נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת
גליון 2357, 3 בנובמבר 1982, עמוד 55
הם חזרו לבית־הדואר ושלחו את המחצית השניה של הספר. המשלוח עלה 48 פזו. כאשר הכניסה מרסדס את העודף לכיסה, אמרה :״עכשיו חסר רק דבר אחד — שהספר הארור חזה יהיה גרוע! … פעם, כשהייתי מסיים את עכודתי בוזדר־העריכה, לקראת חצות, היי תי מכניס גייר חדש למכונת־הכתיבד שלי, ושמשיו מייד לכתוב את הסיפורים...״ על העולם המיוחד והמופלא שאותו הוא מתאר בסיפוריו ובספריו אמר מארקס : ״כן, המציאות כספרי אינה פנטאסטית פחות מן הדיטיון.
גליון 2360, 24 בנובמבר 1982, עמוד 61
שום דבר לא התבשל בה, זולת מליצות שהגיעו לשיאן עם הצהרתו של ראש־הממשלה בראשית השבוע שעבר בכנסת, שהמצב בגבולות משביע־רצון. בהיעדר יעוד כזה, נשאר לקדירה הישראלית רק ייעוד אחד, בלתי־סושך מאוד לבניה: לשמש מטרה נוחה במטווח המרחבי. … במיקרה זה היה עוד פחות ספק ביחס לתוצאות התביעה, כי האב רצה להכניס את בנו לבית־ספר דתי, דבר שהיה מאוד מוצא חן בעיני הרבנים.
גליון 2361, 1 בדצמבר 1982, עמוד 8
ייא פחות מעניינים דבריו של שמיר * ,על הקשרים בין ישראל והפלאנגות, ועל הרקע להכנסת הפלאנגות למחנות. צירופם יחד של שתי עובדות אלה מעורר שאלות נוקבות: התפקיד האמ*תי הפלאנגות הוכנסו למחנות ערם לפני כן. … להקדים נות כדי הצבא הלבנוני 1 את כניסת • אם כן, מה הוטל על חפלאנגות לבצע במחנות, טאי-אפטר חיח להטיל על הצבא הלבנוני 1 • מדוע חיתח דחיפות כה רבה בהכנסת הפלאנגות, לפגי כניסת הצבא הלבנוני 1 • האם המטרה היתה שהפלאנגות יבצעו טם טבח, כדי לזרוע פאניקה בקרב הפליטים ולהביאם לבריחה המד נית, מבלי טהצבא הלבנוני חריטמי ילכלך את ידיו ז האידיאולוגיה של שמיר עצמו היתה בהחלט מתאימה לתפיסה כזאת.
גליון 2361, 1 בדצמבר 1982, עמוד 72
היו שם שני אנשים, אני זוכר, אחד מהם שכינה עצמו בשם דוד עטר והשני אבו־נור. לי אמרו להישאר בחוץ והכניסו את דניאלה פנימה. דניאלה: איך שנכנסתי, התחיל אבר נור לצעוק לעברי — ״אין לך מה לעשות רק להתחתן עם ערבי שהוא חלאה ז״ אחרי ששיחררו אותנו, עוד לא הספקנו להירגע וכבר ב־ 10 בלילה• הגיעו חיילים אלינו הביתה, התפרצו בצעקות והודיעו לנו להתייצב למחרת אצל המושל הצבאי. … דניאלה: אני זוכרת שב־ 78 הציעו לי שאפנה למושל הצבאי בעצמי, כדי שאפעל למען גירושו של בעלי לירדן. המושל עצמו הציע לי, שאפעל למען הכנסתו ילדים ! צ; ^ השם 1צ״.*- קופטי, מרב מס פר הזהו ת ת א רי ך הלי ד ה העב רי : ^ 1 £ 1י 0 /1 141 הגיי גי ייאגי ה שם מספר הז הו ת ־\ 5 43 ת א רי ך הלי ד ה ה שם העברי 5 י, ד ה ג רי גו רי אני ל {יילז )7 הילדה בת שנה ושמונה חודשים .
גליון 2299, 23 בספטמבר 1981, עמוד 38
חברי הסכימו להצעת החוק שלי, אך היא לא התקבלה בכנסת. לצערי, הסיעה לא נתפנתה לטפל בכך, עם עלייתה לשילטון, אבל שמי יצא כמי שכבר עוסק בנושא. … אז אתה מ תלונן ב שמו ז־יכול להיות שהוא לא ידע על מה לד,ת־ • ה אינ ך ס כור שהצעתה חוק שהג שת, שהפלילה מיגבלו ת על עוכרי הר שו ת, הי ת ה כלתי־ד מוק־ר טי ת ז־לא, היא היתד, דמוקרטית לחלוטין. היא באה פשוט להכניס סדר. +ככה זה מ ת חיל ת מיד. פאפו בר איון אני יושב בטלוויזיה חיום כדי שהאתמול לא יחזור!
גליון 2386, 25 במאי 1983, עמוד 56
.״ • ח״כ חירות אסתר רזיאל־ נאור, בעת ויכוח בכנסת :״לאוניברסיטת תל־אביב מגיע תקציב, שלא במסגרת גן־החיות או חוג חובבי שחמט ופנטומימה״. • הסופר יורם מטמור על ״הפורץ הנוצץ״ :״לא כל מה שנוצץ — פורץ! … הוא קיבל בסך־הכל שלושה קולות מתוך .30 • שר־האוצר לוי אשכול, הוכיח השבוע, כי גם ניחן בכושר המצאה מעבר לנושאי המיסים החדשים, בשטח המילים החדשות. בשעה שהשיב לשאילתה בכנסת, המציא אשכול מונח חדש בעברית. הוא אמר :״כשם שיכולה להיות סחבת, כך יכולה להיות גם טענת.
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 15
הסמל העליון לכך הוא המוסד הריבוני של עם ישראל — הפרלמנטרי. בכנסת אין דו־שיח ואין רב־שיח. ויכוח פרלמנטרי אופייני הוא סידרה של מונולוגים. … זהו דו־שיח בין ח״כ שקץ משוקץ לבין ח״כ אפס מאופס, כשכל אחד מן השניים פוזל לעבר מצלמת הטלוויזיה ביציע, וממתין להזדמנות לשסע את דיברי רעהו במילים שתהיינה די גסות וברוטאליות כרי לזכות בתשומת״לבה של העיתונות. כימעט לעולם אין בכנסת דיון לגופו של עניין, תוך הקשבה דרוכה של איש לדעת רעהו, השמעת טענות לעניין ונסיון כן לבחון אותן באופן אובייקטיבי, כדי להסיק מסקנות שיתקבלו על דעת הכל.
גליון 2384, 11 במאי 1983, עמוד 24
יש לי תשובה בצורת סיפור: כמה חודשים לפני מילחמת ששת־הימים, כאשר גברה המתיחות בגבול הצפוני, הזמין אותי השגריר הסובייטי לשיחה בשגרירות שלו ברחוב הקשת ברמת־גן. הייתי אז חבר־כנסת מטעם תנועת העולם הזה, והשגריר ידע שאני מתנגד למילחמה. … עובדה היא שבמחנה יונה בתל־אביב נמצא אחד הטוראים, אורי אבנרי — איש הקרוב לאצ״ל — המטפל במסירות רבה בענייני תרבות, והכל מסודר באופן הטוב ביותר, אפילו קורס לריקודי־עם קיים שם.״ ובכן, זה היה כך: זמן־מה אחרי התגייסותי בא אלי המם־פא, אריה שפאק, וביקש ממני לטפל בענייני התרבות של הפלוגה (זאת היתה פלוגה ב׳ של חי״ש תל־אביב, שהפכה אחר־כך לפלוגת ״שועלי שימשון״) .זה לא שיחרר אותי מן האימונים, אך קפצתי על המציאה, בעיקר בגלל שתי סיבות חשובות: נפטרתי מהתעמלות־הבוקר השנואה (טענתי שאני עסוק בהכנת ענייני־תרבות) והצלחתי מדי פעם להסתלק מהמחנה לביקורי־בחורות (כנ׳׳ל) .עד אז הייתי בורח מתחת לגדר, ופעם תפסו אותי והכניסו אותי לקלבוש. בבוקר הייתי קם לאיטי(עד היום אני שונא לקום מוקדם), מסתכל בניחותא בהתעמלות של חבריי וסופג בהנאה את מבטי־הקינאה שלהם, כשהם היו עוברים על פניי בצאתם לריצה של כמה קילומטרים.
גליון 2380, 13 באפריל 1983, עמוד 46
בנו בן זד — 9אחד משלושת ילדיו — בא לקחת את אסלן ל קניות של פסח. הוא ראה מיכנסיים מיוחדות באיזו חנות. אסלן מחייך ונזכר :״בימים שהייתי ילד היתד, מודה? … היו שם ראש־הממשלה מנחם בגין, יושב- ראש הסוכנות אריה דולצין, ראש- עיריית ירושלים טדי קולק וחברי- כנסת רבים, ביניהם מוטה גור, יוסף רום, שימחה דיניץ, מיכאל בר-זוהר ועוד רבים וטובים, כולם מייצגים את העם.
גליון 2380, 13 באפריל 1983, עמוד 60
סטראטון פתחה לו את הדלת ב חלוק, דיברה איתו כמה דקות ב־מיסדרון, לא הכניסה אותו לדירה, לקחה ״מידיו את התצלום ונכנסה לדירה כשהוא נותר במיסדרון. … קליין לא ד,ירשה לעצמו (או לא ד,ירשו לו) להעניש שחקנים כפי שהגיע להם, מתוך החשש הכבד היומיומיות ך* תמודדויותיו של הנהלת־ד,קבוצה שמא יפגע ה י י של קלין עם סוללת הכוכבים דבר בקבוצה, ובעיקר בהכנסותיה. שמכבי טיפחה — לא היתד, משי קליין היה צריך לספוג הרבה מה קלה כלל וכלל.
גליון 2374, 2 במרץ 1983, עמוד 5
באיזור חברון עלול כלל זה להוכיח את עצמו מחדש. מי שמכניס חבורות של מופרעים כ־ ״מתנחלים״ לאיזור זה, וביניהם פאשיסטים מוצהרים מאנשיו של ״הרב״ מאיר כהנא, לא יוכל בבוא היום להתנער מן האחריות למעשים הנוראים שהם יעשו. שהרי מי שמסוגל לזרוק רימון־יד על הפגנה של שוחרי־שלום בירושלים לא יהסס להכניס מכונות־תופת לשוק בחברון או במחנות־הפלי- טיפ.
גליון 2349, 8 בספטמבר 1982, עמוד 9
אז אמרה גולדה מאיר, כפי שהזכיר השבוע בגין, כי ממשלת־יישראל, שתתמוך בתוכנית זו, תהיה ״בוגדת,״ וזכתה בתמיכה מקיר-אל-קיר בכנסת* .התוכנית מתה. • ד דיכו רי ם על ״ הערבהחדשה של ה מ דיניו תהאמ רי ק אי ת ״ כי מי שי ל טונו של ג׳ רי סו ר ד. … כל ע ר כי יודע ש תו כ ני ת, השד ללתל חלו טין א ת עי ק רון ה הג דרה העצ מי ת שד, הפלס טיני ם, והמת ־ חיי כתל הפ עיל אתמ לו א ה כו ח של א ר צו ת ־ ה כ רי ת כ די ל מנו עאת הקמתה של מ דינ הפלס טיני ת, אינ ה * הסיעה היחידה בכנסת השביעית שתמכה בתוכנית היתר! סיעת העולם הזה — כוח חדש.
גליון 2398, 17 באוגוסט 1983, עמוד 47
אץ זה סוד, שהמדלים בישראל מנצלים את הכנסותיהם הזעומות של המחברים הישראלים, ומשלמים להם פעם עד פעמיים בשנתתוך שחיקהקוחלטתשלהכנסות הסופרים משכר־הסופרים שלהם. … שדלוק הולמס חלון כמסך קולנוע רשימה־מחקר המכניסים מימדים חדשים למדע הסיפרות, זו רשימתה של ז׳אקלין לינדנפלד תבניות של תיקשורת בשוקים צרפתיים, רשימה שמן־הסתם יוולד מוקדם או מאוחר ממזר ישראלי שלה, שיעסוק בשוק מחנה־יהודה ותבניות התיקשורת שלו.
גליון 2507, 18 בספטמבר 1985, עמוד 44
הוא כל״כך טוב, ביחוד בסירטון שליגלג על תשדיר־השרות של יעקב אגם, עד שבוודאי לא ירחק היום, שאחד מן הפוליטיקאים רודפי הפירסומת יתעורר ויצעק שזה ניקוי־רא ש בדלת האחורית, ויפעל להוריד אותו מהמירקע. דניאל פאר צריך להכניס קצת יותר עניין בתוכנית האישית שלו, ולהבין שלא די להיות נחמד, צריך שיהיה מאחורי זה גם איזה תוכן. … כך יוכל, למ של, אזרח לדעת מתי פתוחות לשכות מס־הכנסה, מתי יש תורנות של בתי־חולים, מהו לוח המחירים המירביים, ועוד דברים מסוג זה.
גליון 2544, 4 ביוני 1986, עמוד 38
מזה שבועיים נערך בצמרת הממשלה והמיפלגה מישחק־ניחושים על הנושא: מה גרם לו לשימעון פרס להתנהג כך? מה גרם לו לנאום בכנסת נאום שהיה כולו מירקם של טענות מופרכות, ובחלקן דמגוגיות ממש? … העובדה שהדחה זו — וצורת הדברים אינה מותירה הגדרה אחרת — אושרה על־ידי כל הממשלה, על שני חלקיה, אומרת הרבה על חלוקת האחריות בפרשה הדחה פרועה זו, שהיתה סטירת־לחי גלויה לדעת־הקהל המתקוממת, באה להכריז קבל עם ועדה: מי שמעז להרים יד על השב״כ, דינו סילוק וחיסול ציבורי 38 שנים אחרי קום המדינה, דור שלם אחרי דימדומי־האלים של דויד בן־גוריון וה״ביטחוניזם״ ,נקבע עתה כי שרותי־הביטחוז במדינת־ישראל עומדים מעל לכל — מעל לחוק, מעל לדעת־הקהל, מעל לממשלה ולכנסת. מעתה והלאה, פוליטיקאים ופקידים, אלופים ואנשי־תיקשורת יתייראו מפני המעצמה הזאת, הכל־יכולה והמחוסנת־מפני־הכל.
גליון 2539, 29 באפריל 1986, עמוד 30
שבפלשתינה ...רוב המיסחר נתון בידי היהודים, וכל הבא העירה ידמה בי בא לעיר יהודית (הכוונה כאן לשכונה היהודית מצפון ליפו, כלומר, לאחוזת־בית, היא תל־אביב בראשיתה) .הכנסות יפו הן מתפוחי־הזהב ...יש אומרים כי אין לחשוש לכיבוש פלשתינה על־ידי היהודים, מכיוון שאין השילטון בידם, אבל באמת האומה שהמיסחר בידה היא המושלת...
