נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת
גליון 814, 28 במאי 1953, עמוד 10
שרות ומושבים מסומנים אינם תחליף ל גרמני פאול הארלן (שמאל) וחסרו ברסודגן: פרפורי גסיסה לשעבר, שאחרו לבוא, גילו כי לא נשאר להם־־מקום בפנים, וירושלמים פשוטים שטענתם היתד, קורעת לב ן ״תנו להכנס, אין לאן ללכת בעיו ב שבת !״ אולם בסופו של דבר היה זה ערב השבת העליז ביותר בירושלים זה זמן רב• בשעה 2בבוקר עוד בקעו מככר ציון שירי הפלמ״ח והורות סוערות, ונושעה מוקדמת לפנות בוקר התארגנה קבוצה של פלמחאים שערכו קומזיץ אמיתי, זללו כריכים של נקניק יבוא, חיסלו מספר ניכר של בקבוקי יין והפליטו כמות עצומה של צ׳יזבאת. … לגבי ירושלים, בה נכשלו עתונים עברים רבים בעבר, תהיה אותה שחרית של יוקר קיץ, סגרירית ביותר לשחרית. * לחשל: כאשר פירסם, עוקב הבחירות לכנסת הראשונה, כתבה קטלנית על ההרכב הזל ש.ל רשימת המועחדים הפרוגרסיבית, וכאשר המליץ, לפני הבחירות לכנסת השניה על מפלגת הצ״כ. … יעד, לשוער כי הם, מחפשים מברק בהול שהגיע עבורם. השוער הניח להם להכנס. אותה שעה הופיע במקום משה (״מריש״) פרלמן, ראש שרותי המודיעין, שאל אותם למעשיהם בשעה כה מאוחרת.
גליון 739, 27 בדצמבר 1951, עמוד 8
משעברה על־יד ד,כ״ נסיה הקטולית, הגדולה שבכנסיות יפו, האי רו פנסיה את רחבת החצר. … מ־ 150.000 תושביה הי הודיים של העיר, אשר עוד לפני ארבע שנים המתה מרוב חוגגים, שעה שעשרות אלפי תו שביה ד,ערביים־ר,נוצרים מילאו את אולמות הכנסיות והצטופפו בבתיהם סביב אשוח חג המולד המסורתי, זכרו רק בודדים את תאריך החג הנוצרי. סמל משטרת עג׳מי יוהנם גאטם היוני בן ה־ ,33 ששלושים משנותיו בילה בי פו בין 500 היונים הנוצרים הזכירו פעמיני הכנסיות את תאריך חגה של הכנסיה היונית בשביעי לינואר.
גליון 714, 5 ביולי 1951, עמוד 10
ד 1 1 דולרי ם בהסתייגות הענף הבא אחר הפרדסנות בהכנסת מטבע זר אינו יהלומים ואינו ״קייזר־פרייזר״ .האו ענף חדש: חבילות המזון הבאות במתנה לתושבי ישראל• אולם, לאחרונה, קם רעש נגד החברות המטפלות בהספקת החבילות. … בימים הראשונים, לאחר גילוי נסיון ההצתה בכנסת זיהו רבים את הקנאים פרימוס לגולדה. … דוד נוימן, ת״א מבכי אש : סמכותו של הנשיא לחתום על כל חוק שהובער בכנסת (וזבוקך). שרה אשד, ירושלים מרבדיית הקסמים האוירון האחרון הגיע הבוקר ב־ 4עם בן ה־ 14 רכש מקלט עם גבישים ואוז־ניות, כמקובל באותם ימים טרומאסומיים 7474 ,עולים (ידיעות אחרונות).
גליון 1728, 13 באוקטובר 1970, עמוד 33
״אתה יודע שכשאני מרוגשת אני לא יודעת מה שאני מדברת.״ הוא הכניס לי עוד סטירה ואמר :״אבל את יודעת שאת שוכבת עם דויד ולא עם מישל. … על ידו לקחתי את כל הכדורים ביד ורציתי להכניס אותם לפה. רציתי רק להפחיד אותו. ידעתי ששום דבר לא יקרה לי. איך שאני רוצה להכניס את הכדורים לפה, האח שלו נתן לי מכה וכל הכדורים ״לקחתי את כל הכדורים ביד ורציתי לבלוע אותם״ לי צרות.
גליון 721, 23 באוגוסט 1951, עמוד 14
הדרך הנראית לקורלניק (ושאינה מפורטת בספר) :העם הישראלי החדש חייב לקלוט בתוכו את מליוני התושבים של אותן אר צות׳ בעזרת אמונה מיסתית חדשה. 1ז 1שים העוזרת ואש ת ה שר כאשר רחל כגן, ח״כית ויצ״ו בכנסת ה ראשונה החליטה לחלוץ את תנועתה מצפורני המפלגתיות, לא להופיע ברשימה נפרדת לכנסת השנייה, לא ידעה כיצד יתקבל הדבר. … בהציע יצחק גריגכאדם בקונגרס ליי בא ראבייס רפורמיים מארצות הברית על מנת שיקימו בתי כנסת רפורמיים בישראל, מצא תמיכה במקום שלא ציפה לו: ראש עיריית ירושלים, שלמה זלמן שרגאי, איש הפועל המזרחי. הסברו: אם זה יניע את גרינבאום (מתנגד הדת) לבוא לבית כנסת, כדאי להביא אפילו ראביים רפורמיים.
גליון 721, 23 באוגוסט 1951, עמוד 15
לאחר חמש שנים של לוליינות, נטש את חיי הקרקס הקשים והמעצבנים, הצטרף ללהקה תיאטרונית, אבל לאחר הצגות מספר נוכח שהמקצוע אינו מכניס ביותר, נאלץ לעסוק בשורה של מקצועות אחרים: היה ז בן בחנות נעלים, כבאי, עבד בבית חרושת ל שי מורי בשר, סלל כבישים, ולבסוף גויס. … המצער בכל העניו הוא שסרט כמו אורח לא קרוא, שיצא מאת אותה החברה, אינו מסוגל להכניס לקופת מטרו אלא חלק פעוט ממה שהכניס ועוד יכניס סרט חסר טעם זה.
גליון 1165, 20 בינואר 1960, עמוד 17
ניחשנו כי אלה קלפי נים שסיימו את משחקם בהצלחה, ואולי גם אנשים העוסקים בעסקים ליליים הנושאים רווחים גדולים מבלי להיכלל בטבלת מם־ההכנסה. בינתיים התחלף האור ברחבת־הריקודים, השולחנות המעטים מסביבה החלו מתמלאים, והגברת הבלונדית הוזמנה לריקוד על־ידי גבר לא קשיש ביותר, שהתקרחות התחלתית ופנים מדושני־עונג העידו עליו כי אין דוא מופיע ברשימת משרד־הסעד. … ״ חששנו שמארחנו ישקע בהירהורים נוגים על אי־הצדק שבעולם, וכדי להסיח את דעתו שאלנוהו לאומתה מוסמכת של הכנסות הגברת. מאחר שבינתיים התגבשה בנו חיבה מסויימת לנושא שיחתנו, שמחנו לשמוע כי אין חשש שתגווע בקרוב מרעב. נוסף על 250 הלירות של משכורתה עבור הסטריפ־טיז, היא מקבלת לירה עבור כל כוס־משקה המוזמן עבורה על־ידי גברים הצמאים לחברתה (גברים אלה משלמים עבור כל כוס חמש לירות, בעוד שהבוסית שהם שותים בעצמם עולה רק שתי לירות) .אם הגברת מוזמנת לבקבוק שמפניה (40 לירות) ,היא מקבלת שמונה לירות. כך מגיעה הכנסתה החודשית לכדי 700 לירות, במידה שהדבר קשור בפעילותה בתחום המועדון.
גליון 1212, 14 בדצמבר 1960, עמוד 7
על כך זכה באיבת אגודת־ישראל, אשר מנהיגיה, משה בלוי (אחי עמרם בלוי, איש נטורי קרתא) ,ציטט נגדו אימרה שגורה :״מה שלא עושה השכל עושה הפראנק * הדבר לא הפריע לפראנק להתייצב נגד הארגון הרשמי של הישוב: כנסת ישראל. כאשר הוקם ארגון זה, ב־ ,1929 ניתנה לכל יהודי הזכות לפרוש ממנו, אם יצהיר על כך רשמית. פראנק היה אחד מראשוני הפורשים — אף שהיה ונשאר חבר הרבנות של אותה כנסת ישראל. חברותו זו גם לא הפריעה לו להטיל איסור על השחיטה של כנסת ישראל. … אחרי מות קוק, ניהל פראנק משא ומתן עם אגודת־ישראל. מש־ניכשל נסיון זה, הצטרף סוף סוף לכנסת ישראל, ב־.1936 עם קום המדינה יצא למעשה לפנסיה, אך המשיך לשאת בתואר הרב הראשי לירושלים.
גליון 1196, 24 באוגוסט 1960, עמוד 15
ועידות הפרוססור׳ ה דיי קני ם לאחר טכס־פתיחה מפואר ורב רושם, נכנס הכנס המדעי ברחובות (העולם תזה ) 1195 למסלולו המשעמם. … אי אפשר היה לדרוש מאנשי המדע, ביניהם נושאי פרס נובל, להתיחס ברצינות לקהל הדיוטות. רשימת מוזמני הכנס, כללה נוסף ל־ 35 פרופסורים ו־ 36 דוקטורים, גם 47 איש ללא כל תואר מדעי, שני ראשי שבטים, נשיא מדינה וראש ממשלה 12 ,שרים מהם אחד המוטל בספק ,,כומר, שני אנשי־צבא, חבר ש־עדיין לא נבחר סופית לקונגרס הפיליפיני, ומוסד ישראלי ששמו השתרבב באופן מוזר לרשימה השמית של המוזמנים. … רק לנציגים האירופאים לא היו בעיות בלוי: לרובם חוג רחב של ידידים ומכרים שהספיקו להכיר בכינוסים מדעיים קודמים. * נזר סאן־הו־סה, שר החינוך של וים־ נאס, שרשימת המוזמנים הרשמית שי הכנס מוסיפה לו בסוגריים את ההערה בלתי־ברור.
גליון 1203, 11 באוקטובר 1960, עמוד 16
התשובה היא פשוטה: בתיאטרון, בניגוד לקולנוע, גוררת כל עליה במחיר הכרטיס לירידה של מספר הצופים. צאות הממוצע ומקטינה את סכום ההכנסות הממוצע. הצגת תיאטרון מחוץ לתל־אביב לא רק שאינה מכסה את הוצאותיה, אלא שאינה מכסה אפילו את הסכום הממוצע ליום־ קיום של התיאטרון. … הצגת מחזה כמו הערב אימפרוביזציה בתיאטרון הקאמרי, שהוצג רק 41 פעם, הכניסה לתיאטרון רווח נקי. כלומר־עודף ההכנסות ממכירת כרטיסים ותוכניות עלה על הוצאות ייצור המחזה וההוצאות השוטפות בעת הצגתו, בכשבעת אלפי לירות. … כלומר: עודף ההוצאות שבהצגתו עלה על ההכנסות בכעשרת אלפים לירות. כיצד נוצר אבסורד משווע זה?























