חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,926 עד 7,950)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 819 (2 ביולי 1953), עמוד 12

או רנה (יוהנה הקדושה) פו ר ת, זכתה, אף היא, לציון בעתון גרמני, בחודש שעבר. באחד ממאמריו על ביקורו בישראל הזכיר אותה א רי ך לי ט (העולם הזה )815 בדוג־מה לגרמניה אשר מצאה את הדרך אל העם היהודי, הוגיף :״שחקנית צעירה זו כבר הצליחה לגשור את גשר ההבנה האנושית שאנו עודנו מרפשים אותו...״ כשפנו עתונאים לשחקן התיאטרון הקאמרי אברהם (נאסר א־דין) ח ל פי, בשאלה הנדושה ״מתי נולדת?
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 11

מטרת ימים ירדו סיסתם בת אלפי הקילומטרים: ביקור אצל יהודי ירו של מי, מיסדה של תורה הדומה ל הורתם שלהם. ספרו, שנכתב במקורו בשפה הגרמנית, הופץ ב־ 5000 טפסים בחוץ לארץ וב״ססד בפלשתינה (א״י) .ממתקני עולם בכל פינות תבל באו תגובות חינביות. מכתבי עידוד הגיעו מפרופסור אייגשטיין ותומאם מן. לוחם שלום גרמני, אוסקאר פפאוס, ראש ה חברה הבודהיסטית בארצות הברית ד״ר דוברם דיקהוף, מפיץ רעיונות דומים בפינ לנד ד״ר וורנר קנפקה, הרגישו קרבה לתור תו, החלו מחליפים מכתבים.
גליון 798 (12 בפברואר 1953), עמוד 11

נטל לידיו את אחד הגליונות האחרונים של הע- תון הגרמני הקידמה והחוויר. בעמוד הפנימי של השבועון, תחת הכותרת ״מייזלס כועס״ מצא רשימה, שלמרות שלא הזכירה את שמו, פגעה בו קשות. … עתונאי ידוע ומקובל על קוראי הפרסומים הגרמניים וה־אנגליים בארץ, במאמרו : אמן ידוע, שיצא לפני כשנה לארצות־הברית לעריכת תערוכה, קבל מאת הקרן הקיימת הלוואה בסך 900 דולאר, הפקיד תמו רת זאת ערבון של 300ל״י, התחייב להחזיר את הסכום מהכנסותיו הראשונות בחוץ־לארץ.
גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 11

ולאדיסלאב ויאנינה היו חפשים-.אולם הם עדיין לא השתחררו כליל מהפחד הגה ל. פולין היתד, ארץ כיבוש גרמנית, וכל פסיעה בלתי זהירה היתה עלו בימים שתושבי הארץ היהודיים שלשלו בהתלהבות כספם לקופסות הכחולות של הקרן הקיימת לישראל, על מנת שזו תקנה את שטתי הערבים, לא תאר לעצמו איש מה תורמים כי דוקא בליבה של תל־אביב, ב אחד המקומות המרכזיים של העיר, ישאר ל פליטה שטח ערבי גדול למדי, יטריד משך שנים את ראשי העיר. … שד ש יריות על גגות קרונות הרכבת ישבו חיילים גרמנים כשבידיהם תת־מקלעים. בתוך הק רונות, ששימשו, בימים כתיקונם, להובלת בהמות, ישבו ושכבו, צפופים ודחוקים, נשים, גברים, זקנים וילדים.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 6

הקיבוץ, כצורת חיים, הוכיח שאינו יכול משום מה לא הכחיש אבא אבן עצמו את להשלים עם חילוקי־דעות פוליטיים בין חב הידיעה כשנתפרסמה לראשונה, ואף פרסום מוכח יוסף פיני נוער עוגש כ בוד באחת השבתות שלאחר הפגנת הענק ש ערך מנחם בגין כמחאה על הסכם השילומים עם גרמניה, יצאו חברי ביתר רבים להציב שלטי סיסמאות במקומות מ ר ביי ם בתל״ משך ביתר אביב.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 12

W W W VVVW V הפיר, התגוו ותפויט הצנע לפי בדיחה עתיקה, יצאו גרמני, צרפתי, אנגלי ויהודי לחקור את חיי הפילים באפריקה. כשחזרו, כתב הגרמני ספר בעל עשרה כרכים :״הקדמה למבוא כללי להיסטוריה של זן הפילים.״ הצרפתי כתב חיבור :״״חיי האהבה של הפילים.״ הבריטי הוציא לאור מדריך :״עשר שיטות שי מושיות לציד פילים.״ ואילו היהודי כתב ספר ״הפיל ובעיית היהודים.״ השנה חזר הפיל לכותרות הראשיות של העיתונים בעולם ובישראל.
גליון 744 (31 בינואר 1952), עמוד 15

אדמירל ״זר״ (אף על פי שאין הסרט מזהה את לאומיותו, מתברר שהוא אמריקאי) שולח, בצוללת, סוכן גרמני אל המים המראים את תלאותיה של הצוללת המרוסקת, את מלחמתם של אנשיה במעמקי הים. … אשר לצוללת האמריקאית, היא מושמדת בלי רחמים על־ידי פצצות־עומק סובייטיות. הצוות, כולל גרמנים, אמריקאים, יפני אחד, מוכחדים. הקטעים הטובים ביותר בסרט הם אלה באחד הימים ראה אותו המפיק גבריאל פסקל, בחן אותה לתפקיד בסרט רב-סרן ברבארה, לפי מחזהו הידוע של ברנרד שאו.
גליון 739 (27 בדצמבר 1951), עמוד 13

האחראי על ספר האורחים של שדה התעו פה לוד נקט לבסוף בצעד תגובה על ביקורו של ד״ ר היאלמר שאכט, מי שהיה קו סם הכספים הגרמני, בלוד. הוא תלש את הדף עליו חתם שאכט בעוברו דרך לוד. … האפיפיור פיוס ה״ 12 נהג השבוע באופן יוצא מן הכלל, ביטל במקרה אחד את חוק הכנסייה הקטולית האוסר נשואין לכמריה. כאשר כהן־דת גרמני, הפרוטסטנטי רודולן! גטה (נין־נינו של המשורר וולפגנג פון גטה) התגייר, התיר לו האפיפיור להשאר נשוי עם אשתו.
גליון 780 (9 באוקטובר 1952), עמוד 6

שום בית משפט לא קבע עדיין מי אחראי לפצצה שנתגלתה במשרד החוץ, אולם ברור שהאחראי — יהיה אשר יהיה — מחא לא רק נגד שר החוץ, שחתם על ההסכם עם הגרמנים, אלא גם נגד הנהגת תנועת־החרות, שלא עשתה כל צעד יעיל ומחייב־את־עצמה נגד ההסכם. … שוטרים בבגדים אזרחיים, ניידות של המשטרה שוטטו בקירבת מקום• בכל זאת עלה הצעיר לאחד המשרדים הפחות חשובים של משרד־החוץ, השוכן בבית גרמני קטן, נעצר בקומה השניה כשבתיקו פצצת־זמן של 3 ק״ג, מכוונת להתפוצצות בעוד 45 דקה (ולא 6דקות, בהודעתה הראשונה של המשטרה) .כמות הומר־הנפץ היתד, מספקת, לפי דעה אחת, לחבל קשה בקירות ובריהוט, אך לא להרוס את הבית עצמו.
גליון 714 (5 ביולי 1951), עמוד 10

הוא דימה בנפשו שבמגלבו הריהו רימון (הכיל כרזת־תעמולה טירסקי צעיר בן ,3מגלה כוחו בדפי תיירים) מברלין המערבית, נשא את פע מצליף על גבם של כל מניחי התפילין קות, כטעמו, על מפתח המורם. מון החירות שהותקן בבירה הגרמנית ושומרי השבת. ההוא היה סובר שלא מקסימום של מקסימום. … בעל ״ואומר לך בדמייך בוטל איסור היציאה לגרמניה, המוטבע בכל דרכון ישראלי, נשארה זאת ברכה חיי״ סבור כי, גב זה אשר אלפי הדי־ התקשרויות של חובבים מחוץ לצפון וויזיות המשורינות של היטלר, ימח שמו, אמריקה עם צפון אמריקה.
גליון 679 (2 בנובמבר 1950), עמוד 6

לבסוף הופיע ג׳וני כשבידו ...קוף קטן, בהיר־פרוה .״מצאתי אותו הכריז במבטאו הגרמני בקול מלא נאוה בהצביעו על הקוף .״עכשיו נקח אותו הביתה, לגן החיות.״ היה זה אחד משבעים הקופים ממין רייזוס שיצאו לפני שבוע בדרכם מקלקו־טה לגן החיות של בוסטון. … בסך הכל היתד, לו, לצעיר החיפני שבא מגרמניה בגיל ,5קאריירה מגוונת למדי בים.
גליון 694 (15 בפברואר 1951), עמוד 3

השושלת הנוכחית נוסדה לפני 75 שנה ע״י רזא פחלוי, סמל לשעבר בצבא הפרסי, שעלה לגדולה בתמיכת האנגלים והודח על ידם אחר־כך, בשנות המלחמה הקודמת בשל נטיתו לצד הגרמנים. ואת העובדה הזאה, לא שכח איש — גם לא השח. … אך את סוד הצלחתם כלו חמים, משייכים האמריקאים ללחם היוצא גם ממאפיות חיל האספקה האמריקאי. הגרמנים, בני־בריתם הקודמים של התור כים, סברו כי החייל התורכי הוא חייל מצוין, אחרי שסעד את לבו כראוי.
גליון 681 (16 בנובמבר 1950), עמוד 13

יעקב רוזנטל, סופר הכנסת של ״הארץ״, הוא היפוכו הגמור של טיפוס הוליבודי זה: עורך־דין גרמני וותיק בעל נטיות דתיות ומשקפיים. … אולם ד״ר רוזנטל, הסופר הנחבא אל הכלים בעל החינוך הגרמני, הזדעזע כולו. מהי עיתונות ״צהובה״ 1מגדיר רוזנטל: עתונות העוסקת אך ורק בסג־נושאים סציות פיקנטיות, אדישה לגבי מדיניים, מקבלת שוחד תמורת אי־סרסום ידיעות היכולות להזיק למישהו.
גליון 680 (9 בנובמבר 1950), עמוד 2

כולו יבוא בקרוב לדין בשעה שתתברר התביעה הפלילית שהוגשה ע״י המשטרה נגד צלם־המערכת של ״העולם הזה״. מבעד למסד העשן קראתי בעתון הגרמני ״ידיעות היום״ שצלם אחד צילם בשעת אזעקות-התימרון את אחד מאנשי המשמר האזרחי כשהוא מכבה פצצת עשן. … האם הכוונה לצלמכם שצילם את התמונה שפורסמה ב״העולם הזה״ אריך מנהיים, הר הכרמל נראה שכן. אולם העתון הגרמני מעה: ~ המצלמה המאומנת הצליחה גם הפעם להיד ור מבעד למסך הע שן...
גליון 721 (23 באוגוסט 1951), עמוד 14

הצעיר הג׳ינג׳י, שהתעניין עד אז בעיקר בכלכלה, החל מפשפש• בספרים אנגליים, סופג לתוכו (ומעכל) את תורותיהם של מקינדר הבריטי, האוזהופר הגרמני. ככל שנכנס יו תר לעניין, שקע יותר, לא היה עוד מסוגל להוציא את עצמו מתוך המדע שספג צעירים כה רבים. … נשיא צ׳כיה, קלמנט גוטוולד, שבע־רצון: השבוע ניצחו חתנו אלכשיי צ׳פיקה, שר הבטחון הצ׳כי, שהתחרה עמו לא היה על מכונית מרצדס ממשלתית (מורשת המו של הגרמני בשנות ׳ הארבעים) המשוריינת ורדה קפליצקי ביום הקלפי, עיסוק נגד כדורים.
גליון 720 (16 באוגוסט 1951), עמוד 12

אולם רק כעבור מאה שנה נחתם החוזה המביא את מדינת קווייט תחת חסות בריטית. היה זה בעקבות התחרות בין הגרמנים והרוסים לתפוס מקום מכריע במדינה ע״י סלילת מסילות ברזל (הגרמנים: מברלין לקווייט דרך בגדאד, הרוסים: מהים התיכון לקווייט) .במלחמת העולם הראשונה עמדה קווייט לצד האנגלים והיוותה בסים לפעולות נגד התורכים באזור.
גליון 1201 (28 בספטמבר 1960), עמוד 14

קורם ודייל, שהוציא לעצמו שם- עולם במנגינות הנפלאות שחיבר למחזה- אופראי זה בימים הטרום־נאציים בגרמניה, לא רק שמתהפך בקברו באותם ערבים בהם מוצג המחזה, אלא גם סותם בוזדאי את חורי האזנים שבגלגלתו באבני כורכר. … הסיבה טומנת בחובה סוד: כמעט אף אחד מן השחקנים אינו מדבר בעצמו. הסינכרוניזציה העברית בוצעה בגרמניה, בהעדרם של רוב השחקנים. נוסבאום ליקט מהרחוב את כל הישראלים שנזדמנו לברלין באותה עת, נתן להם לדבר במקום השתקנים.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 6

דבר אחד ברור: תוף ארבע השנים האחרונות יכלו מטוסי היו־ 2לספק למודיעין הודות לקצין־המודיעין שלו — אלוף־המישנה הנרי הארדינגם, שמסר לו לפני הקרב דו״ח מדוייק על תוכניות הקיסר הצרפתי. המחתרת הקומוניסטית בגרמניה סיפקה ללאברנטי בריר, ידיעות מדוייקות על שיכלולים בצוללות הנאציות ועל ייצור הפצצות המעופפות. … הביון האמריקאי, למשל, אוסף פרטים על הנמלים של אודיסה וחיפה (למקרה של נחיתה במלחמה אפשרית) ,על יבול החיטה באוקראינה (כדי להעריך את יכולת ברית־המועצות להזין את אזרחיה ולשלוח מזון להודו) ,על תפוקת תעשיית־הפלדה הסובייטית והגרמנית־המזרחית (כדי לאמוד את פוטנציאל־העוצמה הכלכלי של היריב) .כל זה דרוש כדי להעריך את יכולת היריב, את אפשרויותיו בימי שלום ומלחמה, את כוונותיו ואת תגובותיו הצפויות לפעולות אמריקאיות.






