גליון 1322, 9 בינואר 1963, עמוד 10
מישהו גם דאג להביא
האשמות אלה לידיעת הכנסת והעתונות.
ומי?
טען ביתן: דאג לכך סמל־המשטרה ועקנין,
גם הוא מתושבי אופקים, שכיהן בתור
חוקר.
גליון 1304, 5 בספטמבר 1962, עמוד 21
מה שאוכל את שמעון הוא העדר הארבה בישרא-ל, מצב
שאינו נותן לאזרח הישראלי ליהנות מהמתכון שלו. אי־פעם,
אם הוא ילך לבית־הכנסת, זה יהיה רק בשביל
להתפלל לאלוהי צבאות ישראל שיביא מכת ארבה למדינה.
גליון 1303, 29 באוגוסט 1962, עמוד 3
כולנו — אני, אתה והוא — אשמים;
על ראש כולנו תרד חרפת דור ההפליה,
הגזענות, היהירות התרננולית.
לא משרד החינוד, לא הכנסת, אף לא
ממשלת יישראל. יד כל אם ובל אב עבריים
היחה במעל הזהו נמהר לעשות, פן נחמיץ
לאה רבינוב ץ, חיפה
המועד.
גליון 1293, 20 ביוני 1962, עמוד 13
סילבי, ששידוריה
בלטו בשנינותם בים הפיטפוטים והמתווכחים
המשעממים של התוכנית לאשה,
הופתעה מתשומת־הלב הפרלמנטרית .״תנוח
דעתו של חבר־הכנסת הנכבד,״ חייכה ,״אין
כל סכנה שישראלים יעשו כמו הרומאים.
גליון 1311, 24 באוקטובר 1962, עמוד 16
אולם האירוע המרכזי
היה המפגש באיצטדיון אימק״א בירושלים,
שכלל, בין היתר, תרגילים רבי־עניין ומתח
כמו נסיעה בנפתולים, הכנסת כדור לרשת,
מבחן צפירות ותפיסת מוט תוך כדי רכינה.
גליון 1338, 2 במאי 1963, עמוד 8
כל לירה תוצמד למדד המחירים לצרכן
ותשא ריבית צמודה ומצטברת בשיעור של
״ 7 0/ופטורה ממם־הכנסה!
אתהתבחר את סכום החסכון החודשי.
* כספך תמיד לרשותך.
… עד כה לא הצהיר שום
דוד אמריקאי על נכונותו לבנות תחנת־שידור
במחיר קביעת לוח־כבוד ליד הכניסה,
אשר יספר בקצרה את תולדות חייו
של הנדבן.
הנהלת קול־ישראל מצאה פיתרון :״את
הכספים להקמת תחנת־השידור החדשה נשיג
בכוחות עצמנו,״ הצהירו .״נארגן שידורי־פירסומת,
אשר הכנסותיהם יוקדשו לקרן
מיוחדת למטרה זו.״
אמרו ועשו.
גליון 1336, 14 באפריל 1963, עמוד 2
היות ורוב החוסכים הם בני המעמר הבינוני,
הרי הם מפרנסים את הבנקים ו־מממנים
את סניפיהם המתרבים.
מדוע לא תחוקק הכנסת חוק, דונטת
אננליה, המגבילה את הריבית לשישה אחוזים
בלבד?
גליון 1358, 19 בספטמבר 1963, עמוד 10
דיגזתגזיו שר נזגהיג
יל ו ירד בך גדריון מן הבמה בינואר ,1949 ביום
מזירת הכנסת הראשונה, היה נכנס להיסטוריה כדמות
מפוארת, בשיא תהילתה.
גליון 1658, 11 ביוני 1969, עמוד 22
״סע לישראל,״ אמרו לו ,״תסתובב שם
הן סירבו לגמרי
יעד אביב
הדיסקו טק של
ירוחם משל*•
ביום השנה לפרוץ מלחמת־ששת־הימים,
הפגינה קבוצה של בחורים ובחורות אנשי
מצפן מול בניין־הכנסת בירושלים, כשהם
נושאים בידם כרזות נגד הכיבוש ובעד
נסיגה.
גליון 1659, 18 ביוני 1969, עמוד 22
אנשים
הח״3
כגציג הקידמה
קבוצה של חברי־כנסת ביקרה ביישוב
החדש של הבדואים בעמק יזרעאל, כדי
לעמוד אחר ד,קידמה שהכניסה מדינת־יש׳
ראל אל חיי הבדואים. … סו־מ
ש הזדעזע עוד יותר + .בדיון על מש-
רד־התיירות בכנסת, התפארה ח׳׳ב מפ״ם
אמה תלמי, על כך שהאדם הישראלי
אינו אוהב לשרת בני־אדם, והסבירה בכך
את המחסור החמור בכוח־אדם בבתי־מלון.
… ״ •
עדי יפה, מי שהיה יועץ מדיני ללוי
אשכול ז״ל ואחר-כך לגולדה מאיר,
לא יסתפק במקום ברשימת המערך לכנסת
השביעית, בחוגי המערך כבר מדברים על
כך שהוא יתמנה כסגנו של שר־החוץ• .
גליון 1644, 6 במרץ 1969, עמוד 14
מתנגד חריף לכל
רעיון שיהפוך את ישראל לאימפריה דו־לאומית ושיכניס המוני ע־בים לשוק־העבודה
הישראלי.
… אף שבשיר שר־הביטחון היתד, גישתו הפורמלית לכנסת בסדר, לא הסתיר את זילזולו
הג מור בההדיביה כאיש־מזושה. הוא רואה בכנסת מיטרד, שהוא מיותר במיהרה הטוב.
גליון 1645, 12 במרץ 1969, עמוד 18
יחסי חוץ הידידות נמשכת
גולדה מאיר בפתח בית
החולים הדסה בירוש׳
לאולם הכנסת ב־ .1957 הפציעה, וחוסר התנועה ברגל הנתונה
בגבס, הגבירו אז את דלקת הוורידים שלה, אשר נרמה לתסחיף
מכל מדינות הגוש הקומוניסטי, נותרו
אחרי מלחמת ששת־הימים רק שתיים המקיימות
יחסים ידידותיים עם ישראל: רומניה
וקובה.
גליון 1640, 5 בפברואר 1969, עמוד 14
הווקף היהודי
— הקדשי הקהילה — כלל רחובות
שלמים, בתי־חולים, בתי־ספר, בתי־כנסיות
ואדמות יקרות. מן ההכנסות הרבות קויימו
שירותי הקהילה. … כאשר הודיע רדיו בגדאד, מייד
אחרי התליות האחרונות, כי נפתח משפט
הרב הראשי ששון כדורי
דים התחילו להגר לאט־לאט: מי שהצליח
לחסל את רכושו, מי שקרוביו השתחררו
מ חי רו ש ל הוד׳ 5 0 -די נאד
.1951 בתי היהודים התרוקנו כימעט לגמרי.
120 אלף יהודים השאירו את כל רכושם,
ארזו רק מזוודה אחת לאיש, ועלו למטוסים
שהובילו אותם לישראל.
בתי־כנסת נסגרו והפכו לעיי חורבות.
בתי־חולים התרוקנו. … רצח המוגי
אני יושב בביתי כאן — אבל
ליבי שם. בבניין דאמרצ׳י הנצור, בבית״
הכנסה העזוב והמיותם, בכיכר השיחרור
המחכה לקורבנות חדשים.
גליון 1636, 8 בינואר 1969, עמוד 15
״הוא נולד במלחמה ומת במלחמה,״ הם־
פידה אותו סבתו, יהודית שמחונית, חברת
קיבוץ גבע וחברת־הכנסת מטעם מפא״י בעבר.
כאשר נולד אבנר, לא ראה אותו
אביו.
גליון 1626, 30 בינואר 1968, עמוד 7
פוט קטן שנחרת בזכרוני: הוזמנתי על־ידי הרב יואכים פרינץ
לנאום בבית־הכנסת הרפורמי שלו, בעיר נוזארק. בדרך מניו־יורק נכנסתי לתחנת־בנזין.
גליון 1613, 30 ביולי 1968, עמוד 31
וזאת — בדרך שנראתה מוזרה, לכל
אודה בר חוב דיזגגון
^ היא תהיה מהש־דת
^ היא זימרה רח״די־צה,,ל
^ היא גישאה דיהוד
^ ידו הי* רבני ישראל דומים לאולה
סנדבק, היו כל בתי־הכנסת מלאים, והמפלגה
הדתית היתד, זוכה ברוב מוחלט
בבחירות.
גליון 1602, 15 במאי 1968, עמוד 19
גם כאשר התגלה עברו המפוקפק, מבחינה
פוליטית בעת העידן הנאציסטי, של המזכיר
הראשון שבשגרירות, אלכסנדר טרק,
הפגין קמינסקי לבדו, הסתבך עם המשטרה,
מעשיו זכו בפירסומת רחבה, ואף הועלו
במליאת־הכנסת.
לאחר־מכן התרגלו אלה הקוראים בקביעות
את מדורי המכתבים למערכות לראות את
שמו של קמינסקי, כשהוא מופיע מתחת
למכתבי־מחאה־והתרמה בלתי־ספורים.
גליון 1601, 8 במאי 1968, עמוד 18
שערורייה חדשה פרצה השבוע במושב
המיוחד של הכנסת בו נאם ח״כ דויד כן
גוריון כנואם־יחיד.
גליון 1588, 7 בפברואר 1968, עמוד 13
הוועדה נכשלה לחלוטין,
מבלי שהדבר נראה כחבלה מצד ישראל.
מעסיקים את הכנסת, מקימים ועדות, מעסיקים מומחים -ובינתיים
111
ך שכוע פירסמד.
גליון 1582, 27 בדצמבר 1967, עמוד 20
• בכפר־אתא
ביום רביעי 3 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם בית־העם, ירצו
ביום שישי 5 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם אמפיתיאטרון, ירצה
שלום כהן
ואלפס מפיס
ח״ב אורי אכנרי
(מהתנועה למען הפדרציה)
על הנושא:
ההבדל בין לח״י ואצ״ל
לבין ״אל־פתח״
חבר־הכנסת.
יו״ר תנועת
העולם הזה —
כוח חדש
בקולנוע ״תל־אביב״
בלי סוכר
בלי קמח
• ברמת־גן
אי ס ר הר אל
אורי
אבנר׳
הוויכוח הפומבי יתקיים ביום שישי 12 ,בינואר , 1968 בשעה 8.45 בערב,
משך עשרים השנים בהן קיימה ברית־המועצות
(ופעמיים לא קיימה) יחסים עם
ישראל, שרתו שם שבעה שגרירים, מגולדה
מאיר עד בתריאל כץ.
גליון 1528, 14 בדצמבר 1966, עמוד 26
״
מינואר 1967
תיקיו
מחקו מיוחד שד
שירה
לימודי יו ם וערב
אחזקה
עם׳) ב־ 1855 חל פילוג בין חברי בית־הכנסת
של סן־פרנציסקו• ראשי המוסד סירבו
לנהל את הפרטיכל בעברית.
גליון 1525, 23 בנובמבר 1966, עמוד 27
דפוס זה היה
היסוד להוצאת הספרים
שלה, אמנות, הראשון שעורכה
היה חיים נחמן ביא־ליק
ושהוציאה משך
50 שנות קיומה אלפרסיץ
ספרי־לימוד וקריאה
לנוער. פר־סיץ,
ח״כית הכנסת הראשונה, השנייה והשלישית
מטעם הציונים הכלליים, היתר,
האם הראשונה בתל־אביב שחגגה בת־מיצווח
לבתה, יצרה בכך מוסד חדש בין בנות
ארץ־ישראל.
גליון 1498, 18 במאי 1966, עמוד 12
חוקי העבודה ששר־העבודה יגאל אלרך
הניח על שולחן הכנסת, בהשראתו של פינחס
ספיר, אומרים, ששביתה יכול להכריד רק
האירגון היציג של הפועלים.
גליון 1565, 30 באוגוסט 1967, עמוד 21
היא ביקרה
פעם נוספת — בלי ההורים, התפללה בדבקות
— והעיקר, באמונה.
מספרת שמעונה:
״אחרי שהכנסתי פתק בכותל, עם בקשת
הבראה, הרגשתי שכל מיני קולות בוקעים
מהגרון שלי.
… כשאמרתי לו שעליו לפרנס אותה אמר:
״רצית בילדה? עכשיו תדאגי לה!״
כשהכנסתי את יעל לגן־הילדים היהודי של
פאריס, סירב רוב הזמן לגשת לקחת אותה
או להביא אותה שמה, בטענה שהייתי צריכה
לקחת גן צרפתי — סמוך לבית.