גליון 646, 2 במרץ 1950, עמוד 12
ש^מה ברר
הכניסה למחנה
עולי
תימן
בחשאד.
עוד לפני המראתו
לישראל
הופך היהויי־העולה
בירכתי
תימן לכך־אירו־פה.
גליון 637, 1 בינואר 1950, עמוד 13
הביקור
של היוגוסלבים בארץ נתן
למאמן הרבה חומר למחשבה, והוא
נצל דבר זה להכנסת שיטה חדשה
באימונים. כידוע מתאמנים היוגוסלבים
ארבע פעמים בשבוע.
גליון 644, 16 בפברואר 1950, עמוד 13
הנה בא גזבר׳
קיבוץ אל מר הרצפלד שבמרכז החקלאי,
ובכן, עד שהרצפלד מקבל אותו
לפגישה ״חוטף״ הגזבר סרט עם יומן
ו״מיקי מאח והעיקר — אפשר
יהיה להכנס לסרט אפילו באמצע
ההצגה ולהשאר לשניה באותו הכרטיס״•
והסרטים?
גליון 666, 27 ביולי 1950, עמוד 16
אחת מאלה
היתד, הסרט היחיד שטוסקניני הסכים
להצטלם בו ,״המנון האומות״ (שהכנסתו
היתד, מוקדשת לקרן בין לאומיה
של נכי מלחמה).
גליון 662, 29 ביוני 1950, עמוד 19
מ אוזן — 2 :דרך על פני נהר; — 6איש צעיר; — 8תוצרת
הוליווד; — 10 הכניס לתוך נוזלים; — 12 סוף; — 13 פורח; — 14 קול
חוזר; — 15 עוף טורף; — 16 שטח אדמה רחב; — 13 ראיית העתיד ;
— 10 גמר הדיון; — 22 בה מקדשים אשה; — 25 עיר כוהנים; — 26 לא אטי;
— 20 סעודה (והכלי בו הוכנה 30 גם; — 32 מאיר בלילה; — 33
הנרצח הראשון; — 35 רצועה; — 36 מאורע ספורטיבי בינלאומי; — 37 קיים;
— 38 פעולת תגמול; — 40 דגל; — 41 ידיעות רבות; — 42 דפיקה;
—43 משרד; — 45 קיבוץ של חיות; — 47 מריבה עם אלמות; — 49 בין
הסף והמשקוף; — 51 אליל הנפחים; — 52 חרצן; 54 גבעולי התבואה;
— 55 חברת אוטובוסים; — 57 רבות כאלה בפיך; — 58 מר.
גליון 656, 18 במאי 1950, עמוד 18
המטאטא
תיאטרון
בעלי המיניסטר
תל־אביב
ב־8.30
מוצ״ש 20.5
יום א׳ 21.5חיפה באולם ״אורה״8.30 ,
ביום ה׳ 18.5״העיירה שלנו״
הצגה לפועלים׳ תל־אביב
ביום ה׳ 18.5״אותלו״ (הכושי
מונציה) חיפה ב־ 9בערב ב״ארמרן״
״הגולם״ תל־אביב
במוצ״ש 20.5
ביום ב׳ ( 22.5מוצאי חג השבועות)—
״אותלו״ (הכושי מונציה) תל־אביב
לילדים למטה מגיל בית הספר
הכניסה אסורה בהחלט
התחלת ההצגות הרגילות ב־ 8.30 בערב
גשף עם כל חברי המטאטא
תל-אביב
בית הבימה
יום ג׳ 23.5ב־8.30
ברמן
בהשתתפות אדים דה־פיליפ (כרמן)
המנצח: ג .זינגר
פתח־תקוה
אולם ״היכל״
תיאטרון פועלי ישראל
יום ה 25.5 ,ב־8.30
ברמן
המנצח: מ .גולינקין
כרטיסים: ת״א — ביילין, אלנבי ,67
פ״ת — בימ״ם ניפלה
טל׳ ; 5018
תעלוליסק אפן
קומדיה מאת מולייר
רמתיים יום חמישי 18.5
מוצאי־שבת 20.5מטעם המחלקה
תל־אביב
לתרבות ולנוער
יום שני (מוצאי־שבועות) 22.5
תל־אביב רחובות יום רביעי 24.5
יום חמישי 25.5ב־ 9״ציון״ ,ירושלים
התחלת ההצגות הרגילות ב־ 8.30 בערב
ס ירושלים, אולם י.
גליון 651, 13 באפריל 1950, עמוד 18
התזבזורת
הפילהרמונית היטוראלית
יום ה׳ . 13.4העיירה שלנו״ פ״ת
יום ה׳ ,13.4בשעה 8.30 בערב —
תיאטרון
הפנטומימה
אטין
תל־אביב דקרו סיצ״ש 15.4״העיירה שלנו׳ /ת״א
יום א׳ 16.4תיאטרון הפנטומימה
תל־אביב
אטין דקרו
תל־אביב
יום׳ ב׳ 17.4״אותלו״
יום ג׳ 18.4״העיירה שלנו״ ברמתים
יום ג׳ 18.4תיאטרון הפנטומימה
בקרית חיים
אטין דקרו
תל־אביב
יום ד׳ 19.4״אותלו״
יום ד׳ 19.4״העיירה שלנו״
בבאר טוביה
יום ד׳ 19.4תיאטרון הפנטומימה
אטין דקרו ב־ 9ב״ארמוך היפר,
לילדים למטה מגיל בית־הספר
אסורה הכניסה בהחלט.
התחלת ההצגות הרגילות מיום א׳ ב־8,30
קונצרט
מיוחד
י 8יאסוף
את 1ואר 1נ •
ה נ* רסמר
חשסוסרות סר!
גליון 975, 21 ביוני 1956, עמוד 20
וווווווווווווווווווו₪
בחלון הראווה של חנות לכלי מוסיקה
במארסיי:
על מספרה פאריסאית:
:ז; 1:ג : 1ב ע;:ז; 1בזו
במחלקת הניכויים של משרד מם־ההכנסה
בליברפול, בריטניה:
על סניף־דואר בבוסטון, ארצות־הברית:
ום וווווווווווום ווווווווו1וום ווווו!
גליון 954, 26 בינואר 1956, עמוד 15
מעל לצו התפקיד
ן * נצרת, נדהמו התושבים הערבים לראות
1יהודי בראש קבוצת שוטרים, החלו חוששים
למעצרים, גילו כי גייס אותם למניין
להכנסת בגו בברית־אברהם.
פשר טרי
ף פרנקפורט, גרמניה, יצאה רקדנית
^ מועדון־לילה ממחלקת הניתוחים הפלאס־טיים
של בית־החולים העירוני, בה נותחה
ניתוח יופי באפה, נתקלה בכלב שוטה שקפץ
לפניה, נגס את קצה האף החדש.
גליון 897, 23 בדצמבר 1954, עמוד 3
נם1ת1״האנשים שישבו במשרדי תה״ל, עסקו בתיב־
השכוע געשו הרוחות ככפר הקטן אשר כעמל, בית-נטופה.
מנועי־מכוניות טירטרו. נשים צרחו. אכניס התנפצו על קובעי-
פלדה ואלות ירדו על גולגלות אדם.
גליון 938, 6 באוקטובר 1955, עמוד 5
איראן בהנהגת מוחמד מוסאדק, הלאימה
את תעשיית־הנפט, גירשה את האנגלים.
הערבים, שהכנסותיהם מתעשיית הנפט
הגיעו בשנת 1952ל־ 440 מיליון דולר,
ניצלו את מעמדם לסחיטה פוליטי!
גליון 936, 22 בספטמבר 1955, עמוד 15
לו נשארו עודפים מבול המכבייה (שאזל במהירות רבה) היו אלה
מועברים לוועדה להשמדת בולים שהיתר, מונה אותם במדוייק, עורכת
דו״ח ורק אחר כך משמידה אותם בצורה המקוריית ביותר: חותכת
אותם במקצצה חשמלית מיוחדת ומכניסה אותם לדוד דיסת הנייר של
בית החרושת לנייר, בה הופכים הבולים עד מהרה לכייר גולמי.
גליון 945, 24 בנובמבר 1955, עמוד 13
בזות השטן אינו לבעלי
לבן, בעצם, הוא אינו משורטט כלל כי אם
מרוח היטב על המסך הסינמסקופי, כשלרקע
משמשים לו: אזור בתי־הבושת של דמשק,
מקדש בעל־עשתורת שטוף הזימה ועוד מקומות
כאלה שהכניסה אליהם מצריכה עמידה
בתור ליד קופת הקולנוע.
גליון 943, 10 בנובמבר 1955, עמוד 19
הבא ברכה
בממשלה - אותם יושבים ־־דד ז ז
:ראה •ד
מעטים. מאד •
בכנסת,׳ x •• 1
קרב ! •
ז־־ז-באהעת.
לבחורים, כי פרכה הבא
ראה אויתם, שותקים ונכזינים.
גליון 912, 6 באפריל 1955, עמוד 3
המדינה, החרות הלאומית, הם
בעיניו דבר מובן מאליו, לא פרי של מאמץ ארוך. האידיאלים
שהכניסו תוכן לחייו של דור שלם, בעיניו הם ״ציונות״ ,השלג
של אשתקד.
גליון 967, 26 באפריל 1956, עמוד 20
וגם חוששת, למען האמת. מדב־
כנות העמים. תמונת הכנס בפאריס• מייילנלייר מטיפ, קאמרון;מרלין לי גרייבנו, ארצות־הברית; אלדהייד אלבייד, גרמניה; קארולין
קלירי, אוסטרליה; אניטה פרייר, מרכזת המיבצע; אופירה ארז, ישראל; מארי נדיאי, הקונג!
גליון 967, 26 באפריל 1956, עמוד 21
״
מאיר אסיכי >)3
רמת־תחייל, רת׳ ט״ו *2
* שהיה נתי בן ארבע, התתבם בבעיות רבות. לבד
^ של: מדוע נשפך התה מהכוס כשמכניסים לתוכה
כפית, ואילו המים אינם נשפכים מהבריכה כשנכנסים
לתוכה.
גליון 996, 14 בנובמבר 1956, עמוד 25
שלושה מחיילי החטיש־ ,סניפים את דגל
ישראל ־של גג מיבצר משמר החופים, תזזולש על הכניסה י למיפרץ סואץ. היתד, קיימת סכנה, לדבריו של נגיב,
הקציניםהשפויים.
גליון 1045, 14 באוקטובר 1957, עמוד 7
עובד מעבדות המחקר של צי ארצות־הברית
בוושינגטון, מכניס צרור של
מכשירי־סדידה אלקטרוניים אל חון הירח
המלאכותי האמריקאי שטרס המריא.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 7
החבלנים התקרבו מלמטה,
טיפסו בעזרת סולמות מערוץ הוואדי על עמודי הגשר, הכניסו את המטענים ונסוגו בחיפוי
האש של החוליה השניה.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 30
בימי נחשון, כשלא
היו לנו עדיין אשפות־כדורים, הכנסנו לכיסים אלה מאה
וחמשים כדורים ושלושה רימוני־יד, ועוד היה מקום לחפיסת
שוקולד גנובה ולתחבושת.
גליון 1007, 30 בינואר 1957, עמוד 16
הצעירה האוצזטרית, חניכת שוויץ,
הופכת את הסרט לחוויה נדירה, למרות ששאר
בעלי התפקידים אינם נופלים ממנה
במשחק!! .כשהיא מחייכת, היא מכניסה בלב
הצופים הרגשה של אושר וחמימות, גורמת
להם להזדהות עמה בשמחתה וביגונה.
גליון 1003, 2 בינואר 1957, עמוד 16
הוא אינו סרט עלילה, משום
שאין בו כל עלילה מרכזית, ובמידה
שמכניסים יוצרי הסרט את עצמם למסגרתו,
הרי גם זה מיותר.
גליון 1002, 26 בדצמבר 1956, עמוד 14
״
אזרח
ישראלי שטוף זיעה נושא על כתפיו
את הצוק האדיר של מס־ההכנסה. שר
האוצר בא להקל עליו, מגיש לו גביע זערורי
מלא גלידה.