חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 8,301 עד 8,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 60
לא, אני לא מרגיעה עאני אחותו על בניהו אחרוני, ענעצר באעמת אלימות בהפגנת ״עלום עכעיו״ ,למרות עגם הוא בוגר בית-ספר ״מעלה״ .ואני לא מרגיעה עאני אחותם הקטנה על הצועקים ״אריק מלך יעראל״ ו״בגין בגין״ .אין לי ולהם דבר מעותף, ואני מורידה את את הוריהם וילדיהם ואחיהם ואחיותיהם בעואה, הטראומה הזו לא נח־עבת וכעאני עואלת את בני עדות-המיזרח מה עם אותם עולים חדעים אעכנזים עהועמו כאן במעברות, למה הם יצאו מעם והסתדרו בחיים, למה הם לא נעארו בתוך הסחי והצחנה ותת־התנ- אים, התעובה שאני מקבלת כי הם קיבלו פיצויים מגרמניה. ואני עואלת עוב, האם היית מוכן לקבל את הפיצויים האלה מגרמניה !
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 68
כווץ, בטירופו להילחם בעליה ב׳ על גופות המעפילים, שלח אותם לגרמניה ובכך הגיע לשיא של ניבזות. הורידו אותם בגרמניה בכוח, אבל כל 4500 האנשים הוברחו, אחד־אחד, מהמחנות למרסיי, וכולם הגיעו ארצה.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 31
״שמעון זנדבנק, סופר ומרצה לסיפרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ידוע גם כמתרגם מעולה,״ כותב יעקב הסינג(על המישמר) ברשימה תחת הכותרת ״שיעור בתרגום,״ בהתייחסו להופעת מיבחר שירה גרמנית מודרנית, הגרזן הפורח, בתרגומו של הנ״ל. גם ענת פיינברג(מעריב) הכותבת באותו נושא, אף כי לא בלי ההערות הסטאנדארטיות בעניין אופיו האישי של המיבחר(ויש לזכור כי כל אנתולוגיה רצינית מעוררת שאלה זו) ,איננה מסיימת את רשימתה לפני שהיא קושרת כתרים למלאכת התרגום בציינה כי :״הפיצוי המלא על ההערות הנוגעות לשאלת ה,מה׳ ,דהיינו, המיבחר שזימן זנדבנק, מצוי בתרגומי השירים מן המקור הגרמני לכלי העברי. כמו בתרגומו את סיפורי קנטרברי של צ׳וסר — שזיכה את זנדבנק בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת — כן גם בהגרזן הפורח מזומנת לקורא העברי מלאכת מחשבת של תרגום״ .אין ספק כי שמעון זנדבנק, כמתרגמים רבים אחרים, ראוי לכל השבחים הללו, ואולם הופעת אנתולוגיה זו, כמו הופעתן של אנתולוגיות דומות אחרות, מזמן לזמן, מלמדת כי תחום חשוב זה של תרגום משירת העולם נותר מוזנח, וכל הפעילות המתקיימת בו מקורה מיקרי וספונטאני.
גליון 2567 (12 בנובמבר 1986), עמוד 30
עם לבדד ישכון, הולך לישון בלילה וקם בבוקר (בדרך כלל על צד שמאל וברגל שמאל) ,דין לעצמו, אינו דומה לשום דין אחר, אין לו דין ואין לו דיין(יצחק שמיר בטלוויזיה). עירום מלא (גרמני) ראשית גם את ניו־יורק הראלד טרי ביון (המהדורה הפאריסאית) ,לה מונד (לשעבר קאתולי שמאלי, כיום יותר ויותר ימני: מיטראן הצליח להרוס את סיכוייו של כל סוציאליזם צרפתי אותנטי למשך שנות דור לפחות — אולי באירופה כולה) ,לה פיגארו(המימסד הבורגני, אין כל קשר לספר) ,פראנ קפור טר אלגמיינה הגרמני(עיתון טוב באמצע הליבראלי, סולידי, משעמם למדי).
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 6
מצד אחד: וייצמן נשלח על־ידי שימעון פרס לדווח לראשי־הממשלות של גרמניה ואיטליה, הלמוט קול ובמינו קראקסי, על ההתפתחויות לקראת פגישת־הצמרת בין פרם וחוסני מובארב.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 17
- בינתיים נלכד מרגל חשוב של הקג״ב על־ידי האף־בי־איי בשיקאגו, או על־ידי המישטרה הגרמנית בקלן. הוא נשפט למאסר ממושך. הקג״ב רוצה להחזירו הביתה. … השואן מס׳ 1בעולם היה ונשאר שימעון(או ״זימון״ ,בגרמנית) ויזנטל. הוא הגיע לפיסגת המעמד.
גליון 2514 (6 בנובמבר 1985), עמוד 18
הורי הנאצים ובניהם זהו. גמרתי. כבר סיפרתי כאן על הסרט הגרמני היימאט, בן 16 השעות. ראיתי אותו בארבעה המשכים. … וזה, אולי, הדבר החשוב ביותר בסרט — דבר שאינו יכול להשתקף בשום סרט רגיל של שעה וחצי. התקופה הנאצית היתה בכפר הגרמני הזה אחת מיני רבות״כפי אומרת אחת הגיבורות: ״כמה פעמים בחיי אמרו לי שהנה מתחיל עידן חדש?
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 15
האיש, פאוול נאברוצקי, נפל במילחמת״העולם בשבי הגרמנים אחרי יום אחד של לחימה. הגרמנים החזירו אותו לכפרו, כחלק מן המאמץ שלהם לרכוש את לב האוקראינים, שונאי הרוסים.
גליון 2547 (23 ביוני 1986), עמוד 17
הרי לא הם הרגו את היהודים. הם בכלל לא היו מעורבים. הגרמנים לקחו את היהודים, והשמידו אותם. … ולא רק — כפי שטוענת רחל אשתי — מפני שאבי היה פעם בנקאי פרטי, בעל בנק קטן בעיר־שדה בגרמניה, כמו אביו של רקנאטי בראשית דרכו.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 11
הצצתי פה ושם במישחקים, וזה נראה די מעניין. אחר־כך בא המישחק בין מארוקו וגרמניה, והחלטתי להסתכל. אחרי הכל, זה לא קורה כל יום. … וכך, מבלי להרגיש, נלכדתי ברשת, כמו כדור תועה בשער. רציתי להשוות את הגרמנים לצרפתים. רציתי לראות את הסימון הסובייטי שונה.
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 4
מכחכים נדי מי׳ שו א 7זני ג1 המילים ״נאצי יהודי״ הם צירוף מיפלצתי בכל שפה. ועל אחת כמה וכסה בשפה הגרמנית. אך כאשר מתארים את מעשיו והשקפותיו של מאיר כהנא, אי־אפשר להימנע מהן מבלי לחטוא לאמת. … בשבוע שעבר זכה מחקר עיתונאי זה בהד בינלאומי. שבועון־החדשות הגרמני הגדול. דר שפיגל, פירסס את המאמר שלנו על גבי שמונה עמודים.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 31
כל מרחב המחיה וההתייחסות הקוסמופוליטי המאפיין את עיתונות ״העולם הגדול״ ואשר איפיין גם את העיתונאות היהודית במדינה כמו גרמניה, למשל, או את עיתונות היידיש באמריקה, לדוגמה, בשנים שלפני החורבן.
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 17
באינפלציה הגדולה של ,1923 שבה התרוששו מיליוני גרמנים, עשה אבי הון במאניפולציות של ניירות. … הוא לא פנה לעיסקי־בנק, כפי שעשו כמה גרמנים אחרים, שבאו כמונו כ״קאפיטליסטים״ .אילו הציע לו מישהו לסחור כאן בניירות־ערך, לעסוק במאניפולציות בבורסה ולהריץ מניות, היה סוטר לו על לחיו, מן הסתם.
גליון 2508 (24 בספטמבר 1985), עמוד 16
יש אנלוגיה מזעזעת בין ההתפתחות של הכהניזם לבין ההתפתחות של הנאציזם. כמו שהגרמנים זילזלו באוסטרי הזר, גם היום מסתתרים מאחורי הארגומנטציה הנוחה, שבאה ואומרת שלא צריך להתייחס אליו, כי הוא תופעה שולית שתיעלם. … אני מצהיר ואומר בכל מקום: אני מוכן לתת את .וווו שקם אחו׳ מייחמת ששח־הימים יש חמגה משוחח. שולחים יוד ונוער להיפגש עם גרמנים, צונחים, אמריקאים, אבו רגעו שנמצא בשננות של קילומטר הוא מחוץ לתחום ד הבכורה ואת הכתר לכל אחד שיסגור את כהנא סופית, אני לא צריך את זה לפרנסה ולמעמד.
גליון 2517 (27 בנובמבר 1985), עמוד 20
וזה משנה את העניין. לוורנר פאסבינדר הגרמני לא היה מזל כזה. הוא לא הגיע לקרסוליו של סולז׳ניצין כסופר, וגם לא הסתבך בעניין הסובייטי. … סולז׳ניצין פירסם מהדורה מורחבת של סיפרו אוגוסט ,1914 המתאר את ראשית מילחמת־העולם הראשונה בחזית הרוסית־גרמנית. במהדורה מורחבת זו יש קטע על רציחת ראש־הממשלה הרוסי פיוטר סטוליפירב־ו .191 סטוליפין היה תופעה נדירה ברוסיה של אז: מדינאי ליברלי, שגם נטה חסד ליהודים.
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 33
פלוטו מסמל את הצד האפל של החיים - א ת העולם התחתון, הפשע המאורגן, פשעים על רקע מיני, שיעבוד ליצרים אפלים והרסניים, הרס עצמי והשתלטות על המונים. גרמניה הנאצית ורוסיה הטוטא־ליטרית נולדו במזל עקרב ובהשפעת כוכב זה.
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 11
במילחמת־העולם הראשונה היה אחד ממפקדי־הצוללות האגדתיים, שריתקו את דימיון העם הגרמני. אחרי המילחמה הצטרף לזמן־מה לאחד ״הגייסות החופשיים״ — צבאות פרטיים של חיילים גרמניים משוחררים, שלחמו באירופה המיזרחית נגד הקומוניסטים, הפולנים ועוד.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 4
בארצות־הברית יגיעו בעוד 12 שנה השחורים, האסיאתים, ההיספנים לכמעט 50 אחוז. בגרמניה ובאנגליה יש בעיות־זרים חמורות). … כי האוסטרים, יורשיהם של הקיסרות האוסטרו־הונגרית הרב־לשונית (הונגרית, צ׳כית, סרבית, קרואטית ואיטלקית היו עד רק לפני 70 שנה כמה מן הלשונות הנפוצות באותה קיסרות, בנוסף ללשון הגרמנית) הוקסמו מאז ומתמיד מן האפשרות של שפה אוניברסאלית אחת.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 26
מתברר כי בימי מילחמת העולם, בשנים 1942־ , 1945 שעה שהגרמנים רצחו בדם קר מיליוני יהודים באירופה, ידעו יהודי הארץ, כמו יהודי העולם, מה שנעשה; הדברים היו גלויים: העיתונים הודיעו על כך, אנשים שנמלטו סיפרו על האימה, הגיעו מיכתבים, אנשי המחתרות באירופה פירסמו את הרצח, הכל היה גלוי. … ההתרכזות בסרטים דוברי אנגלית — על חשבון סרטים דוברי צרפתית, איטלקית, רוסית, יוונית, ספרדית ואפילו גרמנית, וכו׳ — היא מופרזת מאוד ובלתי־רצויה מכל הבחינות.
גליון 2586 (25 במרץ 1987), עמוד 17
שם עזרתי לפרוק בלילות את מטוסי־המסרשמיט הגרמניים הראשונים שבאו מצ׳כוסלובקיה. שם זכתה פלוגתי בתואר ״שועלי־שימשון״ .שם כתבתי את רוב החומר שכינסתי לאחר־מכן בספר בשדות פלשת. … כלומר: ״שר־החוץ האמריקאי״ ולא ״מזכיר-המדינה האמריקאי״ ,״ראש־הממשלה הגרמני׳ ולא ״הקאנצלר הגרמני׳ (או ״לבלר־הברית הגרמני״ ,על פי תירגום מדוייק של תוארו).
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 14
כך, למשל, הסביר קיפניס ביום־הולדתו, כי לפי הגימטריא גיל 93 פירו שו שהוא מרגיש איתן כמו איש צבא. אתיופי בגרמניה בפתח־תקווה, בגיל ,79 נפטר יונ ה בוגאלה, מראשי יוצ אי אתיופ־, יה, אשר טופח, בשעתו, על־ידי חוקה תולדות היהודים האתיופיים, המיזרחן* יליד פולין, הד״ר יעקב נוח פיי טלק ביץ, שמימן, בסוף שנות ה־ ,20 לבוגא־לה ולכמה צעירים אתיופיים נוספים: רכישת השכלה רחבה באירופה. בוגא־, לה, שגם סיים לימודי־דת בישיבה ירו שלמית וגם לי מודי בלשנות (הוא עד לט, בסופו של דבר, בתשע לשונות) באוניברסיטת היידלברג הגרמנית ה יוקרתית, העדיף, בשעתו, לשוב לארץ הולדתו, בה שימש, משך עשרות בש־ .נים, כמתורגמן ראשי של מישרד־החינוך באריס אבבה הבירה, עד שע לה, לפני שמונה שנים, עם שמונה ילדיו, ארצה.
גליון 2609 (2 בספטמבר 1987), עמוד 14
הימי נפטר בחיפה בגיל ,77ד ד * נפתלי (היינץ) וידרא, מאבות איש־ספנות וידרא 1בבורסה הספנות העברית. וידרא, יליר גרמניה • ומישפטן לפי השכלתו, עסק בארץ : בנושא הספנות גם במישור הציבורי (במיסגרת הסוכנות היהודית) וגם במישור העיסקי, עת שימש, משך 21 שנים, כמנכ״ל חברת צים, אותה הפך מחברה של אוניה אחת לחברה של 70 אוניות.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 17
היכרנו איש את רעהו. צעירה יפהפיה שאביה גרמני ואמה איטלקיה, שנראתה כאיטלקיה מושלמת ושדיברה גרמנית מושלמת.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 21
לפי המשך דרך־חייו, נראה שהיה גם אדם מופרע קשה: אחרי שהקים את מצ״ח של צה״ל התנצר, הפך נזיר, פרש מן המינזר, ירד לגרמניה, הפך גימני, התיידד עם קצין בכיר של האס־אס לשעבר, קיבל עבודה במיש־טרה הגרמנית.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 17
אורך־היריעה והצמידות־לקרקע מזכירים את סרט־הענק הגרמני, ה״נואט (״מולדת״) ,שגם הוא הוצג בארץ. יתכן שבני הכפר הגרמני ובני הכפר הסיבירי נפגשו בשדות־הקטל של שתי מילחמות־העולם, כדורי־מישחק בידי כוחות רחוקים ובלתי־מובנים.
