסה בעיקר להרוויח זמן.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 7
וכאשר התגלתה פעילותו הצדדית כמפיץ ספרים, ולאחר שנידון על־ידי ביתי־המשפט, לא נקט מילשטיין כל צעד נגדו.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 9
כי אז היה נאלץ להסביר שעזב את איסטנבול בחיפזון, כדי להימלט מן המשטרה התורכית; וכי המפעלים הוחרמו על־ידי הממשלה התורכית• כאשר נשאל על כך, כעבור שנים, הסביר בנימה של אדון־עולם :״היה משהו עם החלפת מטבע, בקשר לייבוא לוחות פח.
גליון 1320 (26 בדצמבר 1962), עמוד 9
כל שינוי כזה שיחרר אזרח בריא, בר־גיוס, משירות צבאי. הפקיד נידון אמנם למאסר, אך בצאתו מן הכלא הפך חרשתן׳ טקסטיל.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 5
אני ע מקווה כי ברוב הלילות מברך אותה אלוהים בחלומות־פז, בהם היא רואה את עצמה נואמת בפני תורמי המגבית המזילים דמעות של זהב, בעוד שמעון פרס נידון ל־15 שנות מאסר בעוון ריגול למען מדינה מזרח־אירופית.
גליון 1321 (2 בינואר 1963), עמוד 7
השניים, שנידונו לתליה על־ידי בית־דין צבאי בריטי, הספיקו כבר להתוודות לפני הרב שביקר בתאם, בבית־הכלא המרכזי בירושלים. הם שרו יחד עמו אדון עולם, וחיכו לסוף. לפתע הרעידה התפוצצות אדירה את חומות הכלא.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 22
המעגל האכזרי של העלילה נסגר בידיעת המוות המתקרב, כתוצאה ממחלה אנ שה — כשפאבר ואם בתו שוב נזקקים זה לזד״ חתול גימגי שחור. התחבטותו ה מתמדת של מכם (אנדורה, אדון בידרמן) פריש השווייצי בבעיות יהודים־וגרמנים, ו הקשרים עימם ובינם, היא שהקנתה לו את פירסומו כסופר וכמחזאי איש־מוסר.
