חיפוש: הנדון
נמצאו 6,420 תוצאות (מציג 3,401 עד 3,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 65
אך כרגע שהאדם הראשון כישראל יוצא להורג כישראל — נדון גם מאמץ זה למוות, יחד עם בל הישגיו הפוליטיים של ״כנין החדש״ כשנתיים האחרונות.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 53
כך או כך, ב 15-במארס 1977 כבר הודיע הד״ר ברונו ויינברגר, מנכ״ל מו- עצת־הערים־הגרמניות, למליון במכתב רשמי, שמועצת־הערים ״הסכימה למיבצע תרומות להקמת בית־מיפגש־הנוער בתל- אביב, שיהיה באחריותם של בעלי הפרוייקט: העיר תל-אביב, איגוד הערים הישראלי והמועצה הציבורית לחילופי-נוער שליד משרד־החינוך הישראלי. אנחנו נשלח המלצה בנדון לכל הערים־החברות ונש איר בידיהם את הברירה לשלם את הסכום בבת-אחת או לשיעורין — בשלושה תשלומים לשנה.״ ׳לאף אחד מבעלי הפרוייקט הנזכרים בכתב זה — עיריית תל-אביב, מרכז דד שילטון-המקומי והמועצה הציבורית לחי- לופיינוער — לא היה אותה שעה מושג על הכספים שאוסף מליון למענם.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 49
באדיבותה הרבה של הצנזורה, ידוע נושא הסרט לבל : גארי דייויס, סטודנט אמריקאי צעיר, נתפס בשדה״התעופה של איסטנבול בשעל גופו 2.2ק״ג חשיש. הוא נידון לארבע שנות מאסר ואחר־בך לעוד 30 שנה.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 8
שוטריו נצטוו לירות ולהרוג בלא־רחם, כדי להחניק באיבו את. מאבק הרוב השחור, שבניו נדונו לעבודת־פרך למען האדונים הלבנים.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 8
לא מזמן נעשה סרט בשם ״וידוייח של ודניפרד וואגנר״ ,בו מספחת ידידת ד,אדון הנ״ל איך היא חיבבה אותו. בקטע אחד אומרת חגב׳ וואגנר :״אילו היה חיטלר גכנס עכשיו לחדרי, הייתישמחה כתמיד לראות אותו.״ גם דיאנח מיטפודד, אשתו של מנהיג הפאשיסטים הבריטי, א-וסוואלד מוסלי.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 48
לעומתו יכול בעל דיעות ניציות, השולל על הסף כל נסיגה ביהודה ובשומרון — ומטעמים לא״צבאיים — לקבוע, כי אם ייווצרו נסיבות צבאיות מסויימות, אפשר שתיעלם כל מניעה ביטחונית־ צבאית לנסיגתה המלאה של מדינת ישראל עד גבולות בסידרה זו ננסה לערטל את הבעייה הביטחונית־הצבאית של ישראל, בהקשר הרלוונטי כעת — והוא זה הטריטוריאלי, לעניין נסיגה או אי־נסיגה — מן המעטה המגמתי והבלתי״ענייני שבו היא עטופה, מוצגת ונדונה. כך, שהנחוש לא לסגת, לא יישא שם הביטחון לשווא ; והמטיף או הלוחץ לנסיגה, יידע ויבין, איזה סיכונים צבאיים הוא נוטל, או מציע.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 16
אבל כיוון שמדובר בחילול-השבת, לא בורא אם נדון בכך בסוף.״ ( 9ידידים שפגשו באלוף (מיל ).עז ר דייצטן, המיועד מטעם הליכוד לתפקיד שרד,ביטחון, שאלו אותו מד, יהיה אם משה דיין יהיה שרד,חוץ: השיב עזר בביטחון : ״אל תדאגו, אני, תמיד אחיד, בסביבה.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 10
עשיתי ״היכון להיסתערות״ על הדלת, כאשר הדלת השנייה באותה הקומה, זו של אדון צ׳יפס, נפתחה — וגם שם את היית ! הבנתי כי הולכת אותי שולל ובשעה ששפתיך מלמלו לי אהבה את הסתובבת אצל כל הגברים בעיר.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 15
כך טוב, כי המיש־מעת היא דבר מובן מאליו, שאיננו צריך להיות נידון ומבורר, אלא לאחר שנעשה .״נעשה ונשמע״ — משמע, קודם כל נעשה רפלכסיבית מה שפוקדים המפקדים המוס מכים לעשות, ורק אחר כך נשב ונהרהר, או נערער.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 37
״אליבא דעיריית תל- אביב עצמה,״ המשייך השופט ,״׳החוף ה נדון הוא בבחינת חיוף־רחציה מוכרז. הכיצד קרה הדבר, שהכול עוצמים עיניים ניוכח הפרית-חיוק גילויה על-ייידי עובדי ציבור וכאן הגיע השופט אלוני לעיקר דבריו על רמת הבטיחות בחופי תל־,אביב .
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 51
)36 כמות גדולה! )37 כרה גדולה ! )40 אדון ! )41 שן המפתח ! )44 יחידה ברכס !
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 26
אני אחראי לקביעה מדהימה זו. יש לעניין צד מדיני וצד מוסרי. נדון- נא בשניהם, בזה אחר זה. ההתערבות הישראלית (וביכללה ההתערבות הקיימת, לפי דיווח העיתונים ומוס־דות־ביון בעולם, בצורת אספקה מאסיווית של נשק קל וכבד, גיבוי פוליטי, ועוד) יכולה להיות מיועדת, בתיאוריה, להביא לתוצאות הבאות: • קיום לכנון מאוחדת, תחת השילטון הבילעדן_של_ הימ ין הנוצרי__ . !
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 50
צופה־הקולנוע הישראלי אינו מסוגל. כמובן, להעיד בנדון. מפיצי הסרטים בארץ דואגים להגן עליו מפני השפעות מזיקות כמו זו של הקולנוע הגרמני הצעיר( ,אין זה קיפוח אנטי־גרמני במייוחד מאחר ששווייץ, ברזיל או קנאדה נמצאות במצב דומה).
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 63
.10 נישא; .11 פרפר־לילה; .13 מטבע ישראלי (ר״ת 14 חימר .15 ; ,תחמושת קדומה ; .16 מלאך ; .18 עשוי־למחצה ; .20 בור לאצירת מי־גשמים; .21 משמשת להעלאת אנשים ומשאות ; .22 מבלה את הלילה ; .24 מן המזלות ; .25 אדון (הפוך 26 עליצות ; .28 מפירקי הגוף ; .30 נוכח ; .31 פרי גינה ועץ ; .32 חוזק ; .34 עסק בנטיעות; .35 דו; .38 ספר* .39 גיבעה קטנה; .41 קליפת העינב; .42 פרח־נוי; .43 מצבת־זיכרון!
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 65
א מדו ר30י חייל־מילואים נוסף מחותמי העצומה, נדון למאסר ויו שב עתה בכלא. על העצומה חתמו כ־ 300 חיילי מילואים.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 97
הוא התחיל בתרועה גדולה בשלהי שנת , 1979 נמשך בקול דממה דקה כל שנת , 1980 והסתיים סוף־סוף השנה, ב עונש מאסר של תשעה חודשים בפועל ועוד 27 חודשי מאסר על-תנאי. עוזרו של הח״כ, ז׳אק בבן־אודים, נידון לעונש מאסר על־תנאי ולקנס כספי, ועוזרו ה־
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 81
אמסי הקטן ׳נדון ב־ 1972 לשתי שנות מאסר בעוון גרימת חבלה חמורה, וב* 1976 נדון שוב בעוון סחיטה ואיומים. בתקופה מסויימת היה אמסי הקטן יריבו של עמוס מסיקה וכנופייתו.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 77
בית־המישפט מיצה את סמכותו. האם יש מקום לחנינה? אילנה אדון
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 65
זהו סרט מסובך המתרחש על כמה מישורים, מציאותי ודימיוני לחליפין, על בימאי, המנסה להסריט את קורותיו של אביו, גולה פוליטי המוצא את עצמו בסוף חייו חסר שייכות, חסר מולדת, קרוע בין שתי מישפחות ואינו אדון לגורלו. כאן הוענק לו פרס התסריט, אף שהתסריט, היה דווקא החלק החלש ביותר והפחות ברור בסרט קשה ממילא, ואין זו עבודה: בלעדית שלו, כי אם היו לו עוד שני: שותפים בכתיבתו.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 52
אולם העונש שהטיל עליו השופט היה קל מאוד. הוא נידון רק לשלושה וחצי חודשי מאסר, שאותם, בעצם, ריצה כבר בעת מעצרו.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 68
למרות שהתביעה לא ביקשה עבור הבר עונש מאסר העולה על שלושה חודשים, החליטה השופטת כי העבירות חמורות מאוד, כי הנזק׳ הכלכלי למדינה הוא גדול, ודנה אותו לחצי שנה מאסר. לוין נידון לשנה וחצי מאסר בפועל. באופן מפתיע לא הוטל על איש מהם עונש כספי.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 7
שימיים בבעל 1ת ״כלל״ בעיקבות משבר הבנקים, נדונה האפשרות ששני הבעלים של ״כלל בנק הפועלים״ וקבוצת ״דיסקונט״ — ינסו לממש חלק מן המניות שלהם ב״כלל״ ,כדי להזרים הון למערכת.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 47
מה שלא נכתב בעיתון, זה שהמיכתב המדובר הוא למעשה הזמנה לכינוס של עורכי־הדין הפליליים, אשר ייערך בתל־אביב ב־ 20 בדצמבר ובו נדון במצב, נקבל החלטות, נכין מישלחות ונציע דרכי פעולה.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 5
.״ אבל :״כאשר אכן יתקבל תיקון כזה ...וכאשר יוטל עונש כזה, אהיה הראשון שאפנה לנשיא בבקשת חנינה לנדון. שכן אני מעוניין בסמל ולא בתלוי״.
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 5
כינוי־המחתרת שלו היה ״מאיר״ ,והוא נדון לעשרה חודשי־מאסר. האם רק ה״תימהוניים״ ,המתייחסים לדברים מסוג זה ברצינות, נושאים באשמה?
