חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,951 עד 7,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 19

להחליף את הממשלה — בבקשה בישיבת הכנסת עצמה, שעה שהח״כ מרדכי מרוק סיפר באוזני שאר חברי־הכנסת זכרונות מפגישותיו עם הרצל׳ לא שכח לעקוץ את חבריו על יחסם כלפיו באמרו : ״בדברו על העסקנים הציונים הראשונים, אמר הרצל, :אני משוכנע כי מדינת ישראל תעניק להם מקום של כבוד בקרבה נשיא גרמניה המערבית לשעבר, הפרופסור תיאודור הויס, המבקר בישראל, לא זנח בשעת ביקורו את תחביבו — הציור.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 4

קרוב לודאי כי ממשלת ישראל אינה מעוניינת כיום להעלות את זכר השואה בצורה חריפה מדי, מחשש פן ישמש הדבד חומר־דלק לאופוזיציה, התוקפת את יחסיה עם גרמניה( .העיר השבוע ליצן :״אילו רצה בן־גוריון באמת להבליט יום זה, היה טדי קולק מארגן אלף, במות־בכי׳ ברחבי הארץ, משלם אלפי לירות לאמנים להופיע בערבי התיחדות ומעמיד את כל הארץ על רגליה!
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 17

למשל: ספר־האטום שבעתיים כאור החמה לרוכרט יונק, תרגום מוצא המינים הקלאסי של סר דארווין ; ואפילו התנ׳׳ד כהיסטוריה, פרי־עטו של ההיסטוריון והארכיאולוג הגרמני ורנר קדר, ספר בעל תפוצה בינלאומית. … אחרי רכישת שורה של עתונים אחרים, נפלה השנה המהלומה העיקרית, כאשר מפא״י השתלטה על העתון האידישי הגדול, לעצטע נייעס, שהיה עד אז נתון בולו בידי בת־דיסט אנטי־מפא״יי. בסוף תש״ך נשארו רק יומון גרמני ושבועון רומני מחוץ למונופול. בשפה העברית היה התהליך עקיף יותר, אך יעיל לא פחות.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 74

את אלה עוטף מודיאנו בערמומיות יהודית, כמו המוטו לסיפורו כיכר אטואל או מקום הכוכב, שבו הוא כותב :״בחודש יוני,1944 , ניגש קצין גרמני אל צעיר ושואל אותו : ׳תיסלח לי, אדוני, איפה פלאם דה ל־טואל? … תפקידה של הביקו- בחטף נתן זך מפגיז מעמודי ״פרוזה׳ * בן־עזר מארח את בוסר * התיאטרון העירוני של ת ל -ח יפה * ה ב יה־ הדתית ברגמן בירושלים • • גיליון 34 של הירחון לספרות ולאמנות פרחה העומד לראות אור החודש, יהיה בעריכתו של המשורר ג ת 1ץ* (צפונית מזרחית) .בין המשתתפים בגיליון זה, כמה שמות שאינם מקובלים בעולם הספרות ; ביניהם, עורך מוניטין אדם, כרוך, הצייר מירון סימה, שיביא מזכרונותיו על המשוררת הגרמניה אלזה לפקר־שילר, שניפטרה בירושלים, פרוזה של הצייר יגאל תומרקין • 9 .גם המשוררת דליה רכיקוביץ, שלא פירסמה משיריה זה קרוב לחמש שנים, מפרסמת בחוברת שירים חדשים שלה.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 17

על כך דובר הרבה במישפטי ני- הרצל רוזנבלום רנברג, כאשר היה נטוש ויכוח על השאלה אם אחראים לשואה רק מי שרצח יהודים בפועל, או גם הדוק טורים היקרים והסופרים התמימים אשר רק הביעו את דעתם הכנה על כך שהיהודים הם אויבי גרמניה והגזע הארי). על כל פנים, כמה מקוראיו של הרצל רוזנבלום הזדרזו וציירו על קיר דיזנגוף סנטר בתל־אביב כתובת- ענק אדומה :״מוות לפעיל, שריד ואבנרי !
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 17

אחרי ההרצאה ניגשה אלי, הציגה את עצמה כנציגה של ביטאון התנועה השמאלית החוץ־פרלמגטרית בגרמניה, ושאלה אם אני מוכן להתראיין על־ידה. … ביו השאר התלוננה הצעירה על־כך ששגריר ישראל הלימוזינה ׳השחורה וליווי מישמר־הגבוד בבון, אשר בן־נתן, מזדהה בפומבי עם אילי הימין בגרמניה ותוקף בחמת־זעם את השמאל. מכאן ברור, אמרה הצעירה, שישראל שייכת לחזית האימפריאליסטית העולמית, ושכל שוחר־קידמה חייב להילחם בה.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 76

ואין ספק שאחרי שיצליחו אנשי קל״ע הרצל ובלפור לטהר את הלשון, הרי שהם יטהרו את מחננו מן הנשים הנוכריות ומן הגר היושב בתוכנו, כמינהג הגרמנים, שטענו כי היהודים מזהמים את הלשון ואת התרבות שלהם. … מיקראה זו, שהיא מהדורת־ניסוי של מישרד״החינוך, מביאה מיבחר מרתק ומדהים של קטעים, המתארים את תהליך ההתבהמות הגרמני, דרך פולחן היער ועד ל״הרפתקאותיו של ד״ר פאוסט בבית־הקברות היהודי בפראג בשנת 1860״ ,בו מתכנסים נציגי תריסר השבטים היהודיים הטוענים :״כאשר כל הזהב עלי אדמות יהיה שלנו, אזי׳ נחזיר!
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 79

אליאס קאנטי מבעלי המצפון האמינים של דורנו בחטף השריף והקומיסר ו תעתיק לשוני תמוה לשמו של הוגה־הדעות הגרמני פרידריף ניטשה, הובא • המחזאי וההומו- במדור הספרות של על המשמר, שם הופיע ניטשה בשם ניצשה ריסטן חגור לווין נכנם בשבוע שעבר, ביחד עם בנו בן ד,־ ,3אל אחד הבנקים. … התיק נשאר ריק סנוורים, שראה אור לראשונה בגרמנית בשנת ,1935 רואה אור בעברית באיחוד של 44 שנה.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 8

את מיליוני הדולרים ניתן לנצל בצורה יעילה יותר, תחת תשלום שבר־דירה למישרד מפואר במרכז העיר ותשלום משכורות בהתאם לרמה הנהוגה בשוודיה, שהיא גבוהה יותר מזו הנהוגה במערב־גרמניה ובאר״ צות־הברית. ב ו?׳ זהבי, עו טו ק הו ד ם המעשה יחד עם שניים מחבריו, שעה שההרשעה היא כלפיו בלבד (נאשם אחד זוכה, והאחר בלל לא תועמד לדין) .האם אפשר שהוא נותר לבדו והצליח לחנוק ארבעה אנשים ז בעינינו זה לא סביר.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 67

הפרק תיאטרונים, להקות, שחקנים ובס־ אליעזר שטיינמן יציאה מתוך המסגרות הפרובינציאליות ניד של אסכולה גרמנית מחמירה, הקפיד על מישטעת ודייקנות בלהקתנו הקטנטו נת ...בחירת הרפרטואר שלו היתה נועזת: אחרי סטרינדברג, באו איבסן, טולסטוי, אנדרייב ...הוא אירגן מעין קואופרטיב, איטר לא היה משלם לשחקנים כסף. … פרץ ואת שידוכים של צ׳כוב. האסכולה האכספר- סיוניסטית הגרמנית השפיעה כמעט טו טאלית על אותה תקופה תרבותית, והיד, זה האמן־רקדן החדש ברוך אגדתי שערך כבר ב־ 1920 הופעת מחול מודרני לצלילי המוסיקה של כלה כרטוק וארנולד שנכדו״ .אגדתי, שהיה מושפע מסיגנונוה של איזידורה דאגקן, היה אחד מסמלי התרבות של תל־אביב הצעירה.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 48

״במהלך סיוריו בארץ חיפש את אחד ממכריו היהודיים בברלין, וכאשר הגיעו לאיזה ישוב חדש, מצאו את האדם הזקן, מי שהיה מוסיקאי חשוב מאוד בגרמניה, מתגורר בצריף מט לנפול. ראמבולד מיל־מל, ,זה שינוי נורא עבורך.׳ ,כן,׳ השיב האיש, ,אבל שינוי מגיהינום לגן־עדן.׳ ״אירוע זה ואירועים דומים עשו רושם כביר על חברי־הוועדה. … אבל כאשר נוסייבה מנמק את מניע־ו של המופתי נוצרו שני מחנות, הבריט-ם מצד אחד והאיטלקים עם הגרמנים מצד השני. המופתי השתעשע ברעיון להשיג תמיכה מהצד השני.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 52

קטע מצולם זה מספר לוסין :״היה לנו סרט גרמני בשם ברלין, סימפוניהשל עיר, שאת דבר קיומו גילה לנו בראשית העבודה הבמאי דויד פרלוב. … ׳ בשבוע הנא הפרק השביעי :״חשרת הסופה״ ,שבו המחשה לנבואותיח ה שחורות של הציונות על עתיד יוזודי־אירופה, המתחילות להתגשם עם עליית היטלר לשילטון בגרמניה. המוני פליטים זורמים לארץ, ותוך ארבע שנים מזנק מיספר היהודים נארץ־ישראל מ־ 120 אלף ל״ 400 אלף.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 29

הפליטים עומדים עדיין בתח־נת־הרכבת. הרכבת עוד לא באה. עוד מעט יגיעו הגרמנים. מה יהיה? ־הנה מתגלה אדם ש־תעודת־הזהות שלו נשרפה יחד עם ביתו. … בקטע הבא, כאשר הגיבור נרדף על־ידי הנאצים, הוא מתחבא בתוך עדר כבשים ,״,ופך בעצמו לאחד מהם: קודם הוא היה אדם — עכשיו הוא בורח כמו חיה, והגרמנים רודפים אחריו, מקיפים אותו מכל הצדדים, מתעללים בו כמו בטרף, והוא נמלט מצייד לצייד, והשאגה הנוראה שהוא משמיע לאחר שתפסו את חברו ושרפו אותו חי, אינה רק יבבת צער על מות החבר.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 13

אותו דבר אמור ביחס להבדלים הניכרים וההבדלים הדקים הקיימים בין שפתם של פרופסורים, נהגי־מוניות, עורכי־דין, מורים לעברית, סבלים סלוניקאים, רופאים יוצאי־גרמניה, מלצרים הונגריים, שוטרים, עתו־נאים, קציני צה״ל וכו., הבדלים אלה קיימים לא רק בארץ שבה (יטענו ודאי קנאי־השפה־העברית) נלחמת עדיין שפת הארץ על קיומה.










