חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 826 עד 850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 5
מסיים המחקר: ״התוצאה הסופית של מצב בו צד אחד ניצח והשני הובס היא -שד,מובס אינו משוכנע, לרוב, שנוצח ושד,מתח בין שני ה־צדדים לא זו בלבד שאינו פוחת, כתוצאה מן ההתנגשות, אלא אף גובר יותר מקודם.״ גרמניה מו ס ד ה תי ס פו לי ם כבר לפני חמש שנים אמרו על הסטודג־טים הגרמניים מה שאמר אברהם שפירא על הסטודנטים הישראליים — ויתר עמיתיהם :״זה נוער זדי? יי׳ --י״ כיום ניכר במערב־גרמניה שינוי קיצוני. הנוער הגרמני הדמוקראטי התמרד בחיי האדישות בהם שקעו אבותיו — ברצונם לש כוח את העידן הנאצי ובעיקר — את התבו סד, שבעיקבותיו. ״ גו עלנפש ״ .הנוער הגרמני המתעורר מחדש, בדומה לסטודנטים האמריקאיים יי־ (המשך בענזוד )6 העולם הזה 15* 1 כשמדובר בקני ת חליפה או תפירתה, ברור כי אין אריג מ ת אי ם יותר מפולגת דיאולן מאסטר. 1 אריגי פולגת דיאולו מאסטר הינם המילה האחרונה באופנת אריגי גברים, הן באיכות והן בשלל הגוונים ובמבחר הדוגמאות ת ש לו ב ת הטקס טי ל ה ח די ש ה ב יו ת ר י׳1ז101£ס״ 6זכ 8)1ז16ג6ץ 801 זס{<1ז6מז3<16י!
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 12
בנית חשבו שזה אגדה, נאשו סיבו זאת מנעד הצנחנים התגלה כבחורה גרמניה נוצריה, בתו של ראש עיריית מיינץ, שנולדה בזמן המלחמה … קוראים לה בת־עמי המזרחי, ולמרות שמה הישראלי הטהור היא גרמניה אמיתית, נוצריה, בתו של ראש עיריית העיר מיינץ. … ״במטוס שבו הגעתי,״ היא מספרת במבטא גרמני קל ״היו רק שלושה־עשר איש. כולנו קראנו עיתונים והתרגשנו.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 34
תשובת יש־ המוצר המוגמר ״אני רואה את אומרת דליה על הדולרים מיספר 1של מדינת ישראל,״ מכנים משמאל: דליה לביא בים־המלח בעת תצלומי סרט עצמי כמוצר שיש לשווקו,״ עצמה .״מוצר היצוא מכניס הגרמנים. בתמונה אותה הטלוויזיה הגרמני אודותיה. … כיום, דרושות לי רק שלוש שעות לכך.״ ך* גירסה הגרמנית של השיר מכרה \ 1תוך כמה חודשים מאה אלף תקליטים. … היא טילפנה כל יום כדי לברר כמה תקליטים נמכרו.״ תוך שנה כבשה לה דליה מקום בלבבות אזרחי גרמניה בשני תקליטים נו ספים. על השאלה :״איך את מתארת לעצמך את האשד, המושלמת?
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 19
וקוראים לה ״אולטימטום״ (מלאטינית: הכי אחרון) .למשל: נוויל צ׳מברליין, ראש ממשלת־בריטניה, הודיע לאדולף היטלר ב־ 3בספטמבר 1939 שאם עד השעה 11.00 לא יודיע על נסיגת הצבא הגרמני שפלש לפולין, תהיה בריטניה נתונה במצב־מילחמה עם גרמניה. … האירוע הירושלמי היה לכבוד ביקורו של נשיא גרמניה — המדינה אשר הרצל ביקש להפכה לבעלת־החסות על מדינת־היהודים דוברת־הגרמנית שתקום בארץ־ישראל. … אלה נקראו ״פולקס־דויטשה״ ,גרמנים על פי ההשתייכות לעם, להבדיל מרייכס־דויטשה, גרמנים שהיו אזרחי הרייך).
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 7
על כל פנים המיספר הכולל ה א קטן בהרבה מזר, שנקבה ממשלת ישראל בדרשה פיצויים מגרמניה עבור נכים אלה. עד לפני שלוש שנים חיו הנכים מתוך נחמה שיקבלו את המגיע להם מממשלת גרמניה, בדה ק כשם שקיבלו את שלהם תושבי ישראל אחרים מנפגעי הנאצים, שלא איבדו חלקים מגופם ובשרם. … ד״ר לנדאו לבירור טענותיהם, השמיעו בין השאר את הדרישה לתשלומים רטרואקטיביים מתאריך פציעתם, כשם שמשלמת ממשלת גרמניה. ד״ר לנדאו אמר להם :״נכון שזה מגיע לכם, אולם תתארו לעצמכם שתרמתם סכום זה לטובת המדינה. … הסכום המקסימלי שמעניקה ממשלת ישראל לנכה היא קטן בשבע לירות מן התשלום המינימלי שנותנת ממשלת גרמניה לנכים. בתנאים אלה, ולמרות שחלק מחנכים הגיעו למשבר ומוכנים לקבל את תנאי החוק המ צעים, אין ארגון הנכים מוכן לוותר על זכויותיו.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 3
על ״הארץ״ במכה אחת מוחצת הטלתם את הארץ על הארץ (העולם הזה .)1452 כיליד גרמניה, זיעזעה אותי בעיקר ה־פיסקה האחרונה בכתבה: בה נאמר כי שוקן מקדש את כל האמצעים בכדי להגיע לחברה בורגנית־מעמדית, שלקראתה חונך בגרמניה, בימים הטובים לפני שהיטלר הגיע לשלטון בעזרת ההון הגדול שרצה לשבור את האגודות המקצועיות. … וכי מה רוצים הם? שגרמניה תשלח לארצנו דיפלומט שהיה עריק חוור־מאכט? המציאות הפוליטית מחייבת אותנו לקשור קשרים דיפלומטיים עם גרמניה, יש לקבל את פאולס עם כל מגרעותיו וחסרונותיו.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 2
״ ואהבי זה אפשר 5ישון בשקט. ישראל דגני, גבעתיים גרמניה האחרת ביום שני, ה־ ,24.6בשעה 8.15 בערב, הופיע בז־נוריון בתוכנית טלביזיה גרמנית הנקראת ״פאנורמה״ .הוא נשא נאום בעברית׳ אשר תורגם לגרמנית, בו הוא קורא לישראל וליהודים לשכוח את אשר היה ולא להכליל את גרמניה של 1963 עם גרמניה של .1940 כישראלי החי באז, הריני מוחה כנגד רב־העולם הזה 1348
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 4
ביודעו מצב זה, מאיים גונאר יארינג כהתפטרות כדי להשיג ויתורים מהצדדים, אולם נראה שיופעלו עליו לחצים להאריך את שליחותו לתקופה נוספת. הגרמנים מבקשים שתיקה ישראלית לביקורו של גוסטאב היינמן, שר־ר,משפטים הגרמני, שהגיע השבוע לישראל, נועדה מטרה סודית שהן הגרמנים והן הישראלים מעוניינים להסתירה. … בבחירות הכלליות שייערכו בגרמניה כעוד כשנה, ינסו כנראה מרבית המפלגות להכליל במצעיהן סעיף של תמיבה כחוק־ההתיישנות -נושא שעלה לאחרונה מחדש כדעת־הקהל הגרמנית, ושעד כה תמכה בו בעיקר המפלגה הניאו-נאצית, שזכתה משום כך בקולות רבים. … נראה שהגרמנים ידרשו זאת בתמורה לתמיכתם בישראל בזירה הבינלאומית מאז מלחמת־ששת־הימים.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 14
לייבר, הוא השר הגרמני השלישי המבקר בישראל תוך חודשיים. שר־התחבורה הגרמני יברר כישראל כעיקר בעיות הקשורות בהגברת התיירות הגרמנית לארץ, בשיתוף עם המוסדות הכלכליים של ההסתדרות. לפי חשבונו ביקרו עד סוף השנה הנוכחית בישראל 60 אלף תיירים גרמניים. בדי לעודד את תנועת התיירות הגרמנית העממית לישראל, מבקשים הגרמנים להקים מוטלים, אכסניות וכתי-מלון זולים, שיהיו מיועדים רק להם, בשם שעשו באיטליה, למשל.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 58
עכשיו תגיש אב הניעה נלישפטית נגד מנהל באשמה שחיכה את בתו להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות 002־ 46*929ווז אירופה 30 יום אירופה 42 יום אנגליה, צרפת, איטליה שוויץ, גרמניה, הולנד. אנגליה, הולנד, שוויץ, גרמניה, אוסטריה, איטליה, צרפת. אנגליה, הולנד, שוויץ, גרמניה, אוסטריה, איטליה, צרפת, ספרד. הולנד, גרמניה, נורבגיה שוודיה, דנמרק, צרפת, אנגליה
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 2
הלה הדעה ניכרת, אם כי שני הצדדים מעלימים זאת. הגרמנים כועסים על ישראל, בגלל כתבות ושמועות שתיארו את שר־החוץ, של, כמי שמבקש לרכוש קולות נאציים ואנטי־שמיים למפלגתו הקטנה( ,הדמוקרטית החופשית) ,שהיא שותפת זוטרת בשלטון. … ישראל מצידה מרוגזת על הביטוי ״נורמליזציה׳׳ ,בו משתמש משרד־החוץ הגרמני לגבי יחסי ישראל—גר־מניה, בדומה ליחסי גרמניה—ברית־המועצות וגרמניה— ארצות־ערב. … המנהיג שקבוצה זו העמידה לפניה, הוא עזר וייצמן, שבינתיים יסודר כמנהל חברה כלכלית של מרידוד. הרעה ביחסי ישראל—גרמניה כיחסים כין ישראל וגרמניה המערבית ך ך ך ״ 1ןןן 1ןךו חמ ש שנים מפרידו ת בין שתי ת מונו ת אלה של וולפגאנג לוץ, רב־המרגלים הישראלי 1 !
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 42
פנינה התראיינה והצטלמה בטלוויזיה בגרמניה, כשנסעה בפעם הראשונה לפגוש את דדי. … הוא דדי של פנינה רוזנבלום. דדי הלמוט בנגה 57 נולד בגרמניה לאם יהודיה ולאב נוצרי, דודתו, הלמוט חזר הביתה ומצא שאביו התגייס לצבא הגרמני עוד באותו היום, ונשלח לשרת בחזית הסובייטית. … היא נשלחה למחנה־הריכוז דאכאו, הלמוט נשלח למחנה של עבודת־כפיה ועבד עבודת פרך בבתי־חרושת במשך שלוש שנים. כשהגיעו האמריקאים וכבשו את גרמניה, ניצלה אמו של הלמוט וגם הוא עצמו.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 27
ממעונות־הגרמנים היא באה, שם מתהוללים עכשיו הגרמנים עם הנערות שהביאה עמה ממחנה־הנשים שלה. … ״ על פני אני נופל וזיגפתד עוקר אותי מהארץ והגרמניה מתחננת :״בעדינות, זיגפתד! נהג בו בעדינות! … ״מה אתה תאה, העד?״ הילת־קודש אני רואה במעונות־הגרמנים. הילת־זוהר מעל ראש אחותי הערומה.
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 13
המטוס נוחת בדיסלדורף. בעוד כמה דקות אימצא ( | בגרמניה. איך אגיב? לכל אחד יש תיאוריות ביחס למידת אשמתם של הגרמנים כעם וכפרטים. … אולם איך אגיב כאדם, מבחינה רגשית פשוטה, כשאעמוד מול הגרמנים בארצם? אם מישהו יגיד לכם כי אפשר להיות אדיש כלפי הגרמנים, שאפשר להתיחם אליהם כאל תורכים או נורבגים, או אפילו אוסטרים, הוא טועה. … כשאני עולה בכבש ומתקבל על־ידי דיילת בעלת מיבטא קוקניי מובהק, אני עונה לה ״גוד איבנינג,״ וכמעט הייתי מוסיף ״ברוך השם.״ כעבור דקות מעטות מטפס המטוס מעל לעננים. גרמניה נעלמת, יחד עם הנוף היפה שלה, זרוע היערות והאגמים, והנראה כמו תמונות־שמן מסויימות שראית בחדר־האורחים של כמה מידידיך.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 11
בנעוריו היה ואגנר מהפכן ודמוקראט. באותם הימים היתד, גרמניה מחולקת בין 36 מלכים, נסיכים ודוכסים. במהפכה הגדולה של 1848 קם העם הגרמני, בהנהגת האינטליגנציה, כדי להפיל נסיכים אלה ולאחד את המדינה. … כמו רוב בני־דורו, ביטא ואגנר את הגעגועים לעבר הגרמני — לאגדות הקדומות של הטבטונים ולהווי הגרמני של ימי־היי- ניים.
גליון 2187 (1 באוגוסט 1979), עמוד 6
הקשר — גרמניה מכריזה מילחמה על גיוס כללי בשתי המדינות. … חמישה נהרגו ו־ 500 נפצעו. 1945 7.8.1938 מיזרחית. גרמניה פולשת לצרפת, בלגיה ולוכסנבורג. איטליה מכריזה על נייטרליות. … — 2.8אלברט איינשטיין משגר מיכתב לנשיא רוזנוולט, שבו הוא מודיע לו כי מדעני גרמניה מנסים לייצר פצצת־אטים, ומבקש לפתוח במחקר אטומי.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 34
שם, בגרמניה. כשחזרנו מירושלים, מבית־המשפט, באה טניה ואמרה לי :״אמא, אני רואה שנורא קשה לך. … אני ואחותי טליה יודעות שיש משפט ושאבא רוצה שניסע לגרמניה. אנחנו חיות בארץ שלנו עם אמא כי אנחנו יהודיות. … בעלה מיהר להתלונן במשטרה, ובית־המשפט המקומי הגרמני הוציא נגד שולמית פקודת־מעצר על חטיפת הילדות.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 20
ק רל פון שפרטי פון הולבן שגריר גרמניה בגואטמלה, נח טף מביתו ב״ 31 במרץ .1970 ממשלת גואטמלה סרבה להיכנע לחוטפים ואלה רצחו אותו ב 5-באפריל אותה שנה. שגריר גרמניה בברזיל, נחטף ב״ 11 ביוני ,1970 בידי אנשי מחתרת ברזילאים. … אפילו במחיר הכבוד של הגנרלים שלכם!״ בדיוק בדרך זו נהגה ממשלת גרמניה המערבית, כאשר כמעט וניתקה את יחסיה עם גואטמלה, כאשר ממשלת מדינה זו סירבה לשחרר אסירים פוליטיים בתמורה לשגריר הגרמני קרל פון־שפרטי שנחטף, וגרמה בכך לרציחתו.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 2
למרות המחאה הרישמית שהגישה ממשלת בון לישראל, על שכביכול לא הודיעה לה על מעצרם של שני הנתינים הגרמנים, כפי שמחייב החוק הבינלאומי, טוענים עיתונאים גרמנים שחקרו את הפרשה, כי המחאה הגרמנית הרישמית היתה מפוברקת. צפויים פירפומים שיצביעו על כך שהשירותים החשאיים הגרמניים ידעו על מעצרם של שולץ ורויטר עוד לפני זמן רב, ושיתפו פעולה עם ישראל כשמירה על חשאיותו. פרשה זו, יחד עם שערוריות־הציתות המסעירות באחרונה את גרמניה המערבית, עלולה לסכן את ממשלת גרמניה ואולי אף לגרום להתפטרותה.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 50
קולנוע ישראל אג חנו לא לבד י, ל ה כי רמק דו ב הקולנוע הגרמני יכול להוות היום את הדוגמה המאלפת ביותר של אמנות אשר צמחה. … וותר הרצוג, ריינר וורנר פסבינדר וויים ונדרס, שלושת המוכרים מבין היוצ רים הצעירים של גרמניה, הם היום חמדת מיפגשים מן ה סוג השלישי (דקל, תל־אביב, ארצות־הברית) — אם ונפקידו של הקולנוע לספק שרשרת של חלומות, כפי שטען פעם אורסון וולס, הרי הסרט הזה ממלא את משימתו כנאמנות. … מפיצי הסרטים בארץ דואגים להגן עליו מפני השפעות מזיקות כמו זו של הקולנוע הגרמני הצעיר( ,אין זה קיפוח אנטי־גרמני במייוחד מאחר ששווייץ, ברזיל או קנאדה נמצאות במצב דומה).
גליון 2490 (22 במאי 1985), עמוד 16
למחרת, ב־ 3אחרי־הצהריים נפגשו השניים שוב והמשיכו במשא־ומתן, ואז תמה הגרמני מדוע אין שפירא נועל שוב את נעליו הרגילות. שפירא הסביר לו שמותר לנהל עסקים החל משעה ,3אך לנעול נעליים רק בשעה .8״אומה שדבקה כך במסורת שלה אינה ניתנת להריסה ״,אמר הגרמני, לדיברי שפירא. אגב, שפירא דובר גרמנית שוטפת, בלי מיבטא זר, נוסף על כמה וכמה שפות אחרות. מסתבר, כי גרמנית היא שפת־אמו, אף מיסעדה באור העמום של נרות.
גליון 2445 (11 ביולי 1984), עמוד 59
״ ״לפני כמה חודשים, כשנכנסתי במיקרה למועדון קיסר, הכרתי כאן גרמניה שבאה לשחק בסרט של מנחם גולן ושגם הופיעה בסצינות־עירום. … עכשיו היא הודיעה שהיא באה לבקר.״ ״יופי! מה אתה נאנח?״ ״זה שהיא גרמניה אינו נותן לי מנוח. אני מתחיל לחשוב שאולי מישפחתה היתה מעורבת במעשי הנאצים. … זו הפעם השלישית שחנו נושא אשה. אשתו שלום סנסטר וביאה סידלר גרמניה מ הבי ת תוכניות שעסקו בנאצים ובתקופה ההיא.
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 10
כיום ידוע כי בעת הביקור הזה בבר התחיל הריב ביניהם. בשבועות לפני כן התגלה כי גרמניה המערבית סיפקה נשק לישראל. בישראל סער על כך ויכוח. עבד־אל־נאצר רצה שהעולם הערבי כולו ייצא למאבק נגד גרמניה המערבית, והוא הזמין לביקור בקאהיר את מנהיג גרמניה המיזרחית. … לדעתו, היתה זאת שטות מצד העולם הערבי לריב עם גרמניה המערבית רבת־העוצמה. נאומיו המשלהבים של עבד־אל־נאצר עיצבנו אותו, והוא הציע, כדרכו, לדבר בשפה מתונה ופייסנית יותר.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 4
זהו כתביעת המוקדש כולו לביקורת חריפה על המישטר בגרמניה המערבית (והמזרחית), והמציב את עצמו כאוייבם המושבע של הניאו־נאצים ושל המילי־טאריסטים. … בתצלום הראשון נראית הדוגמנית אניטה, בעלת החזה החשוף, עומדת בשורה אחת עם צמרת השילטון בגרמניה, כשהנשיא היינריך ליבקה מתכופף אליה מקרוב. … ואני שואל את עצמי: האם הסובלנות בגרמניה גדולה יותר מאשר אצלנו?
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 20
בשעתו העבירה אסיפת הקיבוץ (כזו המתוארת בסרט אשת הגיבור של פיטר פריי, שצולם בקיבוץ זה) החלטה, לפיה לא תדרוך כף רגלו של גרמני על אדמת המשק. אולם לפני מספר חדשים ביקש אחד מחברי המשק לארח בקיבוץ מספר גרמנים. האיש, יוצא מחנות־ריכוז — שש־מש בזמנו שפן ניסויים למחקרים רפואיים נאציים, נמלט ממחנה הריכוז ומצא מקלט אצל גרמנים — שמע כי נותני המחסה הגרמניים הגיעו לביקור בארץ. … אבל מה לעשות וישנה כבר החלטה נגד מתן דריסת־רגל לגרמנים? מכנסים שוב אספת קיבוץ. חכמי בית־זרע ישבו וחשבו, ומצאו פתרון בהשראתם של חכמי חלם: ההחלטה שבקיבוץ לא יבקרו אורחים גרמניים בעינה עומדת, אבל למומחים גרמניים מותר לבוא.
