נמצאו 2,068 תוצאות עבור היטלר

* במדינה עלי דפנה -השיניים לא חרקו הנדון -צחוק בכנסת אתה והשקל -עיסקת־חבילהי חבילת ירוקים• יומן אישי -שלומציון, חומיבבה ומשולם ריקליס אנשים -התיספורת של דויד לוי שידור -קרפין מתנצל אפילו אנדרי קלצ׳ינסקי, איש ימיו ותיק, המציץ תמיד מאחורי גבו של אריאל שרון, אינו יכול לסבול עוד את השתוללותו הגיזענית של מאיר כהנא :״צריך לעצור אותו, כמו שהיה צריך לעצור את היטלר .״אני מוכן לחסום אותו בגופי!״ גב רתאתא ציפורה מולד, אלמנתו של מייסד ,,אתא ,׳,דואגת לסיפעל ולעובדיו גס היוס, שניס רבות אחרי שעבר לידיים אחרות.

ראשית, נעים להתוודע לאידיאליס־טים אמיתיים, גם אם הם מיעוט(רק 3200 אמריקאים התנדבו לחטיבה) ,ונעים עוד יותר לפגוש את האנשים שלחמו אז נגד היטלר, ולהיווכח שהם היום נחושים בדעתם ומאמינים באידיאלים לא פחות משהיו אז.

את הנמשל אפשר למצוא על כל צעד ושעל. זה יכול להיות היטלר או מוסוליני (סופו של אלכסנדר מזכיר את סופו של הדוצ׳ה) ,אבל זהו בעצם כל מישטר ואלכסנדר הוא, רודני באשר הוא, במידה זו או אחרת כל מנהיג־מחתרת, הסבור שזכותו לכפות את השקפותיו על הזולת, וההופך בסופו של דבר את הכפיה לחשובה יותר מן הלחימה.

בתרבות הגרמנית, ביניהם: קארל שטרנהיים(הסנוב) ,ארתור שניצלר (המעגל) ,ארנסט טולר (הורסי המכונות) ,ואלטר האזנקלוור (הבן), פרדיננד ברוקנר (פושעים) ,ברוך (מות וירגיליוס) ,פרנץ קפקא (המישפט) ,אלפרד דאבלין (ברלין אלכסנדרפלץ) ,יעקב וסרמן (אשליית העולם) ,ליון פויבטוונגר (היהודי זיס) ,פרנץ וורפל (ארבעים הימים של מוסא דאג) ,ברונו פראנק (ימי המלך) ,ארנולד צווייג(מישפטו של הסרמט גרישה) יוזף רוט התרבות קי שון בג ר מני ה (מארש ראדצקי) ,קארל קראום ועוד מאות של יוצרים, שהיו התשתית, הבשר, העצמות והלב של התרבות הגרמנית עד לעליית היטלר והטירוף לשילטון. פסיכואנאליטיקן פתיר מחלה יהודית חדשה בריחתם של נושאי דגל התרבות בני דת משה מגרמניה, מוגדרת על־ידי גרינפלד ..הנדידה האינטלקטואלית הגדולה ביותר בהיסטוריה״ .את פרק הפתיחה מסיים גרינפלד בהגדרתו של הפילוסוף־משורר שלמה פרידלנדר, שאמר: ״כל שוטה ארור יכול לתקוע כדור במוח המבריק ביותר.״ ״ריקוד על שפת הר־נעש״ .נושאי דגל תרבות אלה, ממוצא יהודי, שאפו להתבולל חמישי שנות תססה ב״מילחמת תרסיות מזה כמה שנים מתנהלת מגמה מוכתבת של יצירת מיסגרות פולקלור לעדות השונות, כתחליף גרינפלד.

לובלין נבחרה לאחרונה על־ידי אדולף היטלר כמקום־מאסף ליהודים, שאותו תיכנו זמן רב.

יום שבת 19.11 קולבר: אשתו השמינית של בחול הזקן של כתבי ניו־יורק טיימס, העוקבת בכל פרק אחר מדינאי או מנהיג מפורסם — חייו, אישיותו וגורמים שהשפיעו על מעשיו והחלטותיו בעיצוב ההיסטוריה של ארצו(היטלר, קנדי, סטאלין ואחרים). 20.11 • דראמה: אילוף הסוררת מדבר אנגלית) .חלק ראשון של יצירת התיאטרון מאת ויליאם שקספיר, העוסקת ב־מאבק־המינים, כפי שהוצגה בפסטיבל סטראפורד הקנדי, בירי הטלוויזיה הקנאדית. !

תמצית זו כוללת בימעט את בל נימות ה* פאשיזם הקלאסי. היטלר היה זקוק לשני כרבים בדי להגיד את אשר נאמר באן בקיצור.

ואכן, נפל הפור, ואנו יצאנו מהאיפוק שלנו לשים קץ לשפיכת דם יהודי על־ידי אנשי הרצח מקרב ד״ר הרצל רוזנבלום תלמידי היטלר הערביים. ואף איש אחד, שהאלוקים בליבו, לא יוכל לטעון כי פעלנו בענייו זה ״בחיפזו• : רק לאחר שאקדוחני אש״ף הטרי• :ונו בצרפת ובאיטליה וביוון ובגרמניה ובתור הארץ שלנו פנימה, והגל הלך וגבר והפך לפוגרום טוטאלי — קמנו להגן על עצמנו אחרי איפוק עילאי וממושך.

בניטו מוסוליני הגיע לשילטון אחרי ש ערך את ״המיצעד לרומא,״ שנועד — כביכול — למנוע מהפכה קומוניסטית. אדולף היטלר הגיע לשילטון באופן דמו קרטי במערכת־בחירות שבה הציתו אנשיו את בניין הפרלמנט הגרמני (ה״רייכס־טאג״) .הוא התיימר להציל את הדמוקר טיה הגרמנית מפני עוכרי-גרמניה.

שלום ויינשטיין, הרצליה רונות שפירסם^,הרב״ מאיר כחנא ובין הרעיונות במיין קמפף של היט- לר. גם היטלר לא דיבר שם על השמדת היהודים אלא על גירושם.

.״ בעוד שברחבי הכפר האולימפי, שהוקם על גמל־התעופה הישן של מינכן אובר־וייזנפלד, שבו נחת ערב מילחמת־העולם השנייה ראש־ממשלת בריטניה, נויל צ׳מברליין, לפגישתו הידועה עם היטלר, עסקו בהכנות אחרונות, באו למקום שניים מתוך ששת המתנדבים.

״האירופים היו בנויים כדי להינות מסיוע כזה״ — בכך מסתכם הטיעון הגזעני של ויל — ״וגם לתוכנית מארשל קדם ניצחון צבאי(על היטלר!).״ השילוב הזה של שחצנות, כוחניות וגזענות(המזכיר כל־כן־ את דוברי שרון לפני לבנון, מישעיהו בן־פורת ועד לאורי דן) מהווה, כמובן, הקדמה ללגיטימאציה של צעדים צבאיים, כולל הפצצות, ראש־ממשלה תאצ׳ר החלום הגדול דה־הלאמה כללית בבריטניה.

תנועת־השיחרור השחורה התקוממה נגד המישטר הגיזעני הלבן, שמנהיגיו הם חסידיו הגלויים של אדולף היטלר. השחורים לחמו באבנים נגד טנקים, בצמיגים בוערים נגד מקלעים.

במקומות רבים בעולם היו בני־אדם מוכנים לרצוח חפים־מפשע, לחטוף, לענות ולהתאבד בשם אל זה או אחר — מוסלמי, נוצרי או יהודי — כשם שהיו מוכנים לעשות זאת בשם קארל מארכס וליאון טרוצקי, אדולף היטלר ואלילים חילוניים אחרים. במאבק על עתיד האנושות, לא נשאו הדתיים החדשים, החוזרים־בתשובה של כל הדתות, את הלפיד של פרומתיאום, את האור של תורת־מאני.

הרופא המבקר את המערכת הרפואית טיח ובלופים: ס פו ר ט -סו ס שחור מדנמרק הכל הולך -הצילו! קרניים! דך חדש -עם היטלר בבית־הקפה הורוסקופ -תן לאצבעות ללכת קולנוע -שעתיים של כיף מה הם אומרים .

הדבר מלמד כי אפשר כיום להשתמש בנשק זה, ששני הצדדים נמנעו משימוש בו ב־מילחמת־העולם השניה (אולי מפני שאדולף היטלר נפגע בהתקפת־גאזים והתעוור זמנית, כשהיה חייל בחזית הצרפתית במילחמת״העולם הראשונה).

אין לי מושג איך זה הגיע לידיהם. פרנסה מציד־גהשיס ^ אשר עלה היטלר לשילטון בגר־ ^ מניה, הגיעו להולנד פליטים יהודיים מגרמניה.

אחרי 40 שנה כיצד היה נראה העולם אלולא הובסה אדולף שנה 1ו 1׳״ך גרמניה הנאצית, לפני 40׳-זג-י.י : היטלר פירט זאת במיסמך סודי מדהים. רונלד רגן ן בוודאי לא קרא אותו.

הייתי מדמיין לי שאני עף באוויר, תופס את היטלר ואומר לו: אם לא תעזוב את היהודים אני אפיל אותך, ואתה מת.

אך גבלס קיים את האסיפה, וחזר למקום, ולבסוף אכן היה סניף נאצי גדול בשכונה. אדולף היטלר עצמו התפאר בסיפרו, מיין קאמפף, במעמדים מסוג זה — איך תיעתע בשילטון הדמוקרטי, איך ניצל את חולשותיו, איך הפך את המישטרה לכלי־שרת שלו, איך כבש לבבות בקרב הציבור שבא להפריע לו, ובקרב המישטרה שסוככה עליו.

לא היתה בסרט שום אמירה פוליטית, לא דובר בו על השואה או על היטלר, ולא היו בו שום ריגשי־אשם. הקהל התעייף מכל הדיון הבלתי־פוסק על האחריות והאשמה הרובצת על כולנו, כשבכל פעם ניסו לדלות שוב איזו דמות חיובית של לוחם־מחתרת או מתנגד לנאצים, שישמש כאליבי לאומה כולה.

תוך ימים מעטים פרצה מלחמת־העולם הראשונה, בה עמדו רוסיה ומדינות־המערב מול תורכיה, אוסטריה וגרמניה. במלחמת העולם השנייה טען היטלר כי תקף את ברית־המועצות מפני שסטאלין דרש ממנו שלטון על הבלקאנים — ופריצה לים־התיכון.

אתם, יהודים, יש לכם בהיסטוריה יפורים נוראים על ילדים שנלקחו ובית הוריהם ונעלמו• התמונה ל הילד הקטן שמרים את הידיים תקופת היטלר עומדת לנגד עיני. תם, היהודים, שילדים הם הדבר כי חשוב לכם, איך אתם יכולים קחת את הילד הזה מאיתנו?

.״ זוהי ציטטה מן הספר מיין קאמפף של אדולף היטלר, פרק .10 אני מניח שהשר היה מציע בעצמו להסיר את ההצעה מסדר היום, לולא הוחלט אחרת בישיבת הקואליציה שלשום בערב.