נמצאו 9,436 תוצאות עבור המערך
גליון 1990, 22 באוקטובר 1975, עמוד 18
בבחינת הסכם חשאי מתחת לשולחן עם יהושע פרץ, אלא הח לטה אמיצה וחשובה שנגעה לכלל פועלי ישראל. אותם מנהיגי פועלים. כולל ח״כ המערך משה שחל, שיצאו בגנות החלטה זו של ההסתדרות ואף תבעו לבטל את הסיוע- המישפטי לפרץ, לא היו מודעים כלל למש מעותו המזעזעת של פסק־הדין ולהשלכות - שעלולות להיות לו בעתיד לגבי סיכסוכי- העבודה במדינה.
גליון 1935, 2 באוקטובר 1974, עמוד 18
בהיותו מבוצע בתיאום עם התקפותיהם *של שני.הכוחות העיקריים — אוגדות 77ו־38 — ועם חדירות שריון קצרות־טווח, היה מהלך זה גורם מייד לשיבוש של ממש במערך המצרי כולו. הכעייה התעוררה כמציאות, אכל את התיבנון הינחה חלום. … הניסיון היחידי לעקיפה, במובנה הנכון, נעשה בעת שחטיבה 7חדרה לעומק ׳סיני, ולא על הכביש, החסום על־ידי מערך אבו־עגיילה, אלא מדרך־עפר צדדית, ה־יוצאית מקסיימה.
גליון 2048, 1 בדצמבר 1977, עמוד 17
היא מבטיחה שיוויון־זכויות למוסלמים ולנוצרים, אבל לא ליהודים.״ ח״ם המערך ישראל קרגמן :״כבודה של הממשלה שהיא מודה בשגיאותיה.״ • יעק 3חלפון, לשעבר יועץ־הסתרים של רא־ש־הממשלה :״דוד הנפילים הסתלק, ונותרנו אנחנו — דור הנופלים.״ • הסופר והמשורר חיים גורי על הכתב המדיני של מעריב, יוסף חריף :״מגיע לו פרס פוליצר וכדור בראש.
גליון 2045, 10 בנובמבר 1976, עמוד 34
תקציבי המחקר ל חוקרים ירדו לכדי רבע מערכם הריאלי במשך שלוש השנים האחרונות. … בדיווח על היומנים שמביא סופר מעריב בלונדון, הוא מעלה פרט המציג גירסה השונה מן הגירסה הישראלית הרישמית, ערב מילחמת־ששת-הימים : כ־ 4כיוני, אומר קרוסמן, כיקר אצלו שגריר ישראל אהרון רמז והכטיח, שישראל אומנם מתכוונת לככוש את הר־שומרון, אכל לא זנת כל הגדה המערבית, משום ש״הם רוצים שחוכיין מלך ירדן יחזיק מעמד.״ לדבריו אמר רמז :״אולי תוכלו להע כיר אליו (אל הוסיין) שדר? אל לו להטיל למערכה את כל שמונה חטיבותיו, כיוון שיהיה זקוק להן כדי להגן על ארצו מפני האוייב שלנו, מפני נאצר.״ כאשר שאל קרוסמן את רמז, אם אומנם הוא מתכוון למה שאמר, שישראל לא תכבוש את רמז נאיח כל הגדה המערבית — השיב רמז :״בן, אין אנו רוצים את 000 אלף הערבים בתוך ישראל.
גליון 2105, 4 בינואר 1978, עמוד 54
הגברת פורת, שתיפקדה כפוליטרוקית תרבותית של המערך, והצליחה להוכיח ב מהלך מחצית השנה שחלפה מאז ה״מה־פך״ את האימרה :״פוליטרוק פעם — פו־ליטרוק תמיד מנעה, במשך שנה וחצי, את ועדת החינוך והתרבות של הכנסת מבחינת פירוט תקציבה, ומעריכת בי קורת ׳גלויה על פיזור אותם הכספים בין הגורמים השונים שהיא-עצמה כה היטיבה עימם.
גליון 2066, 6 באפריל 1977, עמוד 49
אבל בנוסף, המושג ״מעורבות״, מבחינתי, אם לא תצליח להעביר בסיפור איזושהי מציאות, בחזרה לאותה מילה פוליטית, מתוך התפיסה שלך, הרי היצירה מאבדת מערכה. איני קורא הרבה כתבים פוליטיים או עיתונים, אבל אני חושב שגיבשתי השקפה אישית בנושאי ה״מעורבות״ .ואם זה אינו משתקף בסיפור — אז הוא נפסד. … שעה, שכל החברה הישראלית עוברת מהפכות שונות, מיסגרות משתנות, מערכים חברתיים המתאימים את עצמם לרוודהתקופה ולרוח השינוי העובר על מדינת ישראל, ברור, שאגודת הסופרים העבריים בישראל, לא תהפוך לאגודת סופרי ישראל, ולא תכריז על עצמה כעל איגוד מיקצועי של סופרים, ולא תיטול על עצמה את המשא שחייבת אגודה כזאת לשאת בחברה מסוכסכת כמו החברה הישראלית.
גליון 2114, 8 במרץ 1978, עמוד 6
ניסן חי, ירושלים בימי שפוט השופטים ממשלת הליכוד, שרבים מאיתנו — ובעיקר אנשי המצוקה — שמו בה את כל מאווייהם, מזכירה את הפסוק ״ויהיה בימי שפוט השופטים, ואיש הישר בעיניו יעשה״ .ממשלת המערך לא היתד. אומנם טלית שכולה תכלת, היו בתקופתה בעיות רבות ומציקות, אולם אנו עדים שמזה שמונה חודשים הפכה הארץ לתוהו ובוהו.
גליון 2015, 13 באפריל 1976, עמוד 47
שמיר- ,שנתגלה בתקופת העריכה הקודמת כמבקר-שירה, עלול להפתיע את קוראיו בסידדודמאמרים • מסתבר, שמסתמן תהליך של גיבוש שני נוספת על מצב השירה העיברית מערכים סיפרותיים גדולים בארץ. מצד אחד, קבוצה של סופרים ומשוררים המתרכזת סביב כתב-העת סימן־קריאה: מאיר דיזדטיר, יאיר הורכיץ, אהרץ שבתאי, אבות ישורון ואחרים, במערך אחד.
