גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מתברר
שהתמונה המאושרת הייתה סמל של
החיים באירופה שלפני היטלר, והסערה היא
סמל של השואה.
הנו שכתאי אינו סרט על אנשים, הוא סרט
על סמלים.
גליון 1493 (13 באפריל 1966), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

.״
חאוזה זהירה יזרעאלי עזב אותה בשנת שלושים ושש, ולכן הוא יכול
להגיד שדעתו על גרמניה של היטלר לא קובעת.
בגרמניה האחרת׳ לעומת זה, הוא לא היה אף
פעם, ולכן הדעה שלו בקשר אליה לא קובעת.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

,לא נחכה
כמו בגטו ורשה״ ,״ששה מיליונים״ ,״היטלר של המזרח התיכון״. ,המים הם חיינו״,
״נחבל בחבלה״ ,ובו׳.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

כי הנוהג באור־יהודה הוא
שכל צד, הרוב והמיעוט, מזמין את אנשי־האגרוף
שלו לקריאות־עידוד בישיבות.
״בן־פורת היטלר אלוויה הוא קדוש !״
צעקו 500 אוהדים של הרוב.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הגרמנים הכריזו
על עצמאות צ׳רקסטאן, ונדוד צ׳רקסי של החבל הצ׳רקסי בקאווקז. מאז נמשך
שלם לחם בצידו של צבא היטלר. אחרי קרב קשר הדואר. יחד עם המכתבים הגיעו לכפר
סטאלינגרד גירשו השלטונות הסובייטיים כ קמא ממייקום ספרי־הלימוד הראשונים בשפה
הצ׳רקסית.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בתנאי שבראש הממשלה עומד ראש־ממשלה אמיתי, אין ספק שאילמלא היה היטלר אנטי־שמי, היו היהודים
המסוגל לגבש ולשלב את כל התפיסות הצרות בדוקטרינה
תופסים מקום מרכזי במישסרו.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

פעולה זו החלה ב־ , 1921 ונסתיימה רק ב־ , 1935 כאשר
אדולף היטלר הכריז על חימושה הגלוי של גרמניה.
גליון 1293 (20 ביוני 1962), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

״כבר שמענו על זה,״ יגידו ,״גם
יהודי גרמניה חשבו פעם כך. עד שבא היטלר.״
אולם יש הבדל מהותי בין האומה האמריקאית, לבין
כל אומה מאומות אירופה הישנה.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

המרחב השמי היה תמיד טהור משינאת־יהודים
פאתולוגית, מרדיפות ומפוגרומים,
מן הסוג המלווה את כל התרבות המערבית
באלף השנים האחרונות כמוסיקת־רקע
צורמנית, מקארל הגדול ועד היטלר. ארצות
האיסלאם קלטו תמיד ברצון את פליטי•
השואות האירופיות.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

עוזים לגרמניה מותרים
— ריכרד שטראוס בישראל אסור. למדען
גרמני, ששירת את היטלר, מותר
לייצר טילים באמריקה, אך אסור לו לעשות
זאת במצריים.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

.
• מסתבר כי בכר השתתף בישיבה עם שלושת בעלי־התפקידים הרמים ביותר במדינה, ,
הצעתו של בכר היתה פשוטה בתכלית: ס/״ 60 של הסחורה לס״ס 40 הנותרים
נציגיהם הראשיים של היטלר וריבנטרופ, הימלר והרמטכ״ל. והרי בכר עצמו לא היה אז
לבעליה החוקיים.
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ואז קרה הפלא: המוני גרמניה
התקוממו כעוד מועד, כפי שלא
התקוממו נגד היטלר הצעיר.
הממשלה נפלה, העתונות נזדעקה, הפגנות
סערו ברחובות — וגם עקשן סנילי
כמו אדנואר לא יכול להחזיקו.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא ייסד מפלגת־נפל בשם ״החזית השחורה״ ,שדגלה במעין פאשיזם שמאלי,
ושקיימה מחתרת ברייך השלישי. היטלר שנא אותו אישית שינאה עזה ביותר.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

במינוח הישראלי המקובל, אותו טבע לא
אחר מאשר ראש־ממשלת־ישראל־לשעבר,
דויד בן־גוריון, אמר השגריר כי קיימת למעשה
גרמניה אחרת — לא אותה גרמניה
של הרייך השלישי, של היטלר ושל הנאצים,
אלא גרמניה דמוקראטית, המקובלת על מר־
ה שוררת על פני ה שטח,
חברת
הח תמת
נדבר
שרותי נמל מאוחדים על
ספריה לביקורת, אן החברה
הקבלנית
לעשות
זאת.
גליון 1529 (21 בדצמבר 1966), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אנו מצפים כי ממשלת ישראל לא תתמיד׳
בכל צורה שהיא במשטרו של הגנרל
קיי, אשר הכריז כי הוא מעריצו הנלהב
של היטלר, וכי תיתן ידה לכל יוזמת־שלום
המיועדת להחזיר את השלום !
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יכול להיות שיש אנשים שחושבים שמד,
שנכתב זה גועל־נפש, אבל היחסים הנוכחיים עם גרמניה,
פרוילין נו ט ה קון ונערותיה הניעו לנסל־חינה נמ* ח תת־השעשועים
״טלום עליכם היטלר״.
לעתונאים אמרה פרוילין קוד :״הנענו נמסנרת הסכם•
הסיוע׳׳.
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הם חשבו: עם עבד־אל־נאצר אי־אפשר
להגיע לשום הסדר. הוא היטלר חדש. אחרי
מאורעות החודש האחרון, אי־אפשר לסמוך
אפילו על ההגיון הצלול שלו.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

שני שכני בקרון הרכבת האמינו כי עבד
אל־נאצר הוא ״היטלר שני״ ,שעוד יבוא יומו, ושטוב עשה
הצבא הישראלי כשנתן לו מכה על הראש, בסיני.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

יתכן כי הוגי הרעיון הנהללי לוקחים בחשבון אפשרות
אחרת: עלייתו של היטלר אמריקאי, שיואיל בטובו לארוז
כל זה יצטרך להיעשות בניגוד לרצון הממשלה האמריקאית•
כי וושינגטון מעוניינת — בדיוק כמו מוסקבה —
למשוך לצדה את הלאומיות הערבית ואת המחנה האדיר
של עמי אפריקה ואסיה.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

היו שציפו לגילויי
הקרבה ומסירות על־אנושיים מצד כדורגלני
הנבחרת, נוכח העובדה, שהם היו צריכים
לשחק לא הרחק מהמקום, שם הציב היטלר
את גרדומו. קירבה זו, והעובדה שבמשחק
נוכחו 20 אלף יהודים׳ עוררה תקוה, שה־כדורגלנים
הישראלים ישאבו רוח מיוחדת
וישחקו ברמה הממוצעת שלהם, אם לא למעלה
מזה.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

למעשה לא היו הערבים של פלסטין בעיניהם מעולם
אלא אספסוף חסר נשמה לאומית ורצון לאומי׳ המוסת
על־ידי גורמים זרים וזדוניים. פקידי המנדט הבריטי, או
היטלר וסוכניו, או מק״י ועבד אל־נאצר•
לכן עמד כל עולמו הרוחני של ארלוזורוב בסימן של
שאלה גדולה אחת: איך לשלב את התנועה הלאומית
העברית עם התנועה הלאומית של האומה הפלסטינית
בחטיבה היסטורית אחת.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

רעיון נפסד׳ רעיון
הנושא בחובו עבדות ושיעבוד, לא ינצח
אילו דגל אדולף היטלר באמת ברעיון
של איחוד אירופה, ב״סדר חדש״ המבוסס
על שותפות העמים — יתכן מאד כי היד,
מנצח.
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

עם קסטנר
החליט להת־צב
בפני הגסטפו ואף
הצדיע :״הייל
היטלר נ״ אישי בספרו שכתב
רוח גדולה באת
שקרים.
גליון 818 (25 ביוני 1953), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

יהודים רבים החלו לחוש במזימות
שרקם היטלר באותם הימים, הזדרזו לארוז
את חפציהם וביכרו להשתכן ב״מדבר
הפלשתינאי״ מאשר לד,רמס תחת מגפי קלג־סיו
של הרודן הנאצי.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

שטראוס לא עסק
בפוליטיקה, אך הוא בלם ברייך של היטלר,
הקדיש לו כמה יצירות.
אנשים רבים מאד במדינה ביקשו להחרים
את החרם.