נמצאו 6,420 תוצאות עבור הנדון
גליון 2215, 13 בפברואר 1980, עמוד 30
ידלין מספר כי אשכול היה נוהג להביא אלפי דולארים במזומן לקופת מפא״י, בתקופה שבה היה שר־האוצר, וכי ראה את מימון המיפלגה כחלק מתפקידו כשר־ • עד צחק סן־ א הדון מזב״ד ההסתדרות לשעבר בין אשר ידלין, איש מפא״י עם נטיות לרפ״י לבין יצחק בן־אהרון, איש אחדות- העבודה, לא היה כל קשר רעיוני. … לדברי ידלין בלם ספיר את התקדמותו בגלל יחסיו עם דיין. לאחר שידלין נדון, היה דיין בין האישים הבודדים שנענה לפניית טליה ליבני להש תדל עבור ידלין אצל השילטונות.
גליון 1849, 7 בפברואר 1973, עמוד 15
אולם הדיון — שהתקיים אחרי שהסיעה איימה בפעולות חוקיות נגד הוועדה המרכזת — נערך בסמליות גרידא, תוך שעתיים וחצי, כשבסופו אישרו חברי העבודה ומפ״ם תקציב של 85 מיליון ל״י, ועוד 13 מיליון ל״י ״למטרות שונות״. ״לא היה זה תקציב ההסתדרות, שנידון בוועד־הפועל במושבו האחרון,״ תקפה מיד סיעת העולם הזה בתלונה למוסדות הביקורת של ההסתדרות ,״הוועדה המרכזת הביאה לדיון חלק עשירי בלבד מתוך תקציב ההוצאות וההכנסות הכולל של ההסתדרות.״ בניגוד לחוקת ההסתדרות, נהגו הבוסים ההסתדרותיים לפצל את הדיון בתק ציבים השונים בכל מוסד הסתדרותי לחוד. … כאשר סיכם אלמוג את הסכום, המתבטא בכמה עשרות מיליוני ל״י, הציג לו קוטלר את שאלת־המחץ שלו : אם יש לטלוויזיה גרעון כה גדול, ואם אינך יכול להפעיל את הטלוויזיה במתכונת הנוכ המדינה נידון בכנסת, ולא בהנהלות המשרדים השונים — גרמה להם דאגה עמוקה, שהלכה והעמיקה בימים אלה.
גליון 1876, 15 באוגוסט 1973, עמוד 4
אפשרות נוספת היא לחפור בור עמוק ולהכניס לתוכו את העיר הערבית הנדונה. עם זאת טוענים אנשי־רוח מסויימים כי ניתן לבנות את העיר־העברית־העילית על מישור אחד עם העיר־הערבית־התחתית, ולהסתפק בעליונותנו המוסרית. … הוא פנה אל הפקיד הזו- ער, כדי לקבל מיספר בן ארבע ספרות, וסתם אמר :״אני פרקש וילי,״ וכאן אירע הנס ; הפקיד דבוק־העפ- עפיים, התנער בעוז, ובעוד עינו הימנית ממצמצת עוויתית, לחש בקול רוטט : ״בבקשה אדון פרקשוילי, תשב כאן. מייד יבוא הדוקטור,״ וגם עשה קצת קוצ׳י-מוצ׳י לילדה עם הפרונקל.
גליון 1921, 25 ביוני 1974, עמוד 6
מילחסתם הצליחה, ושניים עסו, אולם השאירו אחריהם את גלילי, הלל ודומיהם, בעוד שאת נולדה ודייו ליפו שולמית ׳ אלוני ואברהם עופר. במקום להבות על חטא, בא הנדון של אורי אבנרי (העולם הזה )1919 התולה תיקוות בה גדולות ביגאל אלון, למרות שעל אלון חלה לפחות אותה אחריות למחדלים של הממשלה הקודמת, כמו זו שחלה על נולדה ודיין.
גליון 1762, 9 ביוני 1971, עמוד 19
ביולי של אותה שנה נקנס סטאשר בסכום של 10 אלפים דולאר ונידון לחמש שנות מאסר. ביצוע פסק הדין בוטל בתנאי ש־סטאשר יעזוב לישראל וישאר שם. … מאפיה ב שנות ה־ ,30 שהיה ידידו הקרוב של לנסקי והעניק לו את ההכרה כמנהיג סינדיקט הפשע. לוצ׳יאנו נדון ב שעתו 7־ 50 שנות -- 1 * סינדיקאט הוא נלושג הגזו ר מחנזילח ה מאסר על ניהול ב תי בו שת בנייו־יורק, חולץ״ יוונית סינדטיקוס, שפירו שה — להיות ק שור מהכלא בעבור.
גליון 1825, 23 באוגוסט 1972, עמוד 11
את מקומם של אנשי המוסר הדתי, יורשי הנביאים של ימי־קדם, תפסו פוליטיקאים ממולחים, עסקנים המוכנים לשרת כל אדון, אנשים שהפכו את דתם סחורה לסחור בה. … ביקשתי לא להיכנס לעניין זה, אבל כיוון שהיזשבת־ראש לא הצליחה לעכב שני חברי־כנסת מלדבר בנושא זה י* אומר גם אני משהו בנדון. לא אלמד משום ערבי בעולם, משום איש־רוח בעולם, * קיקרו פתח את אחד מנאומיו בסינאט הרומאי, נגד אויבו קאטילינה, במלים :״עד מתי עוד, קאטילינה, תנצל לרעה את סבלנותנו?
גליון 1765, 30 ביוני 1971, עמוד 39
(ב) אחד מראשי סינדיקאט הפשע, יוסף ״דוק״ סמאשר, נמצא בארץ מזה שנים, אחרי שהורשע בעבירת מס־הכנסה ונדון למאסר חמש שנים ושוחרר על־תנאי — בתנאי מפורש שיהגר לישראל ויישאר כאן. … יורשה לי להביא כמה משפטים מהספר הזה, כדי שנבין את גודל הסכנה הצפוייה לתדמית המדינה: ״בננבמבר 1970 נודע בעולם בי מאיר לנסקי נמצא בישראל עיתונאים קבעו שבתור יהודי יכול לנסקי לתבוע אזרחות מיידית על־פי זזוק־השבות. ״לבך יש תקדימים. ״בשנת 1964 נידון שותפו של לנסקי, יוסף, דוק׳ סטאשר, למאסר ושוחרר, בתנאי שיעלה לישראל ויישאר בישראל, והוא עשה כך.
גליון 1764, 23 ביוני 1971, עמוד 29
.״ מספר מוחמד דרוויש, אב לשני בנים, שהגיע לתל־אביב מטייבה :״איך שבאתי ל־גן־חיות, רציתי ללכת לקנות כרטיס. אבל ראיתי שנכנסים בלי כסף, שאלתי אדון אחד אם לא צריך לשלם, אז הוא אמר שבשבת לא משלמים, בגלל הדת היהודית. חשבתי שהוא צוחק עלי, אבל כשראיתי שבאמת כולם נכנסים בלי כסף, נכנסתי גם אני. הגברת בשער אמרה לי, :אדון, צריך לשלם שתי לירות.׳ אמרתי לה, :אבל אף אחד לא משלם.
גליון 1774, 1 ביולי 1971, עמוד 15
לפני שהספיקו אנשי האו״ם לברר את זהותם, הגיע למקום ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים במשטרת ירושלים, רב־פקד מיכאל בוכנר, שחילץ אותם מידי אנשי האדם. שניהם הועמדו לדין. כושי נידון ל־15 חודשי מאסר, מהם 9חודשים על תנאי. … הוא טען להגנתו כי גנב אומנם את המשאית, אך לא ידע שהיא עמוסה בצמיגים, אותם לא התכוון כלל לגנוב. הוא נידון להימצא תחת פיקוח של קצין מבחן. בכל פעם שהיה נקלע לצרה, היתד, המשפחה המאמצת שלו בתל-עדשים, השה לעזרתו, כשם שעשו רבים מידידיו ש שמעו על הסתבכויותיו.
