נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2295, 26 באוגוסט 1981, עמוד 52
ראו, רבותי, איפה עומדות המדינות שבהן הופרדה. הדת מהמדינה — אנגליה, גרמניה, ארצות״הברית, למשל — ואיפה עומדות אלה שלא ידעו מעולם מאבק אלים ונחרץ בין המדינה והדת כמו רוסיה, איטליה, ספרד, איראן או סעודיה ; איפה היו וישנן דיקטאטורות טוטליטאריות ואיפה פורחת הדמוקרטיה, איפה שיגשגו ומשגשגים מחנות הסגר ומחנות עבודת פרך וטיפולי שמן קיק ואינקוויזיציות ותליות ועדיפות וקיצוצי אברים בככר השוק.
גליון 2292, 5 באוגוסט 1981, עמוד 77
הרדוף אינו מסתיר את טבעו, ואומר :״אני יודע מה אומרים עלי בלייטכה או בבית־סוקולוב, שאני יכול למכור את חאמא יטלי בשביל סיפור חזק, ושאני מוכן שהכל ייהרס וכל זה, ושהאו־פורטוניזם שלי חרוט על דגלי זהו סיפור על עימות בין שני גברים, בגוף בלתי מקובל, על רקע השיחות בין ישראל ומצריים. אוגוסט, יליד גרמניה, סולד מהצבריות הגסה של הרדוף :״הוא, שמגע ידו כמו נסך מוות בגופה של אשתי ; הוא, שבגסותו הלא־מתחשבת, הצברית, היהירה, הרם את מעט האושר שידעתי...״ הרדוף משתכר עד לאובדן חושים, ו תלותו באוגוסט הולכת וגוברת.
גליון 2213, 30 בינואר 1980, עמוד 29
אברהם כץ >עוז) :הוא ומשל־מישרדו נמצאים בגרמניה. אורי א מרי: עצם שהותו בחוץ־ לארץ ברגע זה, חברי הכנסת, מוכיחה את צידקת טענותי. … הרי השר שרון הוא בעצמו גדול היצואנים הפרטיים של תוצרת חקלאית! האם הדעת סובלת שהשר שרון מארגן בגרמניה ייצוא של תוצרת חקלאית? מי יודע, מי יכול ככלל לדעת היכן הגכול כין הייצוא הממלכתי והייצוא הפרטי של השר 7 אומרת ועדת־קנת — אני מעריך, ואני חושב שכולכם מעריכים כמוני את השופט המחוזי מקס קנת, אחד האנשים ההגונים והשקולים במדינה — שלא ייתכן בכלל לרדת למה שמתרחש מתחת לסף ההכרה של השר.
גליון 2214, 6 בפברואר 1980, עמוד 71
הקול הזה מחה את כל השיוד ; רוחות־הרפאים של ימי־הבי־ניים נסו ; הליליות שבו להחבא במחשכי חרבות־המצודה ; העורבים שוב נדדו כנף אל מיגדלי כנסיותיהם הישנים ; פריריך שלגל תלד לוינה, ושם יום־יום שמע אל המיסה ואכל צלי אפרוח ; דאדון אוגוסט וילהלם שלגל התבודד בפגודה של ברחאמא״. • על שלטונו העליון של גתה בשירה הגרמנית :.״הדבר היה נמאס ; גתה ירא היינריד היינה הרוח מתה והגוף עודנו רוחש כל סופר מקורי בעל עצמות והילל ושיבח כל קטני־רוח וקלי״ערד ; ,אכן, הוא הפליג כל כף במינהגו זה,־ עד שלבסוף נחשב השבח מפי גתה כתעודת בינוניות״. 9שלגל על גתה :״איבת גתה להודו הרגיזה לא־מעט את האנשים האלה, והאדון אוגוסט־וילהלם־שלגל כינהו משום כף בכעס זכוכי :׳עכו״ם שנתאסלם׳.״ • על ׳לוצ׳ינדה׳ של פרידריך שלגל :״לא היה מחסור במבקרים אשר רוממו יצירה זו במלאכת־מחשכת וגם ניבאו אל נכון שהיא עתידה לחחשב כספר המעולה ביותר בספרות האשכנזית. … על הסופר האנגלי לורנם סטרן (׳המסע הסנטימנטלי׳ והסופר הגרמני דן פול ריכטר) :״כמו לורנס סטרן הפקיר גם ז׳ן פול בכתביו את אישיותו, כמוהו ניגלה במערומיו האנושיים ביותר, אכל אף־על־פי־כן בביישנות בטלנית יתעה, ביהוד מבחינה מינית.
גליון 2269, 25 בפברואר 1981, עמוד 58
הבעיה היא מה יהיה יום אחרי הפלישה, שכן — לפי אותם דוחות — הצבא הפולש, כשם שלא ייתקל בגורמים עוינים (במינוח האימפריאליסטי הרוסי הגורמים הללו מוגדרים ״עויני הסוציאליזם״ ,אבל כל אחד בימינו יודע שה״סוציאליזם״ הזה הוא מונח״כיסוי נוח לשליטה רוסית, כמו ״מחלה ממארת״ הבאה במקום סרטן) ,גם לא יתקל בקוויזלינגים מקומיים, כלומר במנגנון יעיל של בני המקום, אשר יעשה את דברו ואשר נמצא לו, לצבא הרוסי, ובשפע, בגרמניה המזרחית ובהונגריה ובצ׳כוסלובקיה בגלל סיבות שונות ומשונות, שכמה מהן, כך אני משער, עמדו ביסוד קיום מוסד ה״יודנראט״ בימי השילטון הנאצי באותה פולין. … והתיאוריה האחרת — ואני מכריז מייד שהיא הקוסמת לי מן השתיים — היא שהרוסים, בסך הכל, הם אומנם עם גדול במיספר, אך חלש ופגיע ביותר, כפי שהוכיחו הצרפתים בימי נפוליון והגרמנים בשתי מילחמות-עולם, ורק שיפעת רוסים, המוני־המונים של ״עם עבדים ומזה־רעב״ מזה, ושיפעת שטח יבשתי מזה׳ עשויים לכרסם כל מי שיעז לפלוש לארצם.
גליון 1787, 1 בדצמבר 1971, עמוד 24
יעברו לפחות 24 שעות עד שיקשרו אותו, את פאול פראנק הגרמני, לקבוצת היהודים. עד אז יוכל להיות בחו״ל. … למחרת יום תפיסת העציר הראשון, שמעה פקידה אחרת שהיא שואלת בטלפון על אחד בשם פראנק במלון סמירמיס בבנק אין חשבון על שם פראנק.״ ״ומיהו פראנק זה?״ ״גרמני. חקרנו את החדרנית. תחילה לא רצתה לשתף פעולה, והיינו צריכים להפחיד אותה.
גליון 2058, 9 בפברואר 1977, עמוד 34
נבהיר עוד יותר את הנקודה: יחסי- הכוחות הכוללים ששררו בחזית הדרום ביום־הכיפורים, ב־ ,7 ,6ו־ 8באוקטובר — ובוודאי לאחר-מכן — היו צריכים לאפשר לצד המגן, אילו היה, למשל, הצבא הגרמני של מילחמת־העולם השנייה ולא צה״ל, להכות שוק על ירך, במהירות וללא כל קושי מייוחד, למרות -שה ופתע, את הפלישה המצרית, תוך קיום השליטה המלאה בקו הי-שן. … במה שנוגע לגופים הלוחמים וליחסי־הכוחות בשדה־הקרב, אין בכלל מקום להשוות את מושגיו של צה״ל — בעיקר במיקרים שבהם פעל היריב כ״אוייב סביר״ — לאלה -של הצבאות וגופי־הצבא, שיצרו וגם יישמו איכותיות מיקצועית אמיתית ועליה ביססו את בניין עוצמתם ואת הפעלתה. הצבאות הללו — במייוחד בולט הצבא הגרמני של מילחמת־העולם השנייה, בכל שלביה ובכל החזיתות — היו נכונים להיכנס ללחימה, בהגנה כמו בהתקפה (בכל הרמות) ,ביחסי־כוחות כמותיים לרעתם, ב״מכונת־מילחמה״ — אהת.
גליון 2199, 24 באוקטובר 1979, עמוד 78
נמר של נייר (המשך מעמוד )77 ״סל מה שקרה ברייך השלישי היד מבוסס על אידיאות גרמניות מאז לותד. הרייך השלישי רק יישם את התיאוריות הגרמ ניות הבסיסיות.״״ באי״ בטיעוניה מתמודדת שכטר דיאולוגים העיקריים של הרייך השלישי, צ׳מכרליין ורוזנברג, בנושא מיתוס הדס טוהר־הגזע, ושאר כותרות שהובילו למילחמת־העולם השנייה. את עליית חייט״ לר בוחנת שכטר תחת הכותרת הוספת ממד סוציאלי למיסטיקה, והיא קובעת כי : ״היטלר לא היה אידיאולוג אולם הוא היה טקטיקן מעולה ...לנגבהן בכלל לא יצא למילהמה בנצרות וצ׳מברלין התחכם וגירמן גם את ישוע, ובדרך זו גם הנצרות נעשתה חלק מהמיסטיקה הגרמנית הקוס מית ...להיטלר הדת היתה דבר מישני.
