גליון 2326, 31 במרץ 1982, עמוד 8
לדברי המישטר הנאצי ב שעתו,
רוזוולט וצ׳רצ׳יל היו ״סוכני ה יהדות״
,ובמילחמת־העולם אשמה ״היה דות
הבינלאומית״ ,שאותה הבטיח היטלר
״לעקור אחת ולתמיד״ .כיום מדברים ב רוח
זו על ״הקשר הציוני״ ,על ״האימפ ריאליזם
האמריקאי״ ועל ״המזימה הקו מוניסטית
להשתלט על העולם״.
גליון 2301, 5 באוקטובר 1981, עמוד 54
לוקאס הת חיל
לגלגל את הרעיון של שודדי התיבה
האבודה לפני כשבע שנים, יחד עם חברו,
הבמאי פילים קאופמן ( אי פ ה כל המבדה הטובים)
.הם שמעו על אמונות בכוחו ה־מיסתורי
של ארון־הקודש, ומצד שני, נת קלו
בסיפורים על האמונות הטפלות ש־הינחו
את היטלר בדרכו לשילטון, וחיברו
את שני המרכיבים יחד.
גליון 2404, 27 בספטמבר 1983, עמוד 3
הרבה עמים והרבה הוגי־דיעות עסקו בה בעבר,
בייחוד אחרי עליית הנאציזם ברפובליקה הגרמנית.
היטלר הגיע לשילטון בדרכים דמוקרטיות,
בבחירות חופשיות.
גליון 2405, 5 באוקטובר 1983, עמוד 68
האיש מאחרי המצלמה היה הנס קאופמן,
יליד־גרמניה, שבא ארצה כתייר, זמן קצר לפני
עלות היטלר לשילטון, התאהב במקום ונשאר
כאן.
גליון 1598, 17 באפריל 1968, עמוד 12
תבוא עלינו שואה, והיא תהא
כשואת־פתאום, נשואת־היטלר.״
ואחרי ניתוח זה של המצב -הדמוקראטיה
כסכנה לקיום המדינה, חופש־העיתונים והשבועונים
כאסון לאומי -כאה התרופה :
• ״ועוד הפעם העצה שלי: פיזורהכנסת !
גליון 2387, 1 ביוני 1983, עמוד 3
הוא מתאר את
המתרחש בשטרן היום, אחרי
הבזיון הגדול בפרשת יומני
היטלר המזוייפים.
קרבותשין־בשין
פזלניס
!
גליון 2304, 28 באוקטובר 1981, עמוד 53
בגלל היטלר להפסיד את ואגנר, בגלל
הברבארי הזה?
גליון 2395, 27 ביולי 1983, עמוד 55
כתבה זו, השווה
ברמתה לכתבת״צבע עיתונאית ממרתפי־הבירה
של גרמניה בשנת ,1921 עם דיוקנו של אדולף
היטלר, הציגה בחוסר־כישרון, במיסגרת
תשדיר־שירות דתי, את זרע־הפורענות הלווינגרי
בחברון.
גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 4
בשבוע שהצלב האדום היה כל־כך בחדשות,
נזכרתי בסיפור ששמעתי מפי אבי, שהיה איש
אגף־המודיעין בחיל־האוויר האיטלקי של שנות
ה־( .30 למי שלא יודע — אצל מוסוליני היו גם
גנרלים יהודיים, כמעט עד הרגע האחרון, כשכרת
את בריתו, הציר האומלל, עם היטלר).
בהתקפה האיטלקית על אתיופיה לא נהגו
האיטלקים בדיוק לפי כללי המילחמה המתור־בתת,
והצלב האדום הירבה להתלונן ברומא על
שטייסים איטלקיים אינם מכבדים את סמל
הצלב האדום ומפציצים גם בתי־חולים צבאיים,
למרות שמצויירים עליהם, בהבלטה, צלבים אדומים.
גליון 2555, 20 באוגוסט 1986, עמוד 10
בגלל אופיים המדעי של יהודי
דרום־אפריקה השתתף במישלחת
גם מדען בכיר,
הימין הקיצוני בישראל, הזועק חמס
בכל פעם כשנזכר שמה של גרמניה,
הוא גם הראשון השש לקראת הידוק
הקשרים עם יורשיו הרשמיים של
אדולף היטלר בקצה הדרומי של
היבשת השחורה. הנאציזם, לגבי אנשי־חרות,
הוא עניין של גיאוגרפיה — וגם
של גזע הקורבנות.
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 35
השבוע סירב ג׳קסון להסתייג מהשתוללותו האנטישמית
המפורשת של אחד מאנשיו, לואיס פרחאן, שהגדיר, בין השאר,
את היהדות כ״רת־ביבים׳ ושיבח(אומנם ״בכמה הסתייגויות׳) את
אדולף היטלר. ג׳קסון חזר מביקור בקובה ומשיחה חשובה עם
פידל קאסטרו.
גליון 2657, 3 באוגוסט 1988, עמוד 20
בסך הכל הסרט עובד, אם כי יש לא־מעט חריקות בעיקר
במהילת שני הסיפורים: סיפור החוויה של אלדי מצד אחד,
חרטה (א1רלי, ברית־הם ועצות)
— הכימאי טנגיס אבולדזה עוקץ את בן־מולדתו,
יוסף ויזרינוביץ׳ ג׳וגושווילי, הידוע בשם סטאלין
וממזג אותו, את היטלר ואת מוסוליני לדמות
אחת של ראש־העיר הרודן, וארלן.
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 18
היהודים המערבים שונאים כל מי
שהוא לא מערבי, כי הם גדלו בתקופה
של היטלר. היהודים המיזרחים לא
שונאים אותנו, הם פוחדים מאיתנו
אולי, אבל הם שייכים לתרבות הערבית.
גליון 2660, 24 באוגוסט 1988, עמוד 10
המחנך לשלו
נפטר
בירושלים, בגיל ,89
פרופסור עקיבא ארנסט סימון,
יוצא גרמניה, שבחר לעלות ארצה כבר
ב־ , 1928 חמש שנים בטרם עלה היטלר
לשילטון. סימון, יליד ברלין, היה מר
רה־תיכון בעיר האוניברסיטה הגרמנית
היידלברג, עיסוק שבו המשיך בבית־הספר
הריאלי בחיפה לפני שעבר
לירושלים, שבה היה, בסופו של דבר,
לראש מחלקת החינוך של האוניברסיטה
העברית.
גליון 2590, 22 באפריל 1987, עמוד 3
״
דן טל, חדרה
מי ציי ר אותו בעברית
על תרגומו של מיין קאמפף לעברית
(״מה הם אומרים״ ,העולם הזה
לא לחינם נאמר ״אל תעשה לך ספרים הרבה״,
ועם כל הרצון להבין את מניעיו של דן ירון,
העוסק בתרגום תורתו של אדולף היטלר לעברית,
אני רק יכול לומר בדיוק כמו שעתל ברוידא
אומרת באותו גליון, בהקשר אחר (במדור דף
חדש) ,על תרגום רב־המכר הכמעט קלאסי של
דפנה דה־מורייה, רבקה :״מי צריך אותו בעב־מיכאל
גלם, כפר־סבא
רית?
גליון 2604, 29 ביולי 1987, עמוד 16
• 1בינואר ,׳85 הצעת־חוק למניעת
גזענות ואפליה:
מאיר כהנא למאיר וילנר: בובה
סטליניסטית!
וילנר לכהנא: היטלר אחד קטן!
תוסיק זיאד לבהנא: תשתוק,
זבל!
גליון 2610, 9 בספטמבר 1987, עמוד 3
תכריכי נועה
דומני היטלו
סניגוריו של רימיאניוק הביאו לארץ את האיש
שבדק את ״יומני היטלר־ וגילה את הזיוף, ואת
הרוזן הרוסי, שחקר תעלולים של הקג״ב.
גליון 2688, 8 במרץ 1989, עמוד 18
העבירה שעליה הוא נחקר היא
עבירה שיש עימה קלון, ולפי החוק מי
שהורשע בעבירה שיש עימה קלון אינו
סגן, סופר, סרטן
נפטר
בברמן, גרמניה, מסרטן־
הגרון, בגיל ,74 האנס הלמוט קיר־סט,
סופר גרמני, שנודע ב־ 46 ספריו,
רבי־מכר כולם, שתורגמו ל־ 28 לשונות
ושריקעם גרמניה בשנות היטלר. סיפרו
המפורסם ביותר של קירסט, אשר שירת
במשך 12 שנים כקצין־קבע(בדרגת
סגן) בוורמאכט הגרמני: ליל הגנרלים.
גליון 2673, 23 בנובמבר 1988, עמוד 4
הוא המציא לזה מילה
גרמנית: סאסזס ^ סלזסס ^ ס (יישור
הקו, חיבור כל כלי התיקשורת לזרם אחיד) .סדי
בוקר היה שר״התעמולה יוזף גבלס או שליחו מכנס
את עורכי העיתונים, ומודיע להם מה לכתוב
ואיד• מובן שהוא קבע גם את המילים שיש להשתמש
בהן.
בימי היטלר וסטאלין לא היתה עדיין טלוויד
יד, ולכן לא נותק זרם־החשמל כדי להחשיד את
המירקעים.
גליון 2696, 3 במאי 1989, עמוד 41
גם אז, לפני יותר מ־ 50 שנה, מיהרו ראשי אירופה
ללחוץ את ידיהם של אדולף היטלר ובניטו מוסוליני אחרי
שקרעו חבל ארץ חיוני מצ׳כוסלובקיה של בנש.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 29
שלא לדבר על המראות הנוראים של אסם מלא
אדם המועלה באש, על נאצים מתעללים בניצולים המעטים
שברחו ממנו או על חיית-מחמד על כתפו של קצין גרמני,
כפריים מלבי שים שלד בדמותו של היטלר
שעיניה קרועות לרווחה למראה הזוועות.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 37
כל הפלנטה היא
ביטוי לכוחות אנרגטיים שנלחמים זה
בזה. היטלר היה מכשיר לביטוייה של
אנרגיה, הוא לא היה מקור האנרגיה
גליון 2707, 19 ביולי 1989, עמוד 44
אילו
היו מתכנסים בזמן מילחמת־העולם
17 חברי־פרלמנט בריטיים וקוראים לעצמם:
״סיעת הס־ס״ או 17 סנטורים אמריקאיים היו
מתארגנים ב״כוח היטלר״ ,היו שולחים אותם
לבלות עם עמיתיהם מגרמניה במקומות מוקפים
גדר־תייל ומיגדלי־שמירה.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 16
בלומנפלד, יליד גרמניה
ואחד משלושת ילדיו של מנהיג
ציוני גרמניה ערב עלות היטלר לשיל-
׳טון, יהודה קורט בלומנפלד, עלה ארצה
בגיל תשע, היה בנעוריו אלוף הארץ
בטניס, התנדב לצבא הבריטי של מיל־חמת״העולם,
ומשנפצע בחזית איטליה׳
ופונה ללונדון, החל לומד שם אדריכלות,
מיקצוע שאיפשר לו להשאיר את
חותמו על נוף הארץ.