חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 8,751 עד 8,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 710 (7 ביוני 1951), עמוד 11

הוא פנה אמנם לכלי קשת, אך ללא קשר עם שטרייכר (״שטריי־כר״ בגרמנית: אהד המנגן בכלי קשת). תחילה היה כנר, אהר כך מנגן בויולה, אחר כך מנצח, ואחר כך (משום שלא יכול היה להתפרנס מניצוח) הפך לכנר ראשי בתז מורת. … בואו של היטלר לשלטון כבר מצא את פרוי־בקאריידה פתח שם בשבדיה, דנטל כמנצח, אך מיד עם זה החלו גם הצרות האי שיות. זרם של פליטים מגרמניה נהר לאר צות סקנדינביות והוא, המוסיקאי, היה מרכיז הענינים הללו.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 23

תשו 3ה: בן־גוריון רומם את סדרי־השלטון הדמוקראטיים ואת החרויות הדמו- קראטיות של העם — מפני שהוא מנהל מדיניות אנטי־לאומית ואנטי־פועלית, והוא מפחד מפני חופש המאבק ההמוני הדמוקראטי נגד עח־לותיו ומזימותיו: ס מפני שהוא קושר את ישראל בקנוניות הריאקציה האימפריאליסטית השחורה ביותר, ובכללם הגנראלים של היטלר ושותפיו הנאציים של אייכמן השליטים בממלכת־בון, — והוא יודע, כי עם־ישראל שונא את הפאשיזם והריאקציה, ומעל לכל סולד העם מיחסי ״האמון והידידות״ עם גרמניה הניאו־נאצית ומתקומם על שליחת נשק ישראלי למרצחי מיליוני היהודים; מפני שהוא מתכודן עוד יותר להעלות את רוזחי ההון הגדול ועוד יותר להוריד את השכר, להכביד את עול המסים על המוני־העם, לדלדל את מעמד־ד,פועלים ושאר השכבות העממיות, ולכן הוא זומם להנהיג בוררות־חובה בסכסוכי־עבודה ולשעבד כליל את ד,סתדרות־ד,עובדים למרות תנאי פרוגרמתי להצטרפותם העתידה לממשלה, ואף הסתלקו מסירובם שמלפני הבחרות להיכנס לממשלה בראשותו של הרודן בן־גוריון.
גליון 2044 (3 בנובמבר 1976), עמוד 40

גם ההנהלה החזקה ביותר לא מסו גלת להתערב, כשקבוצה עולה על דרך־ המלך.״ רלף קליין עלה מגרמניה ב־ . 1950 מייד עם עלותו ארצה הוא הצטרף לשורותיה של מכבי תל־אביב, והיה עד שנת 1964 אחד השחקנים הבולטים בקבוצה ובגב־חרת ישראל. … כדאי אולי לציין עוד סרט אחד, פינת הנביאים, סרט גרמני אשר אומנם מכופף לעתים את העובדות כדי להתאימן לתיאו ריות •של עושיו, אבל היה הסרט היחידי, בכל השבוע כולו- ,שהעז לדבר באופן מפור-ש גם על הבעיות של העדות הנוצ ריות בארץ־הקודש, אשר כמעט •שניתן היה לחשוב, לפי •שאר הסרטים, כי היא מאוכלסת על־ידי יהודים ומוסלמים בלבד.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 51

ל א־י הו די פ א שיז ם מיתוס שי ק רי על או צ ר אמנות י• בראיון שערכה אחת מכתבות מדור הסיפרות של דבר עם מנהל הוצאת־הספרים של הקיבוץ־המאוחד, אלכסנדר סנד, הוא הביא דוגמות לשיקולים הסים- רותיים של ההוצאה שבראשה הוא עומד :״רצינו להוציא אנתולוגיה של שירה גרמנית: כאשר קיבלנו את החומר משמעון זנדכנק, קם החבר יצחק צוקרמן, סגן מפקד גיטו וארשה — מחברי המערכת — והציע שלא לגעת בזה בכלל. הוא אמר: אם חסרות לשירה הגרמנית שלושים שנה, זהו סימן־שאלה שמוטב ל,קיבוץ המאוחד׳ לא לגעת בו בכלל.
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 74

• פוליטיקאים גם אומרים ש־ פתאום אני שומע ילד בן עשר אומר לי בקולו הילדותי § :מ 1¥611613. 8111111ם §.311)1 8116 1^111 1(6 1¥1׳11111 • אתה היית האיש שהיה אחראי על הפעולה שכה נהרג דוד רזיאל ז אחת הפעולות היתה בזמן המרד האנטי- בריטי של ראשיד עלי בעיראק, שאורגן על־ידי הגרמנים. הצבא הבריטי ביקש לשלוח חוליה לפעילות־חבלה בצבא דד מורדים.נשלחה חולייה בראשותו של מרי דוד. … המכונית שלהם הותקפה על-ידי מטו סים גרמניים, שהתקיפו את מחנה הבנייה, ורזיאל ביחד עם רב־סרן בריטי נהרגו.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 30

אם בשניה משחקים במישחק הביתי אך צופים החוצה, לראות מה עושים השכנים ושאינם־ שכנים בעולם הגדול בתיקווה ליצא ולייצא: אם שם, אצל הללו, אתה מצוי בסאלון יוקרתי מכובד ומדושן עונג, ובו שטיחים, ריפוד וטפטים, מיטבח בטעם איטלקי ואינטרקום מתוצרת אמריקאית, מתכונים נוסח רוסיה וחולצה מיובאת מגרמניה — כאן, כלומר, בפרוזה, אתה שרוי בלב ליבה של ההמולה המקומית המיוזעת וחמוצת־הריח, לא- הרחק מן ההמון הרותח, במחיצת אותם שאין להם ״אסכולות״ זולת אלה שמתוכן צמחו ואין להם ״פואטיקה״ עם מיצרכי מותרות אחרים, אין להם שופרות פירסומת תורעים־ברבים ואין להם רבנים זולת רבניהם: אותו קומץ ותיקים הקשורים זה שנים באכסניה ובדרך כלל גם בבעליה ובצוות עובריה. ואל יקל איש ראש בכוחה של המציאות המקומית הזאת: אפילו תרגומים מן הקלאסיקה היוונית (הומרוס, אפלטון, אנקריאון, סופוקלס) והגרמנית (הלררלין, גתה) ,ראיון חשוב ומיוחד לפרוזה עם הסופר היהורי הארגנטיני ממוצא איטלקי הומברטו קונסטנטיני (לא מתחרז עם לבאנטיני!)
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 31

גארי מציג לפנינו גלריה של דמויות טראגיקומיות השתולות בסיטואציות אירוניות חריפות המהדרות את תחושת חוסר״האונים של בני־אדם שנקלעו למציאות אכזרית ובלתי מובנת להם, שאף הגרמנים נמנים עם קורבנותיה. זהו אחד מסימני ייחודו של הספר: העוול והאלימות חסרת־השחר אינם נחלת הנאצים בלבד. … אך בסופו של דבר, מה שאותו חינוך אירופי מפורסם מלמד אותך, זה כיצד למצוא את האומץ ונימוקים טובים, בעלי תוקף, נקיים למישעי, בשביל להרוג אדם שלא עשה לך שום דבר רע ״.יאנק מתכוון לצעדו של א תו, שהצדיק הריגת חייל גרמני ״טוב״ בנסיבות הנתונות. אבל המסר שלו רחב הרבה יותר.
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 30

כך השתתף במילחמת־האזרחים בספרד (על כך בהרחבה בספר קודם) ושירת במילחמת העולם השניה. ביקר בגרמניה מייד לאחר תבוסתה, שוחח עם הסופרים שנותרו בה ואף זכה לראות את מיטתו של היטלר בבונקר שלו ובצידה כמה ספרים חרוכים על אדריכלות מודרנית, ש ח •פיהרר״ קרא בהם סמוך להתאבדותו. … מסתבר שאבאי קורנר •הפך למנהיג גטו ורשה אחרי שהגרמנים כבשו את העיר. הוא עזר לארגן את הברחת היהודים במינהרות ובתעלות הביוב מתוך העיר אל היערות ״.ספנדר מוסיף• :אני משער כי הוא אדם שבשבילו השואה היא המציאות המרכזית של חייו, אף כי הוא ידע גם את הטיהורים הסובייטיים וכן את מאבק היהודים בפלשתינה של ימות המנדאט והמילחמה אשר התנהלה אחרי ייסוד המרי- נה היהודית״.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 13

מכאן שעצם הסנסציה מסביב לענין בלבלה אותנו לחלוטין( .בקונצרט של טיטו גובי קת״א, למשל, כשעלה על הבמה סשה פרנס, הכנר, שהשתתף בתכנית בנגינת ביניים, היו כאלה שחש בוהו למנוחין, כה התבלבלו בדבר ״כנר אחד״ שצריך להופיע באולם ״אהל שם ואם אמנם הכבוד הגדול שני תן למנוחין נובע מההערכה של האדם וספק מתוך הפגנה שעל אף הכל, על אף ההשמצה נגדו, אנו מתעלים, מבי נים וסולחים, הרי גם אז אין מקום להפגנות כעין אלה. יש רבים שניגנו בפני גרמנים בתום לב ומתוך רגש קוסמופוליטי ואמונה כי אפשר לתקן את האדם וגם אותם אין להאשים בשל כך ולהוציא מסקנות מופרזות.















