גליון 1126, 28 באפריל 1959, עמוד 18
פרט חשוב זה, אין בו כדי
לפגום בהישג הצוות של
הצגה זו: הבמאי היי קיי־לוס,
שהצליח ליצור כמה
מעמדים מרשימים ושטף
כללי מתקבל־על־הדעת, למרות
הזמן הקצר — שלושה
שבועות בלבד — שהעמיד
לרשות התיאטרון הרעב להכנסות;
צייר התפאורה רודה
ריילינגר, איש קיבוץ
הזורע, שעבודתו הראשונה
על במה מקצועית הפכה להצלחה
ניכרת בזכות תפאורתו
רוויית־האוזירה וגדר
שת הפרטים הריאליסטיים,
המספקת ממבט ראשון סיבה
משכנעת אחת, לפחות,
לזעמו של ג׳ימי פורטר ;
והמתרגם טשרני כרמי, ששחקנים
מיכאלי ואשרום כ״זעם״
אולי בפעם הראשונה הצליח
המכנה ה מ שותף נמאס כ הוגן
למזג את העגה הישראלית
בהוזי לא־ישראלי לאחדות מוצקת אחת,
של התיאטרון, היא הערתו של הבמאי גרהשופעת
גם צירופי־לשון משעשעים כ־שון
פלוטקין :״אליזבט טיילור יכולה להנ״צחוקן״
או ״תודה ריבה״.
גליון 1132, 9 ביוני 1959, עמוד 16
היכן המגבעת t
הד״ר רוברטו אהרון, חבר הועד הפועל
הציוני וחבר האקזקוטיבה העולמית של
הציונים הכלליים, חגג השבוע את חנוכת־ביתו
במסיבה בה נכחו חברי כנסת רבים
ובתוכם משה שרת. להנאתם הרבה של
המסובים דיקלם באותה הזדמנות ח״כ הצ״כ
יוסף סרלץ, שירים בפולנית, אנגלית ועברית•
כאשר זכה בתשואות הדרן התמדה
סרלין» :אני חובב שירה נלהב.
גליון 1130, 27 במאי 1959, עמוד 17
אין פלא שהשבוע זכה
״אקסטרה״ לקבלת פנים כה
נלהבת בהכנסו לרבבות
מטבחים ובעלותו על אלפי
שולחנות.
גליון 1111, 14 בינואר 1959, עמוד 11
הבלאגאן הכללי גדל עוד יותר כאשר מנסה האחות הטבריינית הקטנה
להכניס כמה מספרים פנימה. היא קוראה אותם בקול רם, מחזירה
למקום מסתננת, מנסה להרגיע, להשתלט על העדר האיום, להסביר
שיבוא פעם גם תורה.
גליון 1111, 14 בינואר 1959, עמוד 19
סרטים
מי ק מ אוז אנו שי t
יעקוכוכסקי והקולונל
מוו תבתעלת ־ ביוב
(אלנבי, תל-
אביב; ארצות־הברית) הוא סרט שימלא ברגשות
סיפוק וגאוה כל יהודי שיראה אותו׳
מבלי להכנס לשאלה מי הוא יהודי.
כי הוא מציג על הבד פעם אחת ולתמיד
את הטיפוס היהודי כפי שהיו צריכים להעלותו
על הבד, ואת הטיפוס של הגוי,
שגם בהעלאת דמותו הנכונה היה צורך.
גליון 1112, 21 בינואר 1959, עמוד 10
״מה העניינים?״
שאלתי אותו. הוא מיהר להכניס אותי לחנות
.״משהו לא בסדר,״ השיב לי ,״מדברים
שאתה קשור בעסק של בתי־הבושת.״
נדהמתי.
גליון 1136, 8 ביולי 1959, עמוד 19
מיליין נישאת למפקח כמעט בעל־כורחה,
אחרי שהיא נמלטת מבית־חינוך לפושעות
צעירות, במטרה לא להכנס לכלא. מצד שני
היא משתפת פעולה עם כנופיית עבריינים,
המשמשת מכשיר בידי מבריח, המשמש
עצמו מכשיר בידי כנופיית גנגסטרים שודדי
יהלומים.
גליון 1139, 29 ביולי 1959, עמוד 11
וזה כל מה שהם זוכים
לו, בעד פעימות הלב שלהם לפני הכניסה
לאולם, והציפייה. כי תודה רבה פירושו,
ברוב המקרים, שלום.
גליון 1137, 15 ביולי 1959, עמוד 4
בין ואדי סליב לבין רחוב החלוץ
בהדר הכרמל• הכניסה לכוך היא דרך
דלת עץ, שגובהה אינו מגיע לחזהו של
אדם בינוני.
גליון 1141, 12 באוגוסט 1959, עמוד 19
ת שב ץ a m nvn aSiiun
מאוזן .1 ,זי,
.4חבר כנסת! .10
מטבע יפני; .11
שבט; . 13 מספר
ח״כ ממפלגת ה־צ״כ;
.14 היטל;
. 15 זקיף; 1/2.17
כלום; . 19 פיסי קאי
אנגלי; .20
מלך הצור בימי
יהושע; .22 הר
געש בפירו; .25
טנא; .26 החודש
במזל גדי ; .27
מנומס; 30 צורת
משלוח בדאר;
.32 פקודה; .33
דורון; 34 יופי;
36 משת הצפור;
.37 שמו הראשון
של אברהם; .39
דרך עפר ; .41
סיים!
גליון 1133, 17 ביוני 1959, עמוד 18
הנבחרת השיגה
את התוצאה שהשיגה רק הודות לטכסים
הכניסה החזקה, המכריע כל קבוצה ברזילאית.
גליון 1133, 17 ביוני 1959, עמוד 20
.״
ההצעה התקבלה פה אחד. במסדרונות האספה הלאומית
(זה כנסת בצרפתעע 1נן!על_כלח^ מיתאט• וכך הגענו
להסכם התרביפיl V I tסיב !
גליון 1079, 4 ביוני 1958, עמוד 10
הם רק הסתפקו בניסוח הסעיף המפורסם
ביותר של ההסכם — סעיף — 8אשר
קבע כי יש להקים ועדה מיוחדת של שני
הצדדים (בלי תיוזך של צד שלישי) ,והיא
תעבד ״תוכניות מוסכמות והסדרי־ביצוע,
במטרה להרחיב את תחום ההסכם הזה
ולהכניס שיפורים בביצועו.״
הבעיות אשר לא היה זמן לעבד פיתרון
סופי עבורן בשיחות עם המלך, ואשר הועדה
נדרשה לטפל בהן, כללו, בין השאר:
.חידוש ההפעלה התקינה של המוסדות התרבותיים
וההומניטריים בהר הצופים, וגישה
חופשית אליהם״ :״גישה חופשית למקומות
הקדושים ושימוש בבית־הקברות
על הר הזיתים.״
היו עוד בעיות, אשר שני הצדדים החליטו
לפתרן, לקראת חיי שלום תקינים:
פתיחת כביש לטרון בפני תנועה ישראלית
לירושלים: פתיחת כביש בית־לחם לתנועה
ירדנית: הספקת חשמל על־ידי ישראל לעיר
העתיקה: מטירת קטע ממסילת־הרכבת, על
מנת לאפשר נסיעת רכבת ישראלית לירושלים.
גליון 1095, 23 בספטמבר 1958, עמוד 7
ההקלות
שהקיבוץ יכול לעשות כדי להיטיב את מצבה של החברה
בתוכו ושחלק מהן כבר נכנס לשלב בצוע הן: הוא יכול
להפחית את שעות העבודה של החברה, להקדיש יותר
תשומת לב להתפתחותה הרעיונית והרוחנית, להכניס מיכון־
יתר בענפי השירותים, לפתח מקצועות נשיים נוספים בחק־
בחורות חסונות למטבח
ך* צון טוב והתלהבות רומנטית לא יכלו להתגבר על
( מכלול שלם של מציאות וסיבות אוביקטיביות, שדחקו
את החברה בקיבוץ למצבה הנוכחי.
גליון 1103, 19 בנובמבר 1958, עמוד 8
כך נשאר פראנק־האב בסדר
מבחינה חוקית, ואילו הכנסותיו הצדדיות
מן השיפוט הפרטי לא היו מבוטלות.
גליון 1116, 18 בפברואר 1959, עמוד 6
אחרי שש
שנים בארץ עובד בעלה בעבודות דחק,
בימים שאין גשם, והכנסתו אינה מספיקה
לפרנס את ששת הילדים הצעירים.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 8
דוד (דודי) בינין, יליד ניו־יורק,
שהיה אחראי על הסברת מפ״ס בסביבה
לקראת הבחירות לכנסת, הודיע בערבית
הבלתי־רהוסה שלו כי חברי קיבוץ ברעם
מוכנים להרשות לגולי ברעם לרעות את
עדריהם על אדמת אבותיהם, בתנאי שלא
ייכנסו לשטח הנסיעות של הקיבוץ.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 14
תדריך
ה צגו ת
• מאריום (התיאסרון הקאמרי) —
הצגה נקייה מאד של מחזה מלבב, בו מכניס
משחקם של זלמן לביוש ורחל מרכוס אווי״
רת־פסגות.
• הסוחר מוונציה (הבימה) — ה־נסיונות
להגן על שיילוק היהודי לא הועילו
לשיילוק, אבל הזיקו לשקספיר.
גליון 1120, 18 במרץ 1959, עמוד 4
היה זה לא רק
ויכוח בין שתי גישות רעיוניות שונות, אלא
גם מאבק בין רע״ם העניה וחסרת־ד,אמצעים,
לבין עיראק העשירה יחסית, על חלוקת ההכנסות
מאוצרות הנפט.
לנין היה יהודי. ישראל שוכנת בין
• ״ונביא לן רפסודות על ים יפו
(דברי הימים ב ,,ב׳ 05 ,״וירד יפו וימצא
אוניה באה תרשיש יונה א׳.)3 ,
שני המחנות.
גליון 1122, 1 באפריל 1959, עמוד 6
אולם גם ללהטוט המוצלח ביותר מגיע
הסוף. בכנסת יכול היה דויד בן־גוריון לקקור
סי ם מיו ח די ם לכל
בוע בפסקנות רבת־רושם :״אין אנו מתכת־עמי
אסיה ועם
נים
להדק את קשרינו
הגילים בנו שאים:
אפריקה על חשבון ידידותנו עם עמי אירופה
ואפריקה!
גליון 1148, 30 בספטמבר 1959, עמוד 12
בעשר
השנים האחרונות עברו מפיקוד קרבי בגבעתי,
גולני או השריון לתפקידי הדרכה,
מינהלד — ,או אפילו נשארו פייטרים. עבורם,
היה עצם הכניסה לפו״ם הישג. כי הדרגות
הגבוהות יותר של צה״ל סגורות כמעט
לחלוטין בפני קצינים שלא עברו את
פו״ם, והלחץ להתקבל לבית־הספר עולה
לאין שיעור על יכולת־ד,קליטה שלו.
גליון 1154, 4 בנובמבר 1959, עמוד 3
אני הייתי רק באספה אחת
בכל הבחירות האלה, והשבתי שאני מתפוצץ
יהודה שפעל, ירושלים
.. .אם לדולצ׳ין יש זוהר כזה ,׳עהוא מצליח
להכניס סקס־אפיל למספרים כלכליים
יבשים, אז מה הוא עושה בסוכנות?
גליון 1152, 28 באוקטובר 1959, עמוד 21
.1חברת תעופה; .2כפול;
.3תקופה; .4מלט, ללא ראשית; .5
תושבי הארץ; .6טעם, בלי אמצע;
.7מבצר גבורה בימי בית שני; .8
כן, בספרדית; .9שלושים ושתי׳
.11 חן; . 12 רשימה לכנסת הרביעי
.18 הבירה; .19 נביאה; .21״סז
ו 22 מהצגות סמבטיון;
ח״כ חרות; .25 ענן!
גליון 1159, 9 בדצמבר 1959, עמוד 16
הוא היה חלק ממבצע עולמי
של תנועת הדוטרי שנקרא בנעליהם, ושמטרתו
להכניס בני ארץ אחת לנעליהם של
בני ארצות אחרות.