חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,301 עד 7,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 19

הורוביץ ביקש ממדינת ישראל ביטוח ממשלתי נגד פיחות על ההשקעות בציוד שהוא קונה מגרמניה. אגף הפלסטיק במישרד-המיסחר-והתעשייה הטיל וטו על התוכנית, כיוון שקיים עתה כו־שר־ייצור עודף בשוק, ואין למדינה עניין בהגדלת הייצור. … במאי הסרט יהיה סטיוארט רוזנברג, מי שביים את הסרט על ספינת הפליטים היהודיים הנמלטת מגרמניה• הצילומים ייעשו חלקם באירופה וחלקם בישראל, ויוחל בהם באמצע חודש מארס .1977 ה חגע ה טיסו ת* השכר?
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 41

גילוי סנסציוני זה פורסם ב־ 31 ביולי השנה, בכותרת הרא שית של יומון־החדשות הגרמני בעל תפוצת־המיליונים ,״בילד״, במהדורה המופיעה בפרנקפורט. … תמונתו של ד״ר עדי אברהם מופיעה בצד הכותרת הרא שית שפורסמה בעמודו הראשון של ה״בילד״ .כל הניסיונות שנעשו כדי לאמת את הידיעה שפורסמה בעיתון הגרמני, לא העלו עד כה כל תוצאות. כתבי ״העולם הזה״ ,שבדקו את המידע שפורסם ב״בילד״ ,גילו פי מעולם לא נרשם בישראל אזרח או תושב בשם עדי אברהם.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 13

שכר ותפוקה התעשיינים טוענים כי אינם יכולים להתחרות בשווקי חו״ל בגלל התפוקה הנמוכה של הפועל הישראלי, הנמוכה בשליש מזו של עמיתו הגרמני, למשל. יתכן כי הדברים נכונים, אולם האם הם המפריעים להתחרות ז פועלת בתעשיית הטקסטיל משתכרת 10 לירות לשעה, ופועל — 20 לירות. … בהתאם לנתוני המוסד לחקר התפוקה בישראל, עולה כי התפוקה של הפועל הישראלי היא מחצית התפוקה של פועל במערב־אירופה ( 9400 דולר תפוקה לעובד ישראלי בשנה, לעומת 18 אלף דולר בגרמניה ובשוודיה בשנת .)1976 מכאן שגם שכרו של ישראלי צריך להיות מח צית משכרו של המערב״אירופי.
גליון 1843 (27 בדצמבר 1972), עמוד 23

לקראת ראש־השנה תשל״ג הוטל על רון בן־ישי, הכתב הצבאי של הטלוויזיה לשעבר, שעמד לצאת לבון ככתב הטל וויזיה במערב גרמניה, להכין את יומן מאורעות השנה. רון נטל לעצמו לצורך זה כמה שבועות של עבודה, עבר על כל הסרטים שצולמו בתשל״ב, בחר מתוכם העולם הזה 1843 * קצין־המשטוה הבכיר הסתעו עו אשת קצירהמשטוה הזוטר, וניצח את ואשה באותו שוטר דשוטר ־ 1אב אלדג׳ם הסתער על ף* ב־ פקד דק 1הילדה בת ה־ ,15 החל להכות אותה במגב־השמשות שהחזיק בידו אותו רגע.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 77

.״ משתה ביום הכיפורים תפילת יום־הכיפורים כעת המילחמה כין גרמניה לפרוסיה () 1870 הדפסה על מיטפחת פישתן האלה, אשר אנוכי בא לכתוב לפניכם על הנליון, מלאים יגון ותמרורים רבים ובעלותם על לבי העלו נטפי דמעות...״ פרישמן אינו מסתפק בחשבון נפש נוקב, אלא מתאר בשלושה שאכלו לזלילה של יום הכיפורים בנוסח הזלילה הגדולה.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 4

הסקר השיגרתי של כמעט כל בעיות מדיניות החוץ היש ראלית שבא לאחר מכן לא חידש דבר מלבד מילים פייסניות לברית־המועצות, שהיתוו שיפור יחסים, הבטחה לפיתוח יחסי מסחר עם סין העממית ואי הזכרת נושא יסודי אחד: גרמניה. הנאום שלא שוסע, שלא כמקובל, על־ידי אף קדיאת־ביניים אחת, סוכם בארבע מילים של ח״כ מפ״ם חנן רובין, שהיד- הדו בכנסת והפכו לסיסמת היום.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 26

בין מיפעלי מנכ״ד ג׳יברי פעל מושגיץ החוזה והכסף בידי הלשון המזון של קבוצת ״כור־מזון״ נמצא גם מיפעל ״בלובנד־תלמה 50 ממניות המיפ־על מוחזקות בידי המשקיע הגרמני פקטור, שנציגו בארץ הוא עמוס ספיר. יתרת המניות נמצאת בידי ״כור״ .לייצור השוקולד רוכש מיפעל ״עלית״ שמנים מוקשים מחברת ״בלובנד־תלמה״ .כשנודע למושביץ על העניין שמגלה ״כור״ בשוק הקפה הורה להפסיק את רכישת השמנים לייצור השוקולד ב״בלובנד־תלמה״ .השפעת החרם הורגשה תוך זמן קצר. המשקיע הגרמני זעם על ג׳יבלי ולזה לא נותר אלא לפייס את שותפו, תוך הבטחה למושביץ לחדול מניסיונותיו לחדור לשוק הקפה תמורת הסרת החרם מ״בלובנד־תלטה״ .עכשיו יכול מושביץ לשיר :״עלית ניצחה שנית.״ ״אחווה״ בס: 61#מינימום אנשי־העסקים היתל-אביביים חביב פנוי לשעבר מבעלי החברה הישראלית לשילוח בינלאומי, ושותפו סיומן חפיף, מי שהיה המנהל הכללי של בנק ״מרכנתיל״ ,הקימו באחרונה חברת השקעות בשם ״אחווה״ בע״מ.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 14

רות שרטון, גלאזגו, סקוטלאנד בעגיין החזיר במדור אתה והלידה (העולס הזה )2154 פירסם יגאל לביב ידיעה, שחברת־התעופה הגרמנית לופטהאנזה צירפה למנות־האוכל שהיא מגישה בקווי המזרח־התיכון פתק, המבטיח כי במנה אין בשר חזיר. … ההתחרות נגד אלוף מצריים מוחמד נגיב לא היתד, בשנת 1932 אלא בשנת . 1933 כן לא חזרתי ארצה אחרי שהייתי שחקן בסרטים בגרמניה, מכיוון שהחוזה שלי נגמר. חזרתי לארץ מכיוון שהיטלר עלה לשילטון.
גליון 2165 (28 בפברואר 1979), עמוד 41

כן נמסר לרשות־החברות כי אב רמוביץ מבוקש על־ידי מישטרות בלגיה וגרמניה, על פשיטת־רגל פלילית. רשות־לחברת החברות הוציאה הוראה בכתב פיתוח לנתק כל מגע עם אברמוביץ, וה־משא־והמתן נמשך ישירות עם מנוח י־מרום. … הם עמדו לקבל מיקדמה של 700 אלף דולר. אחר־כך עמדו לממן רכישות צייד בגרמניה ובישראל, בהמחאות מזוייפות, שצריך היה לספק פאר, ו״לעשות מכה״ גאבון, ואז הוא פנה לעיסקת באנגי של גונן.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 78

מירי ברוך משווה בתוקף מחקרה את סיגנונו של נתן זך המשורר לשיריו של המשורר הגרמני כריסטיאן מורגנשטרן* ,ובעיקר לנוסח שירו כשם שמורגנשטרן מפרק את המילה 0 £ £שתי המילים מוצאות מהקשרן הרגיל, ומשתלבות בסיפור חדש ...השם הפרטי, דואג׳ הופך בשיר לפועל כצורת הכינוני, והמילה, אדומי׳ הרומזת למוצא האיש מזרע אדום, מו ליכה בדרך אסוציאטיבית אל הצבע האדום (או כמשמעות של שפת הרחוב, אל הצבע הג׳ינג׳י) .נוצרת כשיר אירוניה גם מפני שהקורא סבור, כי עניינו של השיר הוא דיון בדמותו של דואג האדומי מן המקרא, ואם אינו מבחין שלפניו שיר נונסנס, הוא סכור שהמשורר מנפה לעמת את הדמות מן המאה ה־ 11 לפנה״ס עם המאה העשרים ברור כי זך מושפע משירי הנונסנס של מורגנשטרן, אלא שזו השפעה חיובית, שלעיתים דומה באופן בולט, כי התלמיד מתעלה על רבו, והוא רב־מג בלשון העברית ובאפשרויות השירה הכמוסות בה. … אהבתה של מרגריתה גוזברוך הפיקה מתוכו את ״אני ואת 1911 שהם מהמעולים שבשירי האהבה בגרמנית. בשנות חייו האחרונות התקרב לרודולף שטיינר ולאג־תרוסופיה שלו.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 11

האם משום כך תשחרר אותם בערבות, רק מפני שיש עוד פושעים בעולם שמסתובבים ללא טישפט ז מטורף ע רישיון צחנת הסירחון התחילה לנדוף כבר בערב יום השני ( 11 בדצמבר) ,כאשר מפקד מישטרת מחוז תל-אביב, ניצב משה טיומקין, הודיע לקהל הרב שהצטופף סמוך לבניין מרכז התרבות של שגרירות גרמניה בתל־אביב כי אנדרי קלצ׳ינסקי, שהשתלט קודם־לכן על הבניין וחטף בני״ערובה, הודיע למישטרה על מעשיו מראש, והגיע איתה להסכם שישחרר א ת החטופים בשעה 11 בלילה...
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 25

אפשר לקבוע כמשלם־המסים סטודנט שגילו 18 ומעלה, והוא ישלם על הכנסה עד 200 אלף לירות לשנה רק * ,35 ולא * .60 ההפרש הוא לפחות 70 אלף לירות נקיות, שהן הרבה כסף. ..ישראם׳ הקים חברהבבר לין החברה האמריקאית להפקות סרטים ״ישראם ״ הקימה חברה-בת במערב ברלין, בשם ״דבל־דבליו״ ,שתנצל את ההקלות וההטבות הניתנות על״ידי שיל־טונות גרמניה וברלין למשקיעים זרים. נשיא החברה הברלינית הוא המפיק הישראלי אלכס מסיס, שהוא גם נשיא ״ישראם״ .הסרט הראשון המופק על־ידי ״דבל-דבליו״ הוא ״רגעים״ ,ה- מופק והמבויים על״ידי משה מיזרחי ומיכל בת־אדם .












