גליון 1049, 13 בנובמבר 1957, עמוד 6
אחרוני (לשמילגובסקי) :אותו היו צריכים להכניס למשטרה,
לפני חמש שנים. במקום שיתעסק, עם שטויות
כאלה, היה יוצא ממנו חוקר.
גליון 1050, 20 בנובמבר 1957, עמוד 18
אם תרצי להתחפש בפורים
לכל דמות שיעלה על דעתן, תוכל היא לעזור
לן. היא מסוגלת ללכסן את העיניים, להכניס
בהן צהביהובית קלח, להבליט את עצמות לחיין שתיראי מונגולית, לעשות לן צלקת
שתיראה כה ריאליסטית עד כי תפחיד את אמך הורתן, להרחיב את אפן, לקצרו
או להאריכו, להתפיח את שפתייך ולקמט את מצחך.
גליון 1068, 19 במרץ 1958, עמוד 5
הבימח נכנעה במהרה בפני זעם החיילים.
מוסינזון הוזעק לתיאטרון׳ נדרש להכניס
מיד שינויים יסודיים במחזה. כך נערכה הקומדיה
שחזרה, כמעט באותה צורה, כעבור
9שנים: ייגאל תיקן ותיקן חלקים שלמים
מיצירתו, הפך אותה כמעט על פיה.
גליון 1061, 29 בינואר 1958, עמוד 9
על שלו, התנגש
לא פעם עם מרדכי עזריאלי, מרכז האזור
.מטעם׳הסוכנות• בין השאר, התנגשו הק!ניי*
כאשר ביקש צ׳פאני להכניס למושב את
״.שני אחץ. עזריאלי, שלא שש לקראת חיזוק
מעמדו האישי של צ׳פאני במישב, התנגד.
גליון 1063, 12 בפברואר 1958, עמוד 5
הוא הכחיש
בהצהרות שחצניות את הידיעות שמסרו, כי
חזר לישראל רק אחרי שהממשלה הקנדית
סירבה להאריך את אשרת־הכניסה שבדרכונו.
למרות שכבר לפני כשנה הצהיר דובר
משרד החוץ, כי פרישמן.
גליון 1063, 12 בפברואר 1958, עמוד 19
יימצאו גם דברים לנערות: בגדיים
וכוזדרים ספורטיביים מאנגליה ...זמר הגולדן גייס
הכושי, ק ליי ד רי די ק, שנשאר בארץ לאחר שחבריו עזבו:
״פשוט אין חשק לעזוב את הארץ הזאת. הנערות כאן כל
כך מכניסות אורחים הערב הראשון במועדון רי־תיאטרזן
בלי מאירהגרא התנהל, בכל זאת, איכשהו.
גליון 1051, 27 בנובמבר 1957, עמוד 15
האם תדענה בכלל להכירו כאשר תיתקלנה
״ברור לנו שאין אנו מחדשות לך שום
דבר במכתבנו זה, אך השיעמום וחוסר הגוון
שבחיינו כעת מביאנו לידי כתיבת מכתב זה,
מאחר והננו שתי בנות הנמצאות אי־שם
בארץ ומנסות להכניס חידושים לחייהן ה־שיגרתיים,
ואולי יביא הדבר בעתיד להיכרות
אישית של שני בנים בעלי הופעה נאה
ומושכת זה אני מוסיפה) בין הגילים
25 — 23 ובבקשה ממך לא סנובים.
גליון 1052, 1 בדצמבר 1957, עמוד 14
החקירה שלי בידי
אנשים הקשורים בש.ב ,.שאני רואה אותו
כקשור בחטיפתי,
״ולאור העובדה שהאחראי על האנשים
האלד״ שחקרו אותי, הוא מר עמום בך
גוריון, שאני יודע שיש לו חשבון אישי עם
העתון בו אני עובד,
״ולאור העובדה שכבר תוך החקירה שלי
לא התייחסו אלי כמתלונן, אלא כחשוד,
״ולאור העובדה שבעוד אותי רצו לשכנע,
בין השאר, שחברי לעבודה חטפו
אותי בידיעת מר אבנרי, ואילו מצד שני
המשטרה מסרה לעתונות כאילו אני ביימתי
את מעשה החסיפד״
״ולאור העובדה שבראש המוסד שחוקר
אותי, כלומר המשטרה, עומד מר יחזקאל
סהר, שבית־משפט מצא שהוא שיקר,
״ולאור העובדה ש:רגע שהובאתי לבית־המעצר,
והרופא בדק אותי ומצא שיש לי
חום, המשיכו להתעלל בי, הכניסו אותי לצינוק,
מנעו ממני אוכל עד שאתה (הכוונה
ל־ס.מ.מ.
גליון 1056, 25 בדצמבר 1957, עמוד 19
אילו הייתי מסרב להענות לאשתו, זה היה
מכניס אותה למצב רוח נורא וחייו של
חברי בבית היו נהפכים לגיהנום.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 5
באותו שבוע הופיעו ברימון שני סקופים גדולים; האחד היה מוקדש כולו למקורות־ההכנסה
של ישעיהו לייבוביץ, אז מראשי שורת המתנדבים, ולעברו האישי של המשורר יצחק שלו,
מאנשי השורה.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 9
.
• יש להתחייב מראש לסטטוס־קוז בעיריות
— ובעיקר לכהונת חיים לבנון ה־צ״כי
בראשות עירית תל־אביב גם אחרי
הבחירות הבאות.
• בראש הרשימה בבחירות הבאות לכנסת
חייב לעמוד פרץ ברנשטיין.
דרישה אחרונה זו זכתה מדי פעם להנמקה
חדשה.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 15
מרגלית לקבל עובד נוסף לבית־הספר,
בחר השמש באשתו, קיבל הוראה מלשכת
העבודה לפטרה, סגר בתגובה את דלתות
בית־הספר, לא נתן לתלמידים להכנס אליו.
הזדמגותאחדוגרלגמ רי
ך* כאר ״ שכע, סגרו שלטונות הבריאות
* 1א ת הבאר היחידה בעיר — ההזדמנות
האחרונה — לאחר שקבעו כי התנאים הסניטריים
בה עלולים להוות הזדמנות אחרונה
למבקריה להשאר בריאים.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 2
אם מותר לי
להציע משהו לפנישה, הרי חושבני שיהיה
זה מז ד,נבוז להזמין נם את מערכת ולעולם
הזה, ומצד שני חברי כנסת מסיעות שונות
כדי לשמוע ולהשמיע ריעות.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 18
שלט בבאר מפואר בעיר סאן פראנציסקו :״התנהלה שו מרת
לעצמה את הזכות לא לשרת כל גברת הנראית בעיניח
״ גונה •׳
ל מ תכ ת בי ס ב 7ב ד
לאלה שבאמת אוהבים להתכתב, הגיע מכתב מדאבלין,
אירלנד, מקלוב להתכתבות בינלאומי:
״רבים מחברינו ברחבי העולם משתוקקים לרכוש חברים־
לעט בישראל, ועל כן נשמח מאד לשמוע מכל קורא של
עתונכס השואף להתכתב עם בני ארצות אחרות. אלה ה־מעוניינים
יכתבו אלינו, יכניסו פרטים א־שייק פלאים, ויצרפו
מעטפה לתשובה (עם תמוגר״ אם אפשר),
פשוט — יותר מדי סוב כדי להיות אמיתי.
גליון 1011, 27 בפברואר 1957, עמוד 19
.״
לכל הבחורים הקצת ביישניים: אני
מקווה שפנייה זו לא תכניס לכם רעיונות
בראש לנהוג כחייל האמיץ שלי
ולפנות אל שלכם בנאמנות כל פעם
שתרצו להתוודע אל נערה.
גליון 1010, 20 בפברואר 1957, עמוד 5
אה 1ד אבר־אל
יוסף עברון, מנהל מס ההכנסה בצפת, היד, פקיד מצויין. אולם הוא
לא השתייך למפלגה הנכונה.
גליון 1010, 20 בפברואר 1957, עמוד 19
הוא אמר שתפקידי שלי היה
למש ו את כל האוסטרים שמאלה, כדי
שסטלמך יכניס גולים מימין, כאילו משחקים
כאן שאח.
גליון 1009, 13 בפברואר 1957, עמוד 18
המהנדסים לא העירו את תשומת־לב מעבידיהם
כי תחת הטיה לא הונחו כבלי החשמל ולא ה, תקנו צינורות המים והביוב. כשהכניס בפתחים
משקופים, פרישמן קיבל כבר תשלום כאילו היתר, הנגרות גמורה ומושלמת, למרות העובדה
שבתוך המשקופים לא היו עדיין דלתות או חלונות.
גליון 1032, 25 ביולי 1957, עמוד 4
משרד־המשטרה הפך למעשה
למשרד־בית־הסוהר, ורוב בני משפחתו של שיטרית עצמו סודרו שם בעבודה. בכנסת
נתקבל, כי שיטרית אינו אלא דובר מטה המשמרת
המפקח הכללי של המשטרה וסגנו נשארו חופשיים מכל מרות, קשורים במישרין (באופן
בלתי־רשמי) לקבוצת־החצר של דויד בן־גוריון,
באותם הימים קרה המקרה הבא: שוטר שהיה מועמד לעלייה בדרגה עמד בפני ועדת
בוחנת בחיפה, נשאל מיהו מפקד המשטרה .
גליון 1032, 25 ביולי 1957, עמוד 9
דבר אחד היה ברור: יזכה
בשלטון הירושלמי מי שיתן משרה טובה
יותר וגם משתלמת יותר לרחמים כלנתאר.
כנסת חשבו על כך, כאשר נכנעו לנוחיות
קואליציונית, העבירו בלב קל את כל עניני
הנשואין לידי הרבנות.
גליון 1027, 19 ביוני 1957, עמוד 4
.״ קבוצת־המנהלים
של ביג׳י לא נתקלה בשום התנגדות
דומה מצד ראשי ה״מפלגות״ .שום
חבר־כנסת לא הצביע עדיין על פעולתה
המתמדת והרת־הסכנות, כפי שעשה זאת,
למשל, עתון זה.
גליון 1024, 29 במאי 1957, עמוד 12
אני בן ,53
גובה 1,76 מטר, בלונדי, תמיר, בעל הופעה נאה, אלמן ללא
ילדים, פקיד ממשלתי בעל פנסיה והכנסה, צדדית, אופי אבירי,
עניין בדברים רוחניים.
גליון 1001, 19 בדצמבר 1956, עמוד 11
רק בקושי רב עלה בידי הוריו לשכנעו לקבל סוף־סוף עבודה סדירה במשרד מס־ההכנסה
בנתניה. שם הבטיח הלוואה גדולה לאחד הפקידים, הביא הביתה פקיד שני, אב לילדים רבים,
ונתן לו במתנה זוג מכנסיים.
גליון 1001, 19 בדצמבר 1956, עמוד 14
הוא היה מוכר פרחים בשוק
הכרמל בתל־אביב, כשהנסיעה מהסחנה וחזרה
בולעת רבע מהכנסתו היומית. לפעמים
היה גם הולך ברגל.