גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

אילו רצו
להתחשבן עם מישהו, אז הפושע קורט
פרנץ חי בגרמניה, ובעוד שנה הוא
ישתחרר, והוא מתאים הרבה יותר
מאשר איוואן לחיסול החשבונות של
טרבלינקה.״
שפטל מודה שאילו היה צריך להגן
על קורט פרנץ לא היה יכול לעשות
זאת, למרות שהוא בטוח שמישהו צריך
להגן עליו .
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

העולם הזה 2601
המשורר דויד אגידן
הכין תרגומים של כמה משיריו
האקטואליים לגרמנית ולאנ־גלית,
מתוך תיקווה שיפורסמו
בחו״ל.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

האקלים הציק לו, עברית לא הצליח
ללמוד, ואנגלית הוא מדבר במבטא
הונגרי בולט ובתערובת של מילים
בצרפתית, גרמנית הונגרית.
פרקליט שדמי
הבטחת־מזונוח
פרקליט שובר
החרת־נשזאין
נוגה ורז׳ו
לחפש ארץ
הקסם האישי שלו פעל גם בנהלל.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

יהודי פרנקפורט מוכרים בארץ בזכות עושרם
והנשים היפות שלהם, המתגוררות לסירוגין בישראל
ובגרמניה, וכשהן מגיעות ארצה, הן בדרך
כלל לובשות שמלות או חליפות שני־חלקים
בצבע שחור, ונושאות על גופן תכשיטים יקרים,
בעיקר זהב ופנינים.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

בספר, מותחן שבמרכזו
תעלומת־רצח של אשת־שופט,
אוטו פון־האבם בורג, שהוא
עכשיו עסקן ימני בגרמניה. ההונגרי
הפליג בשיבחו של האציל
האוסטרי, טען שהיה אנטי־נאצי
וביקש להוכיח זאת בשפע של
גבייה על חשבון הסוכנות אילתורים של
שחקנים יוסי גרבר וספר השיאים של גינס
כתב יצירה לזכר אשתו.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

זהו חוק ישר
מיאנת ו8־יה>
יוכל לפנות לבית־מישפט זה ולתבוע את
ביטולו של חוק חדש, בטענה שהוא נוגד את
חוק־היסוד.
לא יהיה זה בית־מישפט מיוחד, כמו
בגרמניה המערבית ובמדינות אחרות, אלא
שבית־המישפט העליון יהיה גם בית־מישפט
לחוקה, בהרכב של של שיבעה שופטים או
יותר( .בכך מאמצת לעצמה הצעת־החוק את
השיטה האמריקאית).
גליון 2726 (29 בנובמבר 1986), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

״
אמר הסופר יורם קניוק, שחזר מביקור בגרמניה
ובצרפת .״הייתי בפאריס בעת ביקורו
של יצחק שמיר שם, וגם על זה לא כתבו
בעיתונים״.
גליון 2726 (29 בנובמבר 1986), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

גלגלים: אוהבת לנהוג
ם יו.י בר־נחום
הכלבה על שם הסמויח
בלאנצייה המי שפחתית(״אני
חולת-הגה!״)
חיות: מטפחת כלבה
מסיג רועה גרמני, ששמה
לאנץ׳ ,על־שם המכונית.
הכי חשוב: למצות א ת
מה שאפשר.
גליון 955 (2 בפברואר 1956), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אין, אי פו א, מלחמ ת
ישראל־ערב מלחמה על החיים, כ פי שהיתה המל חמה
ננד גרמניה הנ א צי ת, אלא מלחמה על השל טון
ו הכ בוד הל או מי
את תרומתי שלחתי לצלב־האדום, ולא למגן־
דוד־אדום או לקרן הקיימת, מ שו ם שהם אינ ם
יכולי ם לקיים בז מן מל ח מה קשרים עם שני הצד דים
לשם הננה על ז כויו ת מקופחי ם עקב המל חמה.
גליון 896 (16 בדצמבר 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אחרי שעיתוני ירדן החלו מקדישים מקים
רב לכל מלה היוצאת מפיו של גדעון
רפאל, מנהלה יליד־גרמניה בן ה־ 41 של
המחלקה המרחבית במשרד החוץ, נאלץ להכריז
בפני חבריו :״בחיי׳ איני משלם להם
ש ם כסף עבו ר הפירט, מת !
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

.״
סיל1ן שיר— נפט
למרות מאמציהם הקפדניים של שומריו,
המונעים עיתונאים וצלמים מלהתקרב לד׳
אמותיו, הצליח אחד הצלמים בשעת ביקור
בא/ק ישראל לתפוס את דמותו של אכרד!ם
פרוויין, הנציג הגרמני שבא לביקור בישראל
ושלפי השמועה עתיד למלא את התפקיד
ההיסטורי של קונסול גרמני ראשון בישראל׳
עם קשירת היחסים הדיפלומאטיים
לאחר סילון הנפט שפרץ בחלץ, עתיד לפרוץ
כנראה סילון אדיר יותר של שירי־נפט.
גליון 1026 (12 ביוני 1957), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

יד הנוער העברי חמשיר
תמיד להיות ורוע פלדה מוחצת, מנצחת.
יצחק
י. הללי, ירושלים
תיירות גרמנית
האזנתי לתוכנית בקול ישראל ושמעתי
בין היתר וינוח על שאלה שנשאלה בקשר
לתיירות הגרמנית בארץ שתחל בקיץ זה.
גליון 1140 (5 באוגוסט 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

מה וה — היא יצאה לחופש ארור?
או שהיא חושבת שבתקופת זיון גרמניה
ומאורעות ואדי סליב החברה אינם רוצים
לצחוק?
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

באותו שבוע הגיע לידי מאמר שפורסם
בגליון של נזבוייה רוסקויה סלובו (״המלה
הרוסית החדשה״) ,עתון רוסי אנטי־סובייטי
המופיע בגרמניה המערבית, ושהועתק ב־רוסקיה
מיסל (״המחשבה הרוסית״) ,גם הוא
מאותו סוג. … סנסור, כפר־קאסס
תפאורה במקום חינוך
ההצעה להוציא 10 מיליון ל״י על הקמת
שלוש קומות של מנהרות מתחת לכיכר די-
זנגוף נראתה לי כתחילתה כל־כד מגוחכת
ברצוני לענות למכתבו של יואל דיסקין
מתל־אביב (העולם הזה ,)1100 שתקפני ו־השמיצני
על לא עוול. ידידי יואל: נולדתי
בגרמניה בעיר הלברשטט, ובבית־החולים
המקומי שם, ולא במחלקת היולדות
של הפועל חיפה.
גליון 813 (21 במאי 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

(אולם) כשם שהיתה לנו בעבר הזכות להתע־ב
בעניניה הפנימיים של גרמניה, בתובענו את שח רור
היהודים משם, כן עלינו לדרוש השכם והערב
את עליית יהודי ברית המועצות, מבלי לחשוש
מביקורת דיפלומטית באו״ם או לצפות בנינטלמן
מעודן לקוניוקטורה של שעת כושר פוליטית ב התאם
לטענתכם ברשימה ״אחור פוליטי״(.העולם
הזה .) 809
שמעון פינקלשטיין, תל־אביב
חבל עד ידיד
הצטערתי מאד לקרוא בהעולם הזה 810 על
יציאתו הקרובה מן הארץ של העתונאי י י ׳ אלם־
טון.
גליון 845 (31 בדצמבר 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

לקכל עיתונאי לראיון ולגלות
לו את דעתו על הבעיות
המרכזיות של דורנו -
ביניהן יחם ישראל לערכים,
הצד המוסרי של ההסכם
עם גרמניה, עתידה של
הדת היהודית והסיכויים
להתחדשות לאומית תרבותית.
גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

ידנו השמאלית׳ מושטת אמנם, כרנע, לש יים
עם גרמניה, אד חושבני כי את הימנית
שלנו נשאיר עבור הפרצוף שלה, בבוא היום.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

העולם הזה הסם לפרסנו את מכתבו של
העולס
הב א
עלולה לקבל
אנגליי — יהודי גרמני, בעיני גרמני — יהודי יהודי פולני, בעיני יהודי
פולני — יהודי רוסי, ב־עיני
יהודי רוסי — יהודי
רומני, בעיני יהודי רומני
— יוקודי מארוקאי, בעיני
יהודי מארוקאי — יהזדי
מצרי, בעיני יהודי מצרי
בעיני
— יהודי עיראקי, יהודי עיראקי — יהודי
תימני, בעיני יהודי תימני
— יהודי תמני.
גליון 773 (21 באוגוסט 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

עמים שונים מתיחסים אל צבאם בצורה
שונה.
ישנן מדינות — כגון גרמניה ויפאן בעבר
— בהן אץ ויכוח ציבורי על הכוחות המזו־יינים.
גליון 724 (13 בספטמבר 1951), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

פעם היתד,
קטנה (לא לפני הרבה שנים) ,דיברה גרמנית ונקראה חנה מאירצ׳יק. כאשר השחקנית־הילדונת,
בת השמונה, נמלטה עם אמה מגרמניה הנאצית, הופיעה בפאריס בתיאטרון של פליטים,
עוררה התפעלות כללית.
גליון 787 (27 בנובמבר 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

(שתקתם על) הצעד השפל של ממשלת יש ראל
בקשר למו׳׳ם עם גרמניה, על החוק
להארכת השירות הצבאי, על הנעשה בקו ריאה,
ואפילו על המדרון אליו אנו יורדי ם
מדי יום ביומו.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

חפרתי דברים אלהבמא מר ״ ח קיר הב ה ת דב קו ת ה של אי־תבונה בשיילטון״ ,אשר ׳הובא בירחון
ה א מריק אי ״ אסקווייר ״ (מאי : )1980
״כאשר מתחוור למי שמעורבים בו, כי מסליול המדיניות
מוליך לשואה, מדוע איין איש מתפטר מתוך
מחאה, או לפתות למען שלוות נפשו־הוא 1הם לעולם
לא עושים זאת• ב־ ,1917 הקאנצלר בתמאן הולווג
טען נואשות נגד ההצעה לחדש לוחמת צוללות בלתי־מוגבלת,
שכן זו תכניס את ארצות־הברית לזירת
המילחמה, ותחדש את משאבי בעלות־הברית, את
אמונן בנצחון ואת הסיבולת שלהן. כאשר ראשי הצבא
הגרמני גברו עליו, אמר הקאנצלר לידיד שמצאו
שקוע ביאוש׳ כי ההחלטה פירושה, קץ גרמניה׳.
כאשר אותו ידיד אמר לו בפשטות , :אתה צריך
להתפטר׳ ,אמר בתמאן שזאת אין הוא יכול לעשות,
שכן הדבר יזרע מחלוקת מבית זיאותת לעולם כי
הוא סבור שגרמניה תיכשל.
זה המפלט יתמיד. המחזיק במישרה אומר לעצמו,
כי הוא יכול לעשות וותר מבפנים, ואסור לו לחשוף
חילוקי־דעות בצמרת לעיני הציבור.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF

שני מ או רו ת גדולים אלה, בלא הצלחהיתרהאך אגב ל מי ד ת
פרק חשוב ב תורת הי ח סו ת של הי ח סי ם ה בינ ל או מיי ם, ה קו בעת 130 אלף ! מניין ! איך ! מתי !
שמערב־גרמניה ח שובה לאר צו ת־ הב רי ת מכל ב חינ ה, ל אין שיעור
האם מישהו חושב יומם ולילה על המשמעויות המגוונות
יותר מי שראל, ישב לו סאדאת הבודד ב חווי ל תו ועי שן מקטרת, של הנתונים הללו, שכל אחד מהם הוא אזרח מגיל 15
חשב מהי הי ה, אבל נשאר שלוו ורגוע.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

אני פשוט לא מבין מ ה הזעק ה הז א ת על התערבות
אישיות ישראלית בענייניה הפנימיים של מדינה זרה. ממ תי
א מרי ק ה היא מדינה זרה ן גרמניה זרה. או בריטניה. אבל אמרי ק
ה ן ממ תי חדלנו ל היו תחלק בלתי־נפרד שלה ן והיורדים זה
כלב ז
ועכשיו ה א מרי ק אי ם עוד יחשבו להם, שאנחנו והם זה לא
או תו דבר, ויתפנו לחשוב ברצינות א ם אנ חנו נכס או נטל, א ם
אנחנו מדינה מ תו קנ ת או מדינה בכלל, ועוד בל מיני דברים
מסוכני ם שבאלה, ואולי אפילו יפ סי קו להתערב בענייני ישראל.
גליון 1999 (24 בדצמבר 1975), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

האם סירחאן
סירחאן המטורף אכן רצח לבדו את
רוברט קנדי, בחקירה רישמית שהתחדשה
רק השבוע, או שהיו לו שותפים נעלמים ז
האם שימש מריוס ואדדר־לובה המטורף
מכשיר בידי הנאצים, או ששרף את הרייכ סטאג
הגרמני לבדו, כפי שטוענים גם
היום כמה חוקרים גרמניים בכירים?