חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 8,226 עד 8,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 858 (1 באפריל 1954), עמוד 8
סיבת ההסגרה, לדב רי תמיר: הבריטים לא רצו שבראנדם יחזור לגרמניה עם תשובה להצעתו של איש״ הגסטאפו אייכמאן לשחרר מיליון יהודים, תמורת 10 אלפים מכוניות־משא. באותה תקופה קיבל באדר את ההצעה דרך בראנדט, ועתה הובא הוא להעיד שה הצעה היתד, מבוססת, שלקסטנר היתד, טיבה מספקת לנהל משא״ומתן עם הגרמנים בדבר עיסקה זאת, ושרק הבריטים חיבלו בכל התוכנית.
גליון 858 (1 באפריל 1954), עמוד 13
.״ פ שו ט חזי רו ת מה ה מ חיר בהאמבורג, גרמניה, מתאמצת המשטרה לשכנע את בעלי בתי־הבושת לסלק את חלונות הראווה שלהם, בהם מוצגות נערות ערומות למחצה, בצירוף לוח מחירים ספורט.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 14
אך לא היה זה אדולף היטלו. גם המלים לא היו גרמניות. מן הקיר חייכה המלכה אליזבט. שמו של האיש היה סר אוס־בלד מוסליי׳ והאספה היתד, של מפלגת האחדות הבריטית. … הוא לא היה מסוגל אלא לחקות את הדוצ׳ר, האיטלקי ואת הפיהרר הגרמני. מן הראשון גנב את החולצה השחורה, מן השני את האנטישמיות.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 6
ועידת־העמים בלונדון התקרבה לפתרון סכסוך צרפת־גרמניה בדרכי שלום, בטריאסט התקרב פתרון סכסוך יוגוסלביה־איטליה.
גליון 850 (4 בפברואר 1954), עמוד 10
משלו. השלישי בחר כרקום״ פעולתו את גרמניה. פתגם לאטיגי. האיש שכל הקלפים היו גלויים לעיניו בתוקף תפקידו, סרב להכחיש ידיעות אלה כשנשאל במפורש, איש:־ ב זאת למעשה את אמיתותן.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 14
או הב לבקר בהצגות תיאטרוז. 839/60 חבר קיבויז, יליד גרמניה, ב ני ן ,38 דתי ליבראלי, בעל ה ש כל ה תיכוני ת״ ,מבקש להכיר בחורה נ אה בניל .33—25 829/61 בתור צעיר ו מ שכיל ב ניו , 19 המשרת עתה ב צה״ל.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 6
גנז כסאו של הרב גולדראט (ראה לחלן) סיפק חומר מעניין שלא הוסיף כבוד רב למשטר הדימוקרטי המיוחד הנהוג בישראל, אך הוסיף בהחלט כותרות מעגינות לעתונים. האכזבה הגדולה של השבוע היתד, גרמניה צעירה ( )32 בשם לאורה שפר, רופאה שבאה לבדוק את קרבנות הניסויים הרפואיים של ה נאצים.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 12
חוגים מסויימים עודם חוזרים על הטענת הישנה כי היהודים צלבו את ישו, ועוד עתוך אחר, קומון סנס, הקדיש גליון שלם למחקר היסטורי שמטרתו היתה להוכיח כי ישו לא היה יהודי כלל — דבר שכבר נשמע בגרמנית לפני 50 שנה. לא פחות נושנות הטענות שהשחיטה הי הודית גורמת סבל איום לחיות, ובי על ה ממשלה האמריקאית לאסור אותה מטעמים אנושיים . … אין זו אלא אשלייה — לא פחות מאשר א שליות דומות בגרמניה הטרום־נאצית, ובארצות הגוש הסובייטי.
גליון 837 (5 בנובמבר 1953), עמוד 10
לאמו כתב תמיד אידיש, לתיאודור הרצל (בעיקר בקשר — גרמנית להקמת אוניברסיטה יהודית) ולמנחם אוסישקין, בעברית. … ובמכונית הנושנה המטרטרת י שב נהג שלא מקרי של טלסקופ ציים גרמני משובח ב ^1דמה לחבר קיבוץ. גם השעה היתה בלתי־אריתריאה היא כיום חלק עצמאי של הנזנז־לכה החבשית.
גליון 834 (15 באוקטובר 1953), עמוד 12
החלל פ א צו תעלהראש לפני כשנה הפתיע איש מדע גרמני ש עבר לארצות־הברית, וורנר פון־בדאון, את מולדתו החדשה בהצעה מזעזעת: להקים בחלל, מחוץ לתחום כוח־המשיכה של כ־דור־הארץ, בסיס צבאי. … בשעתו חייך העולם. אולם החודש הודיע איש מדע, גרמני אחר ״בסוד״ לחבריו כי אנשי המדע של ארצות־הברית כבר עוסקים בהכנת בסיס חלל כזה.
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 15
כלומר בשלוש יותר מאשר באולימפיידת לונדון אף־על־פי שב- 1948 לא השתתפו ברית־ר,מועצות, גרמניה * מלבד האולימפיידה ה־ , 11 בברלין , 1936 בה זכו הגרונים.
גליון 744 (31 בינואר 1952), עמוד 10
זוועה »כעד לחלון. במחנה בולקינג- האם שבגרמניה, סיגלו לעצמם שליטי המחנה בן 700 היהודים שעשוע אכזרי בגופותיהם של ילדים בני . 15 רבים מיושבי המחנה האמינו שהתופעה נבעה מתוך המחסור המוחלט בנשים. הגרמנים נהגו להפשיט, בעזרת ששה קאפוס יהודים, את הנערים ולהשליכם לבור קפוא מים, לשפשף את בשרם העירום במברשת חדת־שיניים מרוחה עפר קפוא עד אשר היו מאבדים את הכרתם, קופאים מקור ולעתים אף נופחים את נשמתם.
גליון 737 (13 בדצמבר 1951), עמוד 11
יחידה בחיל ר,אויר האמריקאי השמיני, ה עוסקת בהפצצות־יום על גרמניה, עומדת בפ ני התמוטטות מוסרית, משום שמפקדה מת חיל דואג יו תר לאבידות בנפש מאשר לתו צאות הצבאיות של ההפצצות.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 6
ע 9תדב עיו ת בדיוק לפני חמש שנים השתקשקו להנאתם חיילים אנגלים במי נמל גרמני ׳כשלידם עונגות שתי אוניות-מלחמה עמוסות מטען עולים יהודים כלוא ב תוך סוגרי ב רו ל, נאנק מצפיפות, צמא ומוכה השמש על רא שיו הגלויים וגופו תיו הצנומות והמיוזעות. … היו אלה 4500 המעפילים אשר הגיעו חודש לפני כן לנמל חיפה בתנאים אל־אנושיים ובתקוות כמוסות — על אניית מעפילים שחורת גוף, ששימשה בעבר ספינת נהרות, ואשר מבני עץ הותקנו עליה במיוחד לקיבול אנשים: יציאת אירופה . 1947 המעפילים נתפסו במצור של הוד מלכותו, הוחזרו לצרפת וגרמניה, והאנייה נשארה לעגון בין שאר אחיותיה: ספינות ואניות ההעפלה של צי הצללים.
גליון 733 (15 בנובמבר 1951), עמוד 7
בין השאר: מהפכת 1905 ברוסיה שהחלה עם מהירת׳ מלחי אנית־הסיור פוט־יומקין בים השחור; מהפכת מלחי קרוד שטט ב־ 1917 נגד הצאר וכעבור כמה שנים נגד לניצוניות המשטר של לגין; מהפכת 1918 בגרמניה שהחלו בה מלחים שסרבו לצאת לקרב. … שמואל גרינברג בן ד,־ 47 ואשתו לא הסתגלו׳ על אף שחיו שנים רבות מאחורי גדר תייל של מחנו,־ריכוז גרמני, לחיים בלי נוחיות אלמנטרית. לכן הקימו מיד ארגז בעל דלת חדשה.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 14
ידיעה מושלמת של השפה | העברית, ידיעה טובה של השפה האנגלית ולפחות אחת השפות ! הבאות: רוסית, צרפתית, גרמנית, יהודית. 3 mעוו־ך־משנה, כיתוב (מדור במרחב) :השכלה כללית ! … קיומו, היה דרוש כדי לחזק את המוראל של הצרפתים, שכמעט התמוטטו תחת מהלומות הגרמנים. תכנו: סוריה וצפון ארץ־ישראל, עד לקו טבריה—עכו, יעברו לשלטון הצרפתי.
גליון 709 (31 במאי 1951), עמוד 13
דז —כ —7בי ב מדי ם ו 3א 1רח־ת — עמנואל שינייל, שר הבסחון הבריטי ובן העם היהודי, זעזע את חברי הפרלמנט השמרניים: כשקיבל, בתוקף תפקידו, מצעד של גדודים בריטיים, החונים בגרמניה, לבש אזרחית, לא הוריד את המגבעת שחבש לראשו׳ הסתפק בהצדעה שהתבטאה בנגיעה בשולי המגבעת. … אחר ניסויים שלא עלו בצרפתית, לתפקיד רמטכ״ל צה״ל. אנגלית, לטינית, גרמנית, יוונית, ערבית * קאריקטורה של לולא ב״פורביטס״ ,החת ופולנית, גילו את השפה המשותפת: עברית.
גליון 709 (31 במאי 1951), עמוד 14
הם החליטו להעניק לו סטיפנדיה של 10 שנות לימוד רצופות בחוץ לארץ על חשבון המדינה, בחרו את התרבותית שבין הארצות בתקופה ההיא — גרמניה. הילד נסע לשם, למד בקונסרבטוריון המפורסם של שטרן.
גליון 712 (21 ביוני 1951), עמוד 13
בשמונה ספורים שבספר מתאר זרהי בסגנון מלבב, המזכיר במדה רבה את ש״י עמון, את קשיי ההתיישבות של מחניים חסרת המים שבגליל העליון ; את חלומות המשיחיות של יהודי ירושלמי במאה הקודמת ; את קורותיה של נערה יתומה על רקע טחנת הרוח של ימין משה, הצופה אל הר ציון: את רחשי לבם ודרכי נוהגם של ייקים עולי גרמניה, דוקטורים, שופטים, בנקאים, שגורשו ממולדתם, הנאלצים להסתדר בארץ ; את אשרו הרב של פועל חקלאי נכה, המתקיים על עבודת אשתו, כאשר הוא זוכה למעט כסף בכוח עבודתו הוא : את סופו של אב, איש פרברים תל־אביבי, שבנו חלוץ־ים עברי, שאינו שב ממסע הבתולים שלו.
גליון 689 (11 בינואר 1951), עמוד 10
טרנופולסקי המחפש אחר חברו, שנאסר ע״י הגרמנים, ושנפל, תוך כדי כך, לידי הגסטאפו, מחזירם לכלא, כי לא אוכל להוציאכם אחד אחד בפתח הקטן. … המחזה, בו נתגלה גדול השחקנים הצעירים הצרפתים: ז׳ראר פילים) .ואפילו מחזה מוזר ״מת על לא דבר״ (האם כדאי היה להשתחרר מן הגרמנים?) מאת משתף פעולה ידוע. אבל מה שמציין את תגובות הקהל הצרפתי לכל המחזות הנ״ל הם הסנטימג־טליות והאמונה באהבה.
גליון 698 (15 במרץ 1951), עמוד 3
בפעם הראשונה נגעו הבטחות אלה לשטח ד,בטחון: השר הבטיח שתקציב הבטחון (שנשאר בגדר סוד) יכוסה ע״י כספים ישראליים• ובינתיים נתעוררה תקוה חדשה, בעלת טעם־לווי מוזר, לסתימת הלק מן החור בתקציב: כסף גרמני, שישולם כפיצוי עבור רכוש היהודים שהושמדו... … עתה, בהכנסו להס־טוריה של ״מקרים מוזרים מופלאים בצג־חנות״ הוא בן .25 בצבא הבולגרי שרת משנת , 1944 ולחם בגרמנים בדרגת אורד- ניק (סמל) ביוגוסלביה.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 6
ג׳מאל באשא, הנציב התורכי, להשמיד את המושבה כתגמול על פעולותיו־,ריגול של אנשי ניל״י, מבני המקום* .זכריה שפירא, שהיה האזרח האוסטרי היחיד במקום, שוכנע לנסוע ירושלימה כדי לשדל את הקצינים האוסטריים וד,גרמניים שם להתערב אצל בני־בריתם התורכים. … תחת זאת העשיר שפירא את המדע בספר משלו: הספר התנ״ך כחוט השני במבוך השפות, שהופיע בשפה הגרמנית לפני 30 שנה. י^;,טיה נוחוות פגרת ו!
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 14
אחיו המבוגר, היושב בכלא, הוא אחד ממבריחי החשיש הגדולים בארץ. שלישי הוא בן של אקדמאי יליד־גרמניה, אשר המריבות התכופות בין הוריו דחפו אותו לרחוב ולשורותיה של כנופיית גנבים.
גליון 1164 (13 בינואר 1960), עמוד 20
״ התלוצץ ג׳ .מ. לראשונה. ניחשנו :״גרמניה.״ ״לא, יותר נורא,״ אמר ג׳ .מ. נמתחנו .
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 11
.״ בקיצור, העניינים הגיעו לידי כך, שהנסיך אספנדיארי, שגריר איראן בגרמניה המערבית, קרא אותה למשרדו והגיש לה אולטימטום מהשאת: או שתפסיק את ה־סקאנדלים, או שהוא מפסיק את ההענקה החודשית, השגריר הכנים את כל לבו בשי־ בל* ססנרליס, סזראיהי חה, כי גם הוא היה בדעה אחת עם השאח. … המחזר האחרון של סוראיה הוא הרוזן הרלד קרופ פון־כוהלן, תעשיין־הנשק הגרמני. ערב הקרנבל במינכן נסע יומיים שלמים כדי להגיע לאהובתו, וכשהגיע היא אמרה לו: מצטערת מאד.
