חיפוש: הממסד
נמצאו 3,640 תוצאות (מציג 2,626 עד 2,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 18
היא היתה האדם הערבי — האחד והיחידי בעולם — שנפגש בגלוי עם ישראלי, המימסד היהודי באמריקה התמוגג מנחת. יצא מזה קירקס נודד באמריקה, וספר שזכה בביקורת מצויינת (״בין אויבים״).
גליון 2528 (12 בפברואר 1986), עמוד 14
הלאלה מורדים ייקרא? לא, עד כדי כך עוד לא היגענו במימסד. לא, לא במרד עסקינן כאן, כי אם במה שהצרפתים מכנים בלשונם הנאווה: 0£ח1£עו.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 84
מה אמרו הם? • מתי הברת את בעלך? אנטי־מימסדי. אבא היה אינדיבידואליסט. הוא הגיע ארצה עם גדוד־העבודה והיתה לו מיסעדה בנמל יפו.
גליון 2672 (16 בנובמבר 1988), עמוד 40
לא תככן קטן ומצחין היוצא לים, עות מודעות בעיתונים שבהן הציגה בפוסאן הרחוקה, וכשאינו מצליח בתחאילנה את עצמה כסטודנטית המבקשת רות — והרעש גדול, והעסקונה נחרתמיכה, ושכרו לשם כך תיבת־דואר דת, וכך גם הרבנות והמימסד הפוליטי בבני־ברק. — מתקפלת הערימה, וראש־מישלחת שייטי ה־ 470 אינו נשמע ואינו נראה.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 17
הרוב המכריע של הבנקאיות הוחזק בידי כמה אלפי אנשים בלבד, רובם חברי המימסד השליט בישראל, חבריהם וידידיהם של ראשי האוצר ובנק ישראל.
גליון 2657 (3 באוגוסט 1988), עמוד 15
כי מה אומרת רשימה וו? מזה שנים רבות טוענים ראשי המימסד הציוני כי אין עם פלסטיני, ושמעולם לא היה.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 30
״במערכת יש אלפי מורים מעולים, אבל כל יוזמה מהפכנית מצידם נדונה לכישלון במדורי הביורוקרטיה. המימסד ישאר כמו שהוא עד שהתלמידים עצמם יצאו מהאפטיות ויתחילו במאבק למען מערכת-חיגוך טיגה יותר ובאמת, במיקצועות ההומאניים, תמיד מצליחים לקבל ציונים טובים מי שרשמו ולמדו את דיברי המורה.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 4
הנה הוא במלואו: אבקשך לתת לי בימה, ועל־ידי כך לפתוח ויכוח ציבורי כלל־יהודי על נושא מציק, של־שימחתי אתה אישית נתת לו הד. אולם משום־מה ללא תגובה מצד המימסד הישראלי או היהודי בתפוצות. אנו תושבים חוזרים, גרנו כמה שנים בניו־יורק, ולפני כן באירופה.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 9
.״ לב אוהב את הקריה, את האנשים בה, ושונא את המימסד ״המתייחס ל־מארוקאים כאל בני עם אחר.״ שימעון עשור ( )27 נולד בקריית* שמונה.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 38
מדי פעם, כשמתפרסם חריג כזה, יש התנפלות כללית של כל המימסד על ״כלי התיקשורת״, עוכרי־ישראל, המשרתים את אש״ף.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 20
למרות שהחוק תוקן כמה פעמים לרעה, תחת לחצם של החוגים הדתיים, לא השתנה הנוהל הזה. הצרה היא שבגלל יחסו של המימסד הדתי, אין המוסדות הרפואיים והחינוכיים מעזים לפרסם את המצב ברבים.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 19
גם אינני אמן של מוסיאונים ושל פרסים. המימסד האמנותי מעולם לא קיבל אותי, כמו שאני מעולם לא קיבלתי אותו.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 28
.״ מאז, שיגידו, ,טוב, הוא מתלונן, אז ניתן לו במשך 20 שנה, מנהל דן קאריירה את הזמן שלו, שיסתום את הפה׳ .אני מוזרה של הצלחה מסחררת אצל הקהל והתעלמות רועמת מצד המימסד. לא אסתום את הפה! דיבורים זה אחת הטענות המופנות.כלפיו היא המיקצוע שלי, מזה אני מתפרנס.
גליון 2609 (2 בספטמבר 1987), עמוד 11
תחת זאת נאלצו לבזבז את חייהם על עניינים של מה־בכן־ ,בעוד שאפסים ניהלו את ענייני החברה. במיקרה שוחחתי השבוע עם כמה אנשי־מימסד על נושא דומה. דיברנו על אחת הבעיות הגורליות של המדינה — יחסינו עם העולם הערבי — והעלינו שמות של אנשים, שיש להם הכישורים והמעוף הדרושים כדי ליצור מציאות חדשה.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 11
.״ על מישקל זה אפשר לאמה מוקדם בחייו על אדם יוצר להחליט אם הוא רוצה להרגיז את המימסד או לקבל פרסים. יש אנשים הנולדים לקבלת פרסים.
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 27
יותר ויותר כותבים מעזים להציג את החינוך לצייתנות ולמישמעת כפרי קשר בלתי־אנושי של מימסדים בכל רחבי תבל המבקשים להשאיר את נתיניהם במצב של בערות וטימטום.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 27
וכך צמחה כאן תופעה תרבותית מיוחדת במינה: יוצרים יהודים, השולטים שליטה ללא מצרים בלשון הערבית, וכותבים כנגד המימסד היהודי, תוך שהם משמשים לפה למיעוט הערבי הדומם בכורח הנסיבות ובכורח ההגבלות* .
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 31
.״ שם כתב על, תרבות של רשע״, חשבונות אישיים של מבקרים וכו׳ וכו׳ .ולא קם אף מנהל מוסיאון, אף מבקר אמנות או ספרות, אף איש מימסד אחד לענות. מדוע? כי אץ להם מה לענות.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 31
בנקודה זו של הדומה והשונה בין הכנענים לבין אנשי ״הפעולה השמית״ ,מרחיב פורת את הדיבור ומדגיש, לדעתי, את הראוי להדגשה( .אף כי אורי אבנרי צודק, כמובן, בטענתו שפורת צריך היה להביא גם את גירסתו שלו לפגישה בקפה גדנסקי — ראה אבנרי, ״חזרה לקפה גדנסקי״; השלם הזה 89־7־.)26 פורת, מכל מקום, מבליט את העובדה שלה־פצת דיעותיו הכנעניות של רטוש בציבור תרם ״בראש וראשונה ...אורי אבנרי, שבסתיו 1961 הקדיש ל,כנענים׳ ולגילגולי תנועתם ורעיונותיהם סידרת מאמרים שלמה בהשלם הזה ...בכך הובאה לידיעת הציבור בצורה שכמדומני לא היה לה תקדים,״(ע׳ .)307 באותה מידה הוא מבליט גם את העובדה, הפאראדוכסאלית לכאורה אבל רק לכאורה, שבכל פעם שנשאל על הקירבה שבין השקפותיו שלו לבין אלה של אבנרי ואנשי ״הפעולה השמית״ שהבינו, לדיברי פורת, כי ״הלאומיות הערבית אינה דבר מלאכותי, וכוחה עימה בגיוס הערבים למאבק לאומי בקטלוג הצנוע שהפיק מרכז־התרבות על־שם משה סמילנסקי ברחובות ואשר מכיל צילומים בשחור־לבן ומאמר מאת הסופר דן צלקה, כותב צלקה כי ״המימסד האמנותי שלנו נעשה הריכוז הגדול ביותר בעולם(ביחס לגודל האוכלוסיה) של חסידי המודרניות הלובשת והפושטת צורה מדי יום ביומו״.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 25
כ מו א תד ט־ מי טו ת ספל קפה מ ר (מאת י הו שוע ג רנו ת; הוצאת מסדה; 229 עמ בכל מיקרה של הפלייה גזעית או עדתית צצה לבסוף השאלה: האם אתה מוכן לתת לו את אחותך (או בתך) לאשה?
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 10
בגיל ,71המנהל הרפואי של בית־החולים ביקור חו- ליס, ד״ר חרמן ולשטין, ששימש בתפקיד המנהל הרפואי של ביקור חולים במשך 30 שנה ושעלה לארץ מגרמניה ב־. 1933 ג 0ט ר מהתקף־לב׳ בגיל ,47 מנהל בית הדפוס הגדול במדינה, מפעלי-דפוס פלאי-פי.אי.סי ,.יצחק ברש, בנו של הסופר אשר ברש, שנשא לאשר, את שרה, בתם של מאיר וברכה פלאי, מייסדי הוצאת הספרים מסדה, ושעמד משך שנים בראש ההוצאה, שבין פירסומיה כלולה גם האנציקלופדיה העברית.
גליון 1870 (4 ביולי 1973), עמוד 32
אין הם מתכוונים להיות קופידונים ו תמרוקי ׳ מוסוו ׳ -המפגש ב>ו >\7ב ל>ופ> מועמד סער ראש בריא בנזיטח חולה רחוב לאלה המודאגים שאזלה האהבה לאלה המודאגים שאזלו הצרות מודיעה הוצאת מסדה כי הופיעה כבר המהדורה השניה של על אהבה וצרות אחרות ספרה החדש של סיעת העולם הזה — כוח חדש בהסתדרות מבקשת את כל חחברים וחאוחדים — מורים, תלמידים וסטודנטים היכולים לחקדיש חלק מחופשתם למאמץ הבחירות לוועידת ה־ 12 של ההסתדרות להתקשר מיד לת.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 8
אודם ככד פעם שאלומותי־האור שד זרקורי־הפירסום שטפו את עראפאת, הוא גתגדה כאנטי־גיכור טיפוסי: מנהיג זהיר, פוליטיקאי ממולח המפשר כין פלגי מחנהו, איש המסתיר יעדים מתונים מאחרי מסד של סיסמות קיצוניות. איש־השנה תשט״ז, גמאלעבד ־ א ל * נאצר, כתב בשעתו, בספרו הפילוסופיה שר המהפכה, ששיחרור העולם הערבי הוא ״תפקיד המחפש גיבור״ .הוא עצמו היה גיבור כזה: מנהיג כאריזמטי, שהקסים את כל הזרים שבאו להכירו, ששילהב מיליוני ערבים בנאומיו הסוחפים, שפקד על צבאו בשתי מילחמות.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 24
כרטיסים להשיג: אצל ועדי העובדים, ברחובות -משרד לוטוס, טל,08-455793 . דאשל׳צ -חנות ספרים מסדה, טל. ,03-941328 נס ציונה -במועצת הפועלים, רמלה: אתר המוסיקה, טל.08-220655 .
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 16
מגי המגינים הצעירים (מאת מילא אוהל, הוצאת מסדה 382 ,עמודים). ״אפילו אם יכו אותנו, אנחנו צריכים לשתוק ולא להחזיר?
