חיפוש: הנדון
נמצאו 6,420 תוצאות (מציג 1,626 עד 1,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 75

לעומת מונוגרפיה זו, שלהתקנתה חברו האדונים ריבנר־שקד-שביט־רבין, הרי ש שני קבצים אחרים שעוסקים במשוררת יגאל תדנלרקין גדעון עופרת אהבת בשרים אל נושא־כתיבתו כתב עופרת ברשימתו בהארץ 16.5 ״כירושלים, כמוזיאון ישראל, הוא מרגיש נמלך ככיתו ...את מוזיאון ייבראל הוא מגדיר כטריטוריה פרטית ...נויישטיין כפה עצמו על תת־ההכרה •של המכל,ר כתערו- כה ...את מי אגי זוכר כשאגי זוכר את נוישטיין 1אני זוכר קורכן ומקריב ל,ור־כנווד ..הפנטכיה הגדולה של נוישטיין חושפת את מושא תשוקתו — להיות רג׳י דברה, גיבור המחתרת הקוכאנית שנכשל, האינטלקטואל הצרפתי האמיץ, שהצטרף לגיבורים שכג׳ונגל הקוכאי, נידון למוות כידי המישטר ככולמויה, הבטיח להיעלם מהמפה הפוליטית ונגאל בידי מיישפחתו אל השתיקה והאלמוגמת יודע נוישטיין •שהמסתורין תומן• כמיתוס. … דברה לא נילחם בג׳ונגליס של קובה. הוא אמנם נידון למוות בבוליוויה וזכה לחנינה, אך לא ״נגאל בידי מישפחתו אל השתיקה והאלמוניות הוא נחשב כיוס לאחד הסופרים המעולים היוצרים בספרות הצרפתית. 1ו י 1יי 111.1 11 לאה והרוצחים ב־ 15 בינואר 1970 נפטרה בבית־החולים הדסה בירושלים המשוררת הרגישה לאה גולדברג, ונקברה בבית־הקברות כדת משה וישראל.
גליון 2188 (8 באוגוסט 1979), עמוד 57

השופט השלישי, חיים כהן, לא הביע את דעתו בנדון. כאשר אחד מעסקני הציבור הועמד לדין וזוכה, הוא פנה אל מי שהיה שר־החינוך, זלמן (״זיאמה״) ארן, ואמר לו :״אתה רואה, זוכיתי! … כאשר החליטה ועדת־הכנסת להסיר את חסינותו, הוא הבין כי ד,מיקרה אבוד, ואז הצטרף לבקשת היועץ המישפטי להס רת החסינות. רכטמן נידון לשלוש וחצי שנות מאסר, ומרצה אותן עכשיו.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 35

היה על-ידי המישטרה סיפר סגן ניצב זה מעשה אופייני לכל כהונתו אלכם איש שלום באותה ישיבה. הדון־קישוטית של האיש: מעשה הוא העיד וסיפר כי כל המעורבים סמלי, מרשים וחסר תוכן. … בחופשת החנוכה ערכה המועצה הוא לא היה מוכן לגלות מראש האזורית עמק־יזרעאל טיול בצפון את תוכן עדותו, וביקש שעל צהי־ל כלי נגינה , נאשם מעודד (כמרכז) כבית־־המישפט אין מה להפסיד המיר את אשמתו לשותפות ברצח לאחר מעשה. הוא הודה באשמתו ונידון לשלוש שנות מאסר. השבוע הזמינה אותו הפרקליטות להיות העד הראשון בתיק הרצח.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 30

ידלין מספר כי אשכול היה נוהג להביא אלפי דולארים במזומן לקופת מפא״י, בתקופה שבה היה שר־האוצר, וכי ראה את מימון המיפלגה כחלק מתפקידו כשר־ • עד צחק סן־ א הדון מזב״ד ההסתדרות לשעבר בין אשר ידלין, איש מפא״י עם נטיות לרפ״י לבין יצחק בן־אהרון, איש אחדות- העבודה, לא היה כל קשר רעיוני. … לדברי ידלין בלם ספיר את התקדמותו בגלל יחסיו עם דיין. לאחר שידלין נדון, היה דיין בין האישים הבודדים שנענה לפניית טליה ליבני להש תדל עבור ידלין אצל השילטונות.
גליון 1849 (7 בפברואר 1973), עמוד 15

אולם הדיון — שהתקיים אחרי שהסיעה איימה בפעולות חוקיות נגד הוועדה המרכזת — נערך בסמליות גרידא, תוך שעתיים וחצי, כשבסופו אישרו חברי העבודה ומפ״ם תקציב של 85 מיליון ל״י, ועוד 13 מיליון ל״י ״למטרות שונות״. ״לא היה זה תקציב ההסתדרות, שנידון בוועד־הפועל במושבו האחרון,״ תקפה מיד סיעת העולם הזה בתלונה למוסדות הביקורת של ההסתדרות ,״הוועדה המרכזת הביאה לדיון חלק עשירי בלבד מתוך תקציב ההוצאות וההכנסות הכולל של ההסתדרות.״ בניגוד לחוקת ההסתדרות, נהגו הבוסים ההסתדרותיים לפצל את הדיון בתק ציבים השונים בכל מוסד הסתדרותי לחוד. … כאשר סיכם אלמוג את הסכום, המתבטא בכמה עשרות מיליוני ל״י, הציג לו קוטלר את שאלת־המחץ שלו : אם יש לטלוויזיה גרעון כה גדול, ואם אינך יכול להפעיל את הטלוויזיה במתכונת הנוכ המדינה נידון בכנסת, ולא בהנהלות המשרדים השונים — גרמה להם דאגה עמוקה, שהלכה והעמיקה בימים אלה.
גליון 1876 (15 באוגוסט 1973), עמוד 4

אפשרות נוספת היא לחפור בור עמוק ולהכניס לתוכו את העיר הערבית הנדונה. עם זאת טוענים אנשי־רוח מסויימים כי ניתן לבנות את העיר־העברית־העילית על מישור אחד עם העיר־הערבית־התחתית, ולהסתפק בעליונותנו המוסרית. … הוא פנה אל הפקיד הזו- ער, כדי לקבל מיספר בן ארבע ספרות, וסתם אמר :״אני פרקש וילי,״ וכאן אירע הנס ; הפקיד דבוק־העפ- עפיים, התנער בעוז, ובעוד עינו הימנית ממצמצת עוויתית, לחש בקול רוטט : ״בבקשה אדון פרקשוילי, תשב כאן. מייד יבוא הדוקטור,״ וגם עשה קצת קוצ׳י-מוצ׳י לילדה עם הפרונקל.
גליון 1921 (25 ביוני 1974), עמוד 6

מילחסתם הצליחה, ושניים עסו, אולם השאירו אחריהם את גלילי, הלל ודומיהם, בעוד שאת נולדה ודייו ליפו שולמית ׳ אלוני ואברהם עופר. במקום להבות על חטא, בא הנדון של אורי אבנרי (העולם הזה )1919 התולה תיקוות בה גדולות ביגאל אלון, למרות שעל אלון חלה לפחות אותה אחריות למחדלים של הממשלה הקודמת, כמו זו שחלה על נולדה ודיין.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 19

ביולי של אותה שנה נקנס סטאשר בסכום של 10 אלפים דולאר ונידון לחמש שנות מאסר. ביצוע פסק הדין בוטל בתנאי ש־סטאשר יעזוב לישראל וישאר שם. … מאפיה ב שנות ה־ ,30 שהיה ידידו הקרוב של לנסקי והעניק לו את ההכרה כמנהיג סינדיקט הפשע. לוצ׳יאנו נדון ב שעתו 7־ 50 שנות -- 1 * סינדיקאט הוא נלושג הגזו ר מחנזילח ה מאסר על ניהול ב תי בו שת בנייו־יורק, חולץ״ יוונית סינדטיקוס, שפירו שה — להיות ק שור מהכלא בעבור.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 11

את מקומם של אנשי המוסר הדתי, יורשי הנביאים של ימי־קדם, תפסו פוליטיקאים ממולחים, עסקנים המוכנים לשרת כל אדון, אנשים שהפכו את דתם סחורה לסחור בה. … ביקשתי לא להיכנס לעניין זה, אבל כיוון שהיזשבת־ראש לא הצליחה לעכב שני חברי־כנסת מלדבר בנושא זה י* אומר גם אני משהו בנדון. לא אלמד משום ערבי בעולם, משום איש־רוח בעולם, * קיקרו פתח את אחד מנאומיו בסינאט הרומאי, נגד אויבו קאטילינה, במלים :״עד מתי עוד, קאטילינה, תנצל לרעה את סבלנותנו?
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 39

(ב) אחד מראשי סינדיקאט הפשע, יוסף ״דוק״ סמאשר, נמצא בארץ מזה שנים, אחרי שהורשע בעבירת מס־הכנסה ונדון למאסר חמש שנים ושוחרר על־תנאי — בתנאי מפורש שיהגר לישראל ויישאר כאן. … יורשה לי להביא כמה משפטים מהספר הזה, כדי שנבין את גודל הסכנה הצפוייה לתדמית המדינה: ״בננבמבר 1970 נודע בעולם בי מאיר לנסקי נמצא בישראל עיתונאים קבעו שבתור יהודי יכול לנסקי לתבוע אזרחות מיידית על־פי זזוק־השבות. ״לבך יש תקדימים. ״בשנת 1964 נידון שותפו של לנסקי, יוסף, דוק׳ סטאשר, למאסר ושוחרר, בתנאי שיעלה לישראל ויישאר בישראל, והוא עשה כך.














