נמצאו 3,640 תוצאות עבור הממסד

ואכן, האחיות חשות מזה זמן רב מאוד תחושות של תיסכול ועלבון. נדמה להן, בצדק, שכל המימסד המדיני״כלכלי מזלזל בהן, מתייחס אליהם כאל פראייריות, מתעלם מתבי־עותיהן ומריגשותיהן, כאילו היו אס־קופה נדרסת.

היא לא תקנה אף ( !שביתת־נשק. • מיבנה המימסד החרדי, ההתחרות הפרועה בין פלגיו בארץ ובחו״ל, הצורך שלהם לעורר מדי פעם נחשולים של שינאה כדי לאסוף כסף ולעשות הון בעולם — כל אלה מבטיחים כי אחרי העכוז של הגברת תימצא מטרה אחרת.

הוא הקדיש שנים לעשיית סרט־ענק על ישראל( .הייתי אמור להופיע בסרט זה, אך מכיוון שהמימון בא בחלקו מן המימסד הישראלי, נמנע הדבר ).בסרט זה כבר נוסתה השיטה שהגיעה לירי גיבוש בסרט השואה: סרט של הרבה שעות, ובו ראיונות רבים עם הנפשות.

יש לכך מימית טובות באי־רצון רב, באיחור ובמורת־רוח, זז השבוע המימסד המדיני בישראל כדי לגנות את המישטר בדרום־אפ־ריקה.

לשם כך היה צורך ליצור מעין שותפות בין המימסד היהודי האמריקאי ובין המערך. כי כדי לפעול במרחב, זקוק הנשיא האמריקאי לתמיכת הקונגרס.

הפלג השני של של״י עסק בסוף השנה בשקט, יחד עם גורמים אחרים מתוך תנועת־המחאה של תשמ״ג, בנסיון להקים כוח מדיני מסוג חדש. אחד מעמודי״התווך של המימסד — המפד״ל — עמדה לפני סכנה של חיסול פיסי, כאשר סיעתו של יומך בורג, בן־האלמוות, ניסתה להציג ברבים את ערוותם של זבולון המר ועמיתיו, שנשארו בלי נכסים.

מדוע אף עיתון אחד לא אמר זאת? מפני שגם פה יש טאבו. המימסד הרפואי הוא קדוש. יש חשש מפני יצירת פאניקה.

פסטיבל של שיכרון־ניצחון מוכיחה אחרי השערוריה הגדולה של אר־ ששום דבר לא השתנה בה. העיתונות, נסט יפת, ניסה המימסד ללכד את שושדחפה למילחמת יום־הכיפורים ול־רותיו ולסגור את הפירצה.

עד עתה אין בידינו הוכחות ברורו ת על עדיפות טיפול זה או אחר בכל שטחי הרפואה הקונבנציונלית והלא־קונבנציונלית. • חובה על המימסד הרפואי לעשות הערכת מצב, לערוך רשימת האנשים העובדים בפועל בשטח, ללמוד את כישוריהם וכמובן להילחם נגד שרלטנים, מתחזים שונים הפוגעים בציבור, אך זאת לא בצורה שרירותית כפי שרגילים אנשי מישרד־הבריאות. • מחובת מישרד־הבריאות לשנות את הגישה לגבי ניצול אוצרות־הטבע של מדינת־ישראל, לספק לחלק זה של הרפואה שרות רפואי נאות שיעזור לחולים רבים למנוע נזק שהם גורמים לעצמם בטיפול כזה ללא השגחה רפואית

תחת זאת אסף סביבו בעיקר עסקנים ותיקים שיצאו מכלל שימוש, אנשים ״בטוחים״ ומימסדיים כמו אליעזר ליבנה, אברהם ויינשל ודומיהם.

שאמה, תורמת, נפטרה לפני חודשים ספורים. ״הבנתי את אמא. היא לא אהבה את המימסד הדתי. היה לה קשה לקבל את זה שהרבנים יקברו אותה.

מאחורי היוזמה עמד מיליונר יהודי־בלגי טוב־לב, המעודד בישראל כוחות־שלום מימסדיים. מישראל הוזמנו הכוחות הממוסדים: יוני המערך, ר״ץ ומפ״ם, אנשי שלזם עכשיו, כמה אקדמאים מתונים כמו האלוף (מיל׳) אהרון יריב.

ברגע שהוצע לו להיות שופט בבית״המישפט העליון, נטש את מישרת המבקר במהירות־שיא. המימסד יודע זאת היטב, ועל כן לא הפריע מעולם למבקר־המדינה לעשות את שלו.

ענת סרגוסטי, העולם ותזוז השנה עמדה בסימן גיבושו של התהליך שהחל בשנה שקדמה לה: הידוק השליטה והפיקוח מצד המערכת הפוליטית המסבסדת והמימסד המינהלי בתיאטרון על היוזמה החופשית, הקאפריזית־לעיתים, של יוצרי־אמנות עצמאיים.

מי שמכחיש את העבר, נאלץ להתכחש גם להווה. וזהו בדיוק מה שקורה למימסד הישראלי, גם מול פני האינתיפאדה. • תשונח הקדוש־נוורהוא ולם בסוף תשמ״ח היה ברור לכל בר־דעת כי תקופת ההתחמקות מגיעה לקיצה.

את פירות תקופת תור־הזהב של בצלאל (בצלאל החרש — 1955־935ו )הביא עופרת אל בין כתלי מוסיאון תל־אביב בספטמבר .1987 ירושלים, וכל יצירות״המופת שנוצרו בה, נשארו עד כה עלומות לקהל התל־אביבי. עריצות המימסד האמנותי התל־אביבי, בראשות הכהן והפראנקופיל הגדול׳ יו0ן ז זריצקי המנוח, הותירה כל פריחה אמנותית חוץ־תל־אביבית בחוסר הכרה, עד לגוויעתה כביכול.

מי ימלל גבורות. מול התפתחות זו עמד המימסד הישראלי חסר־אונים ואובד־עצות. יצחק שמיר השמיע את מליצותיו היומיומיות (״אין כל חדש״ ,״בכל דור ודור היו לנו צרות״ ,״העיקר לא לפחד ולא ללקות במורך־רוח״) ,ודוברי מיפל־גת־העבודה החזיקו־החרו אחריו(חיים בר־לב :״להילחם בהתפרעויות כאילו אין בעיה מדינית, ולטפל בבעייה המדינית כאילו אין התפרעויות״).

אולי הפגנה נגד הריגת מורה שביקשה להניא את תלמידיה מלהשתתף בהפגנה, ושנורתה ונהרגה תוך־כדי כך על־ידי אנשי־ביטחון, חמושים מכף רגל עד קודקוד, שחששו לחייהם מול אבנים. זה מחריד. מה זה אומר? זה אומר שהמימסד כולו מאשר מציאות זו• לה הם פננו.

כאשר אינה פועלת, הוקל לכל. הוקל לציבור. הוקל לממשלה. הוקל למימסד הפוליטי כולו. לכן אין איש מעוניין בחידוש השידורים, זולת השדרנים עצמם.

נאמו אנשי שלום־עכשיו וידידיהם, אנשי המימסד, וראשי הציבור הפלסטיני. אנשי ״שלום עכשיו״ מחרימים, כמובן, את רק״ח.

חבל שהכתבה לא היתה שלמה, ולא הובאו בה, למשל, תגובות המימסד הישראלי בשעת־מעשה ששיקר לציבור.

אולם עמדתו הנחרצת של העולם הזה יצרה בתוך מפ״ם תסיסה. המימסד של מפ״ם תיעב אותנו, וניסה להתעלם מעצם קיומנו, כמו דויד בז־גוריון עצמו.

הוא אכן היה האדריכל, מפני שהוא היה האדם היחיד ב־מימסד הציוני-היישובי דאז שהיתה לו בראשו תוכנית ברורה, הגיונית ועיקבית של המדינה העומדת לקום.

צמיחתה של אימפריה אי־גיונית בשנת 1970 מפרסם דן מירון בהוצאת ״מסדה״ את מה שהוא, אולי, הטוב בספריו עד היום: שלום עליכס/פירקי־מסה. … עכשיו ינסה מן הסתם ״לעיין״ מחדש בשירי שלונסקי ולערוך גם שם אותה רביזיה־של־הרביזיה שהתיימר לערוך בכיתבי תלמידו של הפיתולים במסד 1ל ״כניסתי שלי לעולמה של הספרות ולעיטוק בביקורת חלה באותן שנים עצמן, ומובן, שהלבי-הרוח הביקורתיים, ששטפו את אווירת הדור הגיעו גם אלי והשפיעו על חשיבתי ועל הרגשתי ...מלכתחילה, ממש מן השלבים הראשונים של עבודתי הספרותית, חשתי גם באי־נוחות רבה במסגרותיה של המחשבה הביקורתית, שזן היה מבטאה האינטליגנטי והמשכנע ביותר.