חיפוש: היטלר
נמצאו 2,068 תוצאות (מציג 726 עד 750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 17
לא מובן מדוע פורסם היומן רק בתרגום עברי — רע למדי — ולא במקורו האנגלי, לא מובן כיצד יכול היה ארלוזורוב להשתמש ביום 13.1131 בביטוי ״גרמניה של היטלר״ — שנד, וחצי לפני עליית היטלר לשלטון.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 15
זה היה באביב , 1933 חודשים מעטים אחרי עלות אדולף היטלר ל שיל טון. הוריי בחרו בגימנסיה מסויימת זו מפני שהיתה קאתולית. … אני זוכר שבאחד הבקרים נכנס האדון הסה לכיתה, ותחת לברך אותנו ב״בוקר טוב״ הרים את זרועו ואמר :״הייל היטלר!״ זאת היתה הוראה מגבוה. בגמר הלימודים באותו יום הורה לי להישאר, וכשהיינו לבדנו בחדר־הכיתה אמר לי :״לא השתנה שום דבר.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 16
ההגינות היא שהביאה את בראנר הצעיר, בנו ה״בלתי״חוקי״ של פועל פשוט, להסתלק מגרמניה הנאצית עם עליית היטלר לשילטון, ולברוח לנורווגיה. היא שהביאה אותו להצטרף, שם, למחתרת האנטי־נאצית הגולה, ולבצע מעשה־גבורה אמיתי: לחזור לגרמניה במסווה של סטודנט נורווגי, ולפעול שם במחתרת. … אחריו קם דור גרמני חדש, שלא ידע את היטלר, ושאינו מקבל על עצמו, כדבר מובן מאליו, אחריות למעשיו.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 11
הוא יאמר אתמול יש לי בקשה לדן מרגלית, מנחה מ 1סף הם 1ספים: אנא, אל תגיד שקורה עכשיו מה שקרה לפני דור. כשאני קזומע בשידור חי :״אדולף היטלר עולה לשילטון, ואתה מחליט לעלות לארץ־ישראל״... זה עלול להבהיל אותי. גופתו של אדולף היטלר נרקבה מזמן, ברוך השם, אם לא נשרפה.
גליון 644 (16 בפברואר 1950), עמוד 3
הוא הודה מאז ומתמיד ביהדותו וב־ציוניותו ויותר מזה: הוא יצא למלחמה גלויה בשונא ישראל הנודע ג׳רלד סמית. והמעשה שהיה כך היה : סמית, מעין היטלר אמריקני בזעיר אנפין לפני העליה לשלטון׳ בא ללוס אנג׳לס כדי לשאת את דברי השיסוי שלו נגד היהודים באולם הפוליטכניון.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 14
הם גילו מיד תגלית סנסציונית: גלובקה,.היה פקיד גבוה במש־רד-הפנים הפרוסי בימי היטלר. כעבודה צדדית חיבר ופירסם מדריך משפטי: טפר־פרש- נות לחוקי הגזע המתועבים של נירנברג.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 22
אנגליה הפכה מטרה לתותחיו והפצצותיו של היטלר, ושאלת :יבושה נראתה כשאלה של זמן בלבד.
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 12
* 1מ ה היה קי ר ה לוא ברי טניה נכבשה ע׳׳י היטלר ן * עלילה ד מיוני ת וכמעט א מי תי ת בטרט מרתק המעורר ויכו חי ם באנגליה וזוכה להצלחת־ שיא ״סרט חובה לכל אדם ואדם״ ה שבוע בעת וב עונ האחת ״ הבירה ״ ירושלים תמר ״ תל-אביב בקרוב ״ מאי ״ חיפה המה פנ ט י,יי מג״קוס ה מנח ה: שפרירה ז כ אי תל־אביב ירושלים במועדון רח׳ מנדלי 7 הערב ג־8.30 מיצ׳ל (המשן מעמוד )10 נערך שם הדיון, אי־אפשר היד, לבצע פעולות צבאיות נגד סוריה.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 19
.״ איפה היתד ישראל בלי השילומים? בלי היטלר? רו ח כמ שב רעננהביוםקיץ לו ה׳ נירפ 1רטז?
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 24
אך המצבות שניזוקו לא היו שייכות לגרמנים נאציים: כל המתים האלה נפטרו בסוף המאה שעברה, לפני שהעולם שמע את השם אדולף היטלר. הודעה לפאולס. מדוע לא הודיעו האחראים למשטרה או למשרד־הדתות על המעשה?
גליון 693 (8 בפברואר 1951), עמוד 7
כשפרצו צבאות היטלר, באפריל ,1941 אל מעבר לגבול היוגוסלבי, התכונן העולם למלחמה ממושכת ועקשנית.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 2
כתב העתון בעמודו הראשון: ״ישראל הודתה בפשע בינלאומי חדש שבוצע בידי הארגונים הטרוריסטיים שלה מחוץ לגבולותיה ואשר קורבנו היה מארטין בורמאן, המנהיג הנאצי לשעבר ועוזרו של היטלר. בידיעות מתל-אביב נמסר אמש, כי הפשע החדש בוצע אף הוא על אדמת ארגנטינה וכי רופא ישראלי הוא אשר הוציאו לפועל, על־ידי מתן זריקת רעל לבורמאן.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 5
הציגה לפנינו באור חיובי את ה,,סופר״ החדש מאיר הר־ציון ( שידורי ישראל.)27.6.69 , אסוציאציה ראשונה: הנאצים בגרמניה של היטלר היו שרים שיר שפל למדי — **וב־ידן ט!
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 27
יליד ברלין, עזב את גרמניה עם !עליית היטלר לשילטון !והצטרף לצוות בית־הספר הארכיאולוגי הבריטי באתונה, עלה לארץ ב־,1938 מונה ב־ 1940 לאוצר במוזיאון רוקפלר, שידת במילחמת השיחרור בצד,״ל ועם הקמת מחלקת העתיקות של מדיגת־ישראל נמנה על עובדיה הבכירים וניהל את המוזיאון של אגף העתיקות.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 2
אתם גרמתם להתעוררות יצר הנקם אצל המחבלים על מעשה בי רע ם אורי אבנרי, סופך כסופו של היטלר. אם תמשיך לחבל במדינה נשרוף לך הזקן משום מה, מרבים כותבי המכתבים לאיים על זקנו של אורי אבנרי, דבר המזכיר את חלומם של אנטישמים בכל הדורות — לפגוע בזקנו של יהודי).
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 2
אנחנו הרי מכירים את סאדאת, שהיה תלמידו של היטלר, ואת הערבים בכלל ואנחנו יודעים למה הוא התכוון — הוא בעצם רוצה לומר שהיהודים מומים למכור הכל תמורת כסף, אפילו את אמא שלהם.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 13
הממשלה שלנו מקיימת יחס־ם שובים עם גרמניה, וכל בעל־מכונית שיי או שלישי נוסע בב.מ.וו ,.נזרצדס, אאודי, או הכי גרוע — בפולקסוזאגן, פרי-מוחו של היטלר עצמו ! אני בוכה וצוחק יחד כשאנ• רואה ב״יום השואה והגבורה״ אנשים עומדים דום ליד הפולקסוואגן שלהם.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 34
הבה נודה באמת: צרפת היתד, המדי נה היחידה באירופה שמנהיגה, המרשל פטן, לחץ ידיים עם היטלר. והצרפתים הסתתרו מאחרי מצחייתו של המרשל !
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 53
השייכות של האנשים מסוגו של אריך, אנשים שהגיעו לארץ ביגלל שהוב או אליה מחוסר ברירה, בהימלטם מאימת שילטונו של היטלר בגרמניה, משפיע עלי עד היום. קונקרטית, הבעייה היא לא רק שלי, אלא של דור שלם שנולד לאנשים האלה.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 5
כחוקר התקופה הנאצית, ובעיקר של עליית אדולף היטלר לשילטון, התעמקתי לא פעם בשאלה זו.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 47
לא ישכחו לי אותו לעולם, כמו שלא שוכחים את היטלר.״ כל זאת סיפרה בראיון שנמשך פחות מ־סו דקות.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 7
אתם לא יכולים לשלוט על עם אחר בכוח הזרוע. אתן לך דוגמות מכל העולם. איפה היטלר, עם כל הכוח שלוי איפה אטילה (מלך ההונים, שהחריב את אירופה) ,עם כל הכוח שלו, אולי אתם יכולים לשלוט בכוח במשך זמן מה, במשך זמן קצר מאוד.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 44
:ודה קלאסית. שילה בחר את !טורה המציגה את היטלר שעדיין מוכר את עם נימה של נוסטלגיה לתקופה ההיא, כי זאב יפה(.זיק־) :האורח ליום ההולדת: סמל 517 חללי רסק דעתו, את השנה האחרונת.
גליון 2307 (18 בנובמבר 1981), עמוד 13
לא היה זה עניין של מיקרה, או של אהבה אישית של היטלר ל אוזן : .Iלמרות שהצליח לשמר את הדלות בשיטה מדעית עתיקה, הוא לא בחשב לרציני ()6 .4השריד שנותר מהתביעה .7בעליו נדיב, כך נתגלה בבדיקת •8קיים בתוכי משהו זעיר וקיצוני ()4 . 10 חסר לה כסף לחג הבא — כך אומרים ()5 .IIיורה מי שרואה את הנו לד . 12 באלהים!
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 16
ביקשה את המעצר ממשלת בון, אשר טענה כי הרוכל המרופט אינו אלא היינריך מילר, מפקד ה־גיסטאפו בימי אדולף היטלר. אך הפעולה הדראמטית הופסקה באותה פתאומיות בה החלה.
