חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,701 עד 7,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 37
הנה, עכשיו נזכרתי בזמן. החדשות האחרונות בגרמניה (גנבתי את זה מעיתון־נשים גרמני) הן שאפשר להקפיא תות־שדה, ושאחרי הפשרתו לא יצא קבץ׳.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 62
לפני שנתמנה לשגריר בארץ היה שגריר ארצו ברייקיאוויק, בירת איסלנד :״שם היו לנו קשיים בגלל מזג־האוויר החורפי, וכאן יש לנו קשיים בגלל מזג־האוויר הקייצי!״ מי שהתאקלם לגמרי הוא השגריר הגרמני, הד״ר (למישפטים, מאוניברסיטת ז׳נבה) נילס הנסן. … אחרי הכל הוא לא רק פרופסור לרדיוביולוגיה, אלא בצעירותו גם השתלם במיקצועו, במכון ברחובות. • השגריר הגרמני מנצל את שעות הפנאי לנגינה בחליל־צד והשגריר הררום־אפריקאי — לעיסוק מעמיק באוספי המטבעות והבולים שלו.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 8
על ערפאת הופעל לחץ כביר מצד ברית־המועצות, גרמניה המיזרחית, חוואתמה והקומוניסטים הפלסטיניים כדי שייאות לקבל את ראשי רק״ח ערב הבחירות.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 14
מה הסתבר? דורון שמה. פעמיה לכיוון גרמניה, ואילו קאופמן העדיף את קניה השחורה.
גליון 2461 (31 באוקטובר 1984), עמוד 50
הוא היה צריך לעבור שיבעה מדורי־גיהגום, כדי להגיע למקום שבו הוא נמצא עתה. ארבר, יליד גרמניה, שגדל והתחנך בצפון תל־אביב, לא ידע בצעירותו מהי שתיה.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 6
אנשי הדרג הפוליטי סברו, ש־ענוג נקט נימה מתונה מדי בשיחתו המפורסמת עם נציגי הירוקים מגרמניה. מילוא טען, שענוג הת עלם מהוראות מפורשות ״לדחוף לגרמנים את אחר יותם לשואה לתוך הגרון.״ ענוג התגונן, הביא כראייה את העובדה שהירוקים התלוננו עליו בכל כלי־התקשורת.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 15
שכבתי יומיים. זה היה נהדר. פצוע בגרמניה כשביקרתי בפעם הראשונה בחיי בברלין, נתקלתי בסצנה | שהחרידה אותי. … אילו זה קרה בתל־אביב, היו כל האנשים מטפלים באיש ,״ ומישהו היה מתנדב לקחתו לבית־החולים במכוניתו.״ עכשיו משררת הטלוויזיה הישראלית תשדיר־שרות, המורה 1 לנו לנהוג בדיוק כפי שנהגו הגרמנים. עליי לבקש סליחה ממישהו.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 24
אחד ממקורביו של ה שופט שמגר, הביא את הדוגמה של גי רוש 30 אלף האזרחים ממוצא גרמני מ- חבל־הריין, כאשר אנגליה וצרפת משלו בו אחרי מילחמת־העולם הראשונה. לשום גרמני לא היתה אז זכות להגיש עתירה לבית־המישפט העליון בלונדון׳ או בפא ריס.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 56
אולם ברצוני להזכירך, כי כאשר בראשונה נכנסנו למשא־ומתן עם משקיפי־או״ם ב החזן נתאוווס * הכוונה למיסדרון תחבורתי, שהיה אמור לחבר את ירושלים עם תל־אביב, בדומה לפרוזדור המקשר בין מערב־ברלין ומערב־גרמניה. • לחי״ הצח הרוזן פולקה אף ויסבורג ברנאדוט.
גליון 2309 (2 בדצמבר 1981), עמוד 63
חייטים בוושינגטון ובניו־יורק, לאחר שמדדו אותו, אמרו ^ ~ שהבד אינו מספיק למכנסיים ולמקטרון תואמים. בלונדון, בצרפת ובגרמניה, לשם הגיע בשליחות דיפלומטית, חזרו על האזהרה טובי החייטים בארצות אלה. … כשקיסינג׳ר חזר, לאחר פגישות במצריים, ערב הסעודית, סוריה ואיראן, הופתע למצוא לא רק חליפה שמתאימה לו בדיוק, אלא גם חזיה, מקטורן נוסף ושני זוגות מכנסיים נוספים, שנעשו כולם מאותה פיסת בד עצמה, .אין ייתכן ׳,שאל הנוי קיסינג׳ר, ,שבניו־יורק, וושינגטון, לונדון, פאריס וגרמניה אמרו לי שאין מספיק בד אפילו לחליפה, וכאן בישראל הצלחת לעשות כל״כך הרבה \י ,כי כאן בישראל,׳ אמר החייט היהודי, ,אתה לא בן־אדם כל״כד־גדול עיתונים, קורבנות הדיאלקטיקה המדינית, הוגה בעצימת עין את המילה דימוקר־טיח / ,שונא את ההנאות הגופניות של המין האנושי / ,מלא זיכרונות על אלה שזללו, סבאו והזדווגו וכעבור ת ע חתכו את גרונם ...מכריז: תרבות ואמנות והושב על משחקי קירקם ...את היד תמך בכתבי מרבם, אבל בבית הוא קורא את הכרית החדשה / .מביט באירוניה בתהלוכה היוצאת מהפנסיה המנופצת / .כרקע אמנות תג׳ר תוך שהוא מנסה לבחון את עליונותו עליו, ומהרהר במזכיר־המדינר, לשעבר :״בעיני נולד היתח זו בושה וחרפה שטיפוס גיקלה זה, המואשם כתועבות איומות מבדי׳ להימדד ורבות מספור, מסתובב לו עליז ושמח במכוניות עם נהג, כמקום לטייל בכלא שפנדאו עם רודולף הם, בעוד נולד נאלץ לנסוע במכוניות שבורות...״ לשיא תיאור הציניות של הפוליטיקה האמריקאית מגיע הלר, כאשר הוא מתאר את המשא־ומתן עם גולד על מישרה ב־מימשל הבית־הלבן :״,בה — ייד,׳ אמר גולד בוושינגטון כשראלף הציע לו לבחור בין (מישרת) מזכיר המדינה, שגריר כאנגליה, שר המישפטים של ארצות- הברית, או ראש הסי־איי־אי.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 65
בשעה 8.03 הודיע קריין־הרצף שאחרי מישחק הכדורגל בין אנגליה ומערב־גרמניה, תשדר הטלוויזיה דראמה בריטית. כעבור 52 דקות, בתום מהדורת מבט המוק דמת, הודיע המגיש, שאחרי מישחק- הכדורגל יובא נאומו של ראש־הממשלה בכנסת.
גליון 2359 (17 בנובמבר 1982), עמוד 60
ב פרלמנט הבריטי נתקל צ׳ר־צ׳יל בחוסר־הבנה מוחלט לדי- עותיו בקשר לגרמניה. ביום כלולותיה של לילה, זמ רת במועדון־לילה, לא מופיע עומר, חתנה, והדבר גורם לה עוגמת־נפש ובושה. … +דראמה: הנ ח שו ל י ( — 10.30 שי דו רבצבע, מדבראנגלית ) .מורה להיס טוריה בבית־ספר תיכון אמרי קאי טיפוסי מתקשה להמחיש לתלמידיו את סיפור עליית ה נאצים לשילטון בגרמניה. הוא מחליט להמציא סיפור על תנו־עת־נוער כלל-אמריקאית, ה מתארגנת בימים אלה, ולגייס את תלמידיו לתנועה זו.
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 9
>7חת המילים היותר ציוריות בשפה הגרמנית י ״תבהלת־סגירת השער״( .בגרמנית זוהי באמת מילה אחת.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 64
אחר כך, במיקרה שרופא בכיר מאוד כבר שמע על השיטה, הוא יתעלם מניסיון מוצלח מאוד בגרמניה, ניסיון של עשרות שנים בארץ שבה הטכנולוגיה הדנטאלית היא אחת מהמפותחות ביותר, ויסגור על העסק מיכסה פח זבל באומרו — חפשי, ישר מתוך הראש, בלי לברר, אבל גם בלי להתבלבל — שזה ״מסוכן״. … המכשיר ה״משזף״ הזה, הוא פטנט ביל- עדי של חברת קולצר הגרמנית. הוא פועל כקטליזטור על חומר הסתימה של השן שבוע של החלמת המקום, לא נודע כי בא אל קירבו כל הפטנט היפה הזה.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 64
ייללת־הרוח הוא אחד הסיפורים העבריים הראשונים אשר זכו לתרגום לשפה אירו פית׳ ולהערכה סיפרותית חשובה ביותר. ייללת־הרוח פורסם בגרמניה בירחונו של המספר המפורסם בשעתו זאכר פון מאזוד*׳ ,ביסאטרדיי רוויו האנגלי, ותור גם גם לרוסית ולפולנית. … אל יום־הכיפורים הבא מכוננים סעודת שלמה גמורזל ...והפונד־קאים מצידם מתכוננים גם הם להראות להם גם לא להבא כיצד להכין משתאות ביום הכיפורים אין ספק שהסופרים העבריים הושפעו מנדלחמתיהתרבות (קולטורקאמפף) אשר התנהלה בגרמניה בין הדת והמדינה ב שאלי׳ :מה עדיף, השילטון הדתי של ההגמונים הקתוליים ושל האפיפיור, או השילטון המדיני של הממשלה החילונית ו מילחמה אותה ניהל אוטד פון־כיס־מארק, שנסתיימה בנצחונו.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 60
שיא השיפלות האנושית״ — הגדרה שאינה חלה, כמובן, על נסיונותיו שלו ליצור קשר עם גרמניה הנאצית. אין לשמיר בסיס פוליטי עצמאי.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 38
עורך־הדץ הצעיר מתגורר בווילה בקיריית־אונו, המוקפת דונם אדמה, במקום הנכון, צמוד למועצודהמקו־מית, שאותה הוא רוצה לכבוש. הוא נשוי לעידית, בת ליוצאי גרמניה ופולין, ולהם שתי בנות ובן. .בקיריית־אונו 28 אלף תושבש.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 40
אמרו לו, :אתננו, הואיל וגזרת עלינו להגיד לך, אזי נגיד לך כי יהודי היית, וגנבוך כשהיית נער קטן, ומן השמיים נגזרה עליך גדולה זו, שבאים אליך רוב מלבי האדמה ושואלים ממך עצה ונראה להם שאתה במקום ישוע הנוצרי. ואותו בן־אדם שבאת ממנו, בגרמניה הוא גר ושמו ר׳ שמעון הגדול. אמר להם, :הביאוהו אלי. שלחו גמלי רומא אל ר׳ שמעון הגתל בגרמניה שיבוא אל האפיפיור ביום שקבעו לו.
גליון 2388 (8 ביוני 1983), עמוד 74
למרות השמועות המוקדמות כאילו צימרמן יעבור לגרמניה, לשחק תחת שרביטו של רלך הליין, מסתבר שהשחקן מאוהיו התרגל לא רק לחברים בישראל, לא רק למנטליות ולאוהדים כאן, אלא גם למזג־האוויר החמים שמציעה לו הארץ. בגרמניה יהיה קשה לו להשיג זאת. כדורסלנים צימרמן ווקר שורף כסף ^ פי תדירות הטלפונים המגיעים מדי /יום לישראל מאוהיו, ארצות־הברית, ברור שג׳ה!
גליון 2386 (25 במאי 1983), עמוד 54
את ניתוחה של ג רץ לנאומי־הכיכרות של מנחם בגין יש לקרוא, ושוב לקרוא, ולשנן, כדי להבין היכן נטמנו זרעי־הפורענות, העשויים להביא לחברה הישראלית את הקץ המר, קץ דומה לזה של גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית. סופר מלץ זיוני ם זה לא הכל גרוסמן כולו אחוז שיממון.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 6
זהו כימעט עניין שבשיגרה: המישלחת באה, חבריה מתקבלים על־ידי רק״ח ונואמים בחגיגה לכבוד הניצחון על גרמניה הנאצית לפני 38 שנים. אלא שהפעם היתה זאת מישלחת מסוג אחר.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 23
במלחמה זו הפסידה משפחת נמרי חלק גדול מרכושה. כל השטח שבין המושבה הגרמנית בירושלים לבין הקטמונים, שהיה שייך לחמולה, נשאר בידי הישראלים. … היא נהגה לכתוב לאחת מאחיותיה, שהיגרה לאוסטרליה, וזו היתד, מעבירה את המכתבים לאחים שבירושלים ובתל־אביב. כמאל עצמו למד לדבר גרמנית רהוטה, כמה משפטים ושירים באידיש — הכל מפי אמו.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 7
העמסנו על צלחותינו כפויות עצומות של נקניקים מכל הסוגים, עד שהמוכרת האוסטרית פערה זוג עיניים כחולות ושאלה בגרמנית :״מה, אתם באמת מתכוננים לאכול את כל! זהי״ סרטאווי, שהתקשה לדבר גרמנית, אך שמעולם לא חסרה לו תיקשורת עם אשה יפה, הבטיח לה.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 51
העבודה מתמקדת בין השאר גם בסיפרו של קניוק עפר ותשוקה• הרצוף בפניני מיליטריזם ישראלים, ומטבעות־לשון מחרי דות, מסוג אלד, שסופרים בני קבוצת 47 בגרמניה (גינטר גראס, היינריך גל, זינפריד לנץ ואחרים) קראו עליהם תגר בספרות הגרמנית.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 57
ובינתיים ערכו חיילי הצבא הלבנוני, לא הרחק משם, מצור על פלסטינים, כמו אקציה גרמנית בגטו ורשה. ך י בית־ המשוגעים הרצחני הזה 4רוצה אריאל שרון להשיג ״נורמליז ציה,״ בכוח־הנשק, באיומים, בכפייה. … מיכאל קדפין, שניצל את שליחותו כ כתב רשות־השידור בגרמניה כדי להתברג בחטיבת־החדשות של הטלוויזיה.
