גליון 1528 (14 בדצמבר 1966), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

יישוב ישן זה דיבר אידיש, אך לא היתד,
זאת סתם אידיש גלותית (ששרשיה, לדעת
חוקרים׳ ־ 607 גרמניים ,־ 257 עבריים ו־1570
סלאביים) .היתד, זאת אידיש מיוחדת במינה,
גדושה מלים לקוחות מן הערבית, התורכית,
הפרסית וד,לאדינו.
… משהו מסוג הודעה על
הקמת כור גרעיני להתפלת מי־ים, או השגת מילויה גדול ונוח מגרמניה.
• כמה מיועציו יטל אשבול, שאינם מוכנים להסתפק
כבד, החלו השבוע בגישושים אצל אנשי־מדע־ורוח עצמאיים,
כדי לבדוק אם יש סכוי ליצירה מחדש של את״א (אזרחים תומכים
באשכול) או גוף ציבורי דומה, שיעזור להרמת היוקרה של אשכול
גליון 1540 (8 במרץ 1967), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

ואז, יום אחד, הוא קיבל הצעת עבודה
קוסמת מאוד מאדם ששמע את שמו. הצעת
העבודה הגיעה מגרמניה, ובני, בלית ברירה,
החל לארוז את מזוודותיו. … על
אפם ועל חמתם של כל האיגודים המקצועיים.
בגרמניה עדיין מחכים לו.
נשים ש אינן נשים
מההזיות המסעירות ביות:־ שלה.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

האם נכון הוא כי הקנצלר ארהארד הודיע לראש הממשלה בשנת
, 1965 כי ממשלת גרמניה המערבית תתמוך בסיפוחה של ישראל לשוק הארופי המשותף,
וכי הוא מתכחש עתה להבטחה זו?
גליון 1499 (24 במאי 1966), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

.״•
• הפרופסור דן פטנלך־ן :״ההסכם
עם־ גרמניה לא לכבודנו ולא לטובתנו.״
• הרב הצבאי שלמה גורן:
״החזית הבטחונית אינה במדינת ישראל,
אלא בתפוצות ישראל.״
• ״על החומה״ ,ירחון השומר־הצ־עיר
:״אין זה סוד, שבשנים האחרונות נוטים
המנטאליות והלך המחשבה של בני
הקיבוץ יותר ויותר, למרות יחודנו החברתי
והחינוכי, להלך מחשבתם ולנגעיהם של בני
דורנו בעיר.״
9״כקיבוץ״ ,שבועון הקיבוץ המאוחד
:״השילוב של הרציונליזם החברתי בבניין
קומונה עם הריאליזם שבראיית הבעייה
הלאומית — יצרו את האידיאליזם וההקרבה
שניחן בהם הקיבוץ בדרך הגשמתו, והיוד
תנאי הכרחי להזדהות האדם עם מטרות
רחוקות להשגה — תוך צורך ממושך בהבאת
קורבנות טראגיים במהותם האנושית, וכבדי-
סבל במהותם הכלכלית והאסתטית.״
מעבד־מוסיקאלי ידוע פנה אל המלחינה
ומחברת השירים המחוננת נעמי •טמר,
ושאל אותה אם רביעיית האחיות שמר תוכל
להקליט עבורו קטע קצר בארבעה קולות.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

בקרב בני עדתו רווחת
השמועה, כי מסעו נערך תוך כדי תיאום עם
הממשלה, במיסגרת מאמצי ההסברה שלה
בעולם על תוצאות המלחמה • .הציונות
דבקה גם בגרמני צעיר, שביקר פעם בישראל
ומתעתד לעשות זאת שוב. הוא לא
ידוע כל כך בזכות עצמו, אלא בזכות אביו:
איל־העיתונות הגרמני אכסל שפרינגר.
כשביקר שפרינגר הבן בארץ נפלה עינו על
ישראלית צעירה — יהודית גליק —
העובדת בדיסקוטק של מנדי.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

נחוג יום הולדתו ה־ 80 של אריה (לייב)
שנקר, בעל בית־החרושת ״לודז׳יה״ (האב,
האס והתינוק — לובשים לודז׳יה אינט־לנק)
,שעלה מבעלות בית־חרושת קטן לטקסטיל
במוסקבה של ראשית המאה, לנשיאות
קבע, מאז היווסדה ב־ ,1925 של התאחדות
בעלי התעשייה.
נפטר הסופר היהודי יליד גרמניה ליאון
(היהודי זים) פויכטוונגר, בלוס־אנג׳לס, אר־צות־הברית,
בגיל .74 פויכטוזנגר שהרבה
לעסוק בנושאים יהודיים, הקדיש גם את
ספרו האחרון, שראה אור בשנה שעברה,
לנושא יהודי: יפתח ובתו.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

משרדי הממשלה מוציאים על עיתונים
יומיים ( 51500ל״י) כמעט כמו על מכשירים
לכיבוי אש ( 58450ל״י) ,על כנסי נוער
יהודי ערבי ( 2000ל״י) פי שתיים מאשר על
משרד התחבורה, למשל, איננו משגיח רק
על 94 בתי־ספר לנהיגה בארץ, אלא אף
על 45 אניות הצי (ש־ 25 מהן הן תוצרת
גרמניה, במסגרת השילומים) ועל 45 מטוסי
הצי האווירי (כולל 4בריטניות ו־ 15 פייפ־רים).
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מכם ליאון, שהיה ידוע כליאון
המדפיס, בגיל ,74 בתל־אביב. ליאון היה
יוצא גרמניה שפיתח בארץ את הדפי!
האומנותי, התפרסם ברחבי תבל בלי!
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הוא
סיפר לי שנלקח בשבי ליד שרם־אל־שייך,
וכי היהודים נהגו בו יפה מאד. כשרק
התחלנו לדבר, נכנס הבחור הגרמני שישן
אתי בתא, יחד עם חברו הגרמני.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
עסקן מפא״י שמעץ פרס, בתשובה לטענת מפלגת אחדות־ד,עבודה
יש להפרדיד בהבחנה בין קנית נשק מגרמניה לבין מכירת נשק לגרמניה :״אני
מציע לחלק גם את משרד הדואר לשני מיניסטריונים נפרדים — משרד לדואר יוצא
ומשרד לדואר נכנס.״
משה דיין, בויכוח עם עולים חדשים בבית־שאן :״תצפצפו על כל מי
שאומר לכם בעד מי להצביע ...אם נותנים לכם כסף, קחו את הכסף ותבחרו במי
שאתם רוצים.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

״אינני מתעניין במוסיקה קלאסית, ושום
כינוסים של יוצאי גרמניה והסביבה —
המחליטים כי כל בן או בת טובים חייב
ללמוד שלוש־ארבע שנים לנגן על כלי
ולאחר הכשלון הוא חייב לדעת לפחות
לגלגל בלשונו שמות של קומפוזיטורים
ויצירותיהם — לא ישפיעו עלי בכיוזן
זה.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

האמנם צריך הוא לקבוע איזו תמונה
תורד ואיזו תשארי במלאות 25
שנה למותו של חיים ארלהורוב, הזכירו
ידידיו פרשה בלתי־ידועה בחייו: יחסיו
עם צעירה גרמניה, שהפכה אחר־כך אשתו
של שר התעמולה הנאצי שונאיה,יהודים
יוסף גבל ס.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

כשסירבתי
למלא את דרישותיו, התנפל עלי
והיכה אותי.״
רוזנברג, יליד גרמניה שואף־סדר, פנה
מיד למועצה המשפטית, התלונן על עורו־הדין
התוקפני, מסר את רשימת עדיו, ביקש
להענישו בכל חומר הדין.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״עכשיו
האיש שמאחורי המצלמה היה הנם קאופהם
קוצרים את אשר זרעו בשנה שעברה,״
מן, גבר יליד־גרמניה שבא ארצה כתייר,
ניתח את המצב אחד מפקידי המוסדות הזמן
קצר לפני עלות היטלר לשלטון, התממשלתיים
,״זה היה ברור מראש•״
היה הדבר אהב במקום ונשאר כאן.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

דמי מפתח
ויי ת ל ־ אכיב, דרש אזרח להציב
4שוטרים ליד המכונית המסחרית
מדי לילה ליד ביתו בצפון העיר,
כי יצאניות התקינו להן מפתת לתא
נית, משתמשות בה בלילות כחדר
משמר החונה בטענה המכו קבלה.
משחקים
פנדמודלי
ד ברלין, גרמניה המערבית, רשם אזרח
^ 1גרמני פטנט על גלולות המשמשות תח־ליף
לסיגריה, שעל־ידי כל מציצה בהן
ינשום המוצץ אל קרבו עשן, בעל ריח
של טבק, שאינו מכיל ניקוטין.
גליון 1177 (13 באפריל 1960), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

בית־מסחר לאופנה, שהיה גם
שמה המחתרתי של בעלת העסק (דניאל
דרייה) בתקופת מלחמת העולם השניה. יום
אחד נקלע לעסק לקוח גרמני, המתגלה כקצין
מודיעין גרמני לשעבר.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

התוצאה: מכונית צבאית ערבית
חיה שליש מחיי מכונית צבאית אירופאית ;
שני שליש מתקן יחידה ערבית ממוכנת מצו יים
בתקון תמידי ; תאונות מטוסים שכיחות
ומה שמחליש מכל: ציודו האישי של החייל
הערבי במצב ירוד ביותר.
אפילו המשלחת הצבאית הגרמנית (ראה
במרחב) שניסתה לשקם את הצבא המצרי
נאלצה להודות כי מאמציה עם צבא מצרים
בן 80 אלף החייל נכשלו. אחת הסיבות, ל דעת
קצין גרמני: גם אחר הפיכת נגיב מס תפקים
רוב הקצינים המצריים ביום עבודה
של ארבע שעות.
גליון 866 (27 במאי 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

.
• ההוצאות על קניית דלק היו מועטות
ביותר: מרבית הדלק נקנתה בגרמניה ה מערבית
על חשבון השילומים. השאר הובא
במחיר זול, או תמורת הדרים, מברית״
המועצות.
• כמויות גדולות של מזונות נקנו אף
הן בגרמניה, על חשבון השילומים.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הראשונה מאמין ד״ר נחום גולדמן,
ג הציוני המנוסה והפיקח ביותר׳ ה־שהשיג
את השילומים מגרמניה. מאנים
בה גם פרשנים זרים רבים אשר אחד
מהם (ראה במדינה) פירט את לוח המחירים.
… יתכן ני ארצות־הברית תרצה גם ל השפיע
על אדנאור הגרמני להפסיק זמ נית
את ׳השילומים לישראל.
גליון 874 (22 ביולי 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בראש מחייבי ההצעה
עמדו שני מנהיגי העליה הגרמנית, שהכירו
זה את זה לפני 30 שנה בעבודתם המשותפת
בהסתדרות הציונית הגרמנית: פנחס רוזן׳
המשפטן הממושקף האחראי כיום לחוקי
המדינה, וישעיהו פרדר, הח״כ עבה־הגבות
הדומה במקצת לבורים קרלוף׳ העומד בראש
חברת־ד,שיכון הגדולה ראסקו.
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מיי,
שלא כרוב מנהיגי ציוני אמריקה, הוא !ליד
ארצות־הברית, בן יוצאי גרמניה שהתישבו
בדרום מעוט האוכלוסיה היהודית, פיתחו תעשיית
טריקו ענפה.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בריחת קרקס קטן על לולייניו,
מוקייני, סוסיו, פיליו וכלביו, מצ׳כוסלו-
בקי העקובה מאודם לאיזור האמריקאי ה־חפשי
של מערב גרמניה.
בימויו הטוב של אליה (חשמלית ושמה
תשוקה) קאזאן׳ אינו מציל את הדמויות
הטיפוסיות למלודרמה הוליבורית.
גליון 848 (21 בינואר 1954), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ב״ 1945 רצחו
את עלי מאחר, ראש הממשלה, שעה שהיד,
בדרכו לאולם בית״ד,נבחרים לקרוא את הכ רזת
המלחמה על גרמניה. ז מן קצר אחר
כך רצחו את אמין עוסמאן׳ אחד ממנהיגי
הוופד, שהתגאה בתואר האנגלי ״סיר״ ונשא
אשד, אנגליה.
גליון 848 (21 בינואר 1954), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

חצי־שנה אחר תום בי קורו בארץ, סיים
כתב הניו־יורק טיימס (כרגע בוושינגטון),
דאכה אדאמס שמיט, בהיר השער, תו שב
ארצות־הברית ו בן יליד גרמניה, את
ספרו על רשמי ביקורו, שייצא לאור בעוד
חודש׳ ייקרא היהודי החדש, יכלול, בין
השאר הערכות בלתי־מקובלות־ביותר של ה אישים
העומדים בראש המדינה.
גליון 815 (4 ביוני 1953), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא בן ,38 עלה מפולין (או מ איזו״ ״ פ י
הגרמני־פולני) ,בשנת , 1925 משרת עתון
וחצי, עובד 10 שנים במקצוע. … על אף העובדה שכתבים ישראליים לא
מעטים משרתים את העתונות הגרמנית —
לא נמצא אף עתונאי אחו שציין זאת בש אלון
ששימש בסיס לרשימה.