נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת
גליון 2715, 13 בספטמבר 1989, עמוד 20
אם צמרות המיפלגה זה, נניח, חברי־ממש־לה, חברי־כנסת, משהו כזה — 3070־.35 • ובמיפלגה בכלל? … עכשיו אומרים שהחיילים חוזרים מהשטחים והופכים להיות יותר ימניים. אני נפגש עם קצינים. הם באו לכנסת לפני כמה זמן. הם מתחילים לחשוב: מה יהיה עם השטחים. … המאבק בתוך מיפי לגת־העבודה, שיהיה ביתר־שאת אחרי הבחירות להסתדרות, הוא חשוב מאוד, כי אולי הוא יעצב את הדמות של המיפלגה וגם את המסר לקראת הבחירות הבאות לכנסת. לפי הערכתינו, אנחנו מייצגים שיכבה גדולה.
גליון 666, 27 ביולי 1950, עמוד 7
אולם ״מקלחת״ כזאת של הודעות, שקיבל האזרח בשבוע אחד על ראשו, עלולה להכניסו במבוכה• ״יש לנו מצרכים להבא״ — עוד מהדהדים באזניו דברי שר הקיצוב, כאשר ראש הממשלה הולם על ראשו :״הקיצוב והצנע יוחמרו״. … הישוב ״השלים״ עם כל המרדנים. אנשי אצ״ל ולח״י יושבים בכנסת ועוזרים להמטיר חוקים .״כנעני״ כותב את המדור הפופולרי ביותר בעתונות העברית, ואיש ״במאבק״ כותב מאמרים ראשיים בעתון־הבוקר הנפוץ ביותר. … מלבד זאת צועדים כולם בצעד אחיד, אזרחים נאמנים לממשלה. בכנסת אין ציר מתחת לגיל .30 לאדם המבקש לגלות את מנהיגי המדינה בעוד 20 שנה, זהו מראה מדאיג.
גליון 945, 24 בנובמבר 1955, עמוד 17
באמרו כי חייל וותיק רשאי ללבוש מפעם לפעם את מדיו הישנים, השיב הדו אני מצפת, אני מצפ ת בר :״כולנו עושים כך, אך רק כשאנו התובע הכללי של מדינת ניו־יורק יעקב (לרפואת שיניים) שמשון יוניצ׳מן הכריז בכנסת — תוך נימוק הצעתו לכבוש את רצועת עזה כי יש בישראל מקום לכל הערבים היושבים על אדמת אבותיהם (הכרזה שהושמטה מדו״ח הנאום בעיתון חרות) ,פנה אליו עיתונאי בריטי מפורסם בשאלה אם כוונתו רצינית. … ״ נו כלי , במאי דה־סיקה ומועמדות לכוכבות רא יון אישי יוצאים בשעות־הפנאי לעבודה בגן ועוד: העתון הבריטי דיילי הראלד, בטאון מפלגת העבודה, כתב השבוע משום־מה כי ״כף־רגלו של בן־גוריון לא דרכה על מפתן בית־כנסת בשלושים השנים האחרונות,״ בעוד שבי. ג׳י. נוהג, ככל יהודי טוב, לבקר בבית־כנסת לפחות שלוש פעמים בשנה האסיפה הכללית בקיבוץ יגור החליטה כי המשק ירים את תרומתו לקרן־המגן על־ידי רכישת תת־מיקלעים מטיפוס עוזי, שהם פרי אמ־צאתו של בן־לקיבוץ עוזי גל בעוד ששר החוץ שוהה בארצות־הברית, נתקבל השבוע בישראל עבורו צרור דאר מכומר אמריקאי, שנשא את הכתובת: משה שרת, ראש ממשלת ישראל, רצועת עזה, לבנון.
גליון 928, 26 ביולי 1955, עמוד 18
למרות הכאב העז בכל חלקי גופי, קמתי והטלתי ״פצצה״ איומה לפרצופו, הוא נפל וקם 4פעמים, ובפעם החמישית הכנסתי את ידי בין רגליו, הרמתיו וזרקתיו בכוח רב על הזירה, ומיד גהרתי עליו. … כשלא היה בידי זמן לשנן פרקים אלו, נפצעתי• לא הייתי מרים טלפון בשבת, במקום זאת נאמתי בבתי־כנסת יהודיים, לפרקים חמש פעמים ביום. לבית כנסת רפורמי לא נכנסתי כלל.
גליון 1046, 23 באוקטובר 1957, עמוד 7
8£9 ות זויפו, תקציב כטל הוצא במיומה -הנר נ שגה של הדת חינוך או בתי עבדים1 הזכות ליהנות מהכנסות אלה׳ ניתנה גם היא לגני־הילדים של אגודת ישראל. … בסערת המקח והממכר הקואליציוני נראה ויתור כה פעוט, עבור קולות אגודת ישראל בכנסת, כדבר של מה בכך. אולם באגודת ישראל עצמה לא ראו ב־ויתורה של המדינה לרשת־החינוך העצמאי ענין של מה בכך. … הגברת שלזינגר, שהיא סבתה ל־ 40 נכדים, דאגה להפוך את מוסדות החינוך למקור הכנסה משפחת.- אופן אוטומטי! שהיא מוותרת על כל טענות ומענות בקשר לפיצויי־פיטורים.
גליון 1053, 8 בדצמבר 1957, עמוד 2
הוא לא הואשם במאומה. קיבלתי את הידיעה בכנסת, שם דנתי אותה שעד, עם כמה חברים מרכזיים על הצורך בפעולה מיידית לד,זעקת המצפון הציבורי. … כמה עתונאים הציעו לאלי תבור לגשת עמם לבית־סוקולוב, כדי שעורכיהם יוכלו ראש המערכת: לשמוע את דבריו במו אוזניהם. ביצבץ השלוב כה ז רעיון האמיץ להכניס את תבור למסיבת־העורכים, כדי שיוכל לסתור בו במקום את עורך משנה. : דבריהם של עמוס וחבריו. … בשעה שישבתי עם חבר־כנסת חשוב, לשעבר חבר הממשלה, ודנו בפרשה, שאל אותי לפתע בפשטות.
גליון 1003, 2 בינואר 1957, עמוד 15
קצת מפה; קצת משם ** ינתיים, כאמור הניח אלנחם מאחורי גבו את מיכרה הזהב החפור של מחלקת העבודות הציבוריות, וכחלוץ אמיתי יצא שוב למקום שבו היו זקוקים לו יותר מכל: הוא נקרא לארגן את חברת מטעי האומה, שהוקמה על־ידי הממשלה, על מנת לעבד את המטעים הנטושים השזורים על פני הארץ, ובצורה זו להביא הכנסות חשובות לקופות האוצר המדולדלות. מאוחר יותר התברר, כי תקוות האוצר להכנסות ניכרות ממטעי האומה עלו בתוהו. אדרבה, משנה לשנה היה צורך להקציב יותר ויותר כספים לניהולה של חברה זו. לעומת זאת, היו הכנסותיו של אלנחס עצמו בלתי מבוטלות, וכללו, בין השאר: • טרקטור מטיפוס וולוו, שהועבר לעבודה קבועה באחד מהשטחים הנרחבים (בתוכם גם שטחים נטושים) של משפחת גולדנברג. 15,5טון שעורה, ששימשו, כנראה, להזנת התרנגולות המשוכנות בלול של משפחת גולדנברג. • 5,5טון מלט ו־ 400 קילוגרם ברזל בניין, ששימשו לבניין הארץ, בתחומי המשק של משפחת גולדנברג, ובביתו הפרטי החדש של אלנחם, בצהלה, מספר .496 • 64 מטר צינורות, ששימשו להפרחת השממה בקירבת אותו בית פרטי של אל־נחם בצהלה. • עשרות ימי עבודה של שני טרקטורים גדולים, רכוש מטעי האומה, שחרשו ועיבדו אלף דונאם פלחה של משפחת גולדנברג בנגב, ועוד 100 דונאם על שפת הירקון. <• פרט נוסף ומשעשע הוא, שגם את ההוצאות הקטנות שנעשו על חיתוך ברזל הבניין הנזכר, הטיל אלנחם על החברה שהוא עמד בראשה.
גליון 1008, 6 בפברואר 1957, עמוד 17
.״ • ח״ב מפא״י עקיבא גוברין :״ההבדל בינינו לבין פרלמנטים אחרים בעולם הוא ששם, כאשר חבר פרלמנט רוצה לנוח, הוא יוצא מאולם המליאה למזנון השקט. כאן המזנון כל כך הומה, עד שחברי הכנסת הרוצים ונכנס בקצת רווחה חייבים לצאת מן המזנון ולהיכנס לאולם המליאה • מנהל חכרת החשמל אברהם רוטנכרג, שהתפטר השבוע :״רק שר־פיתוח בעל דמיון מפותח היה יכול להפוך את התפטרותי הסופית למינוי פתאומי לתפקיד חדש בהנהלה חדשה • העיתונאי אורי קיסרי :״לרוע המזל, רבים מבני הארץ נוטים לטוס מבחינה תרבותית ישר מאסיה לאמריקה, מבלי לנחות בדרך באירופה.״ • ראובן (״רומק״) גרינברג, לנוכח העצים הכורעים תחת מעמסת השלג בירושלים :״הייתי מביא את לוי אשכול שיראה איך העם כורע תחת עול המסים שלו.״ • הסופר חיים הזז, בנתנופירוש חדיש לפסוק תנכ״י :״עזים מאתיים ותיישים עשרים — כלומר, בכל מקום שיש עשרים תיישים יש תיכף ומיד גם מאתיים, עזים׳ — סוציאליזם, קומוניזם, קאפיטליזם, אנרכיזם, וכולי וכולי.״ הבעה״ (היומון קוריירה דלה סרה, מילאנו).
גליון 1029, 3 ביולי 1957, עמוד 10
אתה מדבר על מתקן מכונה, אתה לא מבין שבינינו אהבה, בינינו יכולה להיות ידידות, עבר משותף אולם כפי שמסתבר מסצינה מספ מועיל. קטעמס 1 3בית הכנסת ונחמה מתחתנים, נשמע פרק חזנו! נחמה יוצאים, אדי עומד בפינה וני יודע מה לעשות, היה רוצה ללכת אב נחמה ודני יוצאים מאושרים ונוסע׳ בין הקטעים —22נ 1פורצת מלז האמיתי המזעזע רואים בקטע הבא: קטעמס ׳ 2צ: בתעלה.
גליון 980, 28 ביולי 1956, עמוד 16
בינתיים, הסתפקו השניים בתצלום משותף מוקדם יותר יביא וואלין לארץ את השחקן הצרפתי פרננדל, שיתפנה בכל זאת להופיע בישראל לאחר חודש ספטמבר השנה. הכנסות הופעותיו יוקדשו לעזרת אגודת העוזרים הנעזרים בכלבי־הג־חייה בינתיים פיתח וואלין לא רק את הייבוא אלא גם את הייצוא: הוא חתם על חוזה,.עם חברת קולומביה, לפיו תוציא החברה לאור עשרה תקליטים משיריה של חנה אהרוני, בלוויית תזמורת סימפונית לכבוד אחר זכתה התקליטאית יפה ירקוני שקיבלה השבוע גלוייה ממוסקבה׳ בה בירכו אותה חברי נבחרת הכדורגל לכבוד הופעתה הפומבית (מעל גבי תקליטים) באיצטדיון דינאמו. … מסוק• ה ש כוונ 0ח״כ חרות יוחנן באדר, במתחו בכנסת ביקורת על כך, שלצורך דירות־השרד וריהוטו הוצאו כספים אפילו מן הקרן המיוחדת לפקודת שר-החוץ: ״עד כה חשבתי שהכספים האלה מיועדים לכלי־האזנה. … אולם הם אינם יכולים לקנות נגבות, רביבים ונחל עוז.״ • הכדורגלן יהושע ״שייע״ גלאזר, בנתחו את המשחק עם נבחרת ברית־המועצות, בו הובקע השער הראשון בדקה השנייה והחמישי בדקה האחרונה: ״אילו היה המשחק מתחיל שתי דקות מאוחר יותר ומסתיים דקה אחת מוקדם יותר, היתד, התוצאה 3 : 0בלבד.״ 0ד״ר יעקב לנדאו, נציב מס־הכנסה, לבעל מפעל טמפו יעקב תבורי, שהזמינו לחנוכת המפעל החדש בחולון :״לצערי אינני יכול לבוא היום׳ אך אני מבטיח לך לבוא לחלוקת הרווחים.״ • שר־הדואר ד״ר יוסף בורג :״בענייני כלכלה חסר לי ג׳ ,אני סתם בור״. • פירסומאי אליהו טל, בהזכירו את סיסמת הפירסום הראשונה שלו, אותה הציע בשעתו למפעל לייצור מזון :״אפשר לרמות את בני־האדם, אך אי־אפשר לרמות את בני־המעיים.״ • הרמט״כל המרוקאי מולאי חסן, בהסבירו את טדיניות־החוץ של מדינות־ערב :״לנו המוסלמים מותר לשאת נשים רבות.
