גליון 2652, 29 ביוני 1988, עמוד 10
הדיילת התלוננה על כך,
אך דבר לא נעשה בנדון. רק בעיקבות פנייתה למנכ״ל,
הוחלט שלא לספק שרותים לקרב
קדם סירב להגיב, ואילו מאל־על אישרו את התקרית, אך
סירבו למסור פרטים נוספים.
גליון 2648, 1 ביוני 1988, עמוד 25
פתאום
אלה היא שונאת, אלא על יאכטה גדולה, העוגנת את כבר לא אדון לעצמך, לא יכולה להחליט
במארינה בתל־אביב.
גליון 2640, 6 באפריל 1988, עמוד 10
חמיסגד מפריע משמשת טוענים
שמנוחת תושבי-העיר מופרעת בשל עוצמתם
החזקה.
הנושא אף נדון באחרונה במועצת עיריית עבו,
ואחד מחברי מדעצת-העירייה תבע לפנות
בדרישה למואזין להנמיך את עוצמת*
הרמקולים.
גליון 2610, 9 בספטמבר 1987, עמוד 40
הייתם צריכים לראות איך היא כעסה
כאשר שמעה שמישהו מעוניין לקנות
את רישתית־העין שלי. אבל היא
יודעת שאני אדון לעצמי, ואני הוא
שמחליט מה שטוב עבורי, וכך הוא
הדבר לגבי׳ילדיי.
גליון 2679, 4 בינואר 1989, עמוד 17
הבנת א חד -הבנת א ת כולם. לא
הבנת א חד -אתה נדון לאטימות כלכלית
כמעט מוחלטת.
פיחות משפיע על אינפלציה, אינפלציה
משפיעה על התקציב, התקציב משפיע על
ההשקעות, אלה משפיעות על היצור, המש פיע
על יתרות־החוץ, וחוזר חלילה.
גליון 2699, 24 במאי 1989, עמוד 35
זמן
קצר אחרי מילחמת
ששת־הימים נאשם משה בקב לת
דבר במירמה ובמשיכת צ׳ק
ללא כיסוי. הוא הורשע ונידון
לשלושה חודשים מאסר על־תנאי.
משה
קאהן עמד אז לנסוע
לאביו, לארצות״הברית, וקנה
מיזוודה בהמחאה בנקאית שבה
ערך תיקון קטן.
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 48
.״
למרות שאדי סופר טוען בתצהירו כי הוא
לא פגש את עורך־הדין בייניש כלל במשך
שלוש השנים הללו, עולה מתצהירו של
עורך־הדין בייניש כי השניים אמנם נפגשו
פעם אחת, לפגישה קצרצרה בניו־יורק :״עד
לאותו תאריך לא היה לי כל קשר עם המבקש,
פרט לפעם אחת, שבה נפגשתי עם מר אדי
סופר בניו־יורק, ב־85׳ או ב־ ,׳86 למשך
מיספר דקות, לקבל ממנו מיסמכים שאין
להם כל קשר לתובענה הנדונה. בפגישה זו
לא שוחחנו כלל על תובענה זו, מאחר
שהפגישה היתה קצרה ביותר ״.עורך־הדין
בייניש סבור שסופר שכח את הפגישה הזו,
מפני שהיתה כל־כך חטופה.
גליון 2712, 23 באוגוסט 1989, עמוד 15
חיפוי הדדי
ואז נטען כי מישהו הבטיח, כביכול,
שוחד ענקי למיפלגת-העבודה
הישראלית ולמי שעומד בראשה.
פרקליט יהודי מלוס־אנג׳לס, שנדון השבוע
למאסר, כתב בתזכיר סודי לשר־המיש־פטים
האמריקאי על ברוס רפפורט, איל־הון
יהודי בשווייץ, יורד מישראל שהגיע לגדולות
ושהתיידד עם שימעון פרס(קל להתיידד
עם שימעון פרס, כשאתה מיליונר) .איל־ההון
הנ״ל, לטענת התזכיר, הבטיח לפרס תשלומי-
ענק עבור ההתחייבות לאי־פגיעה בצינור.
גליון 2715, 13 בספטמבר 1989, עמוד 52
אמנון, המוגדר על־ידי המישטרה כראש
המאפיה הישראלית בלוס־אנג׳לס, נעצר לפני
שבועות אחדים יחד עם יוסף(״ג׳ו״) זכריה,
עבריין ישראלי שהיה כלוא בארצות־הברית
על רצח בני־הזוג ראובן, שגופותיהם המבותרות
נמצאו בפח־אשפה.
זכריה נידון למאסר״עולם על־ידי חבר-
מושבעים.
גליון 2726, 29 בנובמבר 1986, עמוד 9
בדרך
חזרה ביקר בפאריס, העיר האהובה עליו,
שם שהה אצל חברו הטוב אדווין איתן.
במקביל, לקראת אמצע נובמבר, פנו כמה
עיתונאים לנוני מוזס, וביקשו ממנו לעשות
נסיון להתפייסות עם רב יודקובסקי.
גליון 2728, 13 בדצמבר 1989, עמוד 29
הוא ידע, כמובן, שפסק־הדין מוכן מראש.
הוא גם ידע שאם יידון למוות, ייתלה תוך
שבוע.
אבל, כך סיפר, זה היה לילה קל.
גליון 643, 9 בפברואר 1950, עמוד 12
השופט סירב להתחשב בסיפורים
ובכוונותיהם הטובות. הם נדונו למאסר
קצר.
בבית הכלא עסקו בקולקסיביות של
מחשבה.
גליון 637, 1 בינואר 1950, עמוד 4
בשנת ,1948 בחודש יוני, נערך
פוגרום ביהודי אוג׳דה, עיירה מרוקאית
נדחת, בה יש ישוב יהודי ניכר. הנאשמים
ברצח ארבעים יהודים נדונו לעונשים
קלים, כי היהודים פחדו להעיד
את כל שראו עיניהם.
גליון 664, 13 ביולי 1950, עמוד 10
ומקץ חמשה ימים׳ עוד בטרם הגיעו
התיירים מפריז לניו יורק, הועמד
מקסים דראואט בן ה־ 22 לדין ונידון
ל־ 18 חדשי מאסר. אכן׳ לא רק הפעולה׳
המשטרתית היתד, מהירה: גם המשפט
נהג בבירור בזק.
גליון 663, 6 ביולי 1950, עמוד 17
צרור של כדורים אפס פסיק אר־בעים
וחמש ריטש ראשו של אדון
ששם כלבו — מות,
גליון 649, 23 במרץ 1950, עמוד 4
שנית: אותו אריה לא
היה אריה אמיתי׳ זה היה אקרובאט
תחוב בעור־אריה, ושמו אולי דווקא
כבש, אדון כבש, לורד כבש, או
בדומה לזה. ושלישית: כל הענין אינו
אלא מעשיה בדויה, סרט׳ ולא עובדה,
לא מציאות: קולנוע, ואשר לאומץ לבי
שלי, אין אני יכול לומלי, אלא...
— אני יודעת, יודעת — משסעת
אותי רעייתי — עכשיו שוב תתחיל
במלחמת־העולם הראשונה.
גליון 654, 4 במאי 1950, עמוד 17
משרואה ז׳אקו הקטן את יוסקה
סוקרטם הוא מסמיק ומסובב ראשו
לכאן ולכאן ואומר :״הה — הוא
אומר — הדון ז׳ואן של כל הדורות,
מה שלומך? שלומי טוב — אומר
יוסקה סוקרטס ואמירה זו הנה אדיבה
ונמוסית באופן היוצא מגדר הרגיל.
גליון 652, 20 באפריל 1950, עמוד 9
הכוונה לבית
המשפט המחוזי, מקום שם עמד מול
׳ כ בו ד השופט, ד״ר רייכרט, הנאשם,
יהודי בן ( 74 עד מאה ועשרים) ,טרדן
ורגזן, כדברי כבוד השופט, שנידון
בשבוע שעבר לקנט של 10 לירות
(בתשלומים נוחים) על שהוציא שם
רע לבתי המשפט הרבניים שבמדינה.
גליון 672, 7 בספטמבר 1950, עמוד 3
ולא
״ספרים״
(א) כותרת המדור היתה
״ספרות״ .הספרים הנדונים היו פוליטיים, ולכן
דיר יאסין. את מעשי הזועה לא אנו ״הדגשנו״
כן גםבאמנות שוללים אנו את הגישה
האסתטית העקרה.
גליון 672, 7 בספטמבר 1950, עמוד 15
מכל העהדם
. 1ביום 23.9.49 נודע לעולם על הימצאות
הפצצה האטומית בידי
הסוביטים מפי:
(א) סטאלין
(ב) טרומן
(ג) רדיו ברלין
(ד) אבא אבן
.2ביום 24.9.49 נידון
והודיע שפסק־דינו צ דק:
למוות
מתיאס
בלה קיו
אדמירל הורטי
לאסלו רייק.
גליון 675, 5 באוקטובר 1950, עמוד 12
אך טאסולה
נחטפה שנית — הפעם ע״י בן־דודו של
בעלה שחשב את מעצרה כעלבון למשפחתו
— ואילו קוסטא המשכן נידון למאסר, ב אשמת
נשיאת נשק. לבסוף ״רוכך״ לבו
של האב והסכים להתפייס.
גליון 904, 10 בפברואר 1955, עמוד 18
שם הועמד למשפט על־ידי קציני וישי, נידון
למאסר. מאנדס־פראנם חיכה עד שהובל לטיפול
בבית־חולים, נסר את סריגי החלון, טיפס
על החומה והפיל את עצמו למטה — אחרי
שחיכה על החומה משך חצי שעה לסיוב
דברי־האהבה של זוג צעיר שהתעלס למטה
באהבים.
גליון 970, 17 במאי 1956, עמוד 3
הם האמינו
שתהיה זאת מדינתו של ״העם היהודי,״
של יהודי העולם כולו.
ך נה הידון־כזק. ענה על השאלה מיד,
} 1בקול רם, מבלי לחשוב.
גליון 891, 11 בנובמבר 1954, עמוד 15
יחזקאל לא האמין למראה עיניו: הוא
ידע אמנם כי הבית נדון להריסה, אולם
הוא היה משוכנע כי גזר־הדין לא יבוצע.