חיפוש: הנדון
נמצאו 6,420 תוצאות (מציג 2,301 עד 2,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1107 (17 בדצמבר 1958), עמוד 7

ולבסוף, בחס־מנותיו האחרונים, הפליג לפאריס, הסגיר עצמו בידי הקונסול האנגלי שם. הוא הו־עבר לבריטניה, נידון ל־ 15 חדשי מאסר. עוד לפני שנשלח לכלא הספיק לשאת לאשה ישראלית צעירה, שהכיר בצרפת. טד הסתובב גם הוא חדשים אחדים ללא־תעסוקה, התייאש, הסתנן לבריטניה, שם נתפש בעיירה קטנה, נידון לארבע שנות מאסר. בבית הדין הכחיש את כל ההאשמות בדבר עריקתו, טען כי נחטף.
גליון 1126 (28 באפריל 1959), עמוד 17

הוא קנה פעם אחת, יחד עם דודי שהיה שותפו, סחורה גנובה מבלי שידע זאת. הוא נידון לקנס וזה הרם אותו לגמרי. אני למדתי בבית ספר עממי, וכבר עמדתי לסיים אותו עד שיום אחד רצו להעביר אותי לבית ספר למפגרים, אף על פי שהציונים שלי לא היו גרועים במיוחד. … יחד אתנו היתה עוד בחורה בשם שרה שם־טוב, שגם בעלה נדון לשש שנות מאסר. אז התחילו העניינים שלי עם המשטרה.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 2

נכון הוא שהסידורים בבית־החולים היו כאלה, שמפעם לפעם היה עולה בידי נידונים מאושפזים לצאת את שער בית־החולים ולהסתובב ברחוב כאנשים חופשים, ללא פיקוח. נכון גם שנידון אחד כזה, שנמצא אשם בביצוע רצח מחריד בשעת טירוף־דעת, נראה מחוץ לגדר בית־החולים, ללא כל פיקוח. … בלב כתבנו — שלא זיהה את עצמו — לא התעורר איפוא כל חשד, כי אחד מן החמישה הוא אח ולא נידון וכי גם פרטים אישיים אחרים בנוגע אליהם אינם נכונים.
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 9

העולם הזה 880 ׳ בו ב שג ב ס רב ע ד u ismהדי בור מרטה מערער שום דיון צבאי לא עורר את תשומת־לב הציבור כמו משפטו של הסמל מרטה אהרון, שנידון למאסר בעוון ״התנהגות מבישה ובלתי־הולמת״( .העולם הזה )877 הקרב על הסמל הפן נושא למאמרים ראשיים, הגיע עד למוסדות הגבוהים ביותר. … המערער טוען שבית־הדין דלמטה שכח לגמרי שאין להעניש אדם בעד דעותיו בלבד, ויהיו הדעות אשר יהיו. . 19 המערער טוען חוסר־סמכות לבית־הדין דלמטה מאחר שהוא לא עבר את העבירות הנדונות במסגרת־הצבא. . 5בית־הדין דלמטה התעלם מכך, שלדברי המערער אין לראות יותר מאשר השתתפות בויכוח על הנושא של מתן היתרי־יציאה לכל אדם המבקש להגר מן הארץ, והרי היתרי־יציאה אלה ניתנים . 20 לחילופין טוען המערער כי העונש שהוטל עליו הוא חמור מדי ומוגזם מכל הבחינות.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 33

כיוון שלפי החוק נקבעת פרוצדורה מיו חדת להסרת חסינות. על העניין להיות נידון בפני ועדת־הכנסת. וכאשר היא החליטה על הסרת החסינות, צריכה מליאת־הכנסת להצביע שנית בעניין, ורק אז שר אכו־חצירא תרגיל ביחסי־ציבור היה השר אבו״חצירא חבר הפר למנט השוויצי, יכול היה לוותר על חסינותו, שם יש פרוצדורה כזו, ובכך להיות אזרח רגיל ה נתון לתביעות מישפטיות. … כאשר מבוקשת הסגרתו, של אזרח יש ראלי, נידון הדבר בבית־המישפט, וייתכן שיימצא כי הוא אינו בר־הסגרה.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 51

אמנם, לא מצאתי שם מדוע צריך לחשוב רק פעם בשנה, ודווקא ביום- כיפור, ומתי בדיוק חושבים אם רוב היום מצטופפים בתוך קהל גדול וחומה, ובנותר ממנו מהרהרים, ולוא במיקצת, בסעודה המפסקת את הצום — אני יודע, אני יודע ,״הסעודה המפסקת״ מפסקת את האכילה, שיחיה לכם לבריאות — מת שמזכיר את הסיפור הנפלא ״חמישה ושבעים אלף״ של שלום עליכם ; סוף־סוף, מי שלא צם כל שני וחמישי אינו יכול שלא לחשוב גם על אוכל — כן, אז אמרתי שאתה עדיין אינך חייב לצום, אבל אם אתה מעל גיל מסויים, אתה מנוע מלחתרוצץ ברחובות — אפשר גם רכוב אופניים — וליידות אבנים במכוניות א*לח־חומייני״בטרם*חומייני, ואז אתה נידון למעצר״בית. זה שבתוך חבית אתה יכול לאכול, ולשחק קלפים, ולקרוא כל מה שלא הספקת מאז יום־חכיפורים שעבר, ולחאזין ל- בי־בי־סי, באמת מסמל את הדמוקרטיה הישראלית הצבועה מזח ואת חדת היהודית החסודה מזה (ולא זח המקום להרחיב בפרשת איך היהודי הדתי מרמה את אלוהיו) .וחיפה שבדבר, שאחרי ככלות הכל מחללים באוזניך כל מיני אפיקורסים כנועים את ״השלווה הגדולה״ שזכו לה בעטיו של יום״ הכיפורים, אשר מטבע ברייתו נועד, אם איני טועה, לחשבון־ נפש, כלומר למשחו שהוא היפוכה של שלווה. … אבל לפחות מותר לדרוש מחסידי ״העומק חאיסטרטגי״ החיוני למדינת״ישראל, שיסכימו לקביעה נחרצת זאת עוד ארבע לפחות ( :א) הבהרה כי אנו נדונים לעד להיות מדינת כיבוש, על כל המשתמע מכך חיצונית ופנימית וכו׳ן (ב) הבהרה כי עצם החזקת ״העומק חאיסטרטגי״ על״ידינו אינה פחות מניע לפתיחת מילחמה ערבית נגדנו מאשר אי-חחזקתו, כלומר שמדובר בבחירה בין שתי וראויות של מילחמה, או יותר נכון, מדובר בבחירה בין שני הימורים: הימור על שלום (שכן יהודה ושומרון לא יפונו ללא שלום) ובין הימור על מילחמח (שהיא ודאית, לאורך ימים או לאלתר, למשל אחרי נצחון עיראק על איראן והתרוממות צדאם חוסיין למנהיג העולם הערבי, אם יהיה נצחון כזה — והוא בוודאי לא בלתי״אפשרי) ; (ג) הבהרה כי ״עומק איסטרטגי״ מיושב על״ידי יהודים רבים לא יחייב יצירת ״עומק איסטרטגי״ נוסף מעבר לנוכחי, כדי להגן על הנוכחי מפני הפתעה ; (ד) הבהרה מדוע עדיף ״עומק איסטרטגי״ כתרופה להפתעה (נוסח מילחמת יום־הכיפורים) על העדר ״עומק״ שכזה, חגורם מטבע ברייתו לחידוד חושים נליכולת צבאית ומדינית כאחד (נוסח מילחמת )1967 להעביר את המילחמה אל שטח האויב מבעוד מועד — ובהפתעה•
גליון 1820 (19 ביולי 1972), עמוד 34

דיין ענה במהירות־שיא — תוך יומיים בלבד: משה דיין ז לשאלות : 2—1הרמטכ״ל מסר את חוות־דעתו בנדון לוועדת חוץ־וביטחון. היו־״ר מרדכי ביבי: שאלה נוספת לחבר־הכנסת אבנרי. … גם כאן באה התשובה במהירות־שיא של יומיים : משה דיין ז אין לי מה להוסיף להודעת נחכיר הממשלה מיום 16.4.72 בנדון. היו״ר מרדכי כיכי ז שאלה נוספת לחברהכנסת אבנרי.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 25

במדינה משפט סוכני השידות החשאי לא יודעיס לספור הצרות רדפו את הרי ויינפילד, יהודי כשר בעל אזרחות אמריקאית, אחת אחרי השנייה. רק נידון בחיפה לשנתיים וחצי מאסר על מעשה מידמה — וכבר התקבלה נגדו, באמצעות שגרירות ארצות־הברית בתל־אביב, בקשת־הסגרה ממולדתו שמעבר לים: ממשלת ארצות־הברית ביקשה את נוכחותו, לאחר שהואשם שם בזיוף והפצה של ניירות־ערך ממשלתיים. … ממן לא הצליח להוכיח זאת — והורשע. נידון לשנתיים מאסר, ושנתיים על־תנאי. !
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 24

אם אכן נכונות העובדות שנמסרו לי, לפיהן מר אסמר הוא עיתונאי ומשורר, כי הוא רווק, כי רוב ידידיו מתגוררים מחוץ ללוד, וכי המגורים בלוד הוכתבו לו — הרי שהגדרת העיר לוד כ״סביבתו הטבעית״ אין בה ממש. בטיעון על ״סביבה טבעית״ במיסמך הנדון ׳,השתרבב בצורה מוזרה גם טיעון לגבי נוחיות הפיקוח המשטרתי, היות והאיש ״מוכר״ בלוד.
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 28

.״ האב -משה חליווה, היה זה שהסגיר את בנו לידי המישטרה בשנת .1969 אז נעצר שלמה לראשונה, בעת שהיה בחודשים האחרונים של שירותו הצבאי כסמל בצנחנים, כחשוד בביצוע מעשה מגונה בצעירה חיפאית, ידידתו־לשעבר. הוא נידון לשנתיים מאסר־על־תנאי, ולתשלום פיצוי כספי בסך מאה לירות למתלוננת, אך הוסיף לשרת ביחידתו הקרבית, בקווים הקידמיים. … אחר־כך הסכים להודות, בתנאי ש אהד משני מעשי־האונס ייחשב רק כ מעשה מגונה. לבסוף נידון לשבע שנות מאסר, מהן ישב בכלא בפועל חמש וחצי שנים .
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 37

קובע הרמטכ״ל בתצהירו :״ידועה לי דעתו של המשיב (שר־הביטחון עזר וייצ־מן) ,אשר אינו חולק על חשיבותו האס טרטגית של האיזור הנדון, אולם סבור כי ניתן לממש את צורכי הביטחון שלא בדרך של הקמת ישוב במקום האמור.״ על סמך הודאה זו ניתן היה לפרקליטי תושבי כפר רוג׳ייב להציג את המחלוקת בדבר התועלת הבטחונית שבהקמת התנ חלות אלוך מורה, לא כמחלוקת בין רב־אלוף (מיל ).חיים בר־לב ואלוף (מיל).
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 32

.״ על־פי גירסת הסניגור, חלה תינוקה של ריקי סלטי במחלה קשה והיא נעלצד, להיעדר מהבנק לעיתים תכופות בתקופה הנדונה. בגלל מחלת הבן היא אף הגישה את התפטרותה. … התובע הציג לפני השופט רשיון רכב, שתוקפו היה נכון לתאריו ביצוע העבירה, לפי עדות הסייר. את הרשיון הביא עימו הנהג־הנאשם, שנידון עוד לפני כן לקנס של 150 לירות אך עירער על גזר־הדין.












